מהומה ישראלית מכוונת ומתוכננת

מהומה עצמית על מנת להוות מסר מכוון ומיועד שהפעיל צבא הכיבוש, עם החלטתו להכריז על "הפוגה טקטית בפעילות צבאית" בקטע בדרום רצועת עזה, אותו הגדיר החל מ- מעבר כרם שלום, עד לכביש צלאח א-דין, ולאחר מכן צפונה, והמניעים שלו, כפי שנאמר על ידי הצבא, "למטרות הומניטריות יבוצע מ-8 בבוקר עד 19:00, מדי יום עד להודעה חדשה".

נתניהו והצוות הפוליטי שלו, כולל שר הביטחון יואב גלנט, לא ידעו על ההחלטה, ולא התייעצו. כפי שאמר נתניהו, הוא שמע על כך בתקשורת, וכמובן מתח ביקורת על תוכן ההחלטה, מטרתה ואופן ההכרזה עליה, ועל כך שלא התייעצו עימה ולא נלקחה בחשבון דעתו. והוא ראה בכך הפרה של כל הנהלים והתקנות שהופעלו עליהם!

השאלה העקרונית היא: מהם המניעים של הצבא בהכרזה על צעד זה? האנושות הופיעה בהם פתאום? האם הם הבינו את היקף הסבל והרעב של הפלסטינים, והזדהו איתם? האם זה בגלל שהפלסטינים קיבלו אותם בזרועות פתוחות לאחר שני מבצעי ההפצצה שנמשכו שלושה שבועות, והשמדה והרג מכוון של אזרחים במשך יותר משמונה חודשים, מאז 7 באוקטובר, שהובילו להרג ופציעתם של עשרות אלפים. של הפלסטינים אז הם היו מרוצים מהמספר הזה, שעלה על מאה אלף, בתגובה למבצע ב-7 באוקטובר, וכמחיר יש לה? או שמא הם ראו שהשלכת מטרה זו עלולה "לרכך" את לבם של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, ולהפוך אותם לקלילים במשא ומתן לשחרור אסירים ישראלים?

ההחלטה של צבא הכיבוש, מבחינה עקרונית ופרוצדורלית, לא סיפקה את נתניהו וצוות הקואליציה שלו, והתנגשה עם מדיניותם אז מדוע נקט הצבא בצעד זה, שעורר סערה ברמה המקומית, האזורית והבינלאומית , והטיל עניין גלובלי ושאלות לגיטימיות לגבי תפקידם של ארצות הברית והצבא האמריקני, שיש לו צוות מייעץ שעובד עם צבא הכיבוש מספק לו את הכיסוי הנדרש כדי להשיג ניצחון, או לפחות כדי למנוע תבוסה? האם החלטה זו התקבלה בהנחיה אמריקאית והוכפית על צבא הכיבוש ללא תיאום עם נתניהו והצוות המדיני?

אבל המציאות של המניעים של צבא הכיבוש היא שהוא רצה שההחלטה הזו תשיג מטרה, שהיא להטיל על ההנהגה הפוליטית אחריות להשלכות הפשעים שביצע צבא הכיבוש נגד אזרחים פלסטינים, והוא רצה להעביר מסר ל בית הדין הפלילי הבינלאומי כי החלטתו החלקית, שמטרתה לזמן את נתניהו וגאלנט, ולהזמין אותם להתייצב בפני בית המשפט, ואם... אם לא יגיבו, הם יירדופו ויעצרו בעילה של ביצוע פשעים נגד האנושות מוצדקת החלטת בית המשפט הפלילי שלא לכלול את מנהיגי וקציני צבא הכיבוש, וכאן נוקט צבא הכיבוש צעדים בעלי אופי הומניטרי באמצעות מתן הצרכים הנדרשים והבאת סיוע לתושבי רצועת עזה דרך המעבר. אבו סאלם, המעיד על כך שצבא הכיבוש מגיב להחלטות בינלאומיות, ועושה זאת בגלוי, מבלי להתייעץ עם ההנהגה הפוליטית, שאינה מקבלת ודוחה את ההחלטה מסיבה כלשהי, זה אומר שכן עד להנהגה הפוליטית לסגת מההחלטה ה"הומניטארית" לא הנהגת הצבא, שחייבת להיכנע להחלטת ההנהגה הפוליטית.

צבא הכיבוש השיג את מטרתו, באמצעות המהומה שהתעוררה נגדו על ידי ההנהגה הפוליטית, ונראה כאילו היה צבא שדבק בסטנדרטים בינלאומיים הוא עשה זאת בעצמו, ללא אישור ההנהגה הפוליטית או התייעצות עמה , ובזמן שהיא נלחמה בפלסטינים היא עשתה זאת בכפייה, תוך התחשבות בסטנדרטים הומניטריים.

החלטת צבא הכיבוש לא יושמה, ו"הפוגה הטקטית" לא יושמה ההחלטה וההכוונה לגביה, והצבא רשם כי ביקש הפסקת אש ממניעים הומניטריים, אך לא הצליח ליישם אותה מסיבות. מעבר לשליטתה!

צבא הכיבוש רצה שהחלטה זו תשיג מטרה, שהיא לחייב את ההנהגה הפוליטית אחראית להשלכות הפשעים שביצע צבא הכיבוש נגד אזרחים פלסטינים.