במכתב שהופנה למזכ"ל האו"ם, נתן אנטוניו גוטרש, שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, לסוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) להפסיק את פעילותה בירושלים ולפנות את כל הבניינים שבהם היא תופסת, עד יום חמישי, 30 בינואר, לכל המאוחר.

באוקטובר האחרון אישרה כנסת ישראל לבסוף, בקריאה שנייה ושלישית, חוק האוסר על פעילות אונר"א בתוך המדינה הכובשת. חוק זה אמור להיכנס לתוקף בסוף החודש.

UN officials, observers and analysts told “ے” that these Israeli measures are a clear violation of international laws and the pledges and charters that Israel has historically signed. הם הדגישו כי המטרה הישראלית היא לחסל את אונר"א, למנוע את עבודתה ולסגור את משרדיה כהקדמה לחיסול סוגיית הפליטים, בהתחשב בכך שצעד ישראלי זה "חושף את חולשת האו"ם ואת עמדתו המשמימה והפגומה".

הפרה של האו"ם והחסינות הבינלאומית ממנה נהנית אונר"א.

דובר התקשורת של אונר"א, עדנאן אבו חסנה, אמר כי הודעה נשלחה מהצד הישראלי למזכ"ל האו"ם, והיא תתקבל בתגובה.

הוא ציין כי הקרקעות עליהן ממוקמים מתקני אונר"א, לרבות המטה הראשי בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים, הינן אדמות תפוסות מאז 1967, והדגיש כי בהמשך תצא הודעה רשמית בעניין זה.

אבו חסנה ראה בצעדים הישראליים הפרה ברורה של החוקים הבינלאומיים, ושל ההתחייבויות והאמנות שישראל חתמה היסטורית עם האו"ם, הדורשים לכבד את מוסדות האו"ם ולהקל על עבודתם.

אבו חסנה הוסיף: צעדים אלו מהווים הפרה של האו"ם והחסינות הבינלאומית ממנה נהנים אונר"א וארגונים אחרים של האו"ם.

אבו חסנה תיאר את הצעד הישראלי הזה כמסוכן, בהתחשב בכך שהוא מהווה תקדים שעשוי לעודד מדינות אחרות לחוקק חוקים מקומיים לאסור ארגונים בינלאומיים כמו יוניסף, ארגון הבריאות העולמי ותוכנית המזון העולמית. הוא סבר שצעד זה מהווה מכה מהותית למערכת הרב-צדדית הבינלאומית שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה.

גירוש אונר"א נכנס לשלב המכריע לקראת היישום

בתורו אמר סמי מוששה, חסיד לענייני אונר"א ודובר הרשמי לשעבר שלה, כי עם מכתבו של שגריר מדינת הכיבוש הישראלי באו"ם למזכ"ל, שלב גירוש הסוכנות נכנס לשלב המכריע לקראת יישום.

הוא הוסיף: המכתב מאשר את הכוונה וההתעקשות לפירוק הדרגתי של אונר"א, החל מירושלים, וחושף את חולשתו של האו"ם ואת עמדתו המשמימה והפגומה, שרק קובעת כי "אין אלטרנטיבה לאונר"א", מבלי להציג כל תוכניות ברורות להתמודד עם ההשלכות של ההחלטה.

מאשה הדגיש כי "החלטה עקרונית" זו פוטרת את האו"ם מלעמוד באחריותו בתוכניות חזקות והרתעות.

הוא ציין שהאו"ם נכנע, והקהילה הבינלאומית עומדת או חסרת אונים, שותפה בשקט או מסתגלת למציאות החדשה.

הוא הסביר כי במכתבו של שגריר ישראל דיבר בבוטות על כך שהסכם "קומאי-מקלמור" משנת 1967, שאיפשר לאונר"א לעבוד בשטחים הכבושים תוך הבטחת חסינותה וזכויות היתר שלה, הוא הסכם זמני, ולכן יבוטל בשעה סוף החודש הזה.

עוד הוסיף מוששה: הבקשה לפינוי המטה הנשיאותי בשכונת שייח' ג'ראח בעלת חשיבות סמלית רבה וממטה המכון העצום להכשרה מקצועית קלנדיה, שניהם מיועדים להקמת שני מאחזים להתנחלויות, מלמדת כי העניין. אינה מוגבלת לשני אתרים אלו בלבד, אלא ההחלטה תשפיע על כל מתקני ופעולות אונר"א בירושלים, לרבות מתקניה במחנה שועפאט.

הוא הדגיש כי ביצוע מיידי של פינוי שני המטה בסוף החודש יהיה צעד ראשון לקראת פינוי המתקנים הנותרים בירושלים ובפרבריה.

המשבר הפיננסי והשפעתו על אספקת השירותים הבסיסיים

משאשה הסביר כי אונר"א, באמצעות הנציב הכללי שלה, אישרה את המשך עבודתה בגדה המערבית, בעזה ובאזורי פעילותה בירדן, סוריה ולבנון, אך גירושה מירושלים מלווה בחנק פיננסי שיטתי של הסוכנות. .

הוא הצביע על כך שהמשבר הפיננסי הנוכחי מגביל מאוד את יכולתה לספק שירותים בסיסיים, שיגדילו את הסבל הכלכלי של הפליטים וידחיק חלק גדול מהם אל מתחת לקו העוני.

הוא המשיך: אונר"א ביקשה תקציב המוערך ב-1.7 מיליארד דולר לשנת 2025 לניהול השירותים הבסיסיים שלה, בנוסף ל-464 מיליון דולר לתקציב החירום, אך מדינות התורמות מספקות בדרך כלל רק כ-50% מהסכום הנדרש. עם היעדר תמיכה אמריקאית ושוודית וירידה בתמיכה ההולנדית והשוויצרית, מה שיעמוד לרשות הסוכנות יהיה קטן מאוד בהשוואה לצרכים ההולכים וגדלים.

משאשה תיאר את הסוכנות כ"ברווז צולע" שהמנדט שלו כישות בינלאומית העוסקת בהגנה על זכויות הפליטים הפלסטינים נשחק, וציין כי הנציב הכללי קשר את עתידה של אונר"א לפתרון מדיני הקשור לפתרון שתי המדינות. , במקום מחויבותה למנדט הבסיסי שלה הקשור לזכות השיבה והפיצוי.

מוששה הדגיש כי השנה תהיה עדה ללחץ שיטתי יותר על הסוכנות, החל מגירושה מירושלים, והשפעת שירותיה בשטחי C ו-B בגדה המערבית, בנוסף לצמצום החינוך, הבריאות והסיוע שלה. שירותים בעזה, שגם היא מתמודדת עם אתגרים גדולים בשל ההרס האדיר שהשפיע על יותר מ-200 מתקנים שלה.

הרעה בתנאי הפליטים בסוריה, לבנון וירדן

הוא ציין כי הפליטים הפלסטינים בסוריה ובלבנון יתמודדו עם החמרה במשברים ההומניטריים שלהם, בעוד שתנאי הפליטים בירדן יחמירו כתוצאה ממצוקה כלכלית. במקביל, הרשויות הישראליות פועלות למציאת חלופות לאונר"א כדי להחליש ולסיים את תפקידה.

Mushasha concluded his speech to “ے” by calling for exploiting the powers of the Secretary-General of the United Nations, by activating Article 99 of the United Nations Charter to summon the Security Council and pressure Israel to stop its measures against “UNRWA.”

משאשה אישר כי יש סיכוי שישראל תסווג כמדינה נוכלת או שחברותה באו"ם תוקפא אם תממש את איומיה, אך הוסיף, "אולי ההזדמנות קיימת, אבל הכוונה נעדרת לחלוטין. הכיבוש ניצח במלחמה שלו בסוכנות, ואנחנו האנשים של המטרה, עם השתיקה שלנו והיעדר תוכניות עימות, אנחנו מפסידים את הסוכנות ואנחנו לוקחים את זכות השיבה לידיים שלנו".

על אונר"א להמשיך בעבודתה כרגיל בירושלים

ד"ר איברהים אבו ג'אבר, מומחה לענייני ישראל, אמר מצדו, בהתייחס לדרישת שגריר ישראל באו"ם לפנות את מטה אונר"א בעיר ירושלים עד ה-31 בינואר, כי על אונר"א להמשיך בעבודתה. כרגיל בעיר.

הוא ציין כי אונר"א מספקת שירותים חשובים למחנות פליטים פלסטינים באזורי ירושלים רבתי, במיוחד לפליטים שנעקרו מאז 1948.

אבו ג'אבר הסביר שלאונר"א, כארגון בינלאומי המוכר על ידי האו"ם, יש את הזכות להמשיך בעבודתה.

הוא הוסיף: "למרות שהישות הישראלית חזרה בה מהכרתה וביטלה את הסכם 1967 שהסדיר את עבודתה של אונר"א, היא נותרה מוסד בינלאומי הנהנה מתמיכת האו"ם, במיוחד העצרת הכללית".

אבו ג'אבר הצביע על הצורך בהפעלת לחץ בינלאומי על ישראל לשנות את גישתה, מה שיאפשר לאונר"א להמשיך בעבודתה, במיוחד לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנס לנשיאות ארצות הברית של אמריקה, שהפעיל לחץ על נתניהו והכריח אותו. לחתום על עסקת חילופי שבויים עם חמאס, שמתבצעת בימים אלה ברצועת עזה.

תרחישים על עתידה של אונר"א בירושלים

הוא הוסיף: "יש מספר תרחישים לגבי עתידה של אונר"א בירושלים:

ראשית, המשך עבודתה של אונר"א: הארגון ממשיך לבצע את משימותיו ושירותיו לפליטים פלסטינים בירושלים ובגדה המערבית כרגיל.

שנית, סגירת משרדי אונר"א בירושלים: אם הרשויות הישראליות יממשו את איומיהן, וזו אפשרות אפשרית לאור המדיניות הגזענית של ממשלת ישראל הנוכחית.

שלישית, שינוי שיטת העבודה: שאונר"א תפעל באמצעות ארגוני סיוע או מוסדות אחרים, בין אם פלסטינים או בינלאומיים, כפי שקרה ברצועת עזה.

רביעית, העברת המטה למקום אחר: אונר"א תעביר את המטה שלה למקום חדש ותמשיך את עבודתה משם, בין אם בשמה ובין בשם אחר.

חמישית, סיום לצמיתות את עבודתה של אונר"א בירושלים: זהו תרחיש הסכום האפס שצפוי לכלול סגירה מוחלטת של משרדי אונר"א וסיום עבודתה בעיר.

Abu Jaber concluded his speech to “ے” by expressing his hope that UNRWA will continue to perform its work, and hoping that international efforts will be achieved to protect the organization from attempts to terminate and restrict it.

ממשלות ישראל עוקבות לא התנגדו להחלטה להקים את אונר"א.

הסופר והעיתונאי עבד אל מערוף אמר מצידו כי ממשלות ישראל עוקבות לא התנגדו להחלטת האומות המאוחדות ב-1949 להקים את סוכנות הסעד והעבודות של אונר"א לפליטים פלסטינים בחמשת מקומות המקלט שלהם, במטרה להשאיר את הפלסטינים כבושים עם סיוע הומניטרי, קושר את גורלם עם מוסדות האומות המאוחדות, ואי עמידה במוסדות ואפשרויות לאומיות.

הוא הצביע על כך שסוכנות האו"ם "אונר"א" הוקמה בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו"ם מס' 302 (רביעית) ב-8 בדצמבר 1949 "כדי ליישם תוכניות סעד ועבודה ישירה" לפליטים פלסטיניים, והסוכנות החלה בפעילותה. ב-1 במאי 1950, מכיוון ששירותים אלו כללו חינוך בריאות, סעד ושירותים חברתיים.

מארוף אמר: "לאונר"א יש מנדט הומניטרי ופיתוח לספק סיוע והגנה לפליטים פלסטיניים, עד לפתרון צודק ומתמשך למצוקתם".

הוא הוסיף: "בשנים הראשונות להקמתו, הפלסטינים הסתכלו על אונר"א בחשדנות ובחוסר אמון, מחשש שהארגון הבינלאומי הזה יפנה לכיוון תוכניות יישוב מחדש. הפליטים התמודדו עם תוכניות יישוב מחדש רבות מאז תחילת שנות החמישים עם אונר"א.

אונר"א היא עדה לטרגדיה האנושית של פליטים

אך לאחר החולשה והדעיכה בשירותי הפלגים הפלסטיניים, וירידת תפקידם בשטח בקרב הפליטים, לאחר שנת 1982, ואימוץ אופציית ההסדר והמשא ומתן עם הכיבוש הישראלי, הפלגים והרשויות הפלסטיניות. חזרו להיאחז בסוכנות הסיוע (אונר"א), ראשית, כעד לטרגדיה ההומניטרית של הפליטים הפלסטינים, ושנית, כדי להבטיח מתן סיוע ושירותים להקלת מצב העוני והעוני שאליו הם חשופים.

הסופר מערוף, המתגורר בלבנון, אישר כי נוכחות אונר"א פירושה קיומו של סוגיה, טרגדיה וזכויות לפליטים פלסטינים, ולכן הרשויות הישראליות עם כל מפלגותיה רואות כי יש צורך לחסל את אונר"א. הקדמה לחיסול סוגיית הפליטים הפלסטינים, הבטחת עקירתם למדינות אמריקה, אירופה ואוסטרליה, או הענקת אזרחות למדינות שבהן הם מתגוררים.

הוא הוסיף: "המטרה הישראלית היום היא לחסל את אונר"א, למנוע את עבודתה ולסגור את משרדיה כהקדמה לחיסול כל תפקידה, כצעד לקראת חיסול סוגיית הפליטים הפלסטינים כאחד מפרקי חיסול הסוגיה הפלסטינית. והקלה על עקירת פליטים למדינות מערביות או מתן אזרחות במדינות שבהן הם מתגוררים".

תגובת הקהילות הערביות והבינלאומיות תוגבל לגינוי!

הוא הדגיש כי לאור מצב החולשה שחווה המצב הערבי בכלל והפלסטינים בפרט, וההשפעה האמריקנית הרחבה באו"ם וברשויות הערביות, ברור שנוהגי הכיבוש וההגבלות על אונר"א לא יהיו עדים יותר מאשר הצהרות הוקעה וגינוי, והאו"ם לא יוכל לשים קץ לשיטות ההטרדה וההחלטות הישראליות נגד אונר"א.

לדבריו, "אין ספק שיש החלטה ישראלית להחליש ולחסל את אונר"א, אם כי בצעדים רצופים, בכל מקומות עבודתה, והדבר יגביר את הטרגדיה האנושית והלאומית של הפליטים הפלסטינים, ויחשוף אותם. ליותר סבל, דיכוי ועוני, ויחשוף אותם ליותר אובדן".

הוא הוסיף: תגובת הקהילה הערבית והבינלאומית להחלטות הישראליות לא תחרוג מהצהרות והצהרות של גינוי והוקעה מי שלא הצליח לעצור את מעשי הטבח ומלחמת ההשמדה שהייתה נתונה לרצועת עזה במשך שנה וארבע. חודשים, ולא הצליח ליישם את החלטות הלגיטימציה הבינלאומית מאז 1948, לא תוכל כיום תל אביב ליישם את החלטותיה כלפי אונר"א, למנוע את עבודתה ולסגור את המטה הראשי שלה בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים.

מסע הסתה ישראלי נגד אונר"א וניתוק התמיכה בה

עדנאן אל-אפנדי, מומחה לענייני ישראל, מצדו אמר: באוקטובר האחרון אישרה כנסת ישראל סוף סוף בקריאה שנייה ושלישית חוק האוסר על פעילות אונר"א בתוך המדינה הכובשת. חוק זה אמור להיכנס לתוקף בסוף החודש.

הוא הדגיש כי להחלטה זו קדם מסע הסתה רשמי מהמדינה הכובשת בשנים האחרונות, וקדם לו ניתוק התמיכה ממדינות המערב בסוכנות, בהתחשב בכך "כחיסול של סוגיית הפליטים והקולקטיביות. ענישה לכ-5.8 מיליון פליטים פלסטינים במולדת ובתפוצות, במיוחד מאחר שהסוכנות מספקת את שירותי הבריאות, החינוך והחברתיים שלה למיליוני פליטים מבית ומחוץ.

הוא ציין כי שגריר המדינה הכובשת באו"ם, דני דנון, קרא לאונר"א לפנות את המטה שלה בירושלים ולהפסיק את פעילותה עד יום חמישי, ה-30 לחודש, בהתבסס על החוק שאושר בכנסת.

הוא אמר: המדינה הכובשת האשימה את אונר"א בהסתננות של אנשי חמאס לרצועת עזה, וכי חלק מעובדיה השתתפו בפיגועים ב-7 באוקטובר 2023. דנון סבר כי אונר"א הפרה את מחויבותה הבסיסית ליושרה ולניטרליות.

אל-אפנדי הביע את אמונתו כי אונר"א לא תפסיק את פעילותה בירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה, במיוחד מאז שהנציב הכללי של סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטיניים, פיליפ לצריני, גינה את ההחלטה הזו. לצריני אמר: ההחלטה הישראלית מאיימת לחבל בהפסקת האש בעזה, תוך שימת דגש על הצורך של אונר"א להמשיך בעבודתה בעזה ובכל השטחים הפלסטיניים הכבושים.

אל-אפנדי ציין כי החלטה זו גינתה על ידי הקהילה הבינלאומית, במיוחד מצד הנציג העליון לענייני חוץ ומדיניות ביטחון של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, שקבע כי יש צורך שאונר"א תוכל לבצע את עבודתה. בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

מזיק לפעילות אונר"א ולשירותים שהיא מספקת לפליטים

הוא הסביר כי המשך עבודתה של אונר"א יהיה קשה ומסוכן לעובדיה, שכן המדינה הכובשת תציב מכשולים רבים למנוע מהם לבצע את עבודתם כראוי, ולמנוע מהם לספק את השירותים שהיא מספקת בכל השטחים הפלסטיניים הכבושים.

הוא הוסיף: תרחיש זה הוא הסביר ביותר בעתיד, אשר ישפיע רבות על פעילות אונר"א ועל השירותים שהיא מספקת, במיוחד במחנות הפלסטינים הנשענים במידה רבה על שירותיה בכל תחומי החיים.

אל-אפנדי ציפה כי להחלטה זו יהיו השלכות פוליטיות חמורות על נושא הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה, המובטחת בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם מס' 194.

הוא סבר שהחלטה ישראלית זו מייצגת ניסיון למחוק את סוגיית הפליטים וזכות השיבה, ולהסיר ממנה את הלגיטימיות הבינלאומית.

הוא גם ציין כי הכיבוש פוגע בימים האחרונים בקהילות פלסטיניות, בעיקר מחנות, בהקשר התואם את החוק הישראלי, האוסר על פעילות אונר"א במקומות שבהם נמצאים פלסטינים בכל השטחים הכבושים.

אל-אפנדי הדגיש כי להחלטה זו יש ממדים הקשורים בניסיונו של הכיבוש לבסס את שליטתו בירושלים הכבושה, במיוחד מאחר שאונר"א מספקת שירותים ליותר מ-110,000 פליטים בתחומי הבריאות, החינוך ואחרים.

לאונר"א אין את היכולת להתעמת עם הרשות דה פקטו

ד"ר מוחמד חלסה, מומחה לענייני ישראל, מצדו אמר: אונר"א תקבל את ההחלטה הישראלית, ויש ראיות ממשיות שהיא החלה להעביר את עובדיה ואנשיה מהעיר ירושלים. אין לה את היכולת להתעמת עם הרשות דה פקטו ולא תתנגש איתה, במיוחד שאונר"א, כמו גם האו"ם והגופים היוצאים ממנה, חסרים את הכלים הביצועיים שיאפשרו לה למנוע את ההחלטה הישראלית. במיוחד שזו החלטה פוליטית ולא משפטית.

חלסה הוסיפה: "החלטה זו מגיעה במסגרת המלחמה הישראלית המתמשכת במצעים ובגופים בינלאומיים, ובמסגרת פעולות ממשלת הימין המבקשות לרדוף אחר סוגיית הפליטים וזכויותיהם".

הוא ציין כי ישנם מאמצים ישראליים מתמשכים לסיים את תפקידה של אונר"א, לא בגלל השירותים שהיא מספקת, ולא בגלל ההמצאות של ישראל על השתתפותם של חברי אונר"א באירועי ה-7 באוקטובר. ההאשמות הללו היו כאין וכאפס. אלא עילה לתקוף את אונר"א, שהיא מייצגת סמליות פוליטית חשובה לרעיון המקלט, והישרדותו היא עדה שמזכירה לעולם את זכותם של הפליטים לחזור לבתיהם.

חיסול אונר"א בירושלים נושא סמליות מורכבת

הוא הדגיש כי המתקפה על אונר"א בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים היא ניסיון לקבור את חלום החזרת הפליטים. בעיר ירושלים בפרט, הנושא נושא סמליות מורכבת, כפי שהוסיפה חלסה: "אני מאמין שישראל התחילה בירושלים כי היא רואה בה את בירתה ואת אזור הריבונות המוחלטת שלה, ואם היא מסוגלת לכפות עובדה מוגמרת בירושלים, שבה נמצאת ההנהגה המרכזית של המוסדות הבינלאומיים הללו, תהיה לה יד חופשית לסיים את עבודתה של אונר"א "בשאר האזורים הפלסטיניים".

הוא ציין כי קולן של הפלטפורמות הבינלאומיות חלש, ולא ננקטו צעדים של ממש כדי למנוע מישראל ליישם את צעדיה, כאשר אונר"א והנהגתה מסתפקות בתחינה וברצון. אונר"א גם לא פנתה למועצת הביטחון כדי לדרוש את הפסקת הצעדים הישראליים, והיא גם לא פנתה לבית הדין הפלילי הבינלאומי או לכל גורם אחר, מה שהקל על ישראל לתקוף אותה.

סביר להניח שאונר"א תפנה את משרדיה בקרוב, והתרחיש האלטרנטיבי, לפי מה שדווח בתקשורת הישראלית, הוא שהסהר האדום ייקח לידיו את מתן השירותים הניתנים על ידי אונר"א, שכן ישראל סבורה שהסהר האדום אינו עושה זאת. נושאת סמליות פוליטית, ומבקשת ליצור חלופות אחרות בתיאום עם בעלי בריתה באזור.