שיבוט ג'בליה בג'נין... האם קשת האש תתרחב לאזורים רחבים יותר?

דר. אחמד רפיק עוואד: הרחבת קשת האש בגדה המערבית עשויה להיות אלטרנטיבה לחידוש המלחמה בעזה, במיוחד לאור הדחייה האמריקנית

פיראס יגי: מה שקורה במחנות, במיוחד במחנה ג'נין, הוא חלק ממדיניות ישראלית חדשה של שליטה מוחלטת בגדה המערבית.

פאיז עבאס: מה שקורה בג'נין יכול היה להיות קשור להפסקת האש בעזה, שעלולה לפתוח פתח להסכם מדיני שיעצור את ההסלמה.

דר. סעיד שאהין: לאחר הכישלון האסון שלה בעזה, ישראל מנסה ליישם את תוכניות ההתפשטות שלה בגדה המערבית ועשויה לפנות לביצוע מעשי טבח חדשים

סאמר ענבתאווי: מתכנן באופן שיטתי להרחיב בהדרגה את הפעולות הצבאיות במחנות כדי להפוך למתקפה על כל הגדה המערבית

עדנאן אל-סבאח: מה שנדרש הוא לבנות חזית שמתחילה באחדות שלנו ומסתיימת באחדות העמדות הערביות והאסלאמיות בהתמודדות עם הפרויקטים האמריקאים והציוניים.

לאור ההסלמה המסוכנת שנצפתה בגדה המערבית, בעיקר במחנה ג'נין, לאחר שעשרות בתים פוצצו בסצנה הדומה למלחמת ההשמדה ברצועת עזה, עולים חשש להתרחבות קשת האש. בשאר חלקי הגדה המערבית, בהקשר של מדיניות ישראלית המבקשת להעביר תוכניות התפשטות.

בראיונות נפרדים עם "אני", סופרים, אנליסטים פוליטיים, מומחים ופרופסורים באוניברסיטאות סבורים כי ישראל מנסה לפצות על כישלונה בהשגת יעדיה במהלך המלחמה האחרונה ברצועת עזה, שכן היא מבקשת לייצא דימוי של "ניצחון". " בגדה המערבית כדי לספק את הימין הקיצוני והציונות הדתית, ובו בזמן... מדיניות זו נועדה להחזיר את היוקרה הישראלית האבודה מול הפלסטינים, למנוע מהם להתמודד עם תוכניות הסיפוח והייהוד המאיימות על עתיד המדינה. הפלסטינים גורמים, ואף מיישמים את תוכניות הסיפוח והשליטה במקביל לעקירה.

הם מציינים כי ישראל, בתמיכת הממשל האמריקני, עובדת על גיבוש תוכניות מדורגות שמטרתן חיסול העניין הפלסטיני על ידי הטלת פתרונות התיישבות לא הוגנים הנשענים על כוח צבאי וכפייה מדינית.

הם מדגישים כי הדרך היחידה להתמודד עם אתגרים אלו היא באמצעות אחדות פלסטינית, סיום הפילוג הפנימי ופיתוח תוכנית מאבק לאומית המוסכמת על כל הכוחות והפלגים, בנוסף לחיזוק הבריתות עם ערבים, מוסלמים ובעלי ברית בינלאומיים כצורך צעד להתעמת עם ניסיונות ישראלים ואמריקאים לכפות פתרונות לא צודקים, מבלי לקחת בחשבון את הזכויות ההיסטוריות ואת הלאומיות של הפלסטינים.

מטרות פוליטיות ואסטרטגיות עמוקות יותר

הסופר והאנליטיקאי הפוליטי ד"ר. אחמד רפיק עוואד אמר כי לאור ההסלמה הישראלית האחרונה במחנה ג'נין, שהייתה עדה להריסת גושי מגורים והרס נרחב, האפשרות של התרחבות "קשת האש" בגדה המערבית גבוהה מאוד.

במקום זאת, הדבר נובע מריבוי וגיוון המטרות של ממשלת ישראל הנוכחית, שאינן מוגבלות למה שהיא מכנה "לחימה בתשתית הטרור" או ניתוק מימון והשפעה איראנית, אלא מתרחבות מעבר לכך למטרות פוליטיות ואסטרטגיות עמוקות יותר. .

עוואד מציין כי ממשלת ישראל שואפת להשיג יעדים מעבר לאלו שהוכרזו לאחר שישראל הצליחה להטיל איסור על אונר"א, היא שואפת כעת לפגוע במחנות הפלסטינים, לרוקן אותם מתושביהם ולעצב מחדש את הגיאוגרפיה שלהם הריסת בתים, סלילת כבישים וגירוש תושבים חלקית או מלאה, הצעדים הללו אינם אקראיים, אלא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר שמטרתה להחליש את הנוכחות הפלסטינית באזורים אלו.

עוואד מאמין ששר הביטחון הישראלי, ישראל כץ, מבקש להציג את עצמו כשר ביטחון חזק והחלטי, מה שעשוי לדחוף אותו להמציא מטרות חדשות כדי שהסכסוך יישאר בוער, ייתכן שהמטרות הללו אינן אמיתיות, אלא אמצעי לכך לרצות את הימין הישראלי ולהסיח את דעתו של הציבור מבעיות פנימיות, כגון: עסקה אפשרית בעזה.

עוואד מאמין כי הרחבת קשת האש בגדה המערבית עשויה להוות אלטרנטיבה לחידוש המלחמה ברצועת עזה, במיוחד לאור הדחייה האפשרית של ארצות הברית להסלמה חדשה שם המלחמה בעזה, שדוחפת את ישראל להעביר את מוקד הסכסוך לגדה המערבית.

עוואד מציין כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מבקש לשמור על הסכסוך בוער כדי למנוע את התפוררות ממשלתו ודחיית משפטים ובחירות גם הימין הישראלי רוצה לבסס סיפוח חלקי או מלא של הגדה המערבית, ושל הזרם מלחמה משרתת את האג'נדה הזו.

הוא מדגיש כי מטרות המלחמה בישראל הן מרובות ומגוונות, חלקן פנימיות וחלקן פנימיות, הממשלה מבקשת לרצות את הציבור והימין הקיצוני, ולהציע להם "שוחד" פוליטי. החלפת הפסקת האש בעזה במלחמה בגדה המערבית, בעוד מבחוץ, ישראל שואפת... להחליש את הרשות הפלסטינית, למצור עליה ולהרוס את פתרון שתי המדינות.

עוואד מציין שנתניהו רוצה להשיג ניצחון קל בגדה המערבית, בנוסף למטרות המוצהרות כמו "עקירת הטרור" וייבוש המימון האיראני, אך המלחמה הנוכחית משרתת מטרות עמוקות ומורכבות יותר.

אל מול ההסלמה הזו, עוואד סבור כי על הרשות הפלסטינית לשנות את יחסיה עם ישראל, גם אם הדבר מצריך צעדים קיצוניים.

עוואד מדגיש את ההכרח להגיע לאחדות לאומית אמיתית בין פתח וחמאס, כדי לחסום את דרכה של ישראל, המשחקת על סתירות פנים-פלסטיניות.

עוואד מדגיש את חשיבות העבודה הבלתי נלאית של הרשות הפלסטינית למצור וחשיפת הכיבוש, בנוסף ליצירת חזיתות ערביות ובינלאומיות כדי ללחוץ על ישראל להפסיק את תוקפנותה.

הוא מדגיש כי התפקיד הערבי, ובמיוחד התפקיד הסעודי, חייב להיות ברור והחלטי בדחיית הנורמליזציה עם ישראל מבלי להפסיק את המלחמה וההסדרה, ומבלי להשיג מדינה פלסטינית בגבולות המינימום.

עוואד מאמין שלחץ בינלאומי, במיוחד מצד ארצות הברית, הוא המפתח לפתרון לעצור את הטבח בעזה ובגדה המערבית, וקורא לסעודיה, כמעצמה אזורית גדולה, ללחוץ על וושינגטון להשיג מטרה זו, כנורמליזציה. עם ישראל חייב להיות מותנה בהפסקת התוקפנות ובהשגת שלום צודק לעם הפלסטיני.

חיסול מחנות פלסטינים

הסופר והאנליסט הפוליטי פיראס יגי מאשר כי ההריסה וההרס השיטתיים של בתים ותשתיות שנראו במחנות הגדה המערבית, ובמיוחד במחנה ג'נין, נופלת במסגרת מדיניות ישראלית חדשה שמטרתה לארגן מחדש את המצב הביטחוני בגדה המערבית, במיוחד במדינה. השלב שלאחר ה-7 באוקטובר / אוקטובר 2023.

יגי מסביר כי מדיניות זו מתמקדת בחיסול מחנות פלסטינים, לא רק בג'נין, אלא ברחבי הגדה המערבית, בניסיון לכפות מציאות דמוגרפית וגיאוגרפית חדשה המשרתת את האינטרסים של הכיבוש.

יאג'י מציין כי יותר מ-100 בתים במחנה ג'נין נהרסו כליל במסגרת המבצעים הללו, שמעבר להיותם צעדים צבאיים גרידא ועד להיות חלק מתוכנית אסטרטגית לעקור בהדרגה את תושבי המחנה. זה מגיע במקביל להחלטות ישראליות כמו עצירה עבודתה של סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (UNRWA) וחקיקה שהוציאה הכנסת הישראלית המבקשת לערער את מעמדם החוקי של הפליטים הפלסטינים, מה שמלמד על רצון ברור לפרק את המחנות ולעקור את תושביהם.

הוא סבור שישראל מנסה לעצב מחדש את המבנה הגיאוגרפי של המחנות, תוך שהיא מצביעה על מה שקרה באמצעות סלילת כבישים רחבים בתוך ומסביב למחנה ג'נין, במטרה להקל על ההסתערות על המחנה בכל עת ולהפחית את צפיפות האוכלוסין. בתוכו, מה שעלול להוביל לעקירת האוכלוסייה מרצון או בכוח.

לדברי יגי, מגמה זו קשורה בהתמודדות בין ההנהגה הצבאית והביטחונית בישראל, שכן ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש לחזק את מעמדו הפוליטי באמצעות מתן ויתורים ותפקידים בולטים לתנועות כמו הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ', המבקש להטיל ריבונות ישראלית מלאה על הגדה המערבית עד 2025.

יגי מציין כי הצבא הישראלי מנסה לעמוד על יכולתו לכפות ביטחון ושליטה על הגדה המערבית ללא תלות בכל שותפות עם כוחות הביטחון הפלסטיניים, דבר המשקף מגמה של ערעור תפקידה של הרשות הפלסטינית והחלשתה באופן שיטתי.

יגי מציין כי הפעולות הצבאיות הישראליות התרחבו וכוללות אזורים חדשים כמו מחנה הפליטים פארע, טמון וטול כרם, במהלך שמטרתו להטיל שליטה מקיפה על הגדה המערבית ולבסס מציאות כיבוש בלתי הפיכה.

יגי טוען כי ישראל רואה את הגדה המערבית משתי נקודות מבט עיקריות: הראשונה היא בטחונית, לאור קרבתה הגיאוגרפית ללב ישראל והתערבותה עם ערי ישראל הגדולות, והשנייה היא דתית, בהתחשב בכך שהגדה מכילה דתיים והיסטוריים. אתרים שישראל רואה בהם חלק מה"סמלים התנ"כיים" מסיבה זו, היא רואה שישראל מאמינה שהגדה המערבית חשובה יותר מבחינה אסטרטגית מרצועת עזה.

יגי מציין כי מדיניות "הרחבת קשת האש" בגדה המערבית, שישראל מאמצת כיום, אינה רק תוכנית ביטחונית אלא חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח שמטרתה ליצור רשת רחבה של מחסומים. שערי ברזל - העולים על 900 מחסומים - להגביל את תנועת הפלסטינים ולדחוף אותם לעבר הגירה כפויה.

הוא סבור שההגבלה הזו היא חלק ממדיניות ישראל של "עקירה מרצון" לרוקן את אדמת תושביה הילידים.

יגי טוען כי פרקטיקות אלו באות בהקשר של היערכות לתכניות פוליטיות רחבות יותר, הכוללות כפיית מציאות חדשה בשטח גם במקרה של הקמת מדינה פלסטינית עתידית, שכן ישראל שואפת להבטיח שליטה ביטחונית מלאה על מדינה זו. תוך ערעור ריבונותה בפועל ושלילת היכולת לנהל את ענייניה הפנימיים בחופשיות.

יגי מדגיש את הצורך של הקהילה הבינלאומית והערבית, במיוחד הממשל האמריקני, לפעול כדי ללחוץ על ישראל להפסיק את המדיניות הזו.

יגי מביע את הפסימיות שלו לגבי האפקטיביות של מהלך זה לאור עמדות הממשל האמריקני בראשות דונלד טראמפ, שלדעתו ראה "אור ירוק" לישראל להמשיך במדיניות ההתנחלות והייהוד.

יגי מדגיש כי המשך מדיניות זו יוביל להטלת עובדות חדשות בשטח, גם אם תוכניותיו של טראמפ יידחו על ידי ההנהגה והעם הפלסטינים, משום שישראל ממשיכה ליישם את סדר היום שלה להתנחלויות ללא קשר לאופוזיציה בינלאומית כלשהי.

משכפל את התוקפנות על עזה

המומחה הישראלי לענייני ישראל פאיז עבאס סבור כי הרס והריסת בתים ותשתיות של כוחות הכיבוש הישראליים והטלת מצור על בתי החולים בצפון הגדה המערבית, במיוחד במחנה ג'נין, דומה מאוד למדיניות שהם מיישמים ברצועת עזה. אבל ההבדל היחיד הוא כמות חומרי הנפץ שישראל מפילה על ראשם של אזרחים בגדה המערבית לעומת עזה.

לדברי עבאס, מזה יותר מחצי שנה ישראל מאיימת לפתוח בפעולות צבאיות בצפון הגדה המערבית, במיוחד לאחר ההיסטריה שפקדה את תושבי אזורי הגבול הישראליים הסמוכים לגדה המערבית.

עבאס מציין כי איומים אלו הגיעו בעקבות אזהרות מתמשכות של תושבי האזורים הללו, שחיים בחרדה מתמדת מפני אפשרות הישנות תרחיש דומה ל"אירועי ה-7 באוקטובר" בגבול ערים כמו ג'נין. קלקיליה וטול כרם.

עבאס מסביר כי המטרה העיקרית של פעולות אלו היא הרתעה ומניעת כל מבצע מזוין שעלול לצאת מהגדה המערבית לעבר השטחים שנכבשו ב-1948.

עבאס מציין כי פרסום תמונות של צעירים פלסטינים בג'נין ברשתות החברתיות, עם סיסמאות של ג'יהאד והתנגדות, היה אחת הסיבות שהניעו את ישראל להמשיך בפעולות הצבאיות שלה לאחר הפסקת האש בעזה.

בנוסף להרתעה, עבאס מצביע על סיבות פוליטיות העומדות מאחורי הפעולות הללו, שהחשובה שבהן היא לרצות את שר האוצר הישראלי הקיצוני בצלאל סמוטריץ', שחולם לספח לחלוטין את הגדה המערבית.

עבאס טוען כי ההחלטות האחרונות לסגור ערים פלסטיניות ולהטיל מחסומים צבאיים על הכבישים בהם משתמשים הפלסטינים, בנוסף לחיפוש השיטתי במכוניות פלסטיניות, מטרתן להפוך את חייהם של הפלסטינים ל"גיהנום בכבישים".

עבאס מציין כי ישראל הציבה שלטי דרכים עם מסרים ברורים, כמו "אין כאן עתיד לפלסטינים", בניסיון לחזק את הרעיון שהגדה המערבית היא אדמה ישראלית.

עבאס מסביר כי הרשות הלאומית הפלסטינית ניסתה למנוע את הפעולות הללו על ידי איסוף נשק והגנה על בני הנוער על ידי מעצרם והעברתם למקומות בטוחים יותר.

אך ניסיונות אלו, לדברי עבאס, לא הצליחו לעצור את שפיכות הדמים או למנוע את ההרס שביצעה ישראל.

הוא מציין ששירותי הביטחון הפלסטינים, למרות מאמציהם, לא הצליחו להשיג הצלחה ניכרת בהתמודדות עם מערכה צבאית אינטנסיבית זו.

עבאס סבור שניתן היה לקשור את מה שקורה בג'נין להפסקת האש בעזה, שעלולה לפתוח פתח להסכם מדיני שיעצור את ההסלמה בגדה המערבית. הוא מטיל ספק באפשרות להשיג זאת, במיוחד בתקופה הקרובה עם ישראל ממשיכה ליישם את האג'נדה ההרחבה והפוליטית שלה בגדה המערבית.

ישראל שואפת להשיג תדמית "ניצחון" בגדה המערבית

סעיד שאהין, פרופסור לתקשורת פוליטית באוניברסיטת חברון, מזהיר כי ישראל מנסה ליישם את תוכניות ההתפשטות שלה בגדה המערבית באמתלה של מאבק במה שהיא מכנה "הציפורניים של איראן", בניסיון לפצות על כישלונה בהשגתה. מטרות במהלך מלחמת העם האחרונה ברצועת עזה.

שאהין טוען כי ישראל שואפת להשיג תדמית של "ניצחון" בגדה המערבית כדי לספק את הימין הקיצוני והציונות הדתית, להחזיר את יוקרתה האבודה ואת כוח ההרתעה שלה נגד הישראלים ולמנוע מהפלסטינים להתעמת עם תוכניות הסיפוח וההרחבה שהיא מבקשת. .

שאהין מציין כי ישראל, לאחר כישלונה האסון בעזה, עשויה לנקוט בביצוע מעשי טבח חדשים נגד הפלסטינים בגדה המערבית, במיוחד לאור השתיקה הבינלאומית המוחלטת וכישלון אחינו הערבים.

שאהין מציין כי הקהילה הבינלאומית, במיוחד הממשל האמריקני, מעורבת ישירות בהכנת תוכניות ישראליות לשלב הבא, שמטרתן לחסל את העניין הפלסטיני על ידי הטלת פתרונות התיישבות לא הוגנים הנשענים על שימוש בכוח צבאי וכפייה מדינית.

שאהין מסביר כי ישראל מבקשת באופן שיטתי למגר את ההתנגדות הפלסטינית בגדה המערבית לפני חיזוק יכולותיה, כדי למנוע חזרה על המודל העזתי, שהפך לאיום קיומי על מדינת הכיבוש הישראלית.

שאהין טוען כי הרחבת היקף התקיפות האגרסיביות של הכיבוש הישראלי בגדה המערבית נועדה לסלול את הדרך ליישום התוכניות של מנהיגי הימין הישראלים, שמטרתן לבלוע את שטח C וחלקים משטח B בשטח הגדה המערבית, להחליש את הרשות הלאומית הפלסטינית, ואולי להפיל אותה לחלוטין כצעד לקראת ערעור כל תקווה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

שהין מדגיש כי הדרך היחידה להתעמת עם התוכניות הללו היא באמצעות אחדות פלסטינית, סיום הפילוג הפנימי ופיתוח תוכנית מאבק לאומית המוסכמת על כל הכוחות, הפלגים והתנועות הפוליטיות הפלסטיניות.

שאהין מדגיש את ההכרח לסדר את הבית הפלסטיני בפנים, ולפנות לאחים ערבים ומוסלמים, בנוסף לבעלי ברית בינלאומיים, כדי ליצור ברית חזקה המסוגלת להתעמת עם ניסיונות ישראלים ואמריקאים לכפות פתרונות לא צודקים על העם הפלסטיני.

הוא מאמין שכל פתרון שיוטל באופן חד צדדי, מבלי להתחשב בזכויות ההיסטוריות והלאומיות של הפלסטינים, יידון לכישלון, ויקרא לחיזוק ההתנגדות העממית והדיפלומטית מול מדיניות העקירה והסיפוח שישראל נוקטת בתמיכת בעלי בריתה הבינלאומיים.

מאמצים אינטנסיביים לשנות את העובדות בשטח בצפון הגדה המערבית

הסופר והאנליסט הפוליטי סאמר ענבתאווי מאשר כי הכיבוש הישראלי עושה מאמצים אינטנסיביים לשנות את העובדות בשטח בצפון הגדה המערבית, תוך התמקדות מיוחדת במחנות הפלסטינים שישראל רואה בהם מוקדי התנגדות, בשל צפיפות האוכלוסין הגבוהה שלהם. צפיפות, המעכבת את הפעולות הצבאיות של הכיבוש ומקשה על העימות שם.

אנבאטאווי מסביר כי המחנות הללו לא רק מהווים אתגר צבאי לכיבוש, אלא גם נחשבים לעד חי לנכבה של 1948, אותה מבקש הכיבוש למחוק באמצעות ניסיונות שיטתיים לחסל את סימני המקלט והעקירה הכפויה.

אנבאטאווי מציין כי מדיניות זו עולה בקנה אחד עם ניסיונות הכיבוש לבודד את סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) ולייבש את מקורות הסיוע הבינלאומי הניתנים לפליטים הפלסטינים, במטרה לחסל את סוגיית הפליטים ולבטל את זכות השיבה, במסגרת פרויקט רחב יותר שמטרתו לשים קץ לסוגיית העם הפלסטיני משורשיו.

ענבתאווי מציין כי מחנה ג'נין נחשב לאייקון של התנגדות פלסטינית, שכן הוא נותר סמל של איתנות והתרסה מול הכיבוש מאז הקרב של 2002, למרות האבידות הכבדות שספג צבא הכיבוש שם.

אנבאטאווי מציין כי כוחם של הפלגים הפלסטינים ולוחמי ההתנגדות במחנה ג'נין הפך אותו למקלט בטוח להתנגדות בגדה המערבית, מה שגרם לכיבוש לנקוט בצעדים צבאיים אגרסיביים חריפים כדי לרוקן אותו מגורמי התנגדות.

אנבאטאווי מסביר כי הכיבוש פיתח תוכניות שיטתיות להרחיב בהדרגה את פעולותיו הצבאיות נגד המחנות הפלסטינים, שכן מלחמה זו הופכת בהדרגה למתקפה רחבת היקף המכוונת לכל הגדה המערבית.

לדברי אנבאטאווי, ההסלמה הזו באה במסגרת מינוי גנרל חדש לרמטכ"ל הצבא הישראלי, בעל ניסיון רב בדיכוי העם הפלסטיני, מה שמגביר את אכזריות המבצעים הצבאיים בגדה המערבית.

אנבאטאווי מציין כי ההסלמה הזו מלווה בתמיכה בלתי מוגבלת של המתנחלים, ומטרתה בעיקרה לכפות מדיניות של סיפוח ממשי של אדמות פלסטיניות וניסיון לעקור פלסטינים בכוח או מרצון גם ישראל מבקשת לכפות על מדינות שכנות, כמו מצרים וירדן, לקבל פליטים פלסטינים, בהתבסס על הצהרות של... לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שבהן קרא במפורש לעקירת פלסטינים למדינות אלו.

הוא מסביר שישראל דוהרת נגד הזמן כדי לכפות מציאות חדשה בשטח, בהתחשב באירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר 2023, הזדמנות היסטורית להדק את שליטתה בגדה המערבית וברצועת עזה, ולפעול לריקון. רצועת אוכלוסייתה, לקראת הטלת לחץ נוסף על המדינות השכנות.

ענבתאווי מבקר את השתיקה הערבית והאסלאמית בנוגע למדיניות ישראלית זו, ומזהיר מהיעדר עמדות בינלאומיות אמיתיות המסוגלות להתמודד עם תוכנית מסוכנת זו.

הוא מדגיש כי התמודדות עם פרויקט זה דורשת חיזוק האיתנות של העם הפלסטיני, תמיכה באחדותו הפנימית, וסיום מצב הפילוג הפלסטיני שמחליש את יכולתם של הפלסטינים להתמודד עם תוכניות הכיבוש.

אנבאטאווי מדגיש את ההכרח ביצירת חזית פלסטינית מאוחדת שתאמץ תוכנית לאומית ברורה ומוסכמת המבטאת קול פלסטיני מאוחד המסוגל להשפיע ולגייס תמיכה מהעולם הערבי והאסלאמי.

אנבאטאווי קורא למדינות הסובבות את פלסטין לנקוט עמדות נחרצות להגנה על ביטחונן הלאומי לאור מה שמדברים על עקירת פלסטינים אליהן, בהתחשב בכך שהפרויקט הציוני אינו מכוון לפלסטין בלבד, אלא מאיים על יציבותה של הפלסטינים. האזור כולו.

הרחבה של מלחמה מקיפה שהחלה ברצועת עזה

הסופר והאנליסט הפוליטי עדנאן אל-סבאח טוען כי התוקפנות הישראלית בגדה המערבית אינה רק מבצע צבאי חולף, אלא הרחבה של מלחמה מקיפה שהחלה ברצועת עזה ועוברת כעת בהדרגה ובשיטתיות לגדה המערבית. .

אל-סבח מסביר כי הכיבוש מיישם תוכנית ברורה שמטרתה לחסל את הנוכחות הפלסטינית בגדה המערבית על ידי הריסת בתים, ביצוע מעשי טבח ופירוק המבנה החברתי והדמוגרפי של הפלסטינים.

א-סבאח מציין כי צבא הכיבוש הישראלי הודיע במפורש לדרג המדיני כי אין יותר מה לעשות ברצועת עזה לאחר ההסלמה הצבאית האחרונה, מה שאומר שהיעד העיקרי כעת הוא הגדה המערבית, שם "מלחמה אמיתית" החלה בשטח, במטרה להשתלט על הגדה המערבית ולפרק אותה למובלעות ולקנטונים מבודדים, סגורים ונפרדים זה מזה.

אל-סבח מסביר כי מדיניות זו באה לידי ביטוי בחוקים שחוקקה הכנסת הישראלית, כמו חוק זכות הבעלות למתנחלים בגדה המערבית, החוק למניעת הקמת מדינה פלסטינית וביטול השרון. החוק משנת 2005 להתנתקות מעזה ומצפון הגדה המערבית, המצביע על כך שכל החקיקה הזו מכוונת להפיכת הגדה המערבית היא אזור בשליטה ישראלית לחלוטין, כחלק מפרויקט התיישבות ציוני ארוך טווח השואף למחוק את זהות פלסטינית והשגת יעדים פוליטיים אסטרטגיים.

אל-סבח מסביר כי המטרה הסופית של תוכנית זו היא ליישם את הפרויקט הציוני המבוסס על הפיכת הגדה המערבית לחלק בלתי נפרד מ"יהודה ושומרון", על פי חזון ההתיישבות המקראי השואף לייהד לחלוטין את הארץ הפלסטינית.

אל-סבאח מאמין שהעם הפלסטיני הוא המכשול העיקרי להשגת הפרויקט הזה, ולכן הכיבוש מסתמך על אסטרטגיות מרובות ללחוץ על הפלסטינים, כולל עקירה פנימית, דיכוי כלכלי וחברתי, ודחיפתם לחפש פתרונות אינדיבידואליים מחוץ למולדתם. בלחץ של סבל מתמשך.

אל-סבאח מציין כי ארצות הברית ממלאת תפקיד מרכזי בתמיכה בפרויקט זה, על ידי חסות למדיניות ישראל ומתן לה את הכיסוי הפוליטי והדיפלומטי הדרוש.

אל-סבח מציין כי הצהרותיהם של מנהיגי הכיבוש, כמו בצלאל סמוטריץ', שהעמיד את הפלסטינים לפני הבחירות של "עזיבה, כניעה או מוות", משקפות בבירור את הגישה הישראלית המבוססת על הטלת עובדה מוגמרת בכוח.

אל-סבאח מדגיש כי הפתרון היחיד להתמודדות עם הפרויקט הישראלי הזה טמון בהשגת אחדות לאומית פלסטינית, באמצעות בניית תוכנית מאבק לאומית מאוחדת המנהלת את המאבק של העם הפלסטיני עם הנהגה פוליטית אחת וממשלת קונצנזוס לאומית מאוחדת.

אל-סבאח מדגיש כי האחדות הפלסטינית היא הבסיס להתעמתות עם תוכניות ישראליות ואמריקניות, במיוחד לאור...

ניסיונות לחסל את העניין הפלסטיני באמצעות הסכמי נורמליזציה ופרויקטים פוליטיים המשרתים את הכיבוש.

אל-סבאח קורא לבנות חזית פלסטינית רחבה כדי להתמודד עם פרויקט "עסקת המאה" ותוכניות העקירה, ולחזק בריתות פוליטיות המבוססות על אינטרסים משותפים עם המדינות השכנות, תוך עצירת מדיניות הבגידה והפילוג הפנימי.

אל-סבאח הדגיש את החשיבות של יצירת דיאלוג אמיתי עם מדינות ערב והאסלאם כדי לאחד עמדות נגד הפרויקטים הציוניים והאמריקניים המאיימים על יציבות האזור כולו.

אל-סבאח הביע את ביטחונו כי המאזן ייטה לטובת העם הפלסטיני והעולם הערבי אם תושג אחדות לאומית פלסטינית ואיחוד עמדות אזוריות, במיוחד מכיוון שהאינטרסים האמריקאים והישראלים באזור תלויים במידה רבה ביחסיהם עם מדינות ערב. , מציין כי חיזוק חזית אחידה זו יתרום להשגת יעדי העם הפלסטיני ולשמירה על זכויותיו הלאומיות וההיסטוריות.

אל-סבאח אומר: "יש להדגיש שבניית חזית שמתחילה באחדות שלנו ומסתיימת באחדות העמדה הערבית והאסלאמית בהתמודדות עם פרויקטים אמריקאים וציוניים היא הבסיס להתעמתות עם תוכניות התנועה הציונית".