מחקר על הלחץ של עקירה והקשר שלו לבעיות פסיכולוגיות וחברתיות בקרב מבוגרים במשפחות עקורים

92.20% סובלים מלחצים ביטחוניים ו-90.07% סובלים מלחצים אישיים

86.50% סובלים מלחצים חברתיים ו-87.86% סובלים מלחצים כלכליים

90.80% סובלים מלחצי שירות ו-83.31% סובלים מלחצי משפחה

בעיות הקשורות לחרדה (85.16%), פסימיות (82.92%), הפרעת דחק פוסט טראומטית (81.75%), ניכור (81.15%), דיכאון (80.41%), חוסר נורמטיביות (78.35%) ותסמינים פסיכוסומטיים (78.27 %) ומופנמות חברתית (77.39%)

הסתיים מחקר מדעי שכותרתו "מתח של עקירה והקשר שלו לבעיות פסיכולוגיות וחברתיות בקרב מבוגרים במשפחות עקורים בנפות רצועת עזה", שהוכן על ידי צוות מחקר המורכב מ: (פרופ' ד"ר גולטן הגאזי, ד"ר. תמרה מוסלה, ד"ר חמודה עבד אל-על)

92.20% סובלים מלחצים ביטחוניים, שהם: חוסר תחושת ביטחון במקום העקירה עקב תנאי ביטחון לא בטוחים ולא יציבים (הפצצות חסרות הבחנה ממטוסים, טנקים ומגדלי שמירה - ירי -...), והתפשטות של אלימות בקהילה, גניבה נפוצה, מה שמוביל לתחושת איום על ביטחונם של בני המשפחה עקב תנאי דיור לא בטוחים והיעדר ביטחון תזונתי.

המחקר, שנערך על מדגם אשכול המורכב מ(238) פרטים מאשכול שלם של מחנות עקירה בנפת חאניוס, נבחר באקראי, תוך ציון כי כל מחנה עקירה כולל פלחים שונים בחברה הפלסטינית שחיים באותם תנאי עקירה. , ואשר נחשפו וממשיכים להיחשף לכל צורות העקירה הישראלית מעידה על כך ש-90.07% סובלים מלחצים אישיים הכוללים: אובדן יציבות והסחת דעת, חוסר יכולת לקבל החלטה כלשהי הקשורה לחיים ולגורל ותחושה. של חרדה לעתיד. העמימות שלו, הפחד מאובדן חיים, אנשים ומשאבים, אובדן רכוש ועקירה חוזרת ונשנית, עבודה מתמדת תחת לחץ כדי להשיג דברים הקשורים לדרישות וצרכי החיים, תמיד מתחרטת על חוסר היכולת לעבוד במסגרת העבודה או ההתמחות, סובל מנדודי שינה ואובדן של איכות שינה, הזנחה עצמית ואובדן עניין במראה האישי.

עוד הראו תוצאות המחקר כי 86.50% סובלים מלחצים חברתיים הכוללים: קושי ביצירת קשרים חברתיים חדשים במקום העקירה, אובדן היכולת להסתגל להתנהגויות חדשות במקום העקירה, תחושת ניכור והפרדה מהחברה. בשל האלימות השוררת בכל מקום, ואיבוד היכולת להסתגל להתנהגויות חדשות במקום העקירה תמיכה, סיוע ותחושת בגידה, תחושת געגוע לבית, למשפחה, לשכנים, לחברים ולקרובי משפחה שעיצבו את. עולם חברתי לפני עקירה, ואובדן רוגע עקב רעש, צרחות, רוכלי רחוב ומנועי גנרטורים. זה הופך את החיים לג'ונגל שאינו נשלט על ידי ערכיה ומנהגים של החברה הפלסטינית.

הוא הראה כי 87.86% סובלים מלחצים כלכליים, המיוצגים על ידי: רמת הכנסה נמוכה או היעדרותה (53% דיווחו כי הכנסתם החודשית נמוכה מ-1,000 שקלים), דרישות החיים הרבות ומחירים גבוהים מדי, הקושי של השגת הזדמנויות עבודה, ובכך הקושי להבטיח מקור הכנסה הולם, וחוסר היכולת לספק צרכים בסיסיים כמו מזון, מחסה ושירותי בריאות, במיוחד לאור מדיניות ההרעבה שבה השתמשה ישראל במלחמה זו, הניצול. של סיוע, חוסר ההוגנות בהפצה, ומונופול הסחורות, מה שהוביל לחוסר היכולת לספק את צרכי המשפחה של ביגוד, בריאות ושירותי חינוך.

היא ציינה כי 90.80% סובלים מלחצי שירות המיוצגים ב: מקום מגורים לא מתאים בזמן עקירה, קושי בגישה למרכזי שירותי הבריאות הדרושים, היעדר תרופות וטיפולים, היעדר רשתות ביוב מתאימות, הצטברות פסולת, חוסר בציוד לשתייה. מים, והפרעה של... אספקת חשמל מתמדת, חוסר באנרגיה חלופית, רשתות אינטרנט ותקשורת חלשות, היעדר אמצעי תחבורה בטוחים ונוחים, הפסקת התהליך החינוכי והקושי להחזירו בנסיבות הקיימות, וכן היעדר שירותים ויכולות חינוכיות.

תוצאות המחקר העלו כי 83.31% סובלים מלחצים משפחתיים, הכוללים: יחסים מתוחים בין בני המשפחה, היעדר תמיכה משפחתית, מריבות תכופות בתוך המשפחה, היעדר תקשורת רגשית ונוכחות פיזית של חלק מבני המשפחה, קהות רגשית נרחבת. חוסר יציבות רגשית בקרב בני המשפחה תחושת חוסר אונים להגן על המשפחה.

התוצאות הראו כי קיים מתאם חיובי בין חשיפה ללחצי עקירה לבין בעיות פסיכולוגיות וחברתיות, שכן מידת הסבל מבעיות פסיכולוגיות וחברתיות הייתה גבוהה מאוד על פי הקריטריון שאומץ במחקר, לבין הבעיות החשובות ביותר חברי המדגם מהם סבלו היו:

חרדה (85.16%), פסימיות (82.92%), הפרעת דחק פוסט טראומטית (81.75%), ניכור (81.15%), דיכאון (80.41%), חוסר נורמטיביות (78.35%), תסמינים פסיכוסומטיים (78.27%), חברתי בידוד (77.39%).

פרופ' ד"ר גולטן חסן חיג'אזי, פרופסור לפסיכולוגיה ואחד ממחברי המחקר, אמר: תוצאות אלו מהוות אינדיקטורים למציאות הפסיכולוגית והחברתית של הפלסטינים ברצועת עזה כתוצאה מהמלחמה שמתנהלת מזה זמן רב. ארבעה עשר חודשים, ואנחנו מעבירים אותם לידיים של מוסדות רשמיים, לא רשמיים ובינלאומיים, אולי הם מהווים מסר של רגישות היא הסבל של עם חסר הגנה שנותר להתמודד עם נגע המלחמה ללא הגנה וללא כל הגנה צרכי החיים.

הוא הוסיף: אין ספק שתנאי המלחמה, עם המציאות הפוליטית, החברתית והכלכלית שהיא כופה באמצעות דיכוי, לחץ ואיומים, מהווים פגיעה בכבוד האדם, בחירותו ובערכים, והופכים לחלק ממרכיבי הקולקטיב. מוחם של עמים, שהטרגדיות שלהם נישאות על ידי יחידים לאורך תקופה ארוכה, ומשמשות כצורה של חלק מהחוויות שלהם, שהשפעותיו משתקפות בכל ההיבטים של האישיות האנושית וחיי החברות.

חיג'אזי המשיך: נסיבות המלחמה שפתח הכיבוש הישראלי נגד אזרחי רצועת עזה יצרו תנאים ואירועים מתוחים אלימים, ויצרו מציאות קשה שהייתה ותהיה המרכיב היעיל בעיצוב המציאות הפסיכולוגית של הפלסטינים. ותוצאות המלחמה הזו יהוו זעזוע שיתווסף לשורת הזעזועים שאליהם נחשפו הפלסטינים במהלך שנות הכיבוש הארוכות, שהותירו הצטברויות אישיות וקולקטיביות שיחזרו בהכרח לזיכרון האירועים. של הנכבה של 1948, שבה הפסידו הפלסטינים את אדמתם, בתיהם ותקוותם לכבוש.