חמאס משלם והעם משלם את המחיר על הבריתות השגויות והחשודות שלו

אנו מדגישים שוב כי הביקורת שלנו על תנועת חמאס אינה משום שהיא מתרגלת התנגדות מזוינת נגד הכיבוש. התנגדות היא זכות לגיטימית לכל עם נתון לכיבוש, ואם העם הפלסטיני כולו נתון לכיבוש, אם הוא מוותר על הזכות להתנגדות, הוא מוותר על זכותו על מולדתו. אנחנו גם לא מבקרים את תנועת חמאס כי היא תנועה אסלאמית.

אמנם יש לנו הסתייגות מכל תנועה פוליטית בחברה שבה רוב המוסלמים מתארים את עצמה כתנועה אסלאמית, כי המשמעות היא הוצאת כל מי שאינו שייך לתנועה זו מהקהילה המוסלמית. עם זאת, הבעיה אינה טמונה כאן. מובן גם שחמאס מבקש להתחרות באש"ף כדי לייצג את העם הפלסטיני, כי בסופו של דבר העם הוא זה שיחליט מי מייצג אותם.

הבעיה נעוצה בצורת ובתזמון ההתנגדות שלה, בסמכותה ובפרקטיקה שלה מחוץ למסגרת של אסטרטגיה לאומית בהסכמה. היא גם טמונה בסמכותה של תנועת חמאס כקבוצת האחים המוסלמים שהחלטתה היא בידי קבוצה זו ולא החלטה לאומית עצמאית ואז החלטתה מועברת לציר ההתנגדות שמובילה איראן. הבעיה נעוצה גם בסתירה בין הרטוריקה של חמאס וסיסמאותיו מצד אחד, לבין נוהגיו בשטח מצד שני, ובשימוש בדת מחוץ להקשר של חוקי השריעה ולהכשרת פרקטיקות רחוקות ממהות הדת והכרזה. כל מי שלא מסכים איתם להיות כופרים, והכי חשוב ברשת הבריתות החיצוניות שלה וההימור שלה על בעלות ברית חיצוניות שהוכח במציאות כפועלות למען האינטרסים של מדינותיהם ולא למען פלסטין.

אין ספק כי בריתות נלקחות בחשבון בעת חישוב עוצמתה של מדינה. מדינות ממקסמות את כוחן על ידי חיזוק הבריתות שלהן עם מדינות ידידותיות שיש להן אינטרסים משותפים והן תואמות פוליטית ואידיאולוגית. אפילו מדינות גדולות שואפות למדיניות של בריתות, ויש לנו את הברית התומכת באוקראינה במלחמתה עם הרוסים, ואת הברית של וושינגטון והמערב עם ישראל. במלחמתה התוקפנית נגד העם הפלסטיני, היא מהווה מודל לבריתות אמיתיות.

כך גם לגבי תנועות שחרור לאומיות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית. נכון שהמאבק והאחדות של עמים מול הקולוניאליזם הם נקודה מרכזית בשחרורם מהקולוניאליזם, אבל תמיכתם של בעלי בריתם ומעמדם של עמי העולם החופשי והאו"ם לצידם זרזו את ניצחון. וייטנאם לא הייתה מנצחת על הצרפתים ולאחר מכן על האמריקנים אם תושבי וייטנאם לא היו נוכחים בחזית השחרור של וייטנאם ונתמכים על ידי ברית המועצות. וסין, ותמיכת דעת הקהל הבינלאומית, אפילו ארצות הברית, לצדה. כך ניתן לומר על חזית השחרור האלג'יראית ושאר תנועות השחרור.

הבעיה של תנועת חמאס היא שהיא לא בחרה במי שהיא מתחברת היטב כדי להשיג את מטרותיה, בין אם בהתמודדות עם האויב הציוני ובין אם בעימות עם יריביו הפוליטיים בפלסטין ובאזור. ואכן, חלק מבעלי ברית אלה כביכול פנו לתנועת חמאס לא מתוך אמונה בפרויקט ההתנגדות שלה, אלא כדי לשרת את האינטרסים האסטרטגיים שלהם באזור, שלעתים חופפים את האינטרסים של המערב וישראל, כפי שקורה עם איראן וישראל. טורקיה, וחלקם פנו אליהם לבקשת וושינגטון כדי לבייתם ולכוון את דרכם באופן שיחזק את הפילוג הפלסטיני ויעוות את המצפן של המאבק הלאומי, כפי שקורה בקטאר.

מאז הופעתה של תנועת חמאס, אנו כותבים בדרישה להתמקם בעצמה ואת השיח הפוליטי שלה, כלומר להיות חלק מהמצב הלאומי ולהתנתק מהאחים המוסלמים ומבעלי בריתם האזוריים, לרבות מאמרנו שכותרתו: (האם תנועת חמאס עוקבת אחר הנחיית האחים המוסלמים במצרים ובירדן) שפורסמה ביולי 2011 והמאמר שלנו שכותרתו: (יש מקום לכולם בפטריוטיות הפלסטינית) פורסם באוגוסט 2013. בשנת 2015 גם נכנסתי לדיונים נרחבים בנושא עם כמה מנהיגי חמאס, במיוחד ד"ר עזי חמאד וד"ר אחמד יוסף בביתי בשילוב עם דיאלוגים לפיוס בקהיר. הדיאלוגים שלנו הגיעו לשלב מתקדם, ותנועת חמאס החלה להשתמש ולקבל כמה מינוחים וסמלים לאומיים. אולם ההנהגה הזרה נקשרת לסדר היום הזר, שהימר על תמיכת מיליונים מעולם האסלאם, חסמה את הדרך ליישוב מחדש של תנועת חמאס וגם נכשלה. כל דיאלוגים לפיוס לאומי הימרו על ציר ההתנגדות האיראני ועל קטאר וטורקיה במקום להמר על העם הפלסטיני והכוחות הלאומיים.

איך יכולה תנועת התנגדות אסלאמית שמעלה סיסמאות של אי הכרה בישראל ושחרור פלסטין להיות ברית עם טורקיה, חברה בנאט"ו, שיש לה שאיפות התפשטות באזור הערבי ושקידמה את היחסים הדיפלומטיים, הביטחוניים והמסחריים עם ישראל. לא הושפעו אפילו ממלחמת רצח העם בעזה, אפילו ברמה של ניתוק יחסים דיפלומטיים או סתם הוצאת השגריר, בעוד שהיום חמאס מתמקח על פירוק מנשקו בתמורה להמשך סמכותו בעזה?!!

כיצד יכולה תנועת התנגדות השואפת לשחרר את פלסטין, כפי שהיא טוענת, להתחמק מאחדות לאומית ולחפש ברית עם איראן תחת הכותרת (אחדות הזירות וציר ההתנגדות) כאשר המדינה הזו מנוהלת על ידי משטר שפועל עם מנטליות פרסית-שיעית עוינת לערבים ומעוררת סכסוכים עדתיים באזור והייתה הסיבה להרס של חמש מדינות ערב, עיראק ותימן? סוריה ולבנון, בנוסף לרשות הפלסטינית, בשיתוף פעולה עם וושינגטון וישראל, משטר שלא ירה ישירות אפילו כדור אחד לעבר האויב, לא הזיז אצבע להגן על ירושלים ומסגד אל-אקצא ולהתעמת עם עדרים של מתנחלים, ושתק במהלך שישה חודשים של מלחמת ההשמדה בעזה, ולא זז עד לאחר שהקונסוליה שלה בדמשק הייתה ממוקדת. דרך פארסת הפצצת ישראל במאות מצעדים וטילים אבסורדיים, תגובה ישראלית מחושבת ותיאטרלית לעוספיה, הסלמה שכיסתה על מלחמת ההשמדה ברצועת עזה?!!

איך נוכל להאמין לתנועת חמאס כשהיא טוענת שהיא שואפת לשחרר את פלסטין בזמן שהיא בעלת ברית עם קטאר, המארחת את הבסיס הצבאי האמריקני הגדול באזור ופועלת כסוכן של וושינגטון והמערב כדי לעורר סכסוכים וכאוס במדינה. האזור ואפילו בתוך מדינות המפרץ, כפי שקרה במהלך הכאוס של מה שמכונה האביב הערבי, ושגריר קטאר בוושינגטון הודה באוקטובר 2023, קטאר אירחה את הנהגת חמאס לבקשת וושינגטון, ובמלחמה הנוכחית. של השמדה היא ממלאת תפקיד של מתווך בין הפושע לקורבן, והיום, לאחר חשיפת תפקידה, היא מבקשת מחמאס לעזוב את אדמותיו לבקשת וושינגטון!

הבריתות החשודות של חמאס, יצירת אוגדותיו, מלחמותיו וטיליו, שגבו, אם כי בעקיפין, את חייהם של עשרות אלפים, פצועים פי כמה, והשמדת עזה, מעלים שאלות רבות לגבי מטרת הקמתה. . תפקידו הפונקציונלי בפלסטין ובאזור.

קיווינו שדברים לא יגיעו לכך, אם לגבי תנועת חמאס ואם לגבי הנושא הלאומי כולו, אלא כפי שקרה, ומכיוון שמלחמת האויב בפלסטין לא תיפסק גם אם תיפסק המלחמה בעזה, האויב. ימשיך במלחמת ההשמדה בגדה המערבית. האם תנועת חמאס תיכנע לקול ההיגיון ותחזק את הברית שלה? המועצה הלאומית תומכת בארגון לשחרור פלסטין ללא רגישות לכך שהאחרון מכיר בישראל. חמאס גילה נכונות להכיר בישראל וקשורה למדינת טורקיה המכירה בישראל ועם קטאר, שלמרות שאינה מכירה בה באופן רשמי, ממלאת תפקיד פונקציונלי בשירות ישראל וושינגטון לא פחות מתפקיד של מדינות מנורמלות? .

לתנועת חמאס יש את הזכות להישאר כתנועת התנגדות שאינה מכירה באויב, וזו זכותה, אך עליה לעזוב את העבודה הפוליטית הרשמית כרשות וכממשלה, ולא לחזור על הניסיון של 17 שנות פעילות. מנסה למקם. עצמה כרשות וממשלה תחת כיבוש ובמקביל מסרבת להכיר בכיבוש ופועלת כתנועת התנגדות חמושה שמעלה סיסמאות של השמדת ישראל ופלסטין מהנהר לים!