על סף התהום: שלוש מסקנות חשובות מרצח הנייה

חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, בטהראן, ושעות לפני כן, חיסולו של פואד שוכר, מנהיג חיזבאללה בכיר, בפשיטה ישראלית על הפרברים הדרומיים של ביירות, חושפות שלוש מסקנות חשובות, כולן. מהן מובילות לחיזוק האמונה שמלחמת ה-7 באוקטובר עוד רחוקה היא עשויה להסתיים בקרוב, או אפילו להתייצב בקצב סיכון נמוך מבחינת הממד האזורי.

המסקנה הראשונה: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הפך נועז יותר להסלים את המלחמה לאחר ביקורו בארצות הברית, ושהממשל של הנשיא ג'ו ביידן נחלש יותר בהפעלת השפעתו עליו כדי להימנע מהסלמה, או כפוף יותר לו. משחק שמטרתו להאריך את המלחמה הזו כמה שיותר זמן, ולתדלק... את הסיכונים האזוריים שלה. כך או כך, הרגע האמריקאי הנוכחי, העסוק בבחירות לנשיאות, מופיע כהזדמנות לנתניהו לנסות להפוך את מהלך המלחמה.

המסקנה השנייה: מעורבותה של ישראל במאמצים דיפלומטיים חדשים להגיע לעסקה עם חמאס להפסקת אש בעזה, ואישורה להצעה שהציג הנשיא ג'ו ביידן, לא היו אלא משחק חדש של נתניהו במלחמה זו כדי להונות את העולם. . העובדה שהניה היה הכוח המניע לכריתת עסקה לחילופי שבויים ובני ערובה ולסיום המלחמה מעידה על כך שאחת המטרות המרכזיות של חיסולו הייתה לערער את הסיכויים להגיע לעסקה כזו בעתיד הנראה לעין.

יש סיבה ברורה לכך שנתניהו מתחמק מהעסקה בזמן הנוכחי, והיא ששותפיו הקיצוניים יותר בממשלה לא רוצים שהמלחמה הזו תסתיים בלי שישראל תשיג בה ניצחון ברור. אבל זו לא הסיבה היחידה. נתניהו מהמר על חזרתו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לבית הלבן בנובמבר הקרוב. מאמינים שחזרה כזו תשחרר לישראל את היד האמריקאית להשיג את מה שלא הצליחה להשיג במלחמה עם ממשל ביידן.

המסקנה השלישית היא שמשחקה של ישראל על סף עימות עם איראן ובעלות בריתה באזור עשויה לדחוף אותה למלחמה אזורית מקיפה, ללא קשר לרצון המוצהר של ישראל, איראן וארה"ב להימנע מכך, וכי כללי הרתעה ומעורבות, שניהלו את המהלך האזורי של מלחמת ה-7 באוקטובר, אוקטובר, שמנע ממנה לצאת משליטה עד היום, אינו קיים עוד לאחר רצח הנייה בטהרן והתקיפה הישראלית בפרבריה הדרומיים של העיר. ביירות. התגובה האיראנית הצפויה לשני החיסולים, בין אם ישירות, באמצעות בעלות ברית או שניהם, תהיה מכרעת בקביעת מהלך המלחמה מעתה ואילך.

אבל המבחן הקשה שעומד בפני טהראן ובעלות בריתה הוא תגובה חזקה להתנקשויות שמאזנת את השבת בסיסי ההרתעה וההתנגשות עם ישראל, ואינה מביאה לגלישה למלחמה אזורית. רצח הנייה בטהרן מהווה מכה קשה לאיראן לא רק מבחינת חשיפת ביטחון הפנים המסוכנת שלה, אלא גם מבחינת פיצוח תפיסת ההרתעה החדשה שהיא ביקשה לבסס בסכסוך עם ישראל מאז הישירה. מתקפת טילים איראניים עליו באפריל האחרון.

רצח הנייה ומנהיג חיזבאללה הבכיר פואד שוכר עשוי לסייע לנתניהו בשיווקו הפנימי לאחד מחדש את הישראלים מאחוריו במלחמה זו, ולהראות שהניהול שלו משיג תוצאות חזקות, ומחוצה לה להעביר מסר חזק של הרתעה לאיראן. ובעלות בריתה באזור, אך היא לא תוציא את ישראל מהמבוי הסתום האסטרטגי שעמד מולו במלחמת ה-7 באוקטובר.

ישראל עדיין לא מצליחה להשיג את יעדי המלחמה שהציבה ברצועת עזה, לחלץ את עצריה בכוח ולחסל את מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר.

לא יעלה על הדעת שרצח הנייה יערער במשהו את היציבות בהנהגת תנועת חמאס. כמו כן, הקיטוב הפנימי הישראלי האלים סביב ניהול המלחמה של נתניהו לא יסתיים ברצח מנהיגי חמאס בלבד והפגנת כוח מול איראן ובעלות בריתה.

יתרה מכך, חיזבאללה ימשיך להציב בפני ישראל דילמה אסטרטגית נוספת בהשבת הביטחון בחזית הצפונית שלה. גם כאשר איראן וחיזבאללה מגלים זהירות יתרה בהימנעות מגלישה לעימות רחב יותר, חזיתות התמיכה האזוריות בהתנגדות הפלסטינית ימשיכו לפעול כלחץ גדול על המדיניות הישראלית והאמריקנית במלחמה.

עתידו של המזרח התיכון הפך כבן ערובה מתמיד להרפתקאותיו של נתניהו, השואבות את כוחן לא רק מהיהירות הישראלית, אלא גם מארה"ב והמערב המתדלקים אותה, ומהנתיב הכרוך בסכסוך הישראלי-איראני. לוקח אחרי החיסולים של הנייה ושוקר.

עלויות גבוהות, ששימשו בעבר גורם הרתעה רב עוצמה למניעת מלחמה אזורית, כבר לא אומרות שמלחמה כזו לא יכולה לקרות, וגם לא אומרת שהיא בלתי נמנעת. עם זאת, ההתנקשויות עשויות להיות רק ההתחלה של התרחיש המסוכן ביותר במלחמת ה-7 באוקטובר.

הגורם האמריקאי נותר אחד הגורמים המכריעים במניעת תדלוק התסיסה האזורית. הדיפלומטיה בערוץ האחורי שנקטה וושינגטון עם טהראן בחודשים האחרונים לניהול הפעולה והתגובה בין ישראל לאיראן תבחן שוב אם היא עדיין יעילה בהפחתת סיכונים.

יותר מתמיד, עתידו של המזרח התיכון כבן ערובה להרפתקאותיו של נתניהו, השואבות את כוחן לא רק מהיהירות הישראלית, אלא גם מארה"ב והמערב המזינים אותה.