ציר ההתנגדות לא יעניק לנתניהו דימוי של ניצחון

השאלה היא לא אם ציר ההתנגדות יגיב לתקיפות הישראליות האחרונות או לא השאלה הזו הפכה במקומה, שכן התגובה בהכרח תגיע לרצח המנהיג הדגול הנייה על אדמתה חיזבאללה לא יאפשר את ההתנקשות בפקיד הצבאי הראשון שלו, וגם התימנים והעיראקים לא יבלעו את המתקנים האזרחיים שלהם. נותרה השאלה: מהם גבולות המענה, מהן הציפיות מהתגובה לתגובה, ומה יתבררו העניינים ברמה האזורית.

מובן מאליו שמדינת רצח העם השיגה הישג טקטי ברצח הנייה ושוקר, וכך הצליח נתניהו להתרברב בכך שהם יכולים להגיע לכל אחד, למרות שההתרברבות שלו אינה נכונה לגבי אירוע ההתנקשות במפקד הנייה, בתור האיש. לא חי בשום צורה חיים סודיים, כמו שוקר, כדי שתוכל להתפאר שידעת היכן הוא ואני נפטרנו ממנו, וזה ללא ספק שיפר את מעמד הצבא ונתניהו ברחוב הישראלי שצמא לו. דם פלסטיני.

אבל הכי חשוב, ומה שנראה ברור, הוא שההישג הזה שרטט מחדש את כללי ההתקשרות ושיפר את מיקומה של המדינה המשמידה במשוואת ההרתעה. כלומר, הוא החזיר את העניינים בין "ציר ההתנגדות" למדינת רצח העם עד ל-7 באוקטובר. מה-7 באוקטובר ועד לפני התקיפות הישראליות האחרונות, "ציר ההתנגדות" הצליח ליזום ולהמשיך, לקבוע את היקף הקרב ולהאריכו כמלחמת חורמה, שלא לדבר על השגת הישגי שטח שהפכו את האמרה " הצבא הבלתי מנוצח" להיעלם, ובכך למנוע מהמדינה הג'נוסיידית להשיג את יעדיה המוצהרים בעזה ובדרום לבנון. זה מה שנחשב בצדק לשינוי כללי ההתקשרות, השולל מהמצב המכחיד גורם מרתיע, ובכך לשנות את משוואת ההרתעה הזו.

על ידי בחינת הצהרת המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית ונאומו של סייד נסראללה, ניתן לומר ששתי המפלגות המרכזיות בציר, מבלי להפחית מהמאמץ ותפקידם של התימנים והעיראקים, במיוחד הראשונה, מבינות את הכרח להגדיר מחדש את כללי ההתקשרות ולחזור למשוואת ההרתעה כמו לפני שבוע. כדי שנסראללה יודיע על ההפרדה בין תפקיד התמיכה לפני 8 חודשים לבין התגובה לרצח שוקר, יש אינדיקציה שנסראללה אישר כי מדובר בקרב חדש ושלב חדש, תוך ציון כי התגובה תהיה אמיתית ולא רשמית, וכן נותר (לשטח, נסיבותיו והזדמנויותיו), וזו אינדיקציה לכך שהתגובה תחרוג מגבולות התגמול הלגיטימי על רצח שוקר, להגיע שוב לגבולות עריכת כללי ההתקשרות, ולהחזיר את משוואת ההרתעה למצבה הקודם, בקרב שחרור ארוך, ולא מיידי הקשור לתקיפה שהיא בסך הכל תגובה מוגבלת ורשמית לחיסול.

באשר לרפובליקה האסלאמית, כוח ההרתעה שהשיגה בפברואר האחרון בתגובה למתקפה הישראלית על הקונסוליה שלה בדמשק נדחק גם על ידי רצח הנייה על אדמתה, והפרצת האבטחה לכאורה שמשמעותה, פגיעה במעמד. ריבונות וביטחון המדינה, שלא לדבר על כבודה על ידי התנקשות באורח רשמי. בהתאם לכך, אנו יכולים להבין את ההודעה הרשמית הישירה והמהירה של המנהיג על תגובה נחרצת לחיסול, בדיוק כפי שאנו יכולים להבין את האותות הרבים מכאן ומכאן, מצד גורמים מדיניים וצבאיים איראנים, כי התגובה תהיה קשה. ניתן להבין את כל זה כחשיבה רצינית על שרטוט מחדש של משוואת ההרתעה בין איראן למדינת ההשמדה.

מה שנראה ריאלי, ומצוין על ידי כל ההערכות, בין אם בציר ההתנגדות ובין אם על ידי אויביו של הציר, הוא הציפייה שהתגובה תהיה מאוחדת ותתאום על ידי ציר ההתנגדות בכללותו, אם מדינת רצח העם תתקוף בכוונה בטווח של שבוע אחד, לבנון, איראן, תימן ועיראק, זה אומר שהיא, בין אם היא ידעה זאת או לא, קראה לציר ההתנגדות להתאחד בתגובה לה. לכן, כל ציר ההתנגדות עוסק בתגובה כדי למנוע מנתניהו להתחמם בניצחונו המוסרי הזמני ובהישגו הטקטיים. לשלול מנתניהו את תדמית הניצחון שהוא רוצה מחר היא משימה דחופה לפני ציר ההתנגדות, ובלעדיה קשה לדמיין את משוואת ההרתעה וכללי ההתקשרות חוזרים למה שהיו.

לגבי ציר ההתנגדות לא רוצה מלחמה מקיפה שנתניהו מבקש, זה ידוע ומובן לגבי זה שהוא מוכן לזה וגם זה ידוע ובין לא לפתח את התגובה לגבולות המלחמה הכוללת בעודנו מוכנים להילחם בו, ובין השאיפה לשרטט מחדש את משוואת ההרתעה וכללי העיסוק, אנו מאמינים שהסיבה הצד המדיני והצבאי של ציר ההתנגדות משקיע כאן את מאמציו במיוחד, והתרגלנו זה עושה מה שהוא אומר.

לשלול מנתניהו את תדמית הניצחון שהוא רוצה מחר היא משימה דחופה לפני ציר ההתנגדות, ובלעדיה קשה לדמיין את משוואת ההרתעה וכללי ההתקשרות חוזרים למה שהיו.