ד. ראאד אבו בדוויה: החלטת ממשלת הכיבוש לראות בגדה המערבית "חזית קרב" באה במסגרת של פיוס הימין וקידום סדר היום של ההתנחלויות והסיפוח.

מוחמד חוואש: התוקפנות נגד מחנה ג'נין היא מסר ישראלי לפיו הגישה הביטחונית היא הדרך היחידה להתמודד עם הפלסטינים בגדה המערבית.

האני אבו אל-סבעא: צבא הכיבוש רואה בגדה המערבית את הזירה הקשה ביותר, עם תוכניות להגדיל את מספר המתנחלים למיליון... והתפטרות גנרלים כדי לשמור על עתידם הפוליטי.

ד. סוהיל דיאב: ארבע סיבות פוליטיות עיקריות להסלמה של התוקפנות נגד מחנה ג'נין... והלוי שהתפטר עשוי למלא תפקיד עתידי באופוזיציה

מוחמד אבו אלן דראג'מה: "קיר הברזל" הוא מבצע מדיני עם כלים צבאיים שיושם להשגת יעדים הקשורים להשארת סמוטריץ' בקואליציה הממשלתית.

עימאד מוסא: התוקפנות נגד מחנה ג'נין היא חלק מאסטרטגיה ישראלית לספח את הגדה המערבית ולהרוס את המחנות כדי להפיל את רעיון זכות השיבה.

הגדה המערבית, במיוחד מחנה ג'נין, עדה להסלמה צבאית ישראלית חסרת תקדים, על רקע החשש שהתוקפנות היא חלק מאסטרטגיה ישראלית רחבה יותר שמטרתה לספח את הגדה המערבית ולסיים את סוגיית הפליטים.

Writers, political analysts, specialists, and university professors believe, in separate conversations with “ے,” that this military campaign, which the Israeli occupation called the “Iron Wall,” is not just a purely security operation, but rather carries deep political dimensions , כפי שממשלת ישראל בראשות בנימין מבקשת לנתניהו מבקשת לפצות על כישלונותיה במלחמת עזה, לספק את הימין הקיצוני ולנסות לכפות עובדה מוגמרת חדשה בגדה המערבית.

הם מציינים כי התוקפנות נגד מחנה ג'נין נועדה להחליש את ההתנגדות הפלסטינית ולרוקן את המחנות מתכני המאבק שלהם, בנוסף לקידום סדר היום של ההתנחלות והסיפוח.

מאידך, סופרים, אנליסטים, מומחים ופרופסורים באוניברסיטאות סבורים כי ההתפטרות האחרונה של בכירי הצבא הישראלי, לרבות הרמטכ"ל, מאשרת את קיומם של הבדלים עמוקים בין הממסד הצבאי לדרג המדיני בישראל, שכן אלה התפטרויות, המגיעות בעקבות כשל ביטחוני גדול שמיוצג על ידי אירועי ה-7 באוקטובר 2023, הן משקפות ניסיון של הגנרלים הללו לשמר את עתידם הפוליטי, שכן הם עלולים ליצור אופוזיציה חדשה שתסכים עם הממשל האמריקאי, המבקש שליטה מלאה על מינהל ישראל.

עם הציפיות שבחירות מוקדמות יתקיימו בישראל עד יוני 2025, כמה סופרים ואנליסטים מאמינים כי נראה שמה שקורה בגדה המערבית הוא חלק מניסיון לגייס יותר קולות אלקטורים.

הרמוניה עם החזון הימני לחיזוק השליטה בגדה המערבית

פרופסור למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, ד"ר ראאד אבו בדוויה, מסביר כי החלטת ממשלת ישראל לראות בגדה המערבית "חזית קרבית" תוך הסכמה לכריתת הסכם בעזה באה במסגרת של פיוס הימין הישראלי וקידום סדר יום ההתיישבות והסיפוח.

אבו בדוויה טוען כי המערכה הצבאית הישראלית המועצמת על מחנה ג'נין וצפון הגדה עולה בקנה אחד עם החזון הימני השואף לחזק את השליטה הישראלית בגדה המערבית, במיוחד לאור תמיכת ממשל טראמפ בשאיפות הישראליות במערב. בַּנק.

אבו בדאוויה מסביר כי המגמות של טראמפ, שניכרות בתמיכתו בעסקת המאה והעברת השגרירות לירושלים, עוררו את התיאבון של הימין הישראלי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת סיפוח חלקים מהגדה המערבית.

הוא מאשר כי הגדה המערבית תהיה "מקום לשלם מחיר מדיני וביטחוני" עבור הפלסטינים לאור הקונצנזוס בין ממשל טראמפ לממשלת ישראל.

מנגד, אבו בדוויה סבור כי הממדים הפוליטיים העומדים מאחורי התפטרותם של בכירי הצבא הישראלי, לרבות הרמטכ"ל, המגיעות לאור המתחים הברורים בין הממסד הצבאי לממשלת ישראל, אינם רק תגובה ל כישלון ביטחוני ישראלי שאפיין את אירועי ה-7 באוקטובר, אך יש לו מטרות פוליטיות מרובות, כולל שמירה על עתיד פוליטי פוטנציאלי לגנרלים ולקצינים שהתפטרו.

אבו בדוויה מציין כי ההבדלים בין הרמה המדינית והצבאית בישראל התגלו בבירור בחודשים האחרונים, במיוחד בכל הנוגע לחזונות השונים לגבי הפתרון הצבאי לרצועת עזה, שכן לממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו אין אסטרטגיה ברורה. שכן לאחר התוקפנות נגד עזה, אשר בלבלה את המוסד, והעמיקה את הפער בין שני הצדדים.

אבו בדוויה מאשר שההבדל הזה הוביל לחוסר הרמוניה בין המוסד הצבאי לממשלה, מה שגרם לכמה מפקדים צבאיים להגיש את התפטרותם.

אבו בדוויה מסביר כי התפטרותו של הרמטכ"ל באה גם במסגרת לחצים פוליטיים של הימין הישראלי, כולל ההסתה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי שהתפטר איתמר בן גביר נגד ההנהגה הצבאית.

אבו בדוויה מציין שנתניהו נאלץ לשלם "מחיר פוליטי" כדי לפייס את הימין, מה שגרם לרמטכ"ל להגיש מראש את התפטרותו כדי להימנע מפיטורים.

אבו בדוויה מאשר כי עיתוי ההתפטרות, החופף לכניסתה לתוקף במרץ הקרוב, נועד להימנע מהשתתפות בכל מבצע צבאי עתידי בעזה במקרה שהעסקה עם חמאס תיכשל.

אבו בדוויה מציין כי להתפטרויות אלו יהיו השלכות גדולות על הממסד הצבאי הישראלי, במיוחד עם רצף של התפטרויות אחרות בשורות ההנהגה.

אבו בדוויה סבור שנתניהו עשוי לנצל את ההזדמנות למנות למטה הכללי מפקדים קשוחים אשר עולים בקנה אחד עם חזונו המדיני, בין אם בעזה ובין אם בגדה.

פועלים לסיפוח השטח הגדול ביותר האפשרי של הגדה המערבית

הסופר והאנליסט הפוליטי מוחמד חוואש מאשר כי התוקפנות הישראלית נגד מחנה ג'נין לא פנתה למטרות צבאיות אמיתיות, אלא הייתה בהקשר של מסר מתמשך של ממשלות ישראל עוקבות, המאשרת כי הגישה הביטחונית היא הדרך היחידה שבה ישראל מתמודדת. עם הפלסטינים בגדה המערבית.

חוואש מציין כי ממשלת ישראל הנוכחית פועלת לספח ולשלוט באזור הגדול ביותר האפשרי בגדה המערבית, תוך נטישת כל אחריות לעתיד האזור ולעתיד הסכסוך עם הפלסטינים.

חוואש מסביר שלממשלה ישראלית זו חסרה כל גישות פוליטיות, והיא מסתמכת לחלוטין על פעולות צבאיות חוזרות ונשנות כדי לאלץ את הפלסטינים להיכנע. אולם, לדברי חוואש, האסטרטגיה הזו נכשלה עד כה, ולא תצליח בעתיד, בגלל הנושא של. העם הפלסטיני הוא הרבה יותר עמוק מזה זה נפתר באמצעות כוח צבאי, שכן הנושא הפלסטיני אינו רק בעיה ביטחונית, אלא סוגיה קיומית הקשורה לזכויות העם הפלסטיני על אדמתו וחירותו.

חוואש מדגיש שממשלות ישראל, לרבות הימין המתון, מתעלמות מזכויות העם הפלסטיני, ומתייחסות לנושא כבעיה ביטחונית שניתן לפתור על ידי הכנעת הפלסטינים ואילצו לקבל "פירורים" מהפתרונות שמציעה ישראל.

עם זאת, לדברי חוואש, פתרונות אלו מטרתם, בעצם, לשמור על השליטה הישראלית ומערכת השליטה הקולוניאלית על חיי היום-יום של העם הפלסטיני, ולמנוע כל פתרון מדיני אמיתי המבטיח קץ לכיבוש והקמת א. עם זאת, הפלסטינים לא יוותרו על זכויותיהם על אדמתם, וימשיכו במאבק לסיים את הכיבוש ולהקמת מדינתם העצמאית.

חוואש מציין שמה שמעודד את ישראל להמשיך במדיניות זו היא העמדה האמריקנית שמתעלמת מזכויות העם הפלסטיני, ומאפשרת לישראל לדבר על "זכות העם היהודי לאדמות" מבלי להכיר בזכויות הפלסטינים, ומדגישה כי הפתרון היחיד לסכסוך הוא להגיע להסדר שלום מקובל על שני הצדדים. הוא מבטיח קץ לכיבוש והקמת מדינה פלסטינית.

מנגד, חוואש מאשר כי התפטרות הגנרלים הישראלים מאשרת את קיומם של חילוקי דעות עמוקים בתוך ממשלת ישראל בין הדרג הביטחוני והמדיני, ומציין כי הבדלים אלו מופיעים בבירור בניהול מלחמת ההשמדה ברצועת עזה. והתחמקות מאחריות לכשל וכישלון באירועי ה-7 באוקטובר 2023.

חוואש מציין שנתניהו וכמה מפלגות ימין מבקשים להחליש את מעמד הצבא ומערכת הביטחון בחיים הפוליטיים בישראל, לטובת חיזוק תפקידו של הדרג המדיני, במטרה להעביר את סמכויות הצבא. לדרג המדיני, במטרה להטיל אחריות על הצבא לכשלים צבאיים, במקום להטיל אחריות על הדרג המדיני.

כיבוש הגדה המערבית...הסכם בין נתניהו לסמוטריץ'

הסופרת והאנליסטית הפוליטית המתמחה לענייני ישראל, האני אבו אל-סבעא, מסבירה כי המערכה הצבאית האינטנסיבית של ישראל בצפון הגדה המערבית, במיוחד במחנה ג'נין, שזכה לשם "קיר ברזל", מגיעה לאור הערכות של הממסד הצבאי הישראלי והשב"כ כי תופעת מטעני החבלה ש... בשימוש ההתנגדות בצפון הגדה המערבית מהווה התפתחות איכותית ומסוכנת, במיוחד עם האיום הישיר שלה על כלי רכב ואוטובוסים של מתנחלים.

אבו אל-סבע מתייחס להערכות של הכיבוש לפיהן ההתנגדות בצפון הגדה הרוויחה מבחינה מוסרית מהאירועים האחרונים ברצועת עזה, במיוחד מאז המרחק הקרוב בין ג'נין לקו הירוק (גבולות 1948) גורם לנוכחות של התנגדות אקטיבית. באזור מהווה איום אסטרטגי על ישראל, ומצביע על כך שהגדה המערבית, על שטחיה העצומים הגדולים, מספקת להתנגדות הזדמנויות לתמרן ביותר ממקום אחד.

אבו אל-סבע מאמין כי המטרה העיקרית של המערכה הצבאית הישראלית היא לחסל את חטיבת ג'נין והרודפים בצפון הגדה המערבית, ולשדר מסר חזק לשאר האזורים שלכל פעולת התנגדות יהיה מחיר יקר. המתקפה המועצמת על ג'נין נועדה להפעיל לחץ על התמיכה העממית שתומכת בהתנגדות.

אבו אל-סבעא סבור כי התוקפנות נגד ג'נין באה במסגרת הסכם בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לסמוטריץ', שבו סוכם כי סמוטריץ' לא יפרוש מהממשלה בתמורה לאפשר לצבא הישראלי לפעול בחופשיות במדינה. הגדה המערבית ובניית התנחלויות נוספות, בנוסף לניסיון לצמצם את הנוכחות הפלסטינית באזור (C).

אבו אל-סבע מאשר כי הצבא הישראלי החל להסתמך על אמצעים חדשים להתמודדות עם ההתנגדות, לרבות שימוש במידע מודיעיני נרחב ובתעופה לצמצום האבדות בקרב חייליו.

אבו אל-סבעא מציין כי בצבא הכיבוש סבורים שהגדה המערבית היא הזירה הקשה ביותר, במיוחד עם נוכחותם של כ-750,000 מתנחלים, ויש תוכניות להגדיל את מספרם למיליון, מה שהופך כל איום ביטחוני באזור. סכנה אסטרטגית.

באשר להתפטרות הגנרלים הישראלים לאחר תום המלחמה ברצועת עזה, אבו אל-סבעא סבור כי היא הייתה צפויה, במיוחד לאחר הפסקת המלחמה בעזה, שכן אותם גנרלים לא רצו לרשום נסיגות בזמן שהפעולות הצבאיות נמשכו. .

אבו אל-סבע סבור כי התפטרויות אלו יימשכו כחלק מההכרה בכשל המודיעיני והביטחוני הגדול שייצגו אירועי ה-7 באוקטובר 2023, בנוסף לאי יירוט טילי ההתנגדות במהלך המלחמה.

אבו אל-סבע סבור כי התפטרות הגנרלים והקצינים הישראלים באה כחלק מניסיון לשמר את עתידם הפוליטי, שכן חלקם עשויים לחזור לזירה הפוליטית בעתיד, ונסיגתם והודאתם לביטחון ולמודיעין. כישלון באירועי ה-7 באוקטובר 2023 מתועד עבורם כצעד שמטרתו לשפר את התדמית הציבורית. הדבר עשוי לפתוח בפניהם את הדלתות לחזור לחיים הפוליטיים מאוחר יותר.

אבו אלסבעא מציין כי התפטרויות אלו באות גם בתגובה לדרישות האופוזיציה הישראלית, הדורשת את התפטרותו של כל מי שהיה אחראי לכישלון שהוביל לאירועי ה-7 באוקטובר 2023, כהודאה בכישלון ופרישה בשעה הזמן הנוכחי עשוי להשאיר שביב של תקווה לקצינים הללו לחזור לחזית הפוליטית בעתיד.

סיפוק הימין הקיצוני ופיצוי על כישלונות המלחמה בעזה

ד"ר סוהיל דיאב, פרופסור למדעי המדינה ומומחה לענייני ישראל, סבור כי ישנן ארבע סיבות פוליטיות עיקריות מאחורי ההסלמה הישראלית הנוכחית במחנה ג'נין, ומדגיש כי למה שקורה אין אופי ביטחוני גרידא, אלא הוא בעיקרו פּוֹלִיטִי.

דיאב מסביר כי הסיבות הללו כוללות פיצוי לחברה הישראלית על כישלונות המלחמה בעזה, ריצוי הימין הקיצוני, הטלת עובדה מוגמרת בגדה המערבית וניסיון להחליש את ההתקרבות בין הפלגים הפלסטיניים.

דיאב מציין שהסיבה הראשונה היא הניסיון של ישראל לפצות את החברה הישראלית על הכשלים שניצבה בפניה ברצועת עזה, במיוחד לאחר שחתמה על עסקת חילופי השבויים שלא השיגה שום ניצחונות צבאיים, שכן צעד זה נועד להסיט את הדיון הציבורי מטיל דין וחשבון על ההנהגה הפוליטית, ובמיוחד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הביע את כישלונו ב-15 החודשים האחרונים להתמקד ב"הישגים" הביטחוניים בגדה המערבית, שכן ההסלמה הזו בגדה המערבית נועדה להגן על נתניהו מפני מסקנות החברה הישראלית. זה עלול להוביל לנפילתו לפני הבחירות הבאות.

הסיבה השנייה להסלמה בגדה המערבית, החל ממחנה ג'נין, לדברי דיאב, היא לרצות את סמוטריץ', שאיים להפיל את הממשלה, ולכן נתניהו נקט במספר צעדים לפייסו, כולל הכרזה על חנינה כללית למתנחלים שהואשמו. של ביצוע פעולות טרור נגד הפלסטינים, וקבלת החלטה על... הקבינט המיני-מיניסטריאלי פתח חזית קרב חדשה בגדה המערבית, והצעדים הללו מטרתם להבטיח שסמוטריץ' יישאר בקואליציה הממשלתית, במיוחד לאור איומים שהוא השמיע לגבי השלב השני של עסקת חילופי שבויים שהוא יפרוש מממשלת ישראל.

דיאב מאשר כי הסיבה השלישית היא הניסיון של ישראל להחליש את ההתקרבות בין הפלגים הפלסטינים בגדה המערבית, במיוחד בין שירותי הביטחון לפלגים וקבוצות כמו חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וחטיבת ג'נין, מה שמעיד על כך שישראל מודאגת מכל התקרבות פלסטינית-פלסטינית, שכן היא מעדיפה שהפלגים יישארו במצב של מתיחות מתמדת כדי להבטיח את שליטתם במצב, והבחירה במחנה ג'נין כיעד עיקרי לקמפיין זה משקפת את הדאגה של ישראל לגבי כל הבנות פלסטיניות עתידיות.

הסיבה הרביעית, לפי דיאב, היא הניסיון של ישראל לכפות עובדה מוגמרת חדשה בגדה המערבית שיכולה לשמש כמסמכי הבנה מול ממשלו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, המעידים על כך שנתניהו רוצה להיכנס להבנות עם טראמפ בקלפים. של כוח, כגון הרחבת ההתנחלויות והטלת פיקוח ביטחוני גדול יותר על הגדה המערבית כדי לשמש בהתחרויות פוליטיות עתידיות.

לגבי התפטרותו של הרמטכ"ל הרצי הלוי והאפשרות להתפטרות של אלופים אחרים, דיאב מאשר שהתפטרות זו היא פוליטית בלבד, שכן היא באה בזמן המשקף את רצונו של הלוי להעביר מסר חזק שהמלחמה בעזה היא נגמר, ושכל ניסיון להצית אותו מחדש יהיה באחריות ההנהגה הפוליטית.

דיאב מסביר שההתפטרות מעידה גם על כך שהלוי לא יתרחק מהזירה הפוליטית, אלא עשוי אף למלא תפקיד עתידי באופוזיציה הישראלית, במיוחד לאור הציפיות להתפטרות נוספת בקרב ההנהגה הצבאית והביטחונית.

חיזוק האיזונים בממשלת הקואליציה של נתניהו

הסופר והמומחה לענייני ישראל, מוחמד אבו אלן דראג'מה, סבור כי "מבצע חומת הברזל", שפתח צבא הכיבוש הישראלי בעיר ובמחנה ג'נין, הוא רק חלק ממשחק פוליטי פנים ישראלי, שמטרתו לחזק את האיזונים בתוך ממשלת הקואליציה בראשות בנימין נתניהו, יותר משהיא מבצע גרידא.

לדברי דראג'מה, ניתן לתאר את המבצע האחרון בג'נין כ"מבצע פוליטי עם כלים צבאיים", שכן הוא בוצע בעיקר כדי להשיג מטרות פנימיות הקשורות להשארת סמוטריץ' בממשלת הקואליציה.

דראגמה מסביר כי לאחר שסמוטריץ' דחה את עסקת חילופי השבויים ואת הפסקת האש בעזה, הוא ביקש מנתניהו לבצע פעולות צבאיות נרחבות בצפון הגדה המערבית, בעיקר בג'נין, באמתלה של "הגברת הביטחון", ולכן נתניהו הסכים לבקשה זו. בתמורה לכך שסמוטריץ' יישאר בקואליציה, מה שאומר שהמבצע היה בעצם "מבצע סמוטריץ'" ולא "קיר ברזל".

דראג'מה מציין כי פעולות צבאיות מסוג זה, למרות אכזריותן, הרס התשתיות והכוונה שלהן לאזרחים, לא יצליחו לחסל את ההתנגדות הפלסטינית פרק זמן, אבל ישראל לא תחסל אותו, והכיבוש הישראלי מבין שזה בסדר.

דראג'מה מצפה שנהיה עדים למבצעים צבאיים אחרים באזורים גדולים יותר, אבל בסופו של דבר עדיין יהיו להם מטרות פוליטיות פנימיות ולא צבאיות.

דראג'מה מציין כי הכיבוש הישראלי מבצע פעולות צבאיות בגדה המערבית מאז 2022, החל ממבצע "שובר הגלים", לאחר מכן מבצע "בית וגן" במחנה ג'נין, לאחר מכן מבצע "מחנות קיץ" וכן לבסוף מבצע "חומת הברזל", בין המבצעים הגדולים הללו, היו מבצעים קטנים יותר שלא נשאו שמות ספציפיים, אך הם כוונו לאזורים כמו טובאס, מחנה אלפרעה ומחנות טול כרם ונור שמס, ובכל פעם הוא השתמש באמתלה של הכיבוש באותה אמתלה, שהוא "הגברת הביטחון", אך המטרה האמיתית היא להרוס תשתיות ולהרוג אזרחים, בהקשר של מלחמת רצח עם במידה פחותה.

דראגמה מסביר כי התפטרות הגנרלים הישראלים בשלב זה לא הייתה מפתיעה, שכן הרמה הצבאית הישראלית הודיעה כי היא נושאת באחריות לאירועי ה-7 באוקטובר 2023 מיד לאחר התרחשותם.

הוא מציין שייתכן שהעיכוב בהתפטרות הגנרלים נבע מהמשך המלחמה במשך תקופה ארוכה, וכעת חלה הפסקת אש של 42 יום, שנתנה להם מספיק זמן להתפטר ולהחליפם בחדשים. מנהיגים, שכן התפטרויות אלו באו כמענה עקיף לבקשת הדרג המדיני הישראלי, השואף להחזיר את גיבוש ההנהגה הצבאית בהתאם למדיניותה הנוכחית בעזה ובגדה המערבית.

צפוי כי בתקופה הקרובה יהיו עדים להתפטרויות נוספות בקרב מנהיגי הצבא והביטחון בישראל, לרבות ראש השב"כ, שעל פי החשד מתכוון להגיש את התפטרותו בקרוב.

לדברי דראחמה, ההתפטרויות הללו יהוו מתנה למישור הפוליטי בישראל, ובמיוחד לנתניהו, שמנסה להטיל את האחריות המלאה לאירועי ה-7 באוקטובר 2023 על הצבא ועל הממסד הצבאי, במקום על המישור המדיני.

מחנה ג'נין הוא רק ההתחלה

הסופר והאנליסט הפוליטי עימאד מוסא מאמין שהתוקפנות הישראלית נגד מחנה ג'נין באה במסגרת אסטרטגיה ישראלית שמטרתה לספח לצמיתות את הגדה המערבית למדינת ישראל, כמו גם לסיים את סוגיית הפליטים.

מוסא מסביר כי אסטרטגיה זו שונה בחלקה מזו הנהוגה בהריסה והרס רצועת עזה, שכן ישראל בגדה מסתמכת על השמדת מחנות באופן שיטתי, במטרה להפיל את רעיון זכות השיבה ולסיים כל קשר בין הפלסטינים וארצם ההיסטורית.

מוסא מציין כי נוכחות הרשות בגדה המערבית, הזוכה להכרה בינלאומית, גורמת לישראל לנקוט במדיניות של השמדה הדרגתית של המחנות, במקום הריסה מקיפה כפי שקרה בעזה.

מוסא מאמין כי אסטרטגיה זו כוללת גם התמקדות בסוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), במטרה לערער כל תקווה של הפליטים שישובו לבתיהם.

מוסא מציין שהכוונה למחנות הפלסטינים היא משום שהם מהווים חממה להתנגדות ולמהפכה הפלסטינית ומסיימים כל תקווה להגדרה עצמית של העם הפלסטיני.

מוסא מציין כי מחנה ג'נין הוא רק ההתחלה, ומצפה כי לאחר השלמתו תעבור ישראל לכוון מחנות נוספים בגדה המערבית, במטרה לרוקן אותם מתכני המאבק שלהם ולהפוך אותם לאזורים בלתי ראויים למגורים.

מוסא טוען כי המטרה הסופית היא לשים קץ לסוגיית הפליטים בגדה המערבית ולהשיג מדינה יהודית נטולת כל נוכחות פלסטינית יעילה.

לגבי התפטרותם האחרונה של גנרלים ישראלים, מוסא מסביר כי צעד זה בא במסגרת הניסיון של חיילים אלו להוביל בעתיד את הזירה הפוליטית בישראל, מה שמעיד כי הם עשויים להקים אופוזיציה חדשה שתסכים עם הממשל האמריקני. , המבקש שליטה מוחלטת בממשל ישראל לאחר שארצות הברית כמעט איבדה את ניהול ישראל תחת הנשיא לשעבר ג'ו ביידן.

מוסא מצפה שהממשל האמריקאי החדש, בראשות דונלד טראמפ, ידחף להקדמת הבחירות בישראל עד יוני 2025 לכל המאוחר.

מוסא מציין כי מה שקורה במחנות, כולל במחנה ג'נין, הוא חלק מניסיון לגייס קולות אלקטורליים נוספים לפני הבחירות הללו.