מהמרכז להגנה על חירויות וזכויות האזרח (הורייאט) נמסר כי מחנה "שדה תמן" של צבא הכיבוש הישראלי עד לתוכניות עינויים שיטתיות ואכזריות בהן נעשה שימוש בכל שיטות העינויים, לרבות חשמל, כלבים, מכות והחזקות. באזיקים על בסיס קבוע ומתמשך.

המרכז ציין היום, רביעי, בהצהרה כי חלקם מועברים, לאחר שעברו שלבי עינויים מרובים ואינטנסיביים, למחנה "ענתות" הסמוך ליישוב ענתא או לכלא עופר, שם הם נתונים לעינויים מתמשכים.

תנאי מעצר קשים מאוד בתוך מחנה שדה תמן

אחד העצורים, ששהה 21 ימים במחנה שדה תמן, סיפר כי העצורים במחנה הם בין הגילאים 18-70 והם נאלצים לשבת בתוך הבר על ברכיהם, כשרגליים וידיים קשורות. , כל היום הם נאלצים לשבת בעמדה אחת בשורות רגילות, כאשר כל עצור אחד ליד השני חתיכת עור בעובי של שני סנטימטרים, מבלי לשחרר את האזיקים של החדר מכסים את כל העצורים כשהם ישנים וגם עוזרים להם להיכנס לשירותים כדי להקל על עצמם למקרה שיאפשרו להם לעשות זאת, ואף אחד מהם. עצורי רצועת עזה יובאו בפני הרשויות השיפוטיות המוסמכות.

שימוש בחשמל, כלבים וגז פלפל כדי לענות את עצורי רצועת עזה

על פי עדויותיהם של חלק מהעצורים המשוחררים, העצור המגיע מרצועת עזה ל"שדה תמן" מתקבל בצריף הקבלה והוא נתון לתנאי עינויים קשים במשך השבוע הראשון, המיוצגים בישיבה רצופה בתפקיד מסוים. מניעת שינה, ולאחר מכן הוא מועבר לצריף אחר (מרדואן) הוא נתון לחקירה בשירות המודיעין, ואחד העצורים דיווח כי הובא, כשידיו ורגליו קשורות, ועיניו מכוסות. בריכת מים, שבה הרגיש את המים נוגעים ברגליו מלמטה הוא שהה בה חמש דקות וחש חשמל עז בכל גופו עד שאיבד את הכרתו ולא הרגיש יותר את החולה, ואחרי שהתעורר מהתרדמת , הוא מצא את עצמו שוכב על הקרקע בצריף, כל גופו במצב של קהות תחושה הוא גם דיווח כי אחד העצורים היה חולה לב כתוצאה מכך הוא הפסיק לזוז לחלוטין עם זאת, הם השאירו אותו במקומו כעבור כחצי שעה, הם הוציאו אותו מהמחלקה, ולאחר מכן נודע לו מהסמל שהוא מת בגלל האימה שגרמו הכלבים. גז פלפל היה בשימוש נרחב גם על פניהם של העצורים, מה שגרם להם לכאב רב.

אי מתן טיפול רפואי לעצירי רצועת עזה

העצורים ששוחררו ציינו כי במחנה ישנם עשרות עצירים קשישים הסובלים ממחלות כרוניות (סוכרת, לחץ דם גבוה) וכי לא ניתנת להם תרופות חולי סוכרת רבים נחשפו להתקפי צרבת סוכרתית עקב המחלה מחסור במזון וחשיפתם לקור במהלך החודשים העבר והעינויים הקשים, והתרופה היחידה המותרת להינתן היא גלולת אקמול, אך לא לצמיתות, עצורים מאוימים בדרך כלל במוות, והחולים מביניהם דורשים תרופה עבורם במקום לתת טיפול.

העברה והמשך מסע העינויים מבית המעצר "שדה תמן" ל"כלא עופר"

אחד העצורים סיפר כי הועבר מצריף החקירות (מרדואן) לצריף אחר, ושם שהה בו יום אחד כשידיו ורגליו קשורות, ולאחר מכן הועבר בלילה לתקופה ארוכה, במהלכה ספג מכות קשות על ידי החיילים, תוך שימוש בידיים וברגליהם, והוא הגיע בשעות הלילה המאוחרות למקום שהכיר לאחר מכן, נכלא בכלא עופר, דווקא במדור 23, בו הוכנס חדר עם חמישה עצורים כשהם קשורים באזיקי ברזל.

הוא הוסיף כי שהה בכלא עופר במשך 25 ימים, במהלכם הוא וחבריו העצורים ספגו מכות והתעללות עקב כניסת כוחות הדיכוי לחדר בקצב של אחת לארבעה ימים, שם השתמשו החיילים בכלבים ובגז פלפל. לענות אותם, וכי טפרי הכלבים חופרים בגבו וגורמים לו לכאבים עזים בנוסף לאימה שנגרמה מנביחות רועשות ומתמשכות של כלבים.

חוזרים מעופר לבית המעצר שדה תמן ומשחררים את האסיר

לאחר תקופה של עינויים קשים אליהם נחשפים עצירים מרצועת עזה בכלא עופר, חלק מאלה שהוחלט להשתחרר מוחזרים באותה דרך שהגיעו למחנה "שדה תמן", שבדרך, שלוקח מספר שעות אחד העצורים אמר שהוא הוכה קשות על ידי חיילים במהלך המעבר מכלא עופר לבית המעצר שדה תמן ביום השלישי הוא הוצג לרופא בפעם הראשונה ועבר בדיקות רפואיות ביום הרביעי הוא שוחרר ונשלח דרך מעבר כרם שלום לרצועת עזה, הוא דיווח כי הוא לא יכול ללכת יותר מחמש מטר ברציפות כתוצאה מעינויים באמצעות חשמל, וכי לא הצליח לנשום היטב בשל חשיפתו לכמויות גדולות של גרגירי פלפל.

שלטונות הכיבוש הכירו בתחילת השבוע במות קדושים של 36 עצירים מרצועת עזה במחנה "שדה תמן", שכן תושבי הרצועה נתונים להפרות חמורות מרגע המעצר ברחובות ובבתים במהלך הפעולות הצבאיות הנמשכות. וכאשר הם נתונים לחקירת שטח, שהובילה למות הקדושים של עשרות מהם, הן בשטח או בתוך מחנות ריכוז וחקירות.

המחנה ממוקם בצד המזרחי של ג'ור אל-דיק, בתוך עוטף עזה, באזור שבין העוטף לבאר שבע מדובר בבסיס אווירי צבאי שרשויות הכיבוש הסבו למרכז מעצר לתושבי רצועת עזה לאחר שבנה לאחרונה שם קבוצת צריפים, המונים על פי ההערכות כחמישה עשר צריפים, שכל אחד מהם מכיל ביניהם כ-130 עד 150 עצורים.

מרכז הוריאט קרא לצלב האדום הבינלאומי להפעיל לחץ על רשויות הכיבוש כדי לאפשר להם לבקר עצורים ברצועת עזה בכל בתי המעצר, במיוחד במחנה שדה תמן.