מחנה חוף:

"לא היינו מרוצים מכניסת הקמח הלבן עד שהכל נותק מאיתנו ולא אפשרו לשום דבר אחר להיכנס לאזורי הצפון", אמרה פאטימה סאלם ממחנה אלשאטי ל"1", שבני משפחתה סובלים. מסבל של עקירה, חוסר בית, רעב ומחלות. 
 הצעיר, לואי חמודה, אינו מסוגל לספק חלב לתינוקו ומזון לאמו, שילדה אותו בתנאים קשים גבוה מה שעלה פעם שקל אחד עלה לעשרה שקלים, ואין לנו כסף, ושימורי שימורים גורמים לצהבת אצל ילדים". 
 אלהם יאסין, שנעקר ממחנה ג'בליה לחוף הים, בו אין ירקות או בשר, מציין כי "הילדים שלנו מבקשים מאיתנו אוכל ואנחנו לא יודעים מה לבשל להם, במיוחד שאנחנו חוששים לבריאותם בשל לאזהרות מפני אכילה חוזרת ונשנית של שימורים."4

אונר"א מזהירה מפני רעב...עניין של חיים או מוות

לצריני קורא למדינות אירופה לספק תמיכה על רקע ההתקפות הנתעבות על מתקני האו"ם ואנשי הצוות

אזרחים ל"ירושלים": מלאי המזון אזל לחלוטין מהשווקים, ונותרו רק שימורים ו"מזון לבעלי חיים"

אתמול הזהיר הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, מפני מבשרי הרעב הנורא שסימניו מופיעים ברחבי הרצועה. הוא אמר כי מתן סיוע לשני מיליון בני אדם ברחבי הרצועה הוא עניין של חיים ומוות כי התמיכה של מדינות האיחוד האירופי הפכה חשובה יותר על רקע ההתקפות הנתעבות על עובדי האומות המאוחדות. נשאר.

רוח הרעב שוב התנשא בצפון רצועת עזה, שלא קיבלה משאיות סיוע מזה שלושה שבועות מלבד משאיות קמח.

אוכלוסיית נפות עזה וצפון מוערכת בכ-700,000 איש, והם מוצאים בבתיהם רק קמח שהוכנס לאחרונה, במיוחד עם הפעלת מאפיות, אך מבלי למצוא לידו מזון, בין אם ירקות, בשר או חלבון לתינוקות. .
תוכנית המזון העולמית (המזוהה עם האו"ם) מצדה קראה אתמול "לפתוח את כל נקודות המעבר לעזה, במיוחד במרכז הרצועה ובדרומה".

מהתוכנית נמסר בהצהרה, "לפלישה הישראלית לרפיח יש השפעה הרסנית על אזרחים ופעולות הומניטריות, ושאין הרבה מה לעשות בעיר, על רקע הגבלות תנועה חמורות".

הוא הוסיף, "ארגונים הומניטריים נאבקים על גישה לסיוע, בעיקר ממעבר כרם שלום, עקב המלחמה, כבישים בלתי עבירים, אמצעי לחימה שלא התפוצצו, מחסור בדלק, מחסומים והגבלות ישראליות".

התוכנית קראה לרשויות הישראליות להקל על איסוף ואספקה של ציוד הומניטרי הנכנס לכרם שלום.

הוא ציין כי "למרות שכמה סחורות מסחריות הגיעו לעזה, אנשים לא יכולים לעמוד במחירים המופקעים".
התוכנית הדגישה, "ההכרח בהחדרת סיוע נוסף ברחבי הדרום, מכיוון שאנשים זקוקים למגוון תזונתי ולגישה לשירותי בריאות ומים".

סלמה מערוף, ראש לשכת ההסברה הממשלתית בעזה, אמרה כי הרעב חזר לעזה ולמחוזות הצפון בצורה ברורה וחד משמעית.

הוא הוסיף: "במשך יותר מ-3 שבועות תושבי צפון רצועת עזה מדלדים את אספקת המזון שנותרה להם לאור מיעוט הסיוע שהגיע אליהם".

הוא הדגיש כי "דילמת הכניסה לסיוע לא תיפתר אלא באמצעות לחץ על הכיבוש לפתוח את כל המעברים".

מערוף הטיל על הכיבוש הישראלי את האחריות המלאה למצב הרעב שעלול להוביל למוות, במיוחד בקרב חולים, ילדים ואנשים פגיעים.

סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) הודיעה אתמול כי יותר מ-16,000 עקורים פלסטינים חיים ב"תנאים אומללים" באחד מבתי הספר שלה בעיר דיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה.

הסוכנות ציינה בהצהרה כי עקורים פלסטינים בעזה נאבקים לשרוד בתנאים אומללים, וכי רבים מהם נעקרו מספר פעמים.

הסוכנות ליוותה את הפוסט שלה בתמונה של בית הספר, והגיבה: "יותר מ-16,000 אנשים חיים כיום בבית הספר של אונר"א בדיר אל-בלח, ומשפחות מתגוררות בכיתות, במסדרונות ובמקלטים זמניים עשויים מפלסטיק".

"תנאי החיים איומים, עם משאבים דלים, אזורי היגיינה אישית לא מספיקים והחומרים מוגבלים ביותר", הוסיפה.

עוד הוסיפו בסוכנות, "ברצועת עזה, המונה 2.3 מיליון תושבים, ושבה מבצע הצבא הישראלי התקפות אוויריות וכיבוש יבשתי מזה כ-8 חודשים, ובמידה רבה מונע כניסת סיוע הומניטרי באמצעות תקיפת מעברי גבול, יש שני מיליון פלסטינים שעדיין נצורים".

היא המשיכה, "העקורים, שרובם נעקרו יותר מפעם אחת, סובלים ממחסור חמור במים, מזון ותרופות, ומתמודדים עם משברים שונים".

המלחמה הישראלית המתמשכת בעזה מאז 7 באוקטובר 2023, הותירה יותר מ-118,000 פלסטינים הרוגים ופצועים, רובם ילדים ונשים, וכ-10,000 נעדרים על רקע הרס מסיבי ורעב שגבו את חייהם של ילדים וקשישים.