לאחר סחבת הכיבוש הישראלי, הסכם "הפסקת האש" ברצועת עזה נכנס לתוקף, 15 חודשים לאחר מלחמת ההשמדה הישראלית, שהותירה למעלה מ-157,000 קדושים ופצועים, רובם ילדים ונשים, ולמעלה מ-11,000 נעדרים. , בתוך הרס מסיבי הרג עשרות ילדים וקשישים, באחד האסונות ההומניטריים החמורים בעולם.

במקביל לרצח העם בעזה, כוחות הכיבוש הישראלי והקולוניאליסטים הסלימו את התקפותיהם בגדה המערבית, לרבות בירושלים הכבושה, שהביאו למותו של 835 אזרחים, לפציעתם של אלפי אחרים, לאלפי מעצרים ולעלייה ב הריסות בתים ומתקנים, ומחסומים צבאיים המנתקים ערים, עיירות וכפרים, בנוסף ל... חוקים גזעניים שחוקקה הכנסת הישראלית להגבלת הפלסטינים ואת עבודתה של סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים "אונר"א".

לתוקפנות הישראלית היו השלכות על הכלכלה הלאומית הפלסטינית, שכן המשבר הפיננסי של הממשלה הפלסטינית העמיק כאשר ממשלת הכיבוש פיראטה עוד כספי פינוי פלסטינים, ושיעור האבטלה עלה עם האבטלה של אלפי עובדים שעבדו בשטחי 1948, והפעילות הכלכלית בגדה המערבית ירדה.

רצועת עזה:

מאז 7 באוקטובר 2023, כוחות הכיבוש הישראלי החלו בתוקפנות נגד רצועת עזה, שהביאה למות קדושים של לפחות 46,899 אזרחים, בהם 17,581 ילדים, וכ-12,048 נשים, ולפציעתם של יותר מ-110,725 אחרים, בעוד כ-11,000 עדיין נותרו נעדרים מתחת להריסות ובכבישים, מה שהוביל לירידה של 6% באוכלוסיית רצועת עזה עד סוף 2024.

תוקפנות הכיבוש הישראלי גרמה לעקירתם של יותר מ-85% מאזרחי רצועת עזה, או יותר מ-1.93 מיליון אזרחים מתוך 2.2 מיליון, מבתיהם לאחר שהושמדו. גם כ-100,000 אזרחים עזבו את הרצועה מאז תחילת התוקפנות.

כ-1.6 מיליון אזרחי רצועת עזה חיים כיום במקלטים ובאוהלים חסרי הצרכים המינימליים של חיי אדם, על רקע הרס מסיבי וחסר תקדים של תשתיות ורכוש של האזרחים.

סגירת כל המעברים ברצועת עזה והטלת מצור קפדני מתחילת התוקפנות גרמו למחסור חמור במזון, מים, תרופות ואספקת דלק, מה שגרם לרעב שהביא למותם של עשרות ילדים וקשישים, באחד הקשים ביותר. אסונות הומניטריים בעולם.

כעת, 96% מאזרחי רצועת עזה (2.2 מיליון איש) מתמודדים עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף נכון לספטמבר 2024, כולל יותר מ-49,000 נשים בהריון, ויותר מ-495,000 אזרחים (22% מהאוכלוסייה) מתמודדים גם עם קטסטרופלי רמות של חוסר ביטחון תזונתי חריף (שלב 5), כולל 11,000 נשים בהריון, וכ-3,500 ילדים בסיכון למוות עקב תת תזונה ומחסור במזון.

התוקפנות מנעה מ-788,000 תלמידים ברצועת עזה להירשם לבתי הספר והאוניברסיטאות שלהם זו השנה השנייה ברציפות, כולל למעלה מ-58,000 שהיו אמורים להירשם לכיתה א' בשנת הלימודים 2024-2025, בנוסף ל-39,000 אשר לא ניגש לבחינה בתיכון.

מאז תחילת התוקפנות ועד סוף ספטמבר 2024, יותר מ-77 בתי ספר ממשלתיים נהרסו כליל, בעוד 191 בתי ספר הופצצו והושחתו, כולל 126 בתי ספר ממשלתיים ו-65 בתי ספר השייכים לסוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים ( אונר"א), ויותר מ-51 מבני אוניברסיטאות נהרסו לחלוטין, 57 מבנים חלקית, ויותר מ-20 אוניברסיטאות נפגעו קשות.

רק 14 בתי חולים מתוך 36 פועלים ברצועת עזה, באופן חלקי, על רקע מחסור חריף בציוד, צוות רפואי וציוד רפואי, שגרם להתפרצות מחלות ולחוסר יכולת של אזרחים לגשת לשירותי רפואת חירום.

במהלך תוקפנותו, הכיבוש הישראלי הרס כליל 815 מסגדים, 151 מסגדים באופן חלקי ו-19 בתי קברות לחלוטין, והפר את קדושתם על ידי תקיפתם, חפירת קבריהם והוצאת הגופות, ופגע והרס 3 כנסיות בעיר עזה.

התרבות הפלסטינית איבדה 44 סופרים, אמנים ופעילים בתחום התרבות שנרצחו בארבעת החודשים הראשונים של התוקפנות, ו-32 מוסדות, מרכזים ותיאטראות נהרסו באופן חלקי או כליל כתוצאה מההפצצה, בנוסף ל-12 מוזיאונים, 9 ספריות ציבוריות ו-8 בתי הוצאה לאור ובתי דפוס ניזוקו.

הכיבוש הרס, חלקית או מלאה, כ-195 מבנים היסטוריים, שרובם היו ממוקמים בעיר עזה, ו-9 אתרי מורשת ו-10 מסגדים וכנסיות היסטוריים המהווים חלק מזיכרון הרצועה ניזוקו. כוחות הכיבוש הרסו כיכרות ציבוריות בכוונה והרס בהם אנדרטאות ויצירות אמנות, בנוסף להרס 27 ציורי קיר אמנותיים במקומות ציבוריים ולאורך חוף הים של העיר עזה.

כל הפעילות הכלכלית ברצועת עזה מתחילת התוקפנות ועד סוף 2024 הייתה עדה לקריסה מוחלטת, שהובילה להתכווצות חדה וחסרת תקדים בתוצר המקומי הגולמי ברצועת עזה ביותר מ-82%, מלווה בעלייה. בשיעור האבטלה ל-80%.

הגדה המערבית, כולל ירושלים:

בגדה המערבית, בתקופת התוקפנות נגד רצועת עזה, מ-7 באוקטובר 2023 ועד סוף 2024, נרצחו כ-835 אזרחים, בהם 173 ילדים, ו-6,450 נוספים נפצעו, כתוצאה מתקיפות של הישראלי. כוחות כיבוש וקולוניאליסטים.

לאחר ה-7 באוקטובר ועד סוף 2024 ביצעו הכיבוש ומתיישביו 19,700 פיגועים נגד אזרחים ורכושם, כולל 3,630 פיגועים שביצעו מתנחלים, שהביאו למות קדושים של 22 אזרחים, והובילו לעקירה, חבלה, נזק, והרעלת 19,000 עצים.

באותה תקופה תפסו כוחות הכיבוש 53 אלף דונם על פי הצהרות שונות, כולל "אדמות מדינה", "צווי תפיסה" ו"שמורות טבע" והקימו 13 "אזורי חץ" סביב המושבות.

מתחילת התוקפנות ועד סוף שנת 2024, הושלם תהליך לימוד (אישור והפקדה) של 23,000 יחידות קולוניאליות חדשות במושבות הגדה המערבית, כולל ירושלים, תוך שהמתנחלים הקימו 57 מאחזים קולוניאליים חדשים, ורשויות הכיבוש החלו. הסדרת מעמדם של (לגיטימציה) של 13 מאחזים קולוניאליים אחרים.

באותה תקופה ניכרה עלייה ניכרת בהריסת בתי אזרחים, כאשר כוחות הכיבוש הרסו 1,022 מתקנים למגורים וחקלאות באותה תקופה, וחילקו 1,167 הודעות הפסקת הריסה והבנייה.

עצורים:

מאז 7 באוקטובר 2023, הנהלת בית הכלא הכיבוש הסלימה את נהליה נגד עצירות ועצירות והכפילה את צעדי הדיכוי, כולל מכות קשות ועלבונות הפוגעים בכבודם מאבק בבתי הכלא הכיבוש, צמצם את כמות ואיכות המזון, ומנע מהם... ביקור, ותרגלו נגדם סוגים שונים של עינויים, דיכוי והשפלה, שהגיעו לכדי הטרדה ותקיפה. מגע מיני אחד עם השני.

כוחות הכיבוש ביצעו פעולות מעצר נגד יותר מ-25,000 אזרחים, בהם כ-14,300 עצורים מהגדה המערבית, כולל ירושלים, והאחרים מרצועת עזה.

הכיבוש השתמש במעצר מינהלי כמדיניות ענישה ותגמול נגד מספר רב של עצירים, מוערך בכ-10,000 עצירים.

באותה תקופה נרצחו 54 עצורים בתוך בתי הכלא של הכיבוש, מתוכם 35 עצירים מרצועת עזה, והכיבוש עדיין מחזיק בגופותיהם.

מוסדות אסירים תיעדו את מעצרם של 450 נשים, נערות, סטודנטיות ואסירים משוחררים, מתוכם הכיבוש עדיין עוצר 89 בתוך בתי המעצר שלו, בנוסף למעצר של 1,065 ילדים, וכ-700 מהם מתחילת 2024.

ממשלת הכיבוש הודיעה לבית המשפט העליון בישראל כי מספר העזתים הכלואים בבתי הכלא שלה הוא 3,636, וכי אסור ל-529 עזתים בבתי הכלא בישראל להיפגש עם עורכי דין.

משבר פיננסי:

מאז תחילת תוקפנות הכיבוש נגד רצועת עזה, החלה ישראל לנכות מכספי הפינוי את שווה ערך להוצאות הממשלה הפלסטינית ברצועה, בנוסף לחוקק חוק חדש בכנסת עם ניכויים חדשים בכותרת. של פיצויים למשפחות של אנשים שנהרגו או נפצעו בפיגועים שביצעו פלסטינים, בנוסף לניכויים המקבילים לתשלומים ממשלתיים למשפחות של קדושים, פצועים ועצורים, בנוסף לניכויים בלתי חוקיים אחרים.

הניכויים הבלתי חוקיים הגיעו ל-70% משווי הסליקה הכולל, מה שהעמיק את המשבר הפיננסי של הרשות הלאומית הפלסטינית והשפיע על יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי אזרחיה.

זו השנה השלישית ברציפות שהממשלה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי עובדי המגזר הציבורי ולשלם חלק ממשכורתם החודשית.

גם תחום החינוך היה עד לסערה בשנתיים האקדמיות האחרונות, כתוצאה מכך סטודנטים לא הגיעו ללימודיהם באופן סדיר, בשל אי יכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי עובדי משרד החינוך וההשכלה הגבוהה. בעוד שתחום הבריאות היה על סף קריסה, עקב המחסור החמור בתרופות ומוצרים מתכלים רפואיים, שכן ישנם 120 סוגי תרופות שאינם זמינים במשרד, בהם 20 תרופות אונקולוגיות, ו-420 סוגי חומרים מתכלים רפואיים שהאיזון ביניהם. הוא אפס במשרד, כולל 170 סוגים מיוחדים, שהשפיעו על מתן השירותים. לאזרחים, דרך רשימת ההמתנה הארוכה לניתוחים בבתי חולים ממשלתיים, בעוד המשרד מעביר את פעולות החירום לבתי חולים פרטיים או פרטיים.

פלסטין עומדת בפני אסון כלכלי, חברתי, הומניטרי, סביבתי, בריאותי, חינוכי ומזון שהוביל להתכווצות הבסיס היצרני ולעיוות המבנה הכלכלי של פלסטין. עד סוף 2024 ההערכה היא שההתכווצות החדה חסרת התקדים בתוצר ברצועת עזה תימשך ביותר מ-82%, מלווה בעלייה בשיעור האבטלה ל-80%.

ירידה זו התרחבה לכלכלת הגדה המערבית ביותר מ-19%, כאשר שיעור האבטלה עלה ל-35%. בסופו של דבר זה הוביל לירידה של 28% בכלכלה הפלסטינית, מלווה בעלייה בשיעור האבטלה עד ל-51%.

חוקים גזעניים:

בתקופת התוקפנות חוקקו רשויות הכיבוש עשרות חוקים התומכים בכיבוש ובהתיישבות, אפליה גזעית והגבלת חופש הביטוי, חירויות הציבור והפעילות הפוליטית, אשר השפיעו משמעותית על עמנו, בין אם בגדה המערבית, לרבות. ירושלים, רצועת עזה או שטחי 1948. .

בין הבולטים מבין החוקים הגזעניים הללו: ב-28 באוקטובר 2024 אישרה העצרת הכללית של הכנסת, ברוב קולות של הקואליציה וגושי האופוזיציה הציונית, שתי טיוטות חוקים האוסרות את עבודתה של סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפלסטין. פליטים, "אונר"א, באזורים הנקראים "ריבונות ישראלית" כאן אנו מתכוונים ספציפית למזרח ירושלים הכבושה, ולערים והמחנות שהכיבוש הישראלי סיפח לאזורי השפעתו, כמו מחנות הפליטים שועפאט וקלנדיה. . כמו כן, על פי החוק, משרד הסוכנות במזרח ירושלים ייסגר. המעמד הדיפלומטי שניתן לעובדים בארגוני האומות המאוחדות יוסר.

חוק הארכת תוקפו של החוק הזמני למניעת איחוד משפחות פלסטיניות לשנה נוספת שאושר בכנסת ב-5 במרץ 2024 והחלטה המסרבת להכיר באופן חד צדדי במדינה פלסטינית שאושרה בכנסת ביום 22 בפברואר 2024 וחוק המאפשר זיהוי של אדם שאינו אזרח או תושב כ"פעיל טרור" חלות עליו הוראות "חוק המלחמה בטרור" ואושרו בכנסת ביום. 17 בינואר 2024.

ב-17 ביולי 2024 קיבלה העצרת הכללית של הכנסת החלטה מדינית, שדחתה "באופן מוחלט" הקמת מדינה פלסטינית בכל מקום בפלסטין ההיסטורית, או, לפי נוסח ההחלטה, "בארץ ישראל" ו"מערבה". של נהר הירדן".

ב-22 במאי 2024, בקריאה טרומית, ברוב קולות, אישרה העצרת הכללית של הכנסת הצעת חוק המחייבת סיפוח של יישובים שהוקמו על אדמות אזרחים מדרום לעיר חברון, למה שמכונה "הרשות לפיתוח הנגב". ," שהיא אחת מטיוטות "חוקי הסיפוח".

ב-29 באוקטובר 2024, ברוב קולות של הקואליציה והאופוזיציה הציונית, אישרה העצרת הכללית של הכנסת בקריאה סופית חוק ממשלתי האוסר על פתיחת נציגויות דיפלומטיות במזרח ירושלים הכבושה, במטרה לשרת את הפלסטינים, ללא באישור ממשלת ישראל.

הפלסטינים של 1948

מאז תחילת התוקפנות של הכיבוש נגד רצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023, קצב ההגבלות על הפלסטינים מ-1948 גדל בכל האמצעים, כולל דיכוי חירויות, הסתה, איומים, רדיפה, חקירה, מעצר ועינויים.

בשבועות הראשונים לתחילת תוקפנותה הכריזה ממשלת ישראל על מצב חירום כללי, שכלל אישור חוקים ותיקונים רבים להוראות מעצר ומניעת הפגנות, כדי להפחיד פלסטינים בתוך שטחי 1948 ולהדק את אחיזתם. עליהם.

"התביעה הציבורית" הישראלית ביטלה את הדרישה לאישור התובע הציבורי או אחד מסגניו לביצוע מעצר באשמת הסתה, כפי שהיה נהוג לפני המלחמה, שכן תקנות החירום מאפשרות לנקוט בצעדים מחמירים נגד עצורים, לרבות הארכת מעצרם של עצורים לתקופות ארוכות, ומניעת מפגש עם עורכי דינם לתקופה שעלולה להגיע ל-90 דקות, בנוסף, הודיעה משטרת ישראל על הנחיות האוסרות על אישור ארגון הפגנות בערים פלסטיניות. עיירות בשטחי 1948.

דו"ח שהכין מרכז עדאלה, בשיתוף רשות החירום הערבית, במהלך חמשת השבועות הראשונים לתוקפנות, תיעד 251 מקרי מעצר וחקירה, או "שיחות אזהרה", שרובם במסגרת החופש של הבעת דעה, ועל רקע האירועים הוגשו 76 כתבי אישום.

דו"ח שפרסמה הרשות המשותפת לגושי סטודנטים הפועלים במטריית ועדת החירום הערבית קבע כי יותר מ-100 סטודנטים וסטודנטיות במוסדות אקדמיים הועברו ל"וועדות ציות", בנוסף למאות עלונים מעוררי דלקת נגד סטודנטים, וכן התקפות על בתיהם.

הכיבוש פיתח מערכת "חוקית" וביצועית הדוקה להטלת שליטה על האינטרנט, מה שהוביל להפרות בוטות של זכויות דיגיטליות וליצירת "טרור דיגיטלי" שגרם למשתמשים לצמצם את הבעת דעותיהם, בנוסף להכפלה. של התקפות דיגיטליות, במיוחד התקפות עם רקע פוליטי ולאומי לאחר המלחמה בעזה, כמו "התחזות", "דיוג" ו"הטרדה והתעללות", וזה משקף מצב של צנזורה עצמית והימנעות מפעילות דיגיטלית. הגיע ל-70% מהצעירים בתוך 48 הטריטוריות, מה שמפחית את השימוש ברשת. האינטרנט ככלי לאקטיביזם המוני.

הכיבוש פגע במנהיגים בשטחי 1948, כאשר השלטונות הישראלים עצרו, ב-9 בנובמבר, את ראש ועדת המעקב העליונה לאוכלוסיות הערביות בשטחי 1948, מוחמד ברקה, וחברי כנסת לשעבר מהנציונל-דמוקרטית. מסיבת ראלי.

מאז תחילת המלחמה הפכו אולפני ערוצי הטלוויזיה הישראליים לחזית הסתה פתוחה ותזזיתית הקוראת להרג, הרס ונקמה על בסיס יומיומי. בעל עמדה הומניטרית כלשהי, או קריאה לפתרון מדיני ולא לפתרון צבאי".

תנועות מנהיגות בפורומים בינלאומיים לעצירת התוקפנות

מאז היום הראשון של התוקפנות, עשתה ההנהגה הפלסטינית מאמצים דיפלומטיים ומשפטיים בכל הפורומים הבינלאומיים והערבים להפסיק את רצח העם שאליו נתון עמנו ברצועת עזה ובגדה המערבית, כולל ירושלים.

השליחות של מדינת פלסטין לאו"ם פעלה לגיבוש שלוש מטרות שבאמצעותן איחדה את הקבוצה הערבית והאסלאמית, התנועה הלא מזדהה וקבוצות נוספות: הפסקת אש והכנסת סיוע לכל חלקי רצועת עזה, עצירת העקירה הכפויה בתוך רצועת עזה וריקון הרצועה מאזרחים פלסטינים.

בעקבות הפסגה הערבית והאסלאמית המשותפת יוצאת הדופן שהתקיימה בבירת סעודיה, ריאד, ב-11 בנובמבר 2023, הוקמה ועדת השרים הערבית-אסלאמית, והואשמה בפתיחת פעולה בינלאומית מיידית למען כל המדינות החברות בארגון האיסלאם. שיתוף פעולה וליגת המדינות הערביות, לגבש עמדה בינלאומית להפסקת המלחמה בעזה, ולחץ לפתוח בתהליך מדיני רציני ואמיתי להשגת שלום בר קיימא ומקיף בהתאם להתייחסויות בינלאומיות מאושרות.

מאז מינויה, ערכה הוועדה ביקורים רבים בבירות של חברי קבע במועצת הביטחון ובבירות אירופה, וקיימו פגישות עם ראשי מדינות וממשלות ושרי חוץ, כדי לגייס עמדה בינלאומית להפסקת המלחמה בעזה. להגן על אזרחים, לשמור על אספקת סיוע הומניטרי הולם ובר-קיימא לכל חלקי הרצועה, ולנקוט בצעדים יעילים ליישום פתרון שתי המדינות.

מועצת הביטחון פנתה שוב ושוב למתן החלטה להפסיק את התוקפנות, והוטו הופעל על מספר החלטות, בעוד שהתקבלו 4 החלטות, שהאחרונה שבהן הייתה החלטה 2735 שהתקבלה ביולי 2024, אך היא לא יושמה. בשל חוסר הפשר של ממשלת הכיבוש והתעקשותה להמשיך ברצח העם שאתה מבצע ברצועת עזה.

בנוגע לפעולתה של מדינת פלסטין ברמת בתי הדין הפליליים הבינלאומיים והבינלאומיים, ב-21 בנובמבר 2024, הוציאה זו צווי מעצר נגד ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, ושר הצבא לשעבר שלו, יואב גלנט, לאחר שופטי בית המשפט מצאו "סיבות סבירות להאמין שהם אחראים לביצוע פשעים ופשעים נגד האנושות".

ב-19 ביולי 2024, בית הדין הבינלאומי לצדק פרסם פתווה על ההשלכות השיפוטיות של שיטות ישראל והשפעתם על השטחים הכבושים, אשר אישר כי על ישראל להפסיק את הכיבוש ולסיים את נוכחותה הבלתי חוקית בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

לאחר הפתווה, בספטמבר 2024, אימצה העצרת הכללית של האו"ם, ברוב קולות, החלטה שדרשה מישראל לסיים את "נוכחותה הבלתי חוקית בשטח הפלסטיני הכבוש" בתוך 12 חודשים.

מוושינגטון ועד ניו יורק, לונדון, פריז, רומא, ברלין, מדריד, בריסל, שטוקהולם, אוסלו ועשרות בירות וערים ברחבי העולם, אורגנו אלפי הפגנות, משמרות ואירועים ברחובות ובכיכרות הראשיים, וכן באוניברסיטאות ובבתי ספר, להוקיע את מלחמת ההשמדה שהכיבוש הישראלי מנהל נגד עמנו מאז ה-7 באוקטובר, לתמיכה בפלסטין ובמטרתה הצודקת. במקביל לתנועה העממית חסרת התקדים שהסלימה יום אחרי יום, בתגובה למעשי הטבח שביצע הכיבוש בעמנו, נוצרה סולידריות בינלאומית בהגשת תביעות נגד הכיבוש ופקידיו בבית הדין הבינלאומי ובית הדין הפלילי הבינלאומי. וניתוק היחסים הדיפלומטיים עם משטר הכיבוש, מה שהוביל לשורה של וידויים במדינת פלסטין.

ב-29 בדצמבר 2023 הגישה דרום אפריקה תביעה לבית הדין הבינלאומי לצדק, בתיאום עם מדינת פלסטין, בנוגע לביצוע רצח עם בפלסטין. דרום אפריקה הגישה לבית המשפט תיק בן 84 עמודים, בו אספה עדויות על הרג ישראל של אלפי אזרחים ברצועת עזה, ויצירת תנאים "המוכנים לגרום להם הרס פיזי", הנחשב לפשע של "רצח עם". "נגדם.

בית המשפט הוציא מספר צווי חירום המחייבים את ישראל לנקוט בכל האמצעים למניעת מעשים האסורים על פי אמנת רצח העם, ולנקוט אמצעים על מנת להבטיח מתן מיידי לצרכים ההומניטריים הדחופים של רצועת עזה.

מבחינת המאמצים להשיג חברות מלאה במדינת פלסטין באו"ם, 14 חברי מועצת הביטחון של האו"ם הצביעו בעד חברות מלאה במדינת פלסטין, אך ארה"ב מנעה מאמצים אלה על ידי שימוש בכוח הווטו שלה.

ב-10 במאי, האסיפה הכללית קיבלה החלטה עם 143 קולות נגד ו-9 קולות נגד, הקובעת כי מדינת פלסטין כשירה לחברות מלאה באו"ם, בהתאם לסעיף 4 של אמנת האומות המאוחדות, הקובע כי היא " לפיכך צריך להתקבל כחבר" בארגון.

ההחלטה ממליצה למועצת הביטחון לשקול מחדש בחיוב את הנושא הזה על פי ההחלטה, מדינת פלסטין קיבלה מערכת סמכויות המקרבת אותה לחברות מלאה, לרבות מושבה של מדינת פלסטין באסיפה בסדר אלפביתי עם חבר מלא. מדינות והגשת טיוטות החלטות ונקודות סדר.

מבחינת השגת הכרה נוספת במדינת פלסטין, נורבגיה, אירלנד וספרד הכירו בו זמנית במדינת פלסטין, וההחלטה נכנסה לתוקף ב-28 במאי 2024, ואחריה סלובניה וארמניה, שהכירו במדינת פלסטין ב. יוני 2024, והביא את מספר המדינות המכירות במדינת פלסטין ל-149 מתוך 193 המדינות החברות בעצרת הכללית של האו"ם.