"למען האמת, אנחנו לא מוצאים מילים לתאר את מה שקורה בעזה תיארנו את זה כקטסטרופה, סיוט, גיהנום עלי אדמות", אדים ווה סורנו, פקיד במשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. אמר למועצת הביטחון של האו"ם "המצב (בעזה) הוא כל זה וגרוע יותר".

וסורנו הציגה תדרוך למועצה מטעם מרטין גריפית'ס, רכז סיוע חירום, בו אמרה כי תנאי החיים בעזה מתדרדרים כתוצאה מהלחימה האלימה, בעיקר בג'בליה, בצפון עזה, וממזרח לרפיח. בדרום, בנוסף להפצצות ישראליות מהאוויר, היבשה והים.

פקיד האו"ם ציין כי מספר הקורבנות ממשיך לעלות מדי יום. היא דיברה על העובדה ש-1.1 מיליון בני אדם בעזה מתמודדים עם רמות רעב קטסטרופליות בזמן שהרצועה נותרה על סף רעב, ונגעה במחסור בדלק ובאספקה ובלחץ העצום על מערכת הבריאות.

לדבריה, 75% מאוכלוסיית עזה, או 1.7 מיליון בני אדם, נעקרו בכוח בתוך עזה, רבים מהם שלוש או ארבע פעמים, כולל עקב הוראות פינוי חוזרות ונשנות מהצבא הישראלי.

היא הדגישה, חד משמעית, שיש להבטיח לאנשים שנעקרו בכוח בעזה או ממנה את הזכות לחזרה מרצון כנדרש בחוק הבינלאומי. הוא גם הדגיש את הצורך לספק את הצרכים הבסיסיים של אזרחים.

"עבור אזרחים מפונים זה אומר להבטיח, במידה המרבית האפשרית, שקיימים מחסה ותנאים נאותים להיגיינה, בריאות, בטיחות ותזונה ושבני אותה משפחה לא יופרדו", אמרה "התנאים המחרידים הללו מעוררים חומרה ספקות לגבי עמידה בחובות בסיסיות אלו".

היא וסורנו זיהו מספר דרישות למועצת הביטחון: הגנה על אזרחים, דיורם והתשתית החיונית שבה הם תלויים, הקלה על גישה הומניטארית דחופה וללא הפרעה לעזה ולרחבי הרצועה, והבטחת ההגנה על עובדים הומניטריים וצוותי האו"ם. , שעובדים בתנאים קשים ביותר בעזה ומספקים מימון הולם, במיוחד לסוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א).