מלחמת עזה ומשוואות פוליטיות משתנות

מיום ליום משתנה הערכת המצב ומאזן הכוחות, עם הסלמה של שלבי המלחמה ברצועת עזה. עמדות המדינות הנוגעות בדבר שונות בהתפתחויות בשטח ובמגמות משתנות בדעת הקהל, מה שהופך את הערכת העמדה הפוליטית לתהליך מחודש הדורש סקירה מתמשכת.
אבל יש מאפיינים שלא השתנו במהלך המלחמה, שכן ניתן לומר שההתנגדות שמרה על היוזמה לאורך כל הדרך, וידה נותרה על העליונה, עדיפה במלחמה הקרקעית.
מאפיין נוסף שלא השתנה הוא הימצאותם של שני מסלולים נפרדים במלחמה זו, האחת היא המלחמה הקרקעית בין ההתנגדות לצבא הישראלי, והשנייה היא מסלול המלחמה ההומניטרית של רצח העם שמנהל צבא הכיבוש נגד אזרחים. מדובר בשתי מלחמות שנעות בדרכים מקבילות, ומלחמת ההשמדה היא פשע בפני עצמו, ואין לה קשר למלחמה שמנהלת ישראל נגד ההתנגדות, ואינה משיגה אף אחת מיעדיה.
הפשע הזה נגד האנושות עורר את המצפון העולמי, שהתרומם נגדו, הוא גם הוביל לעלייה באהדה של דעת הקהל להתנגדות, לעם הפלסטיני ולעניין הפלסטיני. זה נשאר קבוע לאורך תשעת החודשים, מאז 7 באוקטובר 2023.
המשתנה הבולט ביותר הוא השינוי בתפקידים מהיום למחר. לדוגמה, במהלך השבוע הראשון של יולי הקרוב, פסקו הדיבורים על משא ומתן בין אמריקה, מצרים וקטאר להמשך קידום הסכם שביתת הנשק המקרטע.
שבוע או יותר לפני כן, אמריקה חזרה בה מהפרויקט שלה להסכם שביתת נשק שנחתם על ידי כמה מדינות, והאשימה את חמאס באחריות הבלעדית לכישלון ההסכם הזה, היא זיכה את נתניהו מכל אחריות לכך הוא הסכים לכך.
למרבה האירוניה, חמאס הוא זה שאישר בפומבי ובאופן רשמי את טיוטת ההסכם, בעוד שנתניהו ביקש תיקונים בלתי אפשריים בה, והשתמש בהסתייגויות מתיקוניו כתירוץ לנסיגה שקטה, בעוד שמעולם לא הודיע בשום רגע שהוא מסכים להסכם.

נסיגה של הפרויקט האמריקאי
המשמעות של נסיגת אמריקה מהפרויקט שלה הייתה שחרור נתניהו מכל לחץ אמריקאי או אירופאי שיניא אותו - ולו חלקית - מהחלטתו הנחרצת להמשיך במלחמה עד תום. והחמאס אחראי להמשך המלחמה הזו. כך הרוויח נתניהו שני דברים טובים: עצירת הלחץ עליו להפסיק את המלחמה, ופטור ממנו במקביל מכל אחריות להמשך, וזוהי מטרתו העליונה. בעוד ביידן היה עסוק בתבוסתו בוויכוח נגד טראמפ, הצבא הישראלי, בהוראתו הישירה מנתניהו, המשיך ביד חופשית במלחמת ההשמדה נגד אנשים ובתים מיושבים, תוך התמקדות בהרחבת הרעב ועצירת כניסת הסיוע. למינימום.

הסלמה של פעולות התנגדות

אבל האירוניה הבולטת הייתה יכולתה של ההתנגדות להסלים את פעולותיה, להסב אבדות כבדות לצבא הישראלי, כולל קצינים, חיילים, טנקים וציוד, כאילו חזר חזק יותר מכפי שהיה במשך תשעה חודשים.
נתניהו לא עסוק במיוחד בחישוב אבדותיו בשטח, בין אם בעזה ובין אם בגבול עם לבנון, או בגלל המצור הימי שהובילו החות'ים נגדו. העדיפות שלו היא להישאר בשלטון. מחשש שיישלח לכלא אם המלחמה תסתיים, הדבר החשוב ביותר שהוא מעוניין להשיג מטרה זו הוא לשמור על רוב של ארבעה קולות בכנסת כדי להישאר בשלטון, מה שמבטיחה הברית עם בן גביר וסמוטריץ'. בשבילו.
כל ההתפתחויות שהתרחשו מאז תחילת המלחמה הזו היו לרעתם של ישראל וצבאה, היא משלמת חשבון כבד בשדה הצבאי, בין אם בעזה ובין אם בתחומים אחרים התומכים בהתנגדות, ומפסידה בקרב על דעת הקהל. פנימית וחיצונית, ושחיקת אמינותה הפוליטית והמוסרית ברמה הגלובלית.
כמה חודשים של הפסדים אלה הספיקו כדי לקבל את ההחלטה לעצור את התוקפנות, ולהכיר, ולו במשתמע, בתבוסה, אבל זה לא קרה בגלל חישובים שלא היו קשורים כלל למלחמה, וגם לא לעקרונות של ניהול סכסוך. , אלא כדי לספק את ההבל, את תאוות הנקמה והפחד מההשלכות של הכרזת תבוסה.

מחזיר את הכדור למגרש של נתניהו

לפני תום השבוע הראשון של יולי 2024 הציגה הנהגת חמאס, בהסכמה עם הנהגת שאר סיעות ההתנגדות בעזה, הצעות חדשות לצאת מהמבוי הסתום במשא ומתן להפוגה יוזמה זו שינתה מיד את המשוואה תנועה פוליטית, שנכנסה לשלב החנק.
והכי חשוב, זה יצר בלבול אצל האמריקנים שניסו לזרוק את הכדור במגרש של חמאס בכך שהטיל עליו אחריות לכישלון המשא ומתן ולנתניהו, שהרגיע בכך הטיל עליהם אחריות על מעשיהם והחלטותיהם.
הנהגת ההתנגדות ברצועת עזה הפגינה מיומנות עילאית בניהול הסכסוך המדיני, לא פחות ממיומנותה בתחום הלוחמה הקרקעית, אותה הפכה לרשת של מלכודות המקיפות את הצבא הישראלי בכל מקום בו היא הגיעה הגזמה לומר שהמודיעין וטקטיקת הלחימה ההגנתית וההתקפית שלהם הוסיפו פרקים חדשים למדע הלוחמה האסימטרית והלחימה העירונית.
כך, במלה של חמאס ומראשי ההתנגדות, הסצנה הבינלאומית השתנתה תוך פחות מ-24 שעות, והעיניים נמשכו למשא ומתן בדוחא, כשהם מחכים לתגובת נתניהו והעומדים מאחוריו, ואז תשתנה המשוואה. שוב, שלילי או חיובי. השינוי הזה מיום ליום הוא מאפיין שראינו חוזר על עצמו במהלך תשעת חודשי המלחמה בעזה.
הערה אחרונה נותרה בשולי האמור לעיל, והיא שעיון מדוקדק בתנאי המנהיגות באמריקה, בישראל ובעולם המערבי בכלל, מגלה שהם צועדים יום אחר יום לקראת ירידה, ירידה והידרדרות נוספת. של הרמה להיפך, אם נסתכל על רמת הנהגת ההתנגדות וחייליה, נגלה שהיא מתקדמת לקראת צמיחה ושגשוג.
לפנינו ילד שגדל ומתבגר בתחום אחד, וזקן שהולך ונחלש ככל שחולפים הימים... ורק בזה יש דלת לתקווה.

.......

הנהגת ההתנגדות ברצועת עזה הפגינה מיומנות עילאית בניהול הסכסוך המדיני, כשם שהייתה מיומנת בתחום הלוחמה הקרקעית, אותה הפכה לרשת של מלכודות המקיפות את הצבא הישראלי.


על "אל ג'זירה"