הרשות הכללית לעניינים אזרחיים הודיעה לרשות לענייני אסירים ואסירים לשעבר ולמועדון האסירים הפלסטינים על מות שני אסירים בבתי הכלא: סמיח סולימאן מוחמד עליווי (בן 61) משכם ואנואר שעבן מוחמד. אסלים (בן 44) מעזה.

נציבות האסירים ומועדון האסירים מסרו היום, יום שישי, כי השהיד עליווי, על סמך הנתונים הקיימים, נרצח בתאריך 6/11/2024, שישה ימים לאחר שהועבר ממרפאת הכלא רמלה לבית החולים אסף הרופא. , בציינו כי הוא היה עצור בעבר (רמלה) בכלא הנגב, והנהלת הכלא לא הודיעה על מותו למרות שחויבתה לעשות כן. באשר לשהיד אנואר אסלים, נפטר אתמול, 14/11/2024 , במהלך העברתו מבית הכלא בנגב לבית החולים סורוקה, לאחר הידרדרות במצבו הבריאותי.

הנציבות והמועדון הסבירו בהודעה משותפת כי האסיר עליווי נמצא במעצר מנהלי מאז 21.10.2023, ובהתבסס על ביקור שערך עורך דין נציבות האסירים אצלו ביום 21.8.24 בכלא הנגב, ציין. כי סבל ממספר בעיות בריאותיות לפני מעצרו כתוצאה מסבל מגידול שפיר במעי לפני שנים, באשר לאסיר אנואר אסלים מעזה, הוא עצור מאז 18/12/2023, והוא. לא סבל מבעיות בריאותיות כלשהן לפני מעצרו, לדברי משפחתו.

בפרטי הביקור שהתקיים אצל האסיר עליווי באוגוסט האחרון הוא הזכיר בפני עורך הדין: "הוא סבל ממצבים בריאותיים קשים לפני מעצרו, והוא עבר מספר ניתוחים כירורגיים, שבמהלכם הוסר חלק מהמעי שלו כ תוצאה של גידול שפיר שפיתח באותה תקופה, והוא היה אמור לעבור ניתוח חדש בדצמבר 2023, אך הוא לא התרחש עקב מעצרו, שהחמיר את מצבו הבריאותי.

עוד אישר בהודעתו לעורך הדין: "הוא, כמו אסירים רבים, היה נתון להתעללות ותקיפות חוזרות ונשנות, בעיקר במהלך העברתו למרפאה, ולמרות מחלתו ומצבו הבריאותי הקשה, נהגו להוציאו למרפאה. מרפאה ברשתות, והוא עבר התעללות. הוא הוסיף כי הוא ירד במשקל עד תאריך הביקור הוא יותר מ-40 קילוגרמים, והוא אינו מסוגל יותר לאכול את מנות האוכל שסופקו להם, והוא לא קיבל שום טיפול. בכלל מאז מעצרו, והצביע על כך שלמרות התערבותם של מוסדות זכויות אדם מיוחדים בבית ללחוץ על הנהלת הכלא לתת לו טיפול, זה לא עבד בדיווח על הביקור, עורך הדין ציין כי האסיר סירב לגלח את ראשו וזקן עד לאחר שחרורו.

ראוי לציין כי האסיר עליווי הוא אסיר לשעבר אשר בילה בסך הכל כעשר שנים בבתי הכלא, ומסע המעצר שלו החל בשנת 1988. הוא נשוי ואב לתשעה ילדים כמו כן, האסיר אסלים נשוי ו אב לארבעה ילדים.

ברשות לענייני אסירים ובמועדון האסירים מאשרים כי שני האסירים, עליווי ואסלים, ספגו פשע שיטתי, וכך גם כל הקדושים שהיו אסירים, באמצעות מדיניות ההרג והחיסול האיטיים שנקטה מערכת בתי הסוהר. נגד אסירים במשך עשורים רבים, ובאמצעות שורה של פשעים ומדיניות קבועה, בעיקר פשעי עינויים ופשעים רפואיים ופשע הרעבה, שכן פשעים אלו היוו את הסיבות המרכזיות למות הקדושים של עשרות אסירים ועצורים מאז. תחילתה של מלחמת ההשמדה.

לאחר שחלפו יותר מ-400 ימים מאז מלחמת ההשמדה נגד עמנו בעזה, הפשעים נגד אסירים ועצורים נמצאים במגמת עלייה סבלו את הצעדים והפשעים של משטר הכיבוש בתחילת המלחמה, אין להם יותר את היכולת לעשות זאת היום, שכן מצבם הבריאותי בבירור יורד, ואסירים בריאים רבים הפכו לאסירים חולים, וזה מה שאנו רואים. מדי יום, בין אם באמצעות ביקורים, באמצעות בתי המשפט ובין באמצעות עדויות של אסירים משוחררים, כך שפשעי הכיבוש נגד האסירים מהווים את אחד ההיבטים של מלחמת ההשמדה ואחת מצורותיה.

רשות האסירים ומועדון האסירים הודיעו בהודעה קודמת כי אסירי כלא הנגב עומדים בפני אסון בריאותי הולך וגובר, כתוצאה מהתפשטות המחלה (גרדת) והידבקות של מאות בשורותיהם. זוהי דוגמה לבתי כלא מרכזיים אחרים שבהם המחלה התפשטה במשך מספר חודשים והתפשטותה הסלימה לאחרונה, הפכה הנהלת הכלא את הגרדת לכלי של עינויים, התעללות ורצח.

ברשות ובמועדון ציינו כי המשך התנאים הקטסטרופליים שעמם מתמודדים אסירים, לרבות חולים ופצועים בפרט, יביא בוודאי למות קדושים של אסירים נוספים בבתי הכלא והמחנות של הכיבוש, שכן למוסדות המוסמכים אין עוד יכולת לספור את מספר החולים בבתי הכלא כתוצאה מהתפשטות המחלות בשורותיהם, ולעצור אותם פצועים נוספים.

ועדת האסירים ומועדון האסירים הטילו את הכיבוש באחריות מלאה למיתת הקדושים של שני האסירים, עליווי ואסלאם, והוסיפו פשע זה לתיעוד הפשעים המתמשכים וחסרי התקדים של הכיבוש מאז תחילת מלחמת ההשמדה, שהיווה השלב העקוב מדם בהיסטוריה של עמנו האיתן, ומספר השהידים והעצורים בשבי הוא הגבוה ביותר מבחינה היסטורית.

הנציבות והמועדון ציינו כי עם מות שני האסירים, עליווי וסאלם, עלה מספר הקדושים השבויים שזהותם ידועה מאז 1967 ל-280, בנוסף לעשרות קדושים שבויים שזהותם ממשיך הכיבוש. להסתיר, את נסיבות מות הקדושים שלהם, ועצורים אחרים שהוצאו להורג, ואת מספר הקדושים הכולל תנועת האסירים: מספר הקדושים שנכלאו לאחר תאריך ה-7 באוקטובר עלה ל-43, שזהותם הייתה. הוכרז על ידי המוסדות המוסמכים.

הנציבות והמועדון חידשו את דרישתם ממערכת זכויות האדם הבינלאומית לעצור את המצב הנורא של חוסר האונים ההורס את תפקידה לנוכח פשעי מלחמה ג'נוסייד והפשעים שבוצעו נגד אסירים ועצורים בבתי הכלא הישראליים. לסיים את מדינת החסינות החריגה שהעניקו המדינות הקולוניאליות הישנות למדינת ישראל הכובשת שכן היא מעל אחריות, אחריות ועונש.