הכאב הפלסטיני לא פסק

נשיא ארה"ב ביידן בירך על שחרור ארבעת הישראלים, והבטיח לפעול לשחרור האחרים, אך מות הקדושים של 210 אזרחים ופציעתם של 400 פלסטינים לא פסקו איתם. הוא לא ניחם את משפחותיהם, לא הזכיר אותם. כאילו הם חסרי ערך, לא אנושיים, ואין להם משפחות כמו הישראלים. עם שברון לב, עצב ואובדן, משפחותיהם של הישראלים התמלאו בשמחה ושמחה, והנשיא ביידן שמח. הישראלים, ולא עצרו או הושפעו מהעצב של הפלסטינים ומאכזריות הטרגדיה שלהם.
מנהיגי העולם הקפיטליסטי המערבי רואים את עליונותו של הישראלי, גם אם הוא גזען פשיסטי ששונא את האחר, רומס אותו, כובש את אדמתו ומחרים את זכויותיו לא אכפת לו, וצופה במאבקו של הפלסטיני ערבי נוצרי מוסלמי על זכותו לחירות כקיצוניות, טרור ומעשה בלתי חוקי ומכאן חשיבות ההתקוממות של סטודנטים באוניברסיטה אמריקאית ואירופה לטובת העם הפלסטיני ובסולידריות איתם ונגד מושבת הישראלים. ודחיית התנהגותה לאחר שחשפה את אמיתותה וחשפה אותה כמושבה המתרגלת רצח המוני, השמדה וטיהור אתני.
נתניהו חוגג ושמח על השלמתו והצלחתו של תהליך שחרור ארבעת הישראלים, ואינו מושפע מפשעי צבאו בהריגת עשרות אלפי פלסטינים, הרס חייהם והפיכת אדמתם לבלתי ראויה למגורים.
תהליך שחרור האסירים, תהליך טבעי במהלך הסכסוך, היווה רווח מוסרי עבור הישראלים ותחושת הזנחה עבור הפלסטינים, אך הוא רק חוליה בשרשרת מתמשכת של הישגים וכישלונות, על הבסיס. שסופו של הסכסוך לא יהיה אלא ניצחון למען צדקת המאבק הלאומי למען העם בארץ ישראל וירידה ותבוסה לפרויקט המושבה, כי הוא הושתת על שקר ועדיין הוא, למרות העליונות שהוא נהנה ממנו, אבל הנכונות להקריב היא בקרב הפלסטיני, שמותר לו להקריב קורבנות רק כמחיר להחזרת הכבוד, החירות והמולדת, והעוול, חזק ועוצמתי ככל שיהיה, מסתיים בביזיון ובחרפה עם תבוסה, כמו כל המתיישבים: בריטניה, שמעולם לא השקיעה את השמש. על המושבות שלה, צרפת, שצללה לתוך יערות אפריקה, ארצות הברית בדרום מזרח אסיה, ברית המועצות באפגניסטן, איטליה, בלגיה וספרד, כולן סבלו מההפרעות. מהלומות שספגו מעמי העולם השלישי בקרבות החופש והעצמאות.
ערנותם של העמים האמריקאים והאירופיים לטובת פלסטין ונגד המושבה היא שינוי הדרגתי אסטרטגי חשוב שיאיץ את בידודה של המושבה ויחשוף את אמיתותה הצעד החשוב ביותר הנדרש והצפוי הוא ערנות החברה הישראלית, שעדיין קיימת שקועים באשליה, עליונות ובידוד מסבלם של הפלסטינים, ונוהגים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של גזענות והטיה כלפי מפלגות פוליטיות מהימין והמפלגות הדתיות היהודיות הקיצוניות, והם ואיתם יקבלו את הבושה הראויה ופח האשפה של ההיסטוריה.

.........
תהליך שחרור האסירים הוא תהליך טבעי במהלך הסכסוך הוא היווה רווח מוסרי עבור הישראלים ותחושת הזנחה עבור הפלסטינים, אבל הוא רק חוליה בשרשרת מתמשכת של הישגים וכישלון על הבסיס. שהסכסוך לא יסתיים מלבד הניצחון למען צדקת המאבק הלאומי למען העם הפלסטיני.