הסופרת הישראלית השמאלנית אמירה הס אמרה כי מאות אלפי כפריים פלסטינים חשופים, בכל רגע נתון, לתוקפנות "בלתי מבוקרת" מצד יהודים שלרוב לובשים לבוש דתי וחמושים ברובים, אקדחים, אלות, אבנים או כל חומר שהם צריכים. להצית שריפות בכוונה.

היא הוסיפה כי כל זה קורה בחסות הממשלה ובעידודה, בחסות הצבא, ולאור אדישותם של רוב הישראלים.

במאמרה בעיתון "הארץ" סקרה הס כמה מהתקיפות שפתחו מתנחלים על כפרים ועיירות פלסטיניות, כמו הסתערותם על חלקו הדרומי של הכפר מאדאמה, מדרום לשכם, ב-26 באפריל, לפני שעזבו זמן קצר לאחר מכן.

באזור אל-חלאייל בכפר אל-מוג'יר, מצפון-מזרח לרמאללה, פתחה קבוצת מתנחלים באש על מספר חקלאים, וקבוצה נוספת פשטה על אזור עין אל-חילווה בצפון בקעת הירדן, והרסה אוהל מגורים במטרה לגרש את תושביו.

ביום אחר נכנסה קבוצת מתנחלים לאדמות הכפר קיסאן שמדרום מזרח לבית לחם וניסתה לגנוב מיכל מים המחובר לטרקטור חקלאי וציוד חקלאי, אך התושבים הצליחו להתעמת עם הקבוצה ולמנוע ממנה. לתפוס את רכושם.

גם באותו יום הסתערו מתנחלים על אזור עין אל-הוואיה, הממוקם ממערב לכפר חוסאן, ממערב לבית לחם, וערכו בו תפילות. קבוצה נוספת של מתנחלים הסתערה על הכפר כרמל, מזרחית ליטא, וערכה תפילות בשטחו הארכיאולוגי.

הכותבת דיווחה במאמרה כי קבוצת מתנחלים קיצוניים בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובחסות כוחות הכיבוש, ביקרה בקברו של עתניאל בן קנז, השופט הראשון בסדרת השופטים המוזכרים בכתב העת. ספר שופטים בתנ"ך היהודי, ב-25 באפריל.

היא הסבירה כי מספר ההרוגים והפצועים של פלסטינים גדל מאז 7 באוקטובר, כמו גם פשיטות ומעצרים. גם התקפות מתנחלים גברו בהתמדה, בקצב גבוה יותר בהשוואה לפני פרוץ המלחמה בעזה.

היא ציינה כי אין דרך לדעת כמה מהתקיפות והפלישות ה"קלות" יחסית הללו התרחשו במקומות שבהם פלסטינים ויתרו על הדיווח עליהם או ברחו עקב לחץ של אלימות מתוזמרת.

במצב זה, אין זה מפתיע - לדעת המחבר - שילדים של כפריים המותקפים רוצים לברוח מכפריהם, בתקופה שבה הוריהם חושבים על הגירה לחו"ל.

האס כתבה, במאמרה בעיתון "הארץ", כי אלו שהיא מכנה בציניות "שליחי אלוהים" ב"מלחמת הקודש היהודית" אינם טיפשים, שכן הם בטוחים שההטרדה המתמשכת הזו תוביל לתוצאה הרצויה, שהיא "התנדבותית". הגירה" או גירוש קולקטיב "עונשין", או שניהם.

מקור: הארץ