לפי מה שדווח ב"וושינגטון פוסט" ביום שלישי, בכירים בממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מאמינים כי הבהירו לעמיתיהם הישראלים בשיחות המתמשכות בסוף השבוע (האחרון) את האפשרות שארצות הברית תימנע מהצבעה - במקום להשתמש בכוח הווטו שלו - על החלטת מועצת הביטחון. האו"ם קרא ביום שני להפסקת אש מיידית בעזה.

אבל הבית הלבן הופתע ממה שקרה לאחר הצבעת ההימנעות: ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל בפתאומיות את נסיעתה של משלחת רמה לוושינגטון, אותה ביקש הנשיא ביידן במיוחד בשיחת טלפון בשבוע שעבר, כדי לדון בחששות ארה"ב לגבי ישראל. תוכניות למבצע צבאי רחב היקף בעיר רפיח מדרום לרצועת עזה.

דובר מחלקת המדינה, מתיו מילר, המעיט בתגובת "ההלם" של הממשל, ותיאר את הביטול כ"מפתיע ומצער".

התפנית המדהימה של האירועים הפכה את הקרע הגובר בין ביידן לנתניהו לקרע גדול. בכירי הממשל מיהרו להתעקש שאין שינוי במדיניות ארה"ב, שהתוכניות הישראליות למבצע ברפיח אינן קרובות בשום פנים ואופן, שהמשא ומתן על שחרור בני הערובה יימשך, וכי הם מצפים לשיחות עתידיות עם נתניהו וממשלתו. . .

למרות התייעצויות אינטנסיביות בסוף השבוע שעבר, בזמן שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן שהה בתל אביב, וללא כל מאמץ מצידו לתקשר ישירות עם ביידן, טען נתניהו בהצהרה שפרסם משרדו לאחר ההצבעה כי האיחוד האירופי. מדינות "נטשו את מדיניותה באו"ם". האו"ם היום... למרבה הצער, ארה"ב לא השתמשה בכוח הווטו שלה נגד ההחלטה החדשה, מס' 2728, הקוראת להפסקת אש שאינה תלויה בשחרור של בני הערובה. בהצהרה נאמר כי מדובר ב"חריגה ברורה מהעמדה האמריקנית".

הפגישה שאמורה לערוך השבוע רון דרמר, היועץ האסטרטגי הראשי של נתניהו, בוושינגטון בוטלה.

העיתון אומר על החלטת מועצת הביטחון של יום שני: "החלטת העמוד המלא נולדה מתוך ניסיון לגשר על חילוקי דעות שגרם למועצת הביטחון - הגוף העיקרי בעולם לשמירה על שלום וביטחון בינלאומיים - להיראות חלשה ובלתי יעילה בניסיונות המרובים לעצור את האסון ההומניטרי בעזה. ארה"ב הטילה וטו על שלוש החלטות קודמות להפסקת אש, ורוסיה וסין התנגדו להצעתה ביום שישי לצעד הקושר הפסקת אש מיידית לשחרור בני ערובה.

ההחלטה ביום שני הוגשה על ידי עשרת החברות הלא קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, המייצגות את שאר העולם למעט חמש המדינות - בריטניה, סין, צרפת, רוסיה וארה"ב - שלהן יש כוח וטו נגד כל החלטה.

ישראל התנגדה לחלק ניכר מהשפה, וקראה להסיר את המילה "לתמיד" לפני שפת הפסקת האש, ועמדה על כך שהדרישה לשחרור הישראלים המוחזקים כבני ערובה על ידי חמאס תהיה קשורה לכל הפסקת הלחימה. ארצות הברית שיתפה את החששות הללו: היא שכנעה את נותני החסות להצעת ההחלטה למחוק את המילה "לתמיד" ולפחות להציב את הקריאה להפסקת האש ולשחרור בני הערובה בנפרד באותה פסקה.

הגרסה הסופית קראה ל"הפסקת אש מיידית" שתימשך לפחות עד סוף חודש הרמדאן הקדוש בעוד שבועיים מהיום, "להוביל לסיום קבוע ובר קיימא" של הלחימה.

באותו עונש ממושך היא גם דרשה "שחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה, כמו גם הבטחת גישה הומניטרית". הוא לא הזכיר את ישראל או חמאס בשמו.

"לא הסכמנו עם הכל" במסמך הסופי, אמרה לינדה תומס-גרינפילד, שגרירת ארה"ב באו"ם, למועצה. ארה"ב עדיין רוצה גינוי ברור של חמאס וקשר בין שחרור החטופים להפסקת אש, והיא גם ממשיכה במאמציה במשא ומתן המתמשך בין ישראל לחמאס, אך ברור שבסופו של דבר, וושינגטון חשה כי זה הספיק.

שעות לאחר ההצבעה, ביקש דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי, להמעיט בתחושת המתיחות הדו-צדדית, ואמר לכתבים בבית הלבן כי ארצות הברית תמשיך "לקבל את הגב של ישראל" ותלחץ לשחרור כל בני הערובה שבידי חמאס.

עם זאת, הוא הגדיר את החלטת נתניהו לבטל את נסיעת המשלחת כמאכזבת. "אנחנו מבולבלים לגבי זה," אמר קירבי, וחזר על קביעת הממשל כי ההימנעות אינה מייצגת שינוי במדיניות. "נראה שמשרד ראש הממשלה בוחר ליצור כאן תפיסה של אור יום כשהם לא צריכים לעשות זאת".

עבור ביידן, שיש לו זיקה עמוקה ועמוקת לישראל ונרתע מאוד מלהתנתק מנתניהו, ההפרה הייתה שיאו של חודשים של תסכול. מאז החלה מלחמת ישראל בעזה ב-7 באוקטובר 2023, לאחר התקפת לוחמי חמאס, שהביאה - על פי הטענות הישראליות - להרג של כ-1,160, בהם 311 חיילים ישראלים (לפי צבא הכיבוש הישראלי), ו- לכידתם של לפחות 250 בני ערובה, וכן היא הובילה למותם של יותר מ-32,000 בני אדם ולפציעתם של יותר מ-75,000 אזרחים פלסטינים, רובם ילדים ונשים. המלחמה שפתחה ישראל ברצועת עזה הנצורה הרסה יותר מ- 80% מעזה, והרוב המכריע של אוכלוסיית הרצועה, המונה 2.3 מיליון בני אדם, נעקרו מבתיהם.

ביידן, הממשל שלו ועוזריו הבכירים תמכו באופן מלא בישראל בכל צעד ושעל.

התמיכה נמשכת גם כשנתניהו קרא תיגר על ארה"ב בפומבי כמעט בכל הנושאים המרכזיים, כולל רצונו של הממשל לראות את החזרת הרשות הפלסטינית לעזה, עלייה מסיבית בהיקף הסיוע ההומניטרי המגיע לרצועה, והדרך לרצועה. מדינה פלסטינית", לפי העיתון.

נוכח הבידוד הבינלאומי הגובר על רקע עשרות אלפי ההרוגים הפלסטינים בתקיפות אוויריות וקרקעיות ישראליות בעזה ומאות אלפי המתקרבים לרעב, הממשל הגיב שוב ושוב בתמיכה ב"זכותה של ישראל להגן על עצמה" והמשיך לשלוח נשק לישראל.

העיתון ייחס לפרנק לוונשטיין, פקיד לשעבר במחלקת המדינה שסייע להוביל את המשא ומתן הישראלי-פלסטיני ב-2014, כי שלושה גורמים עיקריים עשויים להוביל לאירועי יום שני: חילוקי דעות עמוקים בין וושינגטון וישראל על פלישה רחבת היקף לרפיח, שם מתגוררים קרוב למיליון וחצי תושבים. תושבי עזה. הם מצאו מקלט ברפיח כמקלט מהתקפות ישראליות בצפון הרחוק. המצב ההומניטרי הקטסטרופלי; וההכרזות של ישראל על התנחלויות חדשות במהלך ביקורו של שר החוץ אנתוני בלינקן במדינה ביום שישי.

"ביידן עשה כל שביכולתו במשך חודשים כדי להימנע ממאבק ציבורי גדול", אמר לוונשטיין. "זה משקף שינוי מסוכן מאוד בעמדת הבית הלבן לגבי איך להתנהל עם הישראלים לאורך שארית המלחמה הזו. או שהישראלים ישלמו תשומת לב עכשיו או שסביר להניח שנמשיך." "לך בדרך הזו."

ראוי לציין כי בסוף השבוע האחרון הודיעה ישראל כי היא לא תאפשר עוד לאונר"א, סוכנות הסיוע המרכזית של האו"ם הפועלת בעזה, לספק כל סיוע הומניטרי באזור צפון רצועת עזה. למרות פניות פרטיות של ארה"ב, ישראל סירבה לנקוט בפעולה כדי לזרז את מעבר משאיות הסיוע לעזה ודרכה, מה שגרם לביידן להורות לצבא האמריקני להפיל משטחי מזון לאוויר ולבנות מזח זמני בחוף עזה כדי להתחיל גשר ימי לאספקה. סיוע הומניטרי.

הממשל כעס במיוחד על הפעילות האגרסיבית שמבצעים צבא הכיבוש הישראלי ומתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית, לצד הודעות על התנחלויות חדשות שהוא הגדיר כבלתי חוקיות. גורמים בבית הלבן אמרו לישראל כי בנייה חדשה מערערת את ביטחונה לטווח ארוך על ידי כעס והקצנה של האוכלוסייה הפלסטינית ומונעת את האפשרות לפתרון שתי המדינות.

ראוי לציין שבזמן שביקר של בלינקן בתל אביב כדי לקיים פגישות עם נתניהו ועוזריו הבכירים, הודיעה ישראל ביום שישי (22/3/2024) על החרמת הקרקעות הגדולה ביותר בגדה המערבית הכבושה מאז 1993. צעד זה נחשב לעיקרי מכה לנשיא האמריקני, וסימן אדיר של... זלזול מצד ישראל. שר האוצר מהימין הקיצוני בצלאל סמוטריץ' - שנחשב על ידי ארצות הברית כחבר בעייתי במיוחד בממשלת נתניהו, יחד עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - התהדרו בהפקעת קרקעות ובניית התנחלויות.

העיתון ייחס למארה רודמן, ששימשה כשליחה במזרח התיכון בתקופת ממשל אובמה, כי למרות שהיחסים הבסיסיים יכולים לעמוד במחלוקת האחרונה, "הדינמיקה האישית בין ביידן לנתניהו צפויה להיות מתוחה במיוחד". היא הוסיפה: "היחסים הגיאופוליטיים, כמו היחסים האישיים, עוברים תקופות קשות, גם ביחסי אישות. ארה"ב וישראל נוכחות ברגע המתוח הזה כעת".

ראוי לציין כי מערכת היחסים של נתניהו עם הנשיא לשעבר ברק אובמה הייתה מתוחה, והחלטתה של ארצות הברית להימנע מהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם בגנות ההתנחלויות הישראליות בסוף 2016 הביאה להגברת המתיחות ביניהן. בשנת 2015, נתניהו הגיע לוושינגטון לשאת נאום משותף בקונגרס בו מתח ביקורת על הסכם הגרעין עליו עובד אובמה עם איראן, עוקף את הפרוטוקול המסורתי ומכעיס את בכירי הבית הלבן.

מערכת היחסים עם ביידן, שנמשכת כמה עשורים אחורה, הייתה צפויה להיות שונה. ביידן, שאמר לא פעם שהוא אומר לנתניהו: "אני אוהב אותך, ביבי (נתניהו), גם אם אני לא יכול לסבול אותך", חזר על אהבתו הגבוהה מבחינה היסטורית לישראל, עוד מימי כהונתו (של ביידן) חבר בית הנבחרים. הזקנים. עם זאת, הוא נתון ללחץ פוליטי ובינלאומי עצום בחודשים האחרונים להיפרד בפומבי עם מנהיג ישראל וממשלת הימין הקיצוני שלו.

הנשיא ביידן התמודד עם מפגינים באירועים הפוליטיים שלו ובקמפיין מתמשך של מצביעים במדינות מפתח כדי למנוע ממנו את תמיכתם במהלך המירוץ לנשיאות השנה. יותר מ-100,000 מצביעים במדינת מישיגן הצביעו בחודש שעבר כשפתקי ההצבעה שלהם מסומנים "לא מחויבים" במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות באותה מדינה, שכן מצביעים ערבים אמריקאים רבים אמרו כי ביידן יאבד את קולם בבחירות הקרובות ב-5 בנובמבר.

בעוד שחלק מהפעילים בירכו על ההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם ביום שני, אחרים קראו לביידן ללכת רחוק יותר על ידי הגבלת העברת הנשק האמריקאי לישראל.

אווה בורגוורדט, דוברת הארגון היהודי האמריקאי IfNotNow, שהתנגד לקמפיין הישראלי בעזה, אמרה בהצהרה לארגון: "אנו שמחים שארה"ב כבר לא חוסמת ביעילות את הקריאות להפסקת אש, אבל הגיע הזמן לממשל ביידן להשתמש בכל השפעתו - כולל עצירת... העברת נשק - כדי ללחוץ על הפסקת אש מיידית וקבועה, וחילופי בני ערובה".

המאמץ חרג מעבר לפעילים מהשורה, לכלול מחוקקים בכירים במפלגה של הנשיא עצמו, וחלקם, כולל מנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר (D-N.Y), אחד התומכים ההיסטוריים הגדולים בישראל, השתמשו במצע שלהם כדי להציע בפומבי להחליף את נתניהו.