היום, שלישי, הרסו רשויות הכיבוש הישראלי שלושה בניינים המכילים 7 דירות מגורים בשכונת אל-בוסתן בעיירה סילוואן, מדרום למסגד אל-אקצא המבורך בירושלים הכבושה.

32 ירושלמים מתגוררים בדירות שנהרסו, כולל ילדים ונשים, ממשפחות עאיד, אלרואידי ואבו דיאב.

פעולות ההריסה בשכונה, שנמשכו מהבוקר ועד הערב, כללו בנוסף עקירת עצים בדחפור של קירות בטון ורחובות המובילים לבתים.

פח'רי אבו דיאב, חוקר לענייני ירושלים, מבעלי הבתים שנהרסו, אמר ל"ופא" כי הכיבוש הישראלי "הרס 3 בנייני מגורים בבעלות משפחתי, ואת משפחות אלרואידי ועאיד, שכללו 7 דירות. ," מסביר שמה שקרה היה הסלמה חסרת תקדים עם הריסת 7 בתים בבת אחת ועקירת אוכלוסייתה.

הוא הסביר כי לא קיבל הודעה מוקדמת על הריסת ביתו ושל בית בנו מוחמד, וציין כי זו הפעם השנייה שרשויות הכיבוש הורסים את ביתו מתחילת השנה, לאחר שבנה אותו מחדש. בעקבות ההריסה הראשונה בפברואר האחרון.

אבו דיאב ציין כי לאחר הטבח היום בהריסות בתים, בשכונת אלבוסתן עדיין נמצאים 109 בתים המאוימים בהריסה, בהם מתגוררים כ-1,550 אזרחים שיהפכו לחסרי בית אם תימשך מדיניות ההריסה ההמונית, וציין כי "הכיבוש הישראלי מכוונת לשכונת אל-בוסתן להקים פרויקט ייהוד על חורבות הבתים שלנו, כדי לעקור אותנו מהעיר ירושלים ולייהד אותה".

מצדו, נפת ירושלים אמרה בהצהרה שפרסמה כי הכיבוש מנצל את מלחמת ההשמדה ברצועת עזה, ליישום תוכניות ייהוד בירושלים ובסביבת מסגד אל-אקצא, במטרה לשנות את ההרכב הדמוגרפי. והרחבת ההתנחלויות בעיר, בנוסף לריקון שכונת אל-בוסתן מתושביה המקוריים, והטלת עובדה מוגמרת המאיימת על קיומם ועל יציבותם.

נפת ירושלים קראה לקהילה הבינלאומית ולארגוני זכויות אדם לנקוט בפעולה דחופה להפסקת הפשעים הללו נגד הירושלמים, להגן על זכויותיהם ההיסטוריות והאדם ולהתייצב נגד הקולוניאליזם המואץ המאיים על עתידם בעיר הקודש.

יותר מ-40,000 אזרחים ירושלמים הושפעו מפעולות ההריסה שביצעו רשויות הכיבוש הישראליות בעיר הקודש מאז תחילתה של התוקפנות המקיפה נגד עמנו ב-7 באוקטובר 2023.

על פי נתונים שפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש (OCHA) בסוף אוקטובר האחרון, הרסו רשויות הכיבוש 226 בתים ומתקנים בירושלים, מה שהוביל לעקירת 621 פלסטינים ולפגיעה בהם. מתוך 40,767 אחרים.

OCHA מסביר כי בין המתקנים שנהרסו היו 125 בתים מאוכלסים, 28 יחידות דיור לא מאוכלסות, 39 מתקנים המסייעים לבעליהם לספק פרנסה ו-34 מתקנים חקלאיים. באשר לסיבה, רוב המתקנים נהרסו בתואנה של בנייה ללא קבלת רישיון מרשויות הכיבוש, בהיקף של 218 מתקנים.

לפי נתוני המשרד לתיאום עניינים הומניטריים, פעולות ההריסה בוצעו ב-24 ערים ושכונות בירושלים, אך הן היו מרוכזות יותר בעיירה ג'בל מוכבר וכוונו ל-37 בתים ומתקנים, כולל 21 בתים מאוכלסים, ולאחר מכן לעיר סילוואן, עם 31 מתקנים. , כולל 21 בתים מאוכלסים, לאחר מכן העיירות אל-וואלאג'ה, בית חנינא, אל-עיסאוויה ושאר העיירות והשכונות.

נתון זה אינו כולל את יישובי נפת ירושלים, כגון ענתא וחיזמה, שהיו עדים לפעולות הריסה, למרות שהן מסווגות בשטח C.

ראוי לציין כי העיירה סילוואן ממוקמת קילומטר אחד דרומית למסגד אל-אקצא המבורך, ומאוכלסת על ידי עשרות אלפי פלסטינים, המאוימים על ידי סכנת עקירה בכפייה, כתוצאה מהכיבוש הישראלי המכוון אל עיירה עם ייהוד והתיישבות.

העיירה, שראשיתה למעלה מ-5,000 שנה והייתה הגרעין הראשון של העיר ירושלים, ואשר נקראת "חיל המצב של ירושלים" מכיוון שהיא מהווה קשת מגן על העיר העתיקה לאורך גבולותיה מדרום, הייתה סבל מאז כיבושה ב-1967, ומחצית משכונותיה נמצאות בסכנת הריסה, בתואנה שהיא נבנתה על חורבות "עיר המלך דוד", ותירוצים נוספים ששימשו את הכיבוש לתפיסת בתי אזרחים. , רכוש ואדמות, לטובת המתנחלים.