נתניהו מתחכם באשליה שהשקרים שלו יכולים לעבור על הפלסטינים והישראלים, לפני שהם עוברים על הקהילה הבינלאומית, במיוחד על אדוניו האמריקאים והבריטים.
הוא משקר על כך שהוא קרוב לניצחון מוחלט, ושכיבושו של כל רצועת עזה משמעו סיום וחיסול ההתנגדות הוא משקר, בניגוד להערכת הצבא והמודיעין, שהקרב על כיבוש רצועת עזה הוא בלגן. שממנו הם לא ייצאו מנצחים, ושהאבידות הישראליות של חיילים וקצינים נמשכות, מלווים בהפסדים חומריים וכלכליים, בנוסף לירידה במורל, ואובדן תחושת העליונות במשך עשרות שנים, הגורמים למורל שלהם. לרדת מתחת לתחושת יציבות וביטחון.
ראשי הצבא והמודיעין נלחמים בקרבות נגד הפלסטינים והם בקיאים ביותר בעובדות ובקריאת התוצאות: תוצאות המשך המלחמה, תוצאות המשך הכיבוש ותוצאות ההתרחבות, ההתיישבות, ובליעת פלסטין.
על אדמת פלסטין יש עם, לא קהילה קטנה וצנועה, או מיעוט רוב המתחנן למחייתו, או שהם מקבלים כל פתרון שמוצע להם, מתוך שלטון עצמי, סמכות כפויה או ממשל חסר ריבונות. אם זה היה המצב, הסכסוך הפלסטיני-ישראלי היה נפתר מאז שנות ה-50, כשפלסטין חולקה, אנשיה התפזרו וזהותם התפוגגה.
הפלסטינים פעלו בשלוש חזיתות לאחר הנכבה: ראשית, להתפרנס בכבוד, שנית, להשיג את התפקידים הגבוהים ביותר בלימודים ובחינוך, ושלישית, לבנות תנועה פוליטית פלסטינית עצמאית מהמפלגות הערביות והבינלאומיות והמשטרים. , והם הצליחו בקרב הלאומי שלהם בשלוש החזיתות, והגיעו לשבור את רצון מנהיגי המושבה: ראשית, יצחק רבין, שנכנע למאבק, לדרישות ולשאיפות של האינתיפאדה הראשונה ב-1987, וחתם על הסכמי אוסלו. עם ה"טרוריסט" יאסר ערפאת, הכיר בעם הפלסטיני, באש"ף ובזכויות הפוליטיות של הפלסטינים, וקיבל את הנסיגות ההדרגתיות מערים פלסטיניות.
שנית, שרון נאלץ לעזוב את כל רצועת עזה לאחר פירוק ההתנחלויות וסילוק בסיסי צבא הכיבוש, בעקבות תוצאות האינתיפאדה השנייה בשנת 2000.
קרב ה-7 באוקטובר עדיין נמשך, הוא עדיין לא הסתיים, ותוצאותיו פתוחות לכל האפשרויות, ותוצאותיו קשורות לסיומו שטרם ברורים באופן מכריע, ולתוצאותיו השלכות חדשות, וכך גם לתוצאות. של האינתיפאדה הראשונה, ותוצאות האינתיפאדה השנייה.
לא מן הנמנע, כלל לא מן הנמנע שיושג הסכם ישראלי עם תנועת חמאס הדחויה, כפי שחתמו בעבר עם "המחבל" יאסר ערפאת הצל שלו, ולא עם אף אחד אחר, כי הוא מקבל ההחלטות ויש לו סמכות על המצב, כי הוא זה שנלחם עם אחרים, אבל זה הארגון החשוב והחזק ביותר שנלחם במדינה. כוחות קולוניאליים ברצועת עזה, ועדיין.
מה שנקרא "היום השני" לאחר המלחמה נעשה על ידי תוצאות המלחמה, ונכפה על ידי רצון הלוחמים המנהלים את המלחמה, ולא על ידי רצונותיו האישיים של נתניהו. זה לא היה היום השני החליט כי הכלים והפיצוצים של המלחמה עדיין פתוחים, וזה מה שנתניהו מנסה לעשות כדי להשיג "ניצחון מוחלט" האם יש לו סיכוי לניצחון? מה עם ההתנגדות האם היא תמשיך לשתוק?? נכשלתם?? הובסתם??
האיתנות הפלסטינית עדיין בלתי מנוצחת ושביתות ההתנגדות עדיין כואבות לכן, המלחמה לא הסתיימה, ותוצאותיה הסופיות עדיין לא התבררו זו הסיבה שזו אשליה לדבר על היום השני בלי שהמלחמה תסתיים התוצאות שלו מופיעות.
شارك برأيك
נתניהו הוא תואר האשליה