מחאות הסטודנטים בתמיכה בעניין הפלסטיני ובדרישה להפסקת אש על אוניברסיטאות אמריקאיות הסלימו מאוקיינוס לאוקיינוס, ביום רביעי, בתקדים חסר תקדים, מבלי להראות ירידה במומנטום שלהם בעתיד הקרוב, מה שמציב את מסע הבחירות מחדש של ארה"ב הנשיא ג'ו ביידן ב"עמדה "קשה" תוך שהוא מנסה לאזן בין התמיכה בישראל מחד גיסא, לבין סיום המלחמה ברצועת עזה מאידך גיסא, על פי הוושינגטון פוסט.

ההפגנות התרחבו ביום רביעי בערב לאוניברסיטאות במערב אמריקה, כמו אוניברסיטת דרום קליפורניה, אוניברסיטת טקסס באוסטין, אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת שיקגו, שם הייתה ישיבה שקטה, וה המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), הנחשב לאחת האוניברסיטאות החשובות בעולם, ואינו מוגבל עוד לאוניברסיטאות בעיר ניו יורק

ההפגנות התרחבו במהלך השבוע האחרון, כאשר סטודנטים ערכו ישיבה באוניברסיטאות חשובות כמו אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת ניו יורק, והמשטרה התערבה לעצור יותר מ-108 סטודנטים מפגינים באוניברסיטת קולומביה, לאחר נימה שפיק. , נשיא האוניברסיטה (אוניברסיטת אל-מסריה), קרא למשטרת ניו יורק המקורית לפרק את הישיבה וההפגנה.

מפגיני הסטודנטים פרסמו מערכת תנאים לסיום הישיבה: הפסקת אש קבועה בעזה, הפסקת הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל, הוצאת אוניברסיטאות מספקי נשק וחברות אחרות; ניתוק קשרים אקדמיים עם אוניברסיטאות ומכונים בישראל, וחנינה לסטודנטים וחברי סגל שנקבעו נגדם או נעצרו צעדים משמעתיים.

משטרת ניו יורק הסתערה ביום שני האחרון על אוניברסיטת ניו יורק ועצרה עשרות סטודנטים ופרופסורים, בהם פרופסור סינאן אנטון, ממוצא עיראקי, שיצאו לכיכר ההפגנה כדי להגן על תלמידיו. אנטון אמר בראיונות לעיתונות שהעצורים יופיעו בבית המשפט בראשון לחודש הבא, או כדי להתמודד עם אישומים לא מוגדרים, או כדי לבטל את האישומים וצווי המעצר.

לירושלים נודע ממשרד האיחוד האמריקאי לחירויות האזרח (ACLU) ביום רביעי כי ה-ACLU הכינה קבוצה מעורכי הדין שלה ברחבי ארצות הברית כדי להגן על הסטודנטים והפרופסורים שנעצרו, וכי הם יטפלו במאות; אולי אלפי מקרים בערים ומדינות שונות באמריקה.

ההפגנות הפרו-פלסטיניות משכו סטודנטים וסגל מרקע חברתי ודתי שונה, כולל יהודים, נוצרים, מוסלמים וכאלה שאינם שייכים לשום דת, כמו הקבוצות סטודנטים למען צדק בפלסטין וקול יהודי לשלום לא Now", שהוא ארגון יהודי, וארגונים רבים, בעוד שפוליטיקאים, כולל חברים רפובליקנים בולטים בבית הנבחרים והסנאט, יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב, מייק ג'ונסון (רפובליקני מלואיזיאנה), האשימו את המפגינים ב אנטישמיות, והוא דרש מנשיאת האוניברסיטה, נימה שפיק, בכך שתתפטר אם אינך מסוגל לדכא את ההפגנות.

מחאות אלו מדגישות את "האתגרים הפוליטיים שעמם מתמודד ביידן עדיין כתוצאה מתמיכתו הבלתי מותנית בישראל תוך ניסיון להשיג איזון עדין בין גינוי האנטישמיות בקמפוסים לבין תמיכה בזכותם של סטודנטים למחות", לפי הוושינגטון פוסט.

ההפגנות מגיעות לאחר הרג של יותר מ-34,000 אזרחים פלסטינים ברצועת עזה הנצורה, רובם נשים וילדים, בנוסף לפציעתם של יותר מ-75,000 אזרחים, רובם גם ילדים ונשים. משרד הבריאות ברצועה והשמדה מוחלטת של 80% מעזה זה התרחש מאז המתקפה ששיגר חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023.

בתורו, הבית הלבן אישר, ביום רביעי, כי הנשיא ג'ו ביידן תומך בחופש הביטוי באוניברסיטאות אמריקאיות, בזמן שהמחאות של סטודנטים באוניברסיטאות נגד מלחמת ישראל בעזה הולכת ומסלימה.

ההפגנות המתמשכות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק משכו תשומת לב תקשורתית ופוליטיקאים, בעוד הפגנות דומות התקיימו ברחבי המדינה.

בעוד שסטודנטים לוחצים על האוניברסיטאות שלהם לנטוש כל קשר עם ישראל ועם ממשל ביידן למען הפסקת אש, בני ברית ביידן ואסטרטגים דמוקרטיים אמרו שהמחאות מוגבלות ברובן למכללות מובחרות, ואמרו שעדיין לא ברור אם ההתנגדות לתמיכה האמריקאית בישראל, במיוחד בקרב דמוקרטים צעירים, ההשפעה תשפיע מאוד על סיכויי הבחירות של ביידן, לפי הוושינגטון פוסט.

אבל במקביל, עוזרים בכירים בבית הלבן עוקבים מקרוב אחר הדיווחים על ההפגנות, המשקפים את חשיבותן למירוץ לנשיאות, לפי אדם שמכיר את המצב שדיבר בעילום שם לעיתון.

מארגני קמפיין הבחירות מחדש של הבית הלבן ושל ביידן אמרו שהם מתמקדים בגינוי האנטישמיות ובהבטחת שהסטודנטים היהודים ירגישו בטוחים בקמפוס, תוך הדגשת האפליה האנטי-ערבית ואישש מחדש את הזכות למחות והתייחסות לנושא הפלסטיני.

הוושינגטון פוסט אומר, "אבל למרות העניין הציבורי בהפגנות הסטודנטים הללו, עוזריו של ביידן אמרו שהם לא רואים בהם הסלמה של ההפגנות שפרצו מאז החלה המלחמה באוקטובר, והם מאמינים שהם לא הופנו כלפי הנשיא באופן אישי. ," בעוד "הנשיא הדמוקרטי מתמודד במשך חודשים עם פיצול בתוך הבסיס הפרוגרסיבי של מפלגתו, שזועם על כך שלא עשה יותר כדי לעצור את מלחמתה של ישראל בחמאס בעזה.

במהלך הבחירות המקדימות במדינת מישיגן, הכוללת את הריכוז הגדול ביותר של ערבים אמריקאים במדינה, הצבעת המחאה ה"לא מחייבת" משכה יותר מ-100,000 קולות, או כ-13.4% מהקולות, על פי נתונים שדווחו על ידי העיתון האמריקאי "ניו יורק טיימס", בהתפתחות שמשכה את תשומת הלב של הקמפיין.

מישיגן היא מדינת תנופה שבה זכה ביידן ב-2020, לאחר שרוב מצביעיה הצביעו לטראמפ ב-2016.

תנועת "לא מחויבת" הצליחה לקלקל את הניצחון שהשיג הנשיא הדמוקרטי בבחירות המקדימות במדינה ובמדינות נוספות אליהן עברה גם הקמפיין, כמו מינסוטה, הכוללת מספר רב של מוסלמים, חברי הקהילה הסומלית, והליברלים לא מרוצים מביידן.

ברוד איילנד, 14.9 אחוז מהמצביעים בחרו באופציה "לא מחויבת", המייצגת כ-3,750 קולות, והאחוז היה 12 אחוז בקונטיקט.

במדינת התנופה המכריעה ויסקונסין, כ-8% הצביעו עבור אפשרות זו, המייצגת כ-48,000 קולות, שהם אחוז גדול מכפול מרווח הניצחון של ביידן במדינה ב-2020.

הייתה עניין רב יותר בקמפיין "נטוש את ביידן" במישיגן בהשוואה לוויסקונסין, בשל האוכלוסייה הערבית-אמריקאית הגדולה במישיגן, אך מארגני הקמפיין פעלו להבטיח שגם ביידן יפסיד את מדינת ויסקונסין, והם מאמינים כי למדינה יש חשיבות מכרעת כדי לשלול קדנציה שנייה של ביידן.

מישיגן וויסקונסין הן שתי מדינות מתנדנדות שיכולות לקבוע אם ביידן או טראמפ יגיעו לבית הלבן בשנה הבאה, לפי מה שמומחים מאמינים.