החזרת הסכסוך לשורשו ולבסיסו

אין זה פוגע בתנועת חמאס, כפי שהבינו שרי הקיצוניות בממשלת המושבה, ממשלת נתניהו, כי התנועה מקבלת את מתן המתקנים ואינה נוקשה במשא ומתן מול המושבה באמצעות מתווכים, וכי היא מחפש נהלים, אמצעים ותפקידים שיובילו להשגת הסכם המבוסס על הפסקת אש וחילופי שבויים, כלומר הפסקת אש למעשי טבח, רצח עם וטיהור אתני נגד אנשיה, וחילופי שבויים להעסקת אסירים ישראלים והחלפתם. עם אסירים פלסטינים, לשחרר אותם ולהשיג את חירותם.

המניעים של חמאס להגיע לעסקה שמטרתה שימור מנהיגיו ולוחמיו, שימור אנשיו והכתרת איתנותו בתשעת החודשים האחרונים, הם ניצחון, כי הפסקת האש וחילופי השבויים הם כותרת הניצחון הפלסטיני להתנגדות.

מה שבטוח הוא שהפסקת האש וחילופי השבויים, מבחינת ממשלת המושבה: נתניהו, בן גביר וסמוטריץ', פירושם עבורם תבוסה לאחר כישלונם בתשעת החודשים האחרונים, כישלונם בהשגת יעדי הממשל. מלחמה לקראת חיסול וסיום ההתנגדות הפלסטינית, וכישלונם לשחרר את השבויים הישראלים ללא מבצע.

סמוטריץ' ובן גביר קראו שההקלות של תנועת חמאס בכותרות הפרוצדורליות, ולא בכותרות המהותיות, מייצגות חולשה, ירידה והשתקפות של גודל המצב שחמאס סובל מהאכזריות של ההרג וההרס הישראלי, וכן זו הסיבה שהם מוצאים את התירוץ ואת התירוצים להמשיך במלחמה הברברית נגד העם הפלסטיני.

הקואליציה המפלגתית שמובילה את המושבה אינה מגבילה את החשיבה, התוקפנות והגזענות שלהם כלפי תושבי רצועת עזה, אלא הפשעים שלהם מגיעים לתושבי ירושלים והגדה המערבית הפלסטינית, ואפילו לאזרחי האזורים הראשונים. של הכיבוש ב-1948, אנשי הכרמל, הגליל, המשולש, הנגב וערי החוף המעורבות.

בבוקר יום שלישי, 9 ביולי 2024, אתמול פלשה מחלקת אדמות "המושבה", מתוגברת בכוחות משטרה גדולים ובדחפורים, לכפר אבו אסא מבקעת חברון שבאזור הנגב, והרסה את בתי הכפר לטובת הכפר. פעם רביעית, מותיר 365 אנשים, כולל ילדים, נשים וזקנים, בשטח הפתוח ללא קורת גג, זה מחסה או מגן עליהם מפני חום היום והקור של הלילה.

ועדת ההיגוי העליונה לערביי הנגב הפלסטינים סברה כי פשעי ההריסה החוזרים ונשנים של ממשלת נתניהו מסתכמים בהכרזת מלחמה לא רק נגד רצועת עזה, ירושלים והגדה הפלסטינית, שבהן מחנות ובתים בג'נין, טול-כרם ו. שכם נהרסה, אבל גם נגד הערבים הפלסטינים אזרחי הנגב שסובלים מזה עשרות שנים של אפליה גזעית ועוול נגדם, למרות שהם הבעלים המקוריים של המולדת, ירשו אותה מאבותיהם. ולמרות היותם אזרחים במולדתם, הם לא היו פולשים ומהגרים ממדינות זרות.

הועדה להנחיית ערביי הנגב הפלסטיני אמרה:
"בזמן בו פורסם כי יוקמו כפרים ומתחמי מגורים נוספים ליהודים זרים המתיישבים בנגב, שמספרם עלה על 162 מתחמי מגורים מערי פיתוח ומכפרים חקלאיים, בנוסף ליותר מ-80 חוות בודדים בשטח. אדמות שהוחרמו על ידי אזרחים ערבים, כפרים ערביים שלמים נעקרים מ... במהלך יישום מדיניות של עקירה וטיהור אתני, וריכוז של ערבים פלסטינים ביישובים חסרי כל צורכי החיים, לרבות שירותים, מים, ו חשמל, בנוסף לסבלם מאבטלה ומעוני".

צוות קואליציית מפלגת השלטון במושבה החזיר את הנושא ואת הסכסוך בין שני הפרויקטים: המפלגה הלאומית הדמוקרטית הפלסטינית מול כל הפרויקט הקולוניאלי המתפשט, לשורש וליסוד הבעיה, ואת הניסיונות לשלוט, לשלוט ולגנוב את הכל. את מרכיבי הארץ הפלסטינית, ולהפוך אותה לדוחה את אנשיה ואת אנשיה.