הודעת בית הדין הפלילי הבינלאומי על הוצאת צווי מעצר נגד מספר מנהיגים ישראלים בנוגע לתוקפנות נגד עזה עוררה מצב של כעס בתוך תל אביב, והדגישה את ההשלכות של החלטה זו.

תובע בית המשפט, כארים חאן, הודיע כי הם מבקשים להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ושלושה ראשי חמאס, באשמת ביצוע "פשעי מלחמה".

חאן הוסיף בהצהרה: "יש לנו ראיות לכך שנתניהו וגאלנט נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה בפלסטין, כולל רצח בכוונה תחילה והרעבת אזרחים".

נשיא ישראל, יצחק הרצוג, סבר כי מאמצי התובעת הפליליים להוציא שני צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט היו "יותר ממקומם" ויעודדו "מחבלים" בכל העולם, כלשונו.

הרצוג הוסיף: "כל ניסיון להשוות את המחבלים האכזריים הללו לממשלת ישראל הנבחרת באופן דמוקרטי, הפועלת למלא את חובתה להגן ולהגן על אזרחיה, תוך שמירה על עקרונות המשפט הבינלאומי, הוא מחפיר ואינו יכול להתעלות על ידי איש. ."

שר האוצר הישראלי הקיצוני, בצלאל סמוטריץ', מצידו איים על בית הדין הפלילי הבינלאומי, ואילו השר הקיצוני לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, קרא להתעלם מכך ולהסלים את המלחמה המתמשכת ברצועת עזה זה החודש השמיני.

כיצד הגיב חמאס להחלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי?

במישור הפלסטיני, תנועת חמאס קראה לתובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צווי מעצר ומעצר נגד "כל פושעי המלחמה" ממנהיגי ישראל, ולבטל את צווי המעצר נגד מנהיגי ההתנגדות.

חמאס גינה בחריפות את ניסיונותיו של התובע הפלילי הבינלאומי "להשוות את הקורבן לתליין" באמצעות הוצאת צווי מעצר נגד מספר מנהיגי התנגדות פלסטינית "ללא בסיס חוקי".

היא סברה כי הצווים המכוונים למנהיגי ההתנגדות "מנוגדים לאמנות ולהחלטות הבינלאומיות שהעניקו לעם הפלסטיני ולכל עמי העולם התחת כיבוש את הזכות להתנגד לכיבוש, בכל הצורות, כולל התנגדות מזוינת".

בהקשר זה הוסיפה חמאס בהודעתו כי "צווי המעצר והמעצר (שהוצאו בצפוי) מבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד מנהיגים ישראלים הגיעו באיחור של 7 חודשים לאחר ביצוע אלפי פשעים נגד אזרחים פלסטינים".

היא הדגישה כי "התובע הציבורי היה צריך להוציא צווי מעצר ומעצר נגד כל הפקידים ממנהיגי הכיבוש שנתנו פקודות, וחיילים שהשתתפו בביצוע פשעים בהתאם לסעיפים 25, 27 ו-28 לאמנת רומא".

הוא קבע כי סעיפים אלה של אמנת רומא, שלפיהם הוקם בית המשפט, "אישרו את האחריות הפלילית האישית של כל פקיד, מפקד, או כל אדם שהורה, דחק, ביצע, סייע או סיפק סיוע לביצוע פשעים, או שלא נקטו אמצעים למניעת ביצוע פשעים".

צו מעצר לנתניהו וגלנט באשמת ביצוע פשעי מלחמה

בתורה, הסבירה עורכת הדין, הפעילה ופעילת זכויות האדם דיאלה שחאדה כי התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי הודיעה על הצעד לו ציפו כבר שנים, במיוחד לפני 15 שנה, מועד הפעם הראשונה שבה הרשות הפלסטינית פנתה לבית המשפט בשנת על מנת לחקור פשעים ישראלים המתרחשים בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

בשיחה עם אל-ערבי מביירות, הוסיף שחאדה כי בית הדין הפלילי הבינלאומי, ובמיוחד השופטים, לא יכול לשקול כל מקרה אלא אם כן התובע הציבורי של בית משפט זה יבקש זאת, כלומר, הוא מבקש להגיש כתב אישום נגד אנשים ספציפיים על פי עבירות מסוימות. או עם בקשות להתייצבות מרצון, או בקשות להוצאת צווי מעצר, אם מדובר בעניין מסודר שהם לא יופיעו מרצון.

היא המשיכה כי התובע הציבורי של בית המשפט הפלילי דיבר על תזכירים שביקש להגיש כתב אישום ולהוציא צווי מעצר נגד 5 בני אדם, כלומר נתניהו, גלנט, בנוסף לסינואר, הנייה ודייף, בגין עבירות שונות, וציינה כי עבירות אלו. מצטלבים בין הישראלים לפלסטינים המבוקשים באשמת רצח המוני.

שחאדה אמר: "האשמות אלו מופרדות באישומים כמו לקיחת בני ערובה אזרחיים המכוונים למנהיגים פלסטינים ופגיעה מכוונת באזרחים בהקשר של סכסוך מזוין, שהם בין האישומים נגד ישראלים מבוקשים, בנוסף לאישומים הקשורים להאשמות על פשעים של אופי מיני כמו אונס ואחרים המכוונים למנהיגים פלסטינים".

מה השלב הבא?

שחאדה הסביר כי צפוי כי בשלב הבא, דהיינו, בימים או שבועות הקרובים, הלשכות קדם המשפט, כלומר השלב הראשון של לשכות השיפוט של בית המשפט, יתנו החלטה לקבל בקשה זו. תנאי הגשת כתב אישום ופתיחת תיקים בעבירות אלה נגד האנשים שמתבקשים להאשים, עליה להכריע גם אם לקבל הוצאת צווי מעצר נגד חמשת האנשים הללו.

היא המשיכה, "לאחר מכן, יהיה זה תלוי במרשם להפיץ צווי מעצר למדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, שמנו עד כה 124 מדינות".

היא ציינה כי הנושא חמק מידי היועץ המשפטי היום, והפך בידי השופטים הפרקליטות בבית המשפט אינה יכולה להפוך את ההליך שהגישה היום, אלא ההליכים יעברו את מסלולם הטבעי. בפני השופטים, בפני רישום בית המשפט ובפני שאר הסוכנויות.

האם הצהרות ישראל משפיעות על בית המשפט?

היא אמנם ציינה כי ההצהרות שיצאו על ידי הצד הישראלי או על ידי התובע של בית הדין הפלילי לא ישנו דבר במהלך ההליכים הללו, אבל שחאדה הוסיפה כי הלחצים על בית הדין הפלילי הבינלאומי, במיוחד על יחידיו, אינם חָדָשׁ.

היא הוסיפה כי הצהרותיה של ישראל על אדישותה להליכים אלו אינן משנות דבר, משום שסמכות השיפוט נתונה לפשעים המתרחשים בשטחים הפלסטיניים הכבושים, גם אם ישראל אינה מדינה צד.

האם פסק הדין הפלילי הבינלאומי מחייב?

שחאדה הסביר כי כל פסיקה שניתנה על ידי בית משפט זה מחייבת גם אם המדינה אינה חברה באמנה הפלילית הבינלאומית, מכיוון שתנאי החוזה של בית המשפט הם שסמכות השיפוט שלו היא טריטוריאלית וחלה על השטחים שבהם התרחשו הפשעים שלכאורה בוצעו. , תוך ציון כי פלסטין כפופה לסמכות השיפוט של בית המשפט בהתאם לאשרור מדינת פלסטין המוצהרת בשנת 2021, כמדינה שאינה חברה מלאה באו"ם, אישרה מדינה זו רשמית את אמנת רומא המקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי. בשנת 2015 ופתר את סוגיית השיפוט.

לדבריה, "לכן, סוגיית הסמכות להחזיק בה היא סוגיה מוסדרת, אבל אם הצד הישראלי היה רוצה לקיים אינטראקציה עם ההליך הזה בצורה חוקית ומתורבתת ולא באיומים והפחדות, הוא יכול להיות מיוצג על ידי עורכי דין בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, ולהציג מניע מבחינת אי קבילות ההליך והטענה שאין סמכות שיפוט, עם אי אפשר לקבל הגנה כזו על סמך חוויות קודמות וקריאות משפטיות שמילאו את ההיסטוריה של הפשע הבינלאומי בית המשפט לגבי סמכותו.

איזו השפעה יש לצו המעצר הפלילי הבינלאומי על נתניהו וגלנט?

שחאדה ציין כי צווי המעצר ממתינים רק להחלטה שתינתן על ידי לשכות קדם המשפט על מנת שיופץ, ומשמעות הדבר היא שפקידים ישראלים, במיוחד נתניהו וגאלנט, יתערערו בתפקידיהם הדיפלומטיים הרשמיים, שכן הם לא יוכלו יותר לבקר כמעט בכל מדינות אירופה ובכל מדינות אמריקה הלטינית, וחצי מהן מדינות אפריקה ועוד מספר מדינות מהעולם שהן צד מדינה לבית המשפט הזה.

שחאדה ציין כי תיק בית המשפט שלם, מכיוון שדו"חות האו"ם וסוכנויותיו מלאים בראיות פליליות המוכיחות כי המדינה הכובשת ומנהיגיה ביצעו הפרות חמורות של הסכמים בינלאומיים העומדים בגדר רצח עם.

מאז ה-7 באוקטובר האחרון, ישראל פתחה בתוקפנות נגד עזה, שהביאה לעשרות אלפי אנוסים ופצועים, רובם ילדים ונשים, וכ-10,000 נעדרים על רקע הרס מסיבי ורעב שגבו את חייהם של ילדים וקשישים.

בנוסף, ישראל ממשיכה במלחמה למרות הוצאת החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם להפסיק לאלתר את הלחימה, וגם למרות שבית הדין הבינלאומי לצדק דורש צעדים מיידיים למניעת מעשי רצח עם ולשיפור המצב ההומניטרי בעזה.