נתניהו, גנץ וקבינט המלחמה

לא ידוע בוודאות מתי תסתיים שלטונו של נתניהו בישראל. כלומר, אם הבחירות היו מתקיימות היום, היו קורים כאלה ואחרים.

נתניהו אינו מודע לסקרים הוא חסין מפני השפעתם השלילית עליו, מה שהוא נובע מהקושי ואולי מחוסר האפשרות לקיים בחירות מוקדמות כל עוד החלטתם בידיו ובידי הקואליציה שלו התאריך של הבחירות הרגילות מגיע, יש לו מספיק זמן ושיקול דעת כדי לקבל החלטות, מספיק כדי שהוא יהיה אופטימי לגבי עצירת ההידרדרות בעמדתו ולהמר על זה שוב.

נתניהו מבין שהוא צריך משהו כדי לשכנע את הבוחרים לבחור בו מחדש, ולכן דרך חובה היא להשיג ניצחונות משכנעים בשתי החזיתות המרכזיות המשפיעות על הלך הרוח וההצבעה בישראל... חזית עזה וחזית דרום לבנון.

מהלך המלחמה בעזה לא סיפק לו נימוקים ברורים להשגת ניצחונו המוחלט, אבל מכיוון שהמלחמה הזו היא קריטית עבורו, אין לו ברירה אלא להאריך אותה אולי היא תייצר הזדמנויות סבירות לניצחונו המוחלט לא יושלם אלא אם כן הסקרים יודיעו לו כי הוא חזר לכבוש את תפקידו הקודם, לא בתפקידו כנשיא רוב פרלמנטרי, אלא כמלך ומושיע של ישראל.

אז... הוא נאלץ לקחת סיכונים ולהמר זה המקרה כאשר אדם מוביל את הקרב על קיומו וגורלו.

באשר למלחמה בדרום לבנון, שבה "בני ערובה של חיזבאללה" לוחצים עליו לשחרר אותם ממה שהם נמצאים בו, ולמה שאני מתכוון ב"בני ערובה של חיזבאללה" הם תושבי עיירות הגבול ויישובי הגבול שנעקרו למרחקים. מקומות וממשיכים לצרוח ולבקש לחזור לבתיהם, ונתניהו מבין עד כמה הם גבוהים. מלחמה שמחייבת את אמריקה להסכים לה או להיות מעורבת בצורה כזו או אחרת, ומכיוון שנתניהו נלחם מלחמת הישרדות וגורל, אין לו התנגדות אם הוא לא ישכנע להסתבך.

הוא עשה זאת כאשר לקח את היוזמה להרוס את הקונסוליה האיראנית בדמשק, מה שהביא את העניינים לסף מלחמה אלמלא המשמעת האיראנית והתערבות משולשת ישירה של ארצות הברית, צרפת ובריטניה, הקלפים היו. התערבבו באופן שנתניהו מאמין שהוא הנהנה הראשון ואולי האחרון, וגם עכשיו, למרות ביקוריהם של השליחים האמריקאים והצרפתים ומאמציהם הבלתי נלאים, אין מספיק ערבויות שהמשחק לא יתפתח מעבר לגבולותיה הנשלטים, ולנתניהו יש את הנפץ בידו, ולחיזבאללה ואיראן יש בידיהם את גודל התגובה.

הדבר האחרון שעשה את סיפורם של גנץ ואייזנקוט הוא הביא אותם בימי המלחמה הראשונים לא להפיק תועלת מניסיונם כשני גנרלים שהובילו בפועל את הצבא הישראלי, אלא כ"קישוט" הכרחי להראות את מנהיגותו. של המלחמה כאילו מדובר במאמץ משותף בינו לבין מתנגדיו.

הוא הביא את שני הגברים לבקתת המלחמה, רק כדי לגלות לאחר ניסיון ממושך שהם היו מפסידים במשחק המודיעין, מבלי לספק להם השתתפות, עד שהיציאה המוקדמת שלהם הפכה לדילמה יציאה, שהתרחשה, זה היה כמו להסיר את הקישוטים מהקירות, כך שבקתת המלחמה עדיין איתם.

נתניהו הוא דילמה מורכבת ביותר, וגם דילמה מסוכנת ביותר בתקופת שלטונו, ובמיוחד בקדנציה הנוכחית, הוא עדיין משיג את תוכניותיו ללא מכשולים רציניים תמיכה מבלי להיות מושפע מהפורניר הדק שעטף את התמיכה הזו, שמתגלמת... בהגזמה בהצגת הבדלים עמו, ועכשיו הוא מתכונן לביקור יקר ערך בוושינגטון, שקדם לו אישור הקונגרס לעסקת המטוסים הגדולה ביותר שנחתמה. עם ישראל, כבר לא חשוב לנתניהו לשתות קפה בחדר הסגלגל, שכן מספיקים לו הנאום של הקונגרס והעסקאות שלו ומה שבא לפני ואחרי.

נתניהו מבין שהוא צריך משהו כדי לשכנע את הבוחרים לבחור בו מחדש, ולכן דרך חובה היא להשיג ניצחונות משכנעים בשתי החזיתות המרכזיות המשפיעות על הלך הרוח וההצבעה בישראל... חזית עזה וחזית דרום לבנון.