האזור שבין שני התנקשויות

שני החיסולים (איסמעיל הנייה בטהרן, ופואד שוקר בפרבר הדרומי של ביירות) פתחו לרווחה את דלתות המזרח התיכון מי שקיבל את ההחלטה לחסל אותם קיבל החלטה לדחוף את הסכסוך שנפתח מאז 7 באוקטובר , 2023 באזור לקראת סיום או החלטה, וההחלטה היא באסטרטגיה שלו (כלומר נתניהו) כבר לא קשורה למלחמה שלו בעזה, או לניסיונות שלו לחסל את הנושא הפלסטיני אלא, הוא דוחף את כולם או כולם לקראת התיישבות אזורית שתוצאתו מסרבת להסתיים בהקמת מדינה פלסטינית, או במשוואת מנצח-מנצח יחסית, כלומר הסדר שמוביל להתנתקות ומעבר לכללים חדשים לסכסוך, ובדרך של שני הצדדים לקראת פתרון, השגת ניצחון או הטלת כללים חדשים לסכסוך, הם חרגו בהכרח מהמשוואה של תגובה ותגובה לתגובה, או מחויבות למה שנקרא כללי ההתקשרות, לאחר שאחד מהם הניע את העימות לעבר אפשרות למלחמה אזורית מקיפה ללא בקרות אסטרטגיות או גבולות גיאוגרפיים.

לפני המבצע הכפול בביירות ובטהרן, האזור והעולם ניסו להכיל את ההשלכות של מתקפת תגמול ישראלית נגד לבנון לאחר תקרית מג'דל שמס, מקבלי ההחלטות הבינלאומיים הדגישו את השליטה בה מבלי להתמקד בגודלה, והבטחות התחייבויות לנטרל את ביירות ולנטרל את תל אביב היו תגובה לתגובה, אבל מה שקרה תוך שעות העלה ספקולציות מהאפשרות להרחיב את היקף העימות לאפשרות של מלחמה גלויה בלבנון שתהווה עילה למרחב אזורי מקיף. מִלחָמָה.

זו לא הפעם הראשונה, וגם לא האחרונה, שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ערל אוזן לעולם הוא לא הגיב למינימום הנדרש לשמירה בעזה, והוא הונה את כל מי שניהל עמו משא ומתן לפני תגובת התגמול שלו, והוא התחיל את מלחמתו מהנקודה שהבטיח לעמוד בה, והוא פשט על הפרבר הדרומי של ביירות, ושעות אחר כך על טהרן, בכפיל. הודעה לצד אחד, שהכל הפך לאפשרי.

הכל אפשרי או מותר במנטליות של נתניהו. זה לא היה מפתיע, אבל מה שהפתיע הוא שהעוסקים בעימות לא לקחו בחשבון את מה שהעביר גורם ביטחוני אירופי רם דרג שביקר בתל אביב בחודש הראשון של מלחמת ישראל בעם הפלסטיני, וכן עבר משם לבירות אזוריות אחרות, כולל ביירות, והעביר לאלו שפגש בבירות הללו את מה שהוא תיאר, מילולית, "טירוף ישראלי". בביירות ספציפית הוא אמר שהוא לא מצא אלא "משוגעים" שהציגו לפניו מפה של בנק מטרות שמתחיל בדרום לבנון ומסתיים בצפון שלה, וכוונות תוקפניות כשמגיעה ההזדמנות לגרום לערים בלבנון להידמות לאזורים. של רצועת עזה המפולסים לקרקע הוא הסביר בתשובותיו ללבנונים ששאלו אותו כי תל אביב קיבלה את החלטתה לנהל מלחמה ארוכה והרסנית, ללא קשר למחירה הפנימי ולהשלכותיה החיצוניות.

עמדה דומה העביר השליח האמריקני המיוחד ללבנון, עמוס הווקשטיין, בביקורו האחרון בביירות. הווקשטיין, שלא הצליח לשכנע את הלבנונים להתנתק בין עזה לחזית הדרומית, דיבר בקצרה עם מי שביקר על האפשרות לגלוש למלחמה גלויה, ולטעות בהערכות שתוביל להרג אזרחים, בעיקר ילדים. מה שעשוי להוביל לשינוי מוחלט ברמת הסכסוך.

היה ברור מהיום השני של מבצע "מבול אל-אקצא" כי טהראן וושינגטון לא רצו להרחיב את העימות, וכי טהראן הצליחה לשלוט בעבודת הפלגים שלה, אלא וושינגטון, שהייתה מבולבלת וטרודה בחירות, לא הצליח מהיום הראשון של המלחמה לשלוט בנתניהו, שכן הוא ניצל כל הזדמנות או טעות על מנת... הוא דחף את האזור לעימות, דבר שהוא עושה כעת על ידי תרגול מירב סוגי הפיתוי והמבוכה .

מבחינה פוליטית, העמדה הישראלית הראשונה לאחר רצח פואד שוכר הייתה קרובה יותר להציע הסדר דומה ליישוב לאחר רצח מפקד כוח קודס, הגנרל קאסם סולימאני, והגבלת התגובה האיראנית לבסיס עין אל-אסד האמריקאי. בעיראק, שחסכה מטהראן עימות קשה עם וושינגטון, וזה לא כך נראה מקובל על חיזבאללה ומעצמות הציר, במיוחד מאחר שאיראן אינה יכולה להתעלם מההתנקשות של מנהיג תנועת חמאס, איסמעיל הנייה, בשטחה. , והיא מחויבת להגיב האם התגובה תהיה דומה לתגובה לפיגוע בקונסוליה בדמשק? האם חיזבאללה יסתפק בהרחבת החזית הדרומית מבחינה כמותית ואיכותית, או שמא תל אביב הפכה למטרה לגיטימית?

(על המזרח התיכון)