סאמר ענבתאווי: השלב הבא עשוי להיות עד להסלמה מקיפה בכל החזיתות, והכיבוש מנהל תוכניות עקירה נרחבות בעזה.

ד. אשרף בדר: הצהרותיו של ביידן על הפתרון הקל יותר בלבנון מאשר בעזה מבוססות על מאמציה של ישראל להשמיד את חמאס.

ניזאר נזאל: ישראל ממשיכה ליישם את "תוכנית הגנרלים" ועוברת לגרש את כל אוכלוסיית צפון עזה לבניית התנחלויות

ד. אחמד רפיק עוואד: המצב בעזה הולך לקראת המשך המלחמה... והפתרון טמון במאמץ ערבי-פלסטיני מתואם עם הקהילה הבינלאומית

עימאד מוסא: השלב הבא עשוי להיות עד לבניית מחנות ישראלים ברצועת עזה כדי להפוך אותם בהדרגה למושבות קבע

ההסלמה של הכיבוש הישראלי במעשי הטבח שביצע בימים האחרונים, בעיקר באזרחים, מדגישה את החשש מיישום אסטרטגיה שמטרתה עקירת אזרחים ברצועת עזה, בעיקר בצפון, ארגון מחדש של ההרכב הדמוגרפי ובניית התנחלויות חדשות. ברצועה.

Writers and political analysts explain, in separate conversations with “ے”, that this strategy and moves come within a broader Israeli plan to expand settlement in the West Bank and perhaps even the territories occupied in 1948, in light of international complicity and Arab silence, למרות שתוכניות ישראליות עשויות לקפוץ לכלול את האזור, כיבוש עשוי לנצל את הכאוס הנובע מהסלמה של המלחמה כדי ליישם תוכניות עקירה ולאכוף את שליטתו בפלסטין ההיסטורית.

רצח עם ועקירה ברצועת עזה

הסופר והאנליסט הפוליטי סאמר ענבתאווי סבור שהמטרות שהוכרזו על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בתחילת המלחמה בעזה היו חיסול התנגדות והחזרת אסירים, אך ענבתאווי מציין כי קיימות מטרות לא מוכרזות הנחשבות למטרה האמיתית של הארגון. מלחמה, שהיא רצח עם ברצועת עזה, עקירת אוכלוסייתה, ותפיסת כ-40% משטח הרצועה, במיוחד בצפון.

לטענת ענבתאווי, גישה זו מסבירה את ההרג והעקירה ההמונית של אזרחים ברצועת עזה, שם מכוונים גם לאלה שמצליחים לברוח מהאזורים הפגועים, מה שמחזק את ההשערה שהכיבוש שואף לעקור את האוכלוסייה ולבנות התנחלויות חדשות. צפון עזה.

ענבתאווי מתאר את המלחמה ברצועת עזה כחלק מתוכנית רחבה יותר הכוללת את כל השטחים הפלסטיניים, ורואה כי השלב הבא יהיה הגדה המערבית ואולי השטחים שנכבשו ב-1948, תוך התמקדות בפלסטינים שבתוכם.

ענבתאווי סבור כי התנועה הציונית ומדינת הכיבוש הישראלית רואות במלחמה זו הזדמנות היסטורית להשיג את מטרותיהן העתיקות של הרחבת ההתיישבות והעקירה, ובכך לנצל את השיתוף הבינלאומי והשתיקה הערבית, למרות שעניין זה מאיים ישירות על הביטחון הלאומי הערבי.

הכיבוש מבקש להעביר את פרויקטי הרחבת ההתנחלויות שלו

ענבתאווי מצפה שהשלב הבא יהיה עד להסלמה מקיפה בכל החזיתות, והדברים עשויים להגיע לעימות עם איראן.

ענבתאווי סבור כי בעיצומו של הכאוס האדיר הזה הנובע ממלחמה והסלמה, הכיבוש הישראלי מבקש ליישם תוכניות עקירה רחבות, שיקלו עליו לעבור את פרויקטי ההתנחלות המתרחבים שלו באזור.

בנוגע להתנגדות, טוען ענבתאווי כי ההתנגדות ברצועת עזה, למרות כל מה שהיא נחשפת אליו, ממשיכה להתיש את הכיבוש, בעיקר באמצעות פעולות ספציפיות, אך הכיבוש מכוון לאזרחים ותשתיות.

בנוגע להצהרותיו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על קלות סיום המלחמה בלבנון, ענבתאווי מציין כי ההתנגדות הלבנונית נחושה לתמוך בעזה ולא תפסיק את הפעולות הצבאיות אלא באמצעות עצירת התוקפנות נגד עזה.

באשר להצהרותיו של נתניהו כי המלחמה עשויה להימשך שנים, מסביר ענבתאווי כי משמעות הדבר היא התעקשותה של ישראל לחסל לחלוטין את ההתנגדות ולכבוש את רצועת עזה, דבר שידרוש זמן רב.

מה שנדרש הוא עמדה ערבית ואיסלאמית מאוחדת ועמדה בינלאומית ברורה

מנגד, ענבתאווי סבור כי הדרך היחידה לסיים את המלחמה האכזרית הזו ברצועת עזה היא עמדה ערבית ואיסלאמית מאוחדת, ועמדה בינלאומית מוצקה וברורה.

למרות האיתנות של העם הפלסטיני באדמתו, ענבתאווי מצביע על המחיר הגבוה שמשלמים הפלסטינים, במיוחד לאור השימוש שהכיבוש עושה בפצצות האסורות בינלאומית, וההשתתפות האמריקאית במלחמה זו, כל אלו מובילים להסלמה. של אלימות ישראלית אכזרית נגד אזרחים בעזה.

ענבתאווי סבור כי הפתרון היחיד לעצור את התוקפנות הוא פעולה בינלאומית, ערבית ואיסלאמית ברורה המכירה בחומרת הבמה ושמה קץ לפשעים הישראליים המפירים זכויות אדם וסותרים עקרונות אירופיים ואמריקאים.

ענבתאווי מציין כי הצתת הקרב ברמה האזורית והרחבת מעגל העימות יפעילו לחץ גדול על ישראל, במיוחד אם החזית הפנימית הישראלית תתמוטט וישראל תיאלץ לחפש תמיכה אזורית ובינלאומית, מה שעשוי לשנות את מאזן כוחות והגדלת נטל המלחמה בעזה ויישום תוכניותיו של הכיבוש.

יישום "תכנית הגנרלים"

הסופר והאנליטיקאי הפוליטי ד"ר סבור. אשרף בדר אמר כי השלב הנוכחי שעוברת עזה מאופיין בשילוב של העברה בכפייה, רצח עם ומצור חמור.

שלב זה, לדברי בדר, עולה מתוכנית הגנרלים שהוצגה בפני מועצת השרים הישראלית, שם נדון, והוא חלק מתהליך שמטרתו חיסול לוחמים פלסטינים ברצועת עזה, החל במצור על אזור הצפון, שכן מצור זה נועד לאלץ אזרחים לעקור את האזורים הללו, מה שמוביל לבידוד הלוחמים מהאוכלוסייה האזרחית.

בדר מציין כי כוחות הכיבוש הישראלי מסתמכים באסטרטגיה שלהם על מניעת תנועת לוחמים דרומה על ידי הקמת מחסומים ומחסומים, מה שמותיר ללוחמים אלה שתי אפשרויות בלבד: למות מרעב או להיכנע.

אבל בדר מציין שתרחיש זה עשוי להשתנות אם מעצמות אזוריות, כמו איראן, ייכנסו ישירות לקרב, מה שעשוי לקצר את המלחמה ולשנות את כללי העיסוק בעזה.

בנוגע להצהרות האמריקאיות, בדר מציין כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן רואה את סיום המלחמה בלבנון קל יותר מאשר סיומה בעזה, בהתבסס על העובדה שישראל שואפת בעזה להרוס את התשתית האזרחית והצבאית של תנועת חמאס, מה שמצריך זמן רב להשגה.

עם זאת, בדר סבור כי אפשרות זו, למרות הקושי הקיצוני שלה, תישאר על כנה אם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יתעקש לחסל את חמאס כישות מאורגנת, אך בדר מטיל ספק באפשרות לחסל את האידיאולוגיה שהתנועה מייצגת.

המצב בלבנון שונה מעזה

מנגד, בדר מסביר שהמצב בלבנון שונה, שכן ישראל לא שואפת לחסל לחלוטין את חיזבאללה או להרוס את התשתית שלו, שכן המטרה המוצעת כאן היא להחליש את חיזבאללה ולדחוף אותו לחזור לפני נהר הליטני.

בדר סבור שאם ישראל תפתח בפלישה קרקעית לדרום לבנון ותשיג את מטרתה להחזיר את חיזבאללה לאזור זה, סביר להניח שיושג הסכם שיסיים את המלחמה ויוכיח התרחקות מהגבול.

בדר סבור שההצהרות של נתניהו לגבי המשך המלחמה במשך שנים אינן רק איומים, אלא מגיעות ממרכזי מחקר ומומחי ביטחון שמבינים שחיסול ההתנגדות בעזה לוקח זמן רב.

בדר מציין כי האפשרות לחסוך מעזה מצרות נוספות תלויה בפתרונות מדיניים, כמו הפסקת הפילוג הפלסטיני והשגת אחדות לאומית, שעשויה לתרום לפתיחת הדלת לפתרון ניהול הרצועה.

עם זאת, בדר סבור שעצירת מעשי הטבח תלויה ביכולתה של הקהילה הבינלאומית לרסן את ישראל, ומציין שהבעיה האמיתית טמונה במדיניות הישראלית ולא בפלסטינים.

בדר סבור שהאפשרויות שהוצגו לפלסטינים מוגבלות מאוד, ומצביע על כך שהאופציה היחידה שמציעה ישראל כיום היא כניעה, שהיא אופציה שנדחית על ידי הפלסטינים. משמעות הדבר היא, לדברי בדר, שהטבח יימשך אלא אם כן תבלום התוקפנות הישראלית.

ישראל עוברת להקים שלב חדש של התיישבות

ניזאר נזאל, חוקר המתמחה בענייני ישראל ובנושאי סכסוך, מאמין שישראל ממשיכה ליישם את תוכנית הגנרלים בצפון רצועת עזה, המתורגמת בשטח להוצאות להורג בשטח ולפעולות טיהור אתני חסרות תקדים בהיסטוריה.

נזאל סבור כי ישראל עוברת לגרש את כל אוכלוסיית צפון רצועת עזה, שכן מי שלא יעזוב יידון למוות, מה שמעיד על כך שהמטרה הישראלית היא לדחוף את האוכלוסייה דרומה אל מעבר לציר "נצרים" כך שהיא יכול לבנות התנחלויות בצפון רצועת עזה.

נזאל מסביר כי המהלכים הישראלים הללו מבססים שלב חדש של התיישבות באזור, שבו תוקם שליטה על כל הגיאוגרפיה של רצועת עזה.

שלטון צבאי ישיר לתקופה ארוכה

לדברי נזאל, צפוי כי על פי התוכנית הישראלית, תושבי רצועת עזה יהיו נתונים לשלטון צבאי ישיר לתקופה ארוכה, ולאחר מכן תתבצע הרחבת ההתנחלויות במרכז הרצועה ומדרום לה.

נזאל מציין כי המאמץ הישראלי הזה נועד לשים קץ לכל ישות פלסטינית בעזה ולחסל את האיומים שהיו קיימים לפני ה-7 באוקטובר.

לדברי נזאל, החזון הזה נתמך על ידי אמריקה ואירופה, אך נותרה השאלה האם הזמן יאפשר לממשלת נתניהו ליישם את התרחיש הזה במלואו.

תרחישים אחרים

לגבי תרחישים אחרים לגבי המצב בפלסטין באופן כללי, נזאל מתייחס לדיבור האמריקאי על תוכניתו של שר החוץ אנתוני בלינקן, שמטרתה להביא כוחות בינלאומיים לעזה לתקופה זמנית, כאשר פתרון שתי המדינות יוצע בהמשך.

עם זאת, לדברי נזאל, תוכנית זו נדחית על ידי ממשלת נתניהו, ואינה מקובלת על חלק מהמדינות המסרבות לשלוח כוחות לעזה.

נזאל מאמין שתוכנית זו נועדה לדחוק לשוליים את הרשות הפלסטינית, ומציין כי עתידו של חזון זה אינו ברור, במיוחד כאשר מתקרב סיום כהונתו של בלינקן.

בהקשר אחר מסביר נזאל כי ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן סבור כי הפסקת אש בלבנון עשויה להיות קלה יותר מאשר בעזה, בהתבסס על תפיסות ישראליות לפיהן חיסול ההתנגדות בעזה עשוי להביא לסיום מהיר יותר של המלחמה בלבנון.

שאיפות ההתנחלויות הישראליות בלבנון

עם זאת, נזאל מציין כי לישראל יש שאיפות התיישבות גם בלבנון, והיא שואפת להרוס את יכולות חיזבאללה ולהפוך אותו למפלגה פוליטית ללא זרוע צבאית, תוך התערבות בעניינים המדיניים של לבנון כדי להצית מלחמת אזרחים במדינה.

נזאל מצטט את התבטאויותיו של נתניהו בהן אמר כי המלחמה בעזה תימשך עוד זמן רב כי על פי חזונו היא תשנה את פני המזרח התיכון.

נזאל סבור שההצהרות הללו מסבירות את מה שאמר נשיא ישראל לשעבר שמעון פרס ב-1996 על "המזרח התיכון החדש", אשר חזר על עצמו עשר שנים מאוחר יותר על ידי שרת החוץ האמריקאית לשעבר, קונדוליזה רייס.

נזאל מציין כי ישראל, כיום, ממלאת תפקיד פונקציונלי עבור ארה"ב ואירופה בשרטוט מחדש של הגיאוגרפיה הפוליטית במזרח התיכון באופן המשרת את הרחבת ההשפעה הישראלית וחלוקתן של כמה מדינות ערביות, תוך הכוונת איראן ושלה. בעלי ברית.

אבל נזאל מטיל ספק ביכולתה של ישראל ליישם את הפרויקט השאפתני הזה לאור ההתנגדות הרוסית והסינית, ומצביע על כך שאיראן מייצגת כוח שיש להתחשב בו, שעלול להפריע לתוכנית זו, במיוחד לאור הזמן הקצר העומד לרשות ממשלת נתניהו.

נזאל מאמין שהאזור הערבי עומד בפני סכנה ממשית, שכן חזיתות עזה ולבנון נחשבות לשני המכשולים העיקריים להשגת פרויקט "המזרח התיכון החדש" על פי החזון הישראלי-אמריקאי-מערבי.

פתרונות פוליטיים לעזה אינם נמצאים כרגע על הפרק

לאור השתיקה הבינלאומית, חוסר היכולת הערבית וקנוניה אמריקאית עם ישראל, נזאל אינו רואה כל מוצא או תרחישים שעלולים לחסוך מעזה את נגע המלחמה וההשמדה.

ישראל, לטענת נזאל, נחושה ליישם את הפרויקט שלה בתוך השתיקה וחוסר האונים הבינלאומיים הללו, ונאצאל מאמין שפתרונות מדיניים אינם עומדים על הפרק כרגע כדי להוציא את עזה מהמשבר שלה.

עם זאת, נזאל סבור שישראל, למרות המלחמה העקובה מדם, לא הצליחה להשיג את מטרותיה ברצועת עזה, מה שמעיד כי דברים עשויים להשתנות אם תפרוץ מלחמה בין איראן לישראל, מה שעשוי לשקף באופן חיובי את המצב בעזה.

המשך המלחמה הוא כלי להבטיח שנתניהו יישאר בשלטון

הסופר והאנליסט הפוליטי, ד"ר. אחמד רפיק עוואד: המצב ברצועת עזה הולך לקראת המשך המלחמה, כפי שציין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שהודיע על כוונתו להמשיך במלחמה למרות מות הקדושים של ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא סינוואר .

עוואד סבור כי הצהרותיו של נתניהו משקפות בבירור את עמדת ממשלת ישראל, הרואה בהמשך המלחמה כלי להבטיח את הלגיטימיות שלה ולהישאר בשלטון, שכן הפסקת המלחמה או סיום עסקה עם חמאס עשויות להפיל את הממשלה ולדחוף. ישראל לקראת תבוסה לפני ציר ההתנגדות.

עוואד מאמין שהמלחמה בעזה לא תסתיים אלא אם נתניהו ישיג את מה שהוא רואה כ"ניצחון מוחלט", מה שיגרום למלחמה זו להימשך, אם כי בשלב הבא בקצב נמוך בשל היעדר יעדים מרכזיים אחרים.

עוואד מסביר כי כעת מבקש הכיבוש להטיל שליטה מלאה על רצועת עזה, תוך חיפוש אחר גורמים מקומיים או אזוריים לניהול הגזרה, מה שעשוי להביא להכרזה על הפסקת הפעילות הצבאית, אך הכיבוש יישאר לאורך זמן.

עוואד מציין כי הצהרותיו של נתניהו בנוגע להמשך המלחמה ברצועת עזה במשך שנים מביאות לכך שפעולות צבאיות עשויות להיפסק, אך הכיבוש יימשך בעזה. הוא סבור כי ייתכן שישראל תבקש בעתיד להסדיר את המצב הפנימי בעזה באמצעות מסירת הרצועה למפלגות או ממשלים המקובלים על ישראל, ארה"ב והערבים, אך עניין זה דורש זמן רב והסדרים מורכבים. כתוצאה מכך, המצב בעזה יישאר תחת כיבוש ישראלי לתקופה בלתי מוגבלת.

המצב בעזה מורכב יותר

לגבי המצב בלבנון, עוואד מציין כי ההתיישבות שם נראית קלה יותר, לפי מה שרואה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שכן הדרישות מוגבלות לפריסת צבא לבנון באזור שבין נהר הליטני לגבול עם ישראל, אשר מוסכם מאז 2008. להיפך, המצב בעזה מורכב יותר מכיוון שישראל שואפת לכבוש את הרצועה לחלוטין ולהפוך אותה לאזור בשליטתה המוחלטת, בין אם באמצעות תועלת ממשאבי הטבע שלה ובין אם בהפיכתה למרכז תחבורה. ותקשורת, כמו גם הפיכתו לאזור שאינו מהווה איום ביטחוני עתידי, כפי שקרה בהתקפות ה-7 באוקטובר.

עוואד מאשר שההתנחלות ברצועת עזה קשה מאוד מכיוון שישראל רואה בה חלק מהאדמות ההיסטוריות של פלסטין, ורוצה לכבוש אותה לחלוטין, בעוד שבלבנון אין לישראל שאיפות טקטיות לשלוט באדמות לבנון, וכל מה שמעניין אותה. הוא עוצר את התקפות חיזבאללה, וזה דבר שניתן להשיג בהסכמה עם המדינה הלבנונית ועם ערבויות בינלאומיות.

בהקשר לתרחישים המוצעים למנוע הרס מוחלט בעזה, סבור עוואד כי הפתרון טמון במאמץ ערבי ופלסטיני מתואם עם הקהילה הבינלאומית להצלת המצב ולמנוע את הכחדת רצועת עזה.

עוואד מדגיש כי כל עסקה מקיפה לפתרון המשבר חייבת לכלול הסדר הכולל את רצועת עזה והגדה המערבית, כולל ירושלים, משום שהמלחמה הנוכחית בעזה ובעם הפלסטיני מעוררת שאלות לגבי עתיד הנושא הפלסטיני.

עוואד טוען כי המשך הכיבוש הישראלי של רצועת עזה יוביל למשבר ארוך טווח, מה שהופך את ההתנחלות במה שהוא מכנה "מתינות ערבית" למוצא הקרוב והסביר ביותר להשגת יציבות ארוכת טווח באזור.

אסטרטגיה ישראלית להכפיף את מדינות האזור

הסופר והאנליסט הפוליטי עימאד מוסא מסביר כי מה שקורה ברצועת עזה הוא דוגמה לפרקטיקות של רצח עם על צורותיה השונות, הנתמכות על ידי שותפות אמריקאית - בין אם מהמפלגה הרפובליקנית או הדמוקרטית - שמטרתה להשיג הישגים פוליטיים וצבאיים.

מוסא מאמין שמדיניות זו באה במסגרת אסטרטגיה שמטרתה להכניע את עמי ומדינות האזור, ולבודד אותם מבחינה גיאופוליטית ממעצמות גדולות כמו רוסיה, סין ואיראן.

מוסא צופה שבימים הקרובים תגביר ממשלת נתניהו את הריכוז הצבאי שלה ברצועת עזה, בניסיון לייצב את הכיבוש. אנו עשויים להיות עדים לבניית מחנות שעלולים להפוך בהדרגה למושבות קבע, שיאפשרו לישראל לשלוט בשאר השטחים. אוכלוסיית הרצועה.

ביידן מנסה לנתק את ההתנגדות הלבנונית מהפלסטינית

מנגד, מוסא מציין כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, בהצהרותיו על קלות הפתרון בלבנון מאשר בעזה, מנסה לנתק את ההתנגדות הלבנונית מההתנגדות הפלסטינית בעזה על ידי נטיעת אשליות במוחם של לבנונים וזרעים של ספק בנפשם של הפלסטינים ברצועת עזה, ומטרתה האסטרטגיה היא ליצור מצב של חוסר אמון בין פלגי ההתנגדות, ולהציג את חיזבאללה כמי שעשוי לנטוש את התמיכה בהתנגדות בעזה.

מוסא סבור שהטקטיקות הללו הן חלק מהמלחמה הישראלית-אמריקאית נגד העם הפלסטיני ולבנון, בנוסף לניסיון להרגיע את צרפת, המבקשת להשקיע בשדות הגז והנפט הלבנוניים.

עם זאת, לדברי מוסא, השותפות האמריקאית-ישראלית חזקה יותר מהיריבות הצרפתית-אמריקאית בלבנון, שמתחילה להופיע בהתנגשות האינטרסים הכלכליים והפוליטיים בין שתי המפלגות באזור.

נתניהו מבקש לשקם את תדמית הכוח של ישראל

בהקשר אחר מציין מוסא כי נתניהו שואף לשקם את תדמית הכוח לישראל לאחר שאיבדה את יכולתה להרתעה צבאית ולהטעות את דעת הקהל העולמית גם ישראל ספגה מהלומות רצופות לתדמיתה הדמוקרטית, במיוחד לאחר ההתקפה האלימה שלה האומות המאוחדות, כולל התקפתו על המזכיר הכללי שלו וסוכנות הסעד והעבודה של האו"ם לפליטים פלסטיניים (אונר"א).

פעולות אלו, לטענת מוסא, תרמו ליצירת מצב של התארגנות בינלאומית נגד ישראל, מה שגרם לנשיא צרפת עמנואל מקרון להכריז שהאו"ם הוא זה שהעניק לישראל את "תעודת הלידה", לעומת זאת, נתניהו השיב שכן המלחמות שהעניקו הכרה לישראל, מה שמצביע על כך שמלחמות הן אלו שישמרו על קיומן.

מוסא מסביר כי הצהרותיו של נתניהו משקפות את החזון של ממשלת ישראל הנוכחית, שסבורה כי משיכת "תעודת הלידה" של ישראל פירושה הכרזת מותה, ובכך מבקשת להמשיך ברצח העם והתוקפנות באמתלה של "איום קיומי" על ישראל.

בנוגע למצב ברצועת עזה, מוסא סבור כי ישנה החלטה אמריקאית נחרצת שמטרתה לרוקן את הרצועה מאוכלוסייתה, במטרה לסלול את הדרך לחברות אמריקאיות להתחיל בחיפושי נפט וגז באזור.

מוסא סבור שהתרחיש הזה כבר החל בדרום לבנון, שם נעים אינטרסים כלכליים במקביל למטרות הצבאיות והפוליטיות האמריקאיות והישראליות.