צה"ל פרסם את תוצאות חקירתו על פיגוע חמאס בקיבוץ ניר עוז בבוקר ה-7 באוקטובר 2023. ראש צוות החקירה, אלוף במילואים ערן ניב, הדגיש כי "המחדל של צה"ל בהגנה על ניר עוז היה משמעותי במיוחד, ואחת הסיבות לכך היא שכוחות צה"ל הצליחו להגיע לעיירה רק לאחר היציאה ממנו.

"בשום עיירה לא היה שילוב כל כך קטלני של מצב מסוכן כל כך והיעדר כוח צבאי", הוסיפה נווה. במהלך פיגוע זה נהרגו 41 תושבי קיבוץ, ושישה נוספים שהיו במסיבה סמוכה נמלטו לקיבוץ 76 תושבי הקיבוץ, בהם תשעה שמתו, והובלו לרצועת עזה. על פי החקירה, 13 אסירים נהרגו בשבי, וחמישה אסירים עדיין בחיים ותשעה הרוגים מהקיבוץ עדיין מוחזקים בעזה.

רמטכ"ל צה"ל לשעבר הרצי הלוי ואלוף פיקוד הדרום לשעבר ירון פינקלמן צוטטו על ידי חברי הקיבוץ באומרו לאחר שהציגו את ממצאי החקירה בפני חברי הקיבוץ מוקדם יותר כי "המחדל של צה"ל בניר עוז היה הכישלון הגדול ביותר בתולדות הצבא", לפי "הארץ".

על פי התחקיר, סגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני אמר ברשת התקשורת הצבאית ב-7 באוקטובר בשעה 05:34 כי כוחות ישראליים נערכים לעלות השחר, בהתאם לפקודות והערכת מצב. הדבר הצביע על כך שהוא ושאר הכוחות באזור אינם מודעים לכך שכוחות חמאס ייכנסו לאחר 5 דקות.

בתחילה נכנסו 100-130 לוחמי חמאס, ואחריהם 300-500 לוחמים נוספים מכמה פלגים פלסטינים, לקיבוץ ניר עוז, שהיה נסתר מעיני הצבא. התקיפה נמשכה למעלה משש שעות, במהלכן לא נכנסו חיילים לקיבוץ, והצבא הישראלי לא היה מודע למתרחש.

מהתחקיר עולה כי "הכשלת הצבא להגיע לניר עוז לא הייתה טקטית ולא מוסרית, אלא מתודולוגית. המפקדים לא הבינו שהמצב בניר עוז קשה במיוחד, ולכן לא ייחסו חשיבות לשליחת כוח לשם על חשבון מקומות אחרים. קריסת מערך הפיקוד והבקרה, בעיקר בחטיבה ובאוגדה, היא סיבה מרכזית לביסוס תמונת המצב האמיתית של האלוף מצב ולא להסתמך על דיווחים".

גדוד 51 של חטיבת גולני אותר שלושה קילומטרים מניר עוז כאשר חמאס החל לירות רקטות בשעה 06:29, כוח ישראלי פנה לעבר גדר הגבול, בעוד שכוחות חמאס כבר חדרו לשטח ישראל ארבע פלוגות של כוחות העילית של חמאס פנו אל ניר עוז, בעוד הפלוגה השנייה פנתה לכל אחת מהעיר. צוות החקירה עדיין לא יודע מדוע כוח כה גדול של חמאס פנה לניר עוז. בסביבות השעה תשע בבוקר הסתיימו הקרבות בניר עוז, ו

רוב חברי כיתת הכוננות החמושים נמצאים בה.

במהלך ארבע השעות הבאות מתוארת החקירה כישלונות חוזרים ונשנים של כוחות צה"ל, שחלקם הגיעו לניר עוז אך לא הצליחו להיכנס אליו במקרים אחרים, כוחות נשלחו לקיבוץ, אך לא הצליחו לתפוס את חומרת המצב ונשלחו להילחם במקום אחר.

בשעה 09:22 הגיע מסוק קרב לכביש המוביל מעזה לניר עוז. הטייס שאל את המפקד שלו, "האם שלחתם אותי לירות על השטח שלנו?".

לאחר מכן ירה טנק ישראלי שני פגזים לעבר הלוחמים בקיבוץ ולאחר מכן פנה לגדר הגבול החקירה הצבאית קבעה כי פעולות הטנק היו מוטעות, וכי הוא לא היה אמור לכוון לגדר, אלא להגן על היישובים ב"עוטף עזה", כולל ניר עוז. טנק נוסף הושבת לאחר שנפגע מחמישה פגזי נ"ט, וארבעה מחייליו נלכדו.

במהלך השעות הללו פנו חברי הקיבוץ למועצת העיר האזורית, לצה"ל ולארגונים נוספים, אולם חטיבת המבצעים של המטכ"ל, פיקוד הדרום של צה"ל ואוגדת עזה לא ידעו על הנעשה בקיבוץ ולא שלחו כוחות, כך עולה מהחקירה.

מהחקירה עלה כי במהלך הקרבות בקיבוץ היו כוחות חי"ר רבים בעיירות הסמוכות, כולל חטיבת הקומנדו, שצעדו לאורך הכביש המוביל לניר עוז. אולם, מיקומו של הקיבוץ גרם לכך שהם לא היו מודעים למתרחש במקום, והם המשיכו להילחם באזורים נוספים.

בשעה 12:30 נצפו אחרוני הלוחמים הפלסטינים כשהם עוזבים את ניר עוז כעבור חצי שעה, יחידת מסתערבים של משמר הגבול נכנסה לקיבוץ ללא נוכחות של לוחמים פלסטינים.

מהחקירה עולה כי גדוד 51, האחראי על ההגנה על ניר עוז והסביבה, לא היה ערוך לתרחיש תקיפה גדול כמו זה שהתרחש, ושרשרת הפיקוד של הגדוד קרסה תוך פחות משעה חיילי הגדוד לא הצליחו להתאסף ולהעריך את המצב בצורה מסודרת.

על פי התחקיר הצבאי, כוחות ישראליים לא הגיעו לניר עוז מכמה סיבות, ביניהן כי לוחמים פלסטינים חסמו את הכביש המוביל לקיבוץ והפריעו משמעותית להתקדמות הצבא. כמה כוחות קיבלו הוראה ברורה להגיע לניר עוז, ובדרכם ניהלו קרבות עם לוחמים בצומת דרכים; קבוצת חיילים חלפה על פני צומת ופנתה למקום אחר. עוד עולה מהחקירה כי מפקדת הפיקוד של הצבא לא הצליחה להבין את המצב, שהם מותקפים וכי פיקוד הכוחות, מרמת הפלוגה ועד לרמת האוגדה, גם לא הבינו שהמצב בניר עוז קשה יותר מאשר במקומות אחרים.

מהחקירה עולה כי "הכשל המרכזי של כלל הפיקודים, מרמת החטיבה ועד המטכ"ל, היה אי בניית תמונת המצב ומיצוי המידע הקיים. אילו היו דברים אלו, סביר להניח שהכוח הצבאי היה מגיע מוקדם יותר ולפחות מצליח לצמצם משמעותית את הפגיעה בקיבוץ ותושביו".