שר הפיתוח הבינלאומי הקנדי, אחמד חוסיין, אמר כי שגריר ארה"ב באו"ם פנה לקנדה בחודש שעבר בבקשה להמשיך ולממן את סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א).

בינואר, קנדה, כמו 16 מדינות בעלות ברית עם ארה"ב, הקפיאה את מימון הארגון בעקבות האשמות מצד ישראל כי 12 עובדי אונר"א השתתפו בהתקפות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר.

אולם מוקדם יותר החודש הודיע חוסיין כי אוטווה תמשיך עם תשלום מתוכנן לסוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטיניים במזרח הקרוב לאחר שקנדה השיגה דוח ביניים על ההאשמות.

ההחלטה התקבלה כשבועיים לאחר שחוסיין נפגש עם לינדה תומס-גרינפילד, השליחה האמריקאית לאו"ם.

חוסיין הוסיפה כי היא (לינדה תומס-גרינפילד) דחקה באוטווה "לא לפרוש מאונר"א", כידוע הארגון.

השרה אמרה בראיון שנערך לאחרונה לעיתונות הקנדית: "היא פנתה אלינו להמשיך להתמודד עם אונר"א ולספק לאונר"א את התמיכה הדרושה לה, מתוך הערכה לקו ההצלה שאונר"א מספקת לפלסטינים".

ארצות הברית הייתה התומכת הפיננסית הגדולה ביותר של אונר"א במשך שנים, ושלחה 343 מיליון דולר ב-2022.

היא משכה את המימון שלה ב-26 בינואר לאחר האשמות אלו.

חוסיין אמר שקנדה קיבלה את ההחלטה להתקדם עם התשלום של 25 מיליון דולר לסוכנות שייערך באפריל עקב רפורמות והגדלת האחריות בתוך הסוכנות.

עוד אמר כי ההחלטה הגיעה בגלל שהמשבר ההומניטרי ברצועת עזה מחמיר מיום ליום, ויש צורך דחוף בסיוע.

חוסיין אמר כי אונר"א היא "עמוד השדרה" של הסיוע באזור.

האיחוד האירופי, אוסטרליה, שבדיה, פינלנד ואיסלנד גם החזירו לפחות חלק מהמימון שלהן לאונר"א, אך רבים מהתורמים הגדולים שלה, כולל ארה"ב, עדיין לא עשו זאת.

ביום שלישי הבטיחה גרמניה מימון חדש לעבודה של אונר"א בירדן, לבנון, סוריה והגדה המערבית, אך הסיוע שלה לאונר"א בעזה נותר מושהה.

בשבוע שעבר האריכה ארה"ב את הפסקת המימון של אונר"א לשנה לפחות לאחר שהקונגרס אישר חבילת הוצאות שמנעה השבתה של הממשלה. הרפובליקנים תמכו באמצעי זה לצמצום הסיוע.

הבית הלבן אמר כעיקרון כללי שהוא תומך בעבודתה של אונר"א.

באמצע פברואר, הממשל של הנשיא ג'ו ביידן ציין כי הוא מנהל מגעים עם בעלות ברית כדי לשמור על זרימת הסיוע ההומניטרי.

דובר מחלקת המדינה מתיו מילר אמר אז כי מתקיימים שיחות עם שותפים בינלאומיים "על החשיבות של הבטחת סיוע הומניטרי ללא הפרעה".

דובר שגרירות ארה"ב באוטווה סירב להגיב על פרטי הדיונים הדיפלומטיים הפרטיים.

חוסיין אמר כי אוטווה מודאגת יותר ויותר מ"היעדר גישה מספקת" כדי לקבל סיוע לעזה, במיוחד בצפון, שם גורמים רשמיים אומרים שהרעב קרוב.

חוסיין אמר: "העניין עדיין לא ברמה שהיינו רוצים לראות, וברמה הנדרשת מהצורך".

אונר"א המשיכה להאשים את ישראל בסירובה לאפשר לשיירת סיוע להעביר אספקה לצפון עזה, ואמרה כי חלפו חודשיים מאז שהשיירה הצליחה להגיע לאזור.

ממשלת ישראל הגיבה ואמרה כי מאות משאיות מלאות בסיוע פשוט מחכות שהאו"ם ושותפיו יוכלו להפיץ אותו.

חוסיין היה במצרים בפברואר, שם הוא אמר שראה 700 משאיות סיוע חונות בגבול, שם הן חנו במשך שלושה עד ארבעה שבועות.

לדבריו, הוא העלה את הצורך בנקודות כניסה נוספות לעזה עם שגריר ישראל בקנדה, בדיוק כפי ששרת החוץ מלאני ג'ולי וראש הממשלה ג'סטין טרודו העלו את הנושא בפני גורמים ישראלים אחרים.

חוסיין הוסיף כי המצב "מתסכל מאוד" עבור ארגוני הסיוע וקנדה, וציין כי מספר המשאיות שעברו בינואר ופברואר היה פחות מאשר בנובמבר ובדצמבר.

אונר"א מסרה כי במהלך 23 הימים הראשונים של מרץ זה, 157 משאיות סיוע חצו מדי יום לעזה בממוצע, פחות מהיעד של 500 משאיות.

הביטחון הוא דאגה לישראל, שעוסקת רבות בבקרת הגישה לגבול בין רצועת עזה למצרים.

חוסיין אמר שלישראל יש תהליך "קפדני מאוד" לבחינה ואישור של משאיות סיוע.

"עם זאת, אני מאמין שגם עם השיקול הזה, ניתן להגדיל את כמות הסיוע המובאת, במיוחד על ידי בחינת מעברי גבול נוספים", אמר חוסיין.

מצדו, דובר משרד החוץ האמריקני מתיו מילר אמר בתגובתו לשאלתו של כתב אל-קודס האם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ישתמש בזכות החריגה כדי לעקוף את החלטת הקונגרס האמריקני (ביום שישי האחרון, 22 במרץ) להפסיק את התמיכה באונר"א. במשך שנה לפחות, שהוא (מילר) אין לו ידע על המנגנון הזה, וכולם ממתינים לתוצאות החקירה שערכה אונר"א לגבי העובדה שעובדיה היו מעורבים בפיגוע ב-7 באוקטובר האחרון.