במוסדות האסירים הסבירו בדו"ח על המקרים הבולטים ונתונים על המציאות של סוגיית העצורים בבתי הכלא הכיבוש לשנת 2023, כי 11,000 המעצרים אינם כוללים את עצורי עזה לאחר ה-7 באוקטובר.

היא ציינה כי מספר המעצרים בקרב נשים הגיע ל-300 מקרים, כולל נשים שנעצרו מהשטחים ב-1948, לאחר 7 באוקטובר, בעוד שמספר המעצרים בקרב ילדים הגיע ל-1,085.

הוא הראה כי מספר המעצרים לאחר השביעי באוקטובר האחרון הסתכם ביותר מ-(5,500), כולל (355) ילדים ו-(184) נשים, כולל נשים שנעצרו מהשטחים ב-1948.

ממוסדות האסירים נמסר כי אחוז מערכות המעצר בשלושת החודשים האחרונים של 2023 מהווה מחצית מתוצאות מערכות המעצר, בעוד שתוצאה זו לא כללה את המעצרים שביצע הכיבוש נגד אזרחי עזה לאחר ה-7 באוקטובר.

אחוז המעצרים הגבוה ביותר היה במהלך חודש אוקטובר, בו היו עדים לתחילת התוקפנות ורצח העם בעזה, ועמד על (2070) מעצרים. כמו כן, האחוז הגבוה ביותר של מעצרים של נשים היה במהלך חודש אוקטובר, והסתכם ב-( 66), בעוד האחוז הגבוה ביותר היה ב מעצרים של ילדים במהלך חודש אפריל הסתכמו ב- (146), המהווה אחוז קרוב מאוד למספר המעצרים בקרב ילדים במהלך חודש אוקטובר, שהסתכם ב- (145). הנפה הגבוהה ביותר במספר המעצרים במהלך שנת 2023 הייתה בנפת ירושלים (3261), אחריה נפת חברון, שהייתה עדה לאחוז העצורים הגבוה ביותר לאחר 7 באוקטובר, עם (1,943) מקרים, וג'נין, עם (1,462).

מוסדות האסירים אישרו כי מספר המעצרים קרוב למספר המעצרים שבוצעו בין השנים 2001-2002, כלומר בשנים הראשונות של אינתיפאדת אלאקצא, כאשר שוב ציינו כי מספר המעצרים אכן כן. לא כולל את עצורי עזה לאחר ה-7 באוקטובר, ואינו משקף רק את העלייה במספרם של הנתונים למעצר, הוא עצמו מהווה עדות חיה לרמת האכזריות שנוהגת הכיבוש כלפי עצירים פלסטינים ובני משפחותיהם.

המספר הכולל של העצורים בבתי הכלא עד סוף דצמבר 2023 הוא (8800), כולל יותר מ-80 אסירות בכלא (דמון) בלבד, בעוד שלא הצלחנו לאשר את שאר העצירות מעזה ועצורים במחנות אחרים, בעוד שמספר הילדים בבתי הכלא לא היה זמין, ומספר המנהלים הוא (3,291), כלומר מספר העצורים הכולל גדל ב-3,550 אסירים לעומת מספר העצורים בבתי הכלא לפני אוקטובר. 7, ומספר המנהלים גדל ב-1,971 עצורים.

יותר מ-(5,500) צווי מעצר מנהליים, כולל (3,819) צווים חדשים:

עבירת המעצר המינהלי היווה את השינוי הבולט ביותר מבחינת הגידול המשמעותי במספר העצורים המינהליים, שלא ראינו למעלה מ-30 שנה. מתחילת 2023 הגיעו צווי המעצר המינהליים ליותר מ- (5,500) הזמנות, כולל (3,819) חידושים ו- (1,689) חידושים. מספר ההזמנות שניתנו לאחר ה-7 באוקטובר היה למעלה מ-2,670, או כ-49% ממספר ההזמנות שניתנו במהלך השנה.

במשך עשרות שנים השתמשו רשויות הכיבוש במדיניות המעצר המנהלי השרירותי כמדיניות של דיכוי ושליטה נגד הפלסטינים בשטחים הפלסטיניים הכבושים. הכיבוש נוקט במעצר של מאות פלסטינים בשם מעצר מנהלי ללא הגשת אישומים או כתבי אישום לפי העילה של מה שהיא מכנה "התיק הסודי". לפיכך, היא שוללת מהעצורים את זכותם להגן על עצמם ומונעת מהם את הערובות הקלות ביותר למשפטים הוגנים.

עם הסלמה בתוקפנות הכיבוש נגד עמנו בכל מקומות נוכחותם, אנו רואים שהמעצר המנהלי השפיע על פלחים וקבוצות גיל שונות, והכיבוש כיוון, בקמפיינים הנרחבים שלו, עיתונאים, אסירים משוחררים, פעילים ואף קשישים, ילדים ונשים.בין למעלה מ-5,500 עצורים שהכיבוש עצר מאז 7 באוקטובר, הם הועברו רובם במעצר מנהלי.

בכל תוקפנות נגד רצועת עזה ובמהלך הפלישות, הכיבוש נוהג להשתמש במדיניות המעצר המינהלי בקנה מידה גדול, במסגרת מסעות מעצרים רחבי היקף בנפות, כפרים ומחנות שונים בגדה המערבית, שכן הוא הדרך הקלה ביותר להכניס את המספר הגדול ביותר של פלסטינים לבתי הכלא ולמנוע מהם לתרגל כל צורה של מאבק, ולחזור. בהיסטוריה, אנו מוצאים כי במהלך פלישת הכיבוש לערי הגדה במהלך פרוץ אל-אקצא האינתיפאדה בשנת 2002 הגיע מספר העצורים המינהליים לכ-2,500 עצורים מינהליים במהלך החודשים מרץ ואפריל בלבד, כחלק ממסעות המעצרים שרשויות הכיבוש נהגו לפתוח בכל התקוממות או תוקפנות, גם בתוקפנות 2014. הכיבוש כוחות פתחו במסעות מעצרים נרחבים בגדה המערבית, ועצרו יותר מ-1,500 אזרחים מערים וכפרים בגדה המערבית, בהם כ-500 שהועברו למעצר מנהלי שרירותי. הדבר מעיד על כך שהכיבוש משתמש במעצר מנהלי כמדיניות להשתקת הקול של הפלסטינים.

50 עיתונאים בבתי סוהר כיבוש:

באשר למספר העיתונאים העצורים בבתי הכלא, מספרם הגיע ל-50, כולל עיתונאית, והאחוז הגבוה ביותר של עיתונאים שנעצרו היה לאחר השביעי באוקטובר, והגיע מספר המעצרים (49), מתוכם. (35) הכיבוש המשיך במעצר, ו-20 מהם הועברו למעצר מנהלי, בעוד שחלקם עומדים בפני אישומים הקשורים להסתה באתרי מדיה חברתית.

22 אסירים לשעבר מלפני הסכם אוסלו:

מספר האסירים הוותיקים הכלואים ברציפות מלפני החתימה על הסכם אוסלו הוא (22), המבוגר שבהם הוא האסיר מוחמד אל-תוס, העצור משנת 1985, ולצידם (11) אסירים. ממשחררי עסקת 2011 שנעצרו מחדש, והם עומדים בפני מעצר מאז לפני החתימה על הסכמי אוסלו. הם שוחררו ב-2011 ולאחר מכן נעצרו מחדש ב-2014 ועונשיהם הקודמים הוחזרו. הבולט שבהם היה האסיר נאאל ברגותי, שישה בסך הכל 44 שנים בבתי הכלא של הכיבוש.

10 חללים מתנועת האסירים במהלך שנת 2023:

מספר חללי תנועת השבויים במהלך שנת 2023 הגיע ל (10) חללים. הראשון שעלה במהלך השנה היה השהיד השבוי והפצוע ואדיח אבו רמוז מירושלים, שנרצח בבית החולים הדסה, וזה היה בחודש. מינואר 2023, והשהיד השני הוא אחמד אבו עלי מהעיר יטא. הוא אושפז בבית החולים סורוקה ב-10 בפברואר 2023 לאחר שנחשף לפשע רפואי. בין חללי תנועת האסירים היה השהיד חאדר עדנאן מג'נין, שהכיבוש חיסל, לאחר שביתה הוא המשיך ודחה את מעצרו השרירותי. זה נמשך 86 ימים וקודם ביום השני. ממאי 2023, בעוד (6) אסירים קודמו בבתי הכלא לאחר ה-7. של אוקטובר עד סוף 2023, הם: (עומר דראג'מה מטובאס, ערפאת חמדאן מרמאללה, מג'ד זקול מעזה, שהיד רביעי שזהותו לא ידועה, ועבד אלרחמן מרעי מסלפית ות'אר אבו אסאב מקלקיליה), מציין כי כלי תקשורת הכיבוש חשפו נתונים המעידים על מות קדושים של עצורים נוספים מעזה במחנה שדה תמן בבאר שבע, והכיבוש מסרב לחשוף כל מידע על גורלם של עצורי עזה.

ראוי לציין כי 17 חללי תנועת השבויים שהכיבוש הישראלי ממשיך לעצור את גופם עד סוף 2023, בהם (8) אנוסים שקמו במהלך שנת 2023.

כך הגיע מספר חללי תנועת השבויים משנת 1967 ועד סוף 2023 (243).

300 מעצרים בקרב נשים:

הכיבוש הישראלי המשיך לפגוע בנשים פלסטיניות, באמצעות מסעות מעצרים שיטתיים שהתארכו מתחילת שנה זו (300), בהם נשים ספגו עינויים, התעללות, מכות קשות ואיומים שהגיעו לכדי איומים באונס, והשתמשו בהם. כבני ערובה ללחוץ על בן משפחה להסגיר את עצמו, ל... הם עברו חיפושים עירומים ומשפילים, בנוסף לכך שעברו התעללות מילולית והעלבון תוך שימוש בשפה מגונה ומגונה, והדבר בא לידי ביטוי ברוב העדויות ואחריהן המוסדות.הפשעים וההפרות נגד נשים הסלימו לאחר השביעי באוקטובר עם הסלמה במעצרים בשורותיהן, כאשר מספר המעצרים הגיע לנשים לאחר תאריך זה (184), ופשעים אלו לא הוגבלו רק לנשים שנפגעו. באמצעות מעצר, אך כללו גם את נשות העצורים, אמותיהם ואחיותיהם, באיומים ובמכות קשות, וחלקם סבלו מפגיעות פיזיות כתוצאה מכך, בנוסף להשפעות הפסיכולוגיות שהכבידו על הנשים כתוצאה מכך.

לאור הנתונים המסוכנים שהיו קשורים למציאות של מדיניות מעצר נשים, נתונים אלו שיקפו את הכוונה המכוונת של הכיבוש בגופות של נשים, באמצעות עינויים והתעללות, חיפושי פשיטה, אילץ אותן להסיר את החיג'אב, מניעת הבסיס שלהן. צרכים, ומעצרם בתנאים קשים וטרגיים בבתי סוהר ובמחנות, והנה אנו מציינים את עשרות הנשים העזתיות שנעצרו במהלך הפלישה הקרקעית לעזה, והכיבוש מטיל עליהן את עבירת (העלמה בכפייה).

1085 מקרים של מעצרים בקרב ילדים:

הכיבוש המשיך לפגוע בילדים במהלך שנת 2023, באמצעות מדיניות מעצר שיטתית, שפגעה במהלך השנה (1,085) ילדים, מתוכם (355) נעצרו לאחר ה-7 באוקטובר. השנה הזו לבדה היוותה הרחבה של סך הפשעים בוצעו ע"י הכיבוש נגד ילדים, לרבות עינויים. הם עונו, נורו, שימשו כבני ערובה, ולאחר מכן נעצרו בבתי כלא ובמחנות בתנאים קשים וטרגיים. הדבר בא במסגרת התמקדות רחבה יותר בנוכחות ילדים פלסטינים, ב לאור רצח העם המתמשך בעזה.

הכוונה לילדים התרכזה בעיקר בירושלים, שם הגיע מספר המעצרים בקרב ילדים שם (696), בנוסף לכמה מחנות ועיירות הנמצאות באזורים שנמצאים במגע עם חיילי הכיבוש.

הכיבוש לא הוציא ילדים מהמעצר המינהלי, שהיווה את השינוי הבולט והחשוב ביותר מבחינת מספר העצורים וגורלם. מספר הילדים במעצר מנהלי במהלך שנת 2023 הגיע ל-40, חלקם שוחררו , וכיום נותרו כ(20) ילדים בבתי הכלא. מעצר מנהלי.

היעלמות כפויה...עוד פשע נגד הפלסטינים:

מאז תחילת התוקפנות והפלישה הקרקעית ברצועת עזה, החל הכיבוש לבצע מסעות מעצרים המוניים נגד אזרחים במקלטים, בתי ספר, בתים ובמסדרונות בטוחים. מאות נעצרו בצורה ברברית וחסרת תקדים. צבא הכיבוש מפרסם תמונות ו קטעי וידאו המציגים את היחס הבלתי אנושי לעצורים, ועד עכשיו שמרה על שתיקה על... גורלם ומספרם, ועורכי דין והצלב האדום מנועים מלבקר בהם, מה שנחשב לפשע של היעלמות כפויה על פי אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

על פי המידע הדל שהתקבל בעדויות של עצורים ששוחררו, העצורים חיים בתנאים הקשים ביותר בתוך בתי הכלא הכיבוש, שם הם מופשטים מבגדיהם, ידיהם כבולות כל הזמן, והם נתונים לפשעים רפואיים. העצורים בכלא עופר אישרו בביקוריהם כי הכיבוש עוצר מאות. מאסירי עוטף עזה בקטע 23 הם שומעים את קולות הצרחות שלהם כתוצאה מעינויים והתעללות, בנוסף לשמוע את קולות כלבים מייללים שקורעים את גופם.

ראוי לציין כי הכיבוש הודיע על שחרורם של שני עצורים מרצועת עזה במהלך חודש נובמבר, נחשפה זהות אחד מהם, כלומר האסיר השהיד אחמד זקול, ואסיר נוסף מהרצועה ששמו ופרטיו של שחרורו לא נחשף על ידי רשויות הכיבוש עד כה.

לפי מה שנחשף בתקשורת העברית, רשויות הכיבוש עוצרות מאות עצורים גם במחנה "שדה תמן" שליד באר שבע בשטחי 1948, ובמחנה "ענות" ליד העיר הכבושה ירושלים, בו הם מחזיקים. מספר נשים וילדים ועשרות עצורים גברים.

על פי מעקב של מוסדות אסירים, יותר מ-40 עצירות מרצועת עזה נמצאות בכלא דמון, בהן ילדים, אמהות ונשים מבוגרות, כולל עצור קשיש מעל גיל שמונים הסובל מאלצהיימר. האסירות בכלא דאמון הם מבודדים משאר האסירות בחדרים אחרים ומהעולם החיצון בכך שהם מונעים מהן. חמש מהאסירות הועברו ליעד שעדיין לא ידוע.

ביצוע שדה:

פשעי ההוצאות להורג בשטח היו הפשעים הבולטים ביותר שביצע הכיבוש הישראלי, שהסלימו במיוחד לאחר הפלישה הקרקעית לעזה, מוסדות זכויות אדם לא הצליחו להעריך את מספר המוצאים להורג בשטח, והכיבוש המשיך לשאת אותם בגדה המערבית, שהיו עדים להסלמה משמעותית בפשע הזה לפני שנתיים.

במהלך שנת 2023 ביצע הכיבוש הוצאות להורג רבות בשטח במהלך מערכות מעצרים, שכוונו לבני משפחות עצורים, ולאור עובדות רבות שהולכות ומסלימות דווקא בנוגע לגורלם של עצורי עזה, חשש לביצוע הוצאות להורג נגד עצורי עזה נתונים להעלמה כפויה הולכים ומסלימים. ובגדול.

בירושלים יש את אחוז המעצרים הגבוה ביותר:

מקרי המעצר בירושלים לשנת 2023 הגיעו ל-3,261, כולל (696) ילדים ו-165 נשים ונערות, המהווים את האחוז הגבוה ביותר בהשוואה לשאר נפות הגדה המערבית, כולל 987 מקרי מעצר, שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר. בעוד שמספר הצווים המנהליים שהוצאו נגד אסירים ירושלמים הגיע ל-80, והכיבוש המשיך ליישם את מדיניות המעצר הביתי נגד הירושלמים, כאחת המדיניות הבולטות שנוקט הכיבוש בירושלים בפרט.

שיעור המעצרים הגבוה ביותר בירושלים היה במהלך חודש אפריל/14 הרמדאן, כאשר בתאריך זה (440) נעצרו אנשים מתוך מסגד אל-אקצא, לאחר שהוכו והתעללו. עשרות עצורים נפצעו מכדורי גומי, שברי פצצות או אלות ושברים.

בירושלים היו עדים למספר מדיניות שהורחבה נגד אסירים לשעבר, כשהבולטת שבהן הייתה מעצרם המחודש של המשוחררים והצבת תנאים נגדם, כשהבולטת שבהן הייתה הגירוש מירושלים ומאזור המגורים, וכן מניעת גילויי חגיגת החירות, ובמסגרת הכוונה לאסירים לשעבר, הכריז הכיבוש כי הביע את כוונתו להסיר את "הזהות הישראלית" משני אסירים ירושלמים. כוחות הכיבוש ביצעו גם עשרות פשיטות על משפחות אסירים ירושלמים, במטרה לתפוס את הקצאותיהם מהרשות הפלסטינית, שכן החלטת הכיבוש התבססה על מה שנקרא (חוק האנטי-טרור משנת 2016).

צווי הגירוש שהוצאו נגד הירושלמים הסתכמו ב-1105, וכללו "גירוש מירושלים, מהעיר העתיקה, אל-אקצא, אזורי מגורים, רחובות ירושלים והגדה המערבית". לפי ההחלטה, כספי האסירים או רכוש ייתפס בשווי הכספים שהוטלו עליהם, עד ששולם במלואו הסכום שהוטל על כל אסיר, והכספים שנתפסו השתנו בין מזומן לעין, לרבות קופות חזירים לילדים, תכשיטי זהב וכסף. פריטי אספנות, צעצועים, כלי רכב ואופנועים, בנוסף לתפיסת חשבונות הבנק של עשרות אסירים ובני משפחותיהם.

חוקים ותיקונים לצווים צבאיים כדי להקל ולהרחיב את פעולות המעצר:

מאז תחילת 2023 החלה ממשלת הכיבוש לחוקק שורה של חוקים שמטרתן אסירים לענות אותם, והשפיעו על משפחותיהם וכספם, היא הוציאה קבוצה של צווים צבאיים ותיקונים לחוקים, כולל התיקון לכלא חוק, אשר הפר את החלטת בית המשפט בישראל לקבוע מרחב מחיה מינימלי לכל אסיר, אשר... בית המשפט אישר אותו כ-4.5 מ"ר, וההחלטה אפשרה להנהלת בתי הסוהר שלא לעמוד בשטח המחיה שהוקצה לכל אסיר, בהתאם לתנאי ושטחי התאים, וקבעה אפשרות לעצור אסירים ללא מיטה במקרים בהם לא ניתן לספק מיטה ולתקופה הקצרה ביותר, אשר השפיעה על האסירים; הייתה צפיפות גדולה בתאים, בנוסף לאסירים שישנו על הרצפה.

בנוסף, מה שמכונה המושל הצבאי (או מפקד האזור) הוציא צו צבאי זמני מס' (2148) בדבר מעצר מנהלי; תקופת מתן צו מעצר הוארכה מ-72 שעות ל-6 ימים, ואילו הביקורת השיפוטית על צווים מנהליים הוארכה מ-8 ימים ל-12 ימים.

בין הצעדים האחרונים, הכיבוש הפעיל את סעיף (33) לצו צבאי מס' (1651), הקובע נהלי מעצר "במערכה צבאית להתעמת עם טרור", המאפשר לעצור אדם למשך 8 ימים לפני הבאתו ל בית המשפט במקום 96 שעות, כך שימנע ממנו אוטומטית להיפגש עם עורך דינו למשך יומיים.

באשר לעצורים שנעצרו על ידי רשויות הכיבוש מרצועת עזה, רובם עצורים על סמך חוק הלוחמים הבלתי חוקיים (2002), אשר נתון לתיקונים רבים מאז תחילת התוקפנות, האחרון של שהיה ביום 18/12/2023, אז ניתן תיקון שבאמצעותו תקופת מתן צו המעצר נעה בין 21 ימים ל-45 ימים, ותקופת הביקורת השיפוטית בין 30 יום ל-75 ימים. האיסור להיפגש עם עורך דין ללא צו בית משפט תוקן עד שהגיע ל-75 יום, ובאשר לתיקון איסור המפגש עם עורך דין על ידי שופט, הגיע ל-180 יום.

שינויים במציאות העצורים בבתי הכלא במהלך שנת 2023:

בשנה שעברה היו עדות לתמורות משמעותיות ביותר שהחלו בהנחת הממשלה הקיצונית ביותר אי פעם בתולדות מדינת הכיבוש הישראלי, עד ספטמבר 2023, והאסירים ביצעו מהלכי מחאה מקיפים בכל בתי הכלא, בתגובה לצעדים שעליהם הכריזה בית הסוהר. השר הקיצוני בן גביר ששם לו למטרה... ביניהם נשללו מהאסירים את יתרת זכויותיהם, צעדים אלו פגעו בזכויות הבסיסיות ביותר של האסירים, החל בפרק הזמן שבו הורשו האסירים להתקלח, וה כמות מים שהגיעה לחלקיהם, בנוסף להסלמה במדיניות הפשיטות החוזרות ונשנות על מחלקות האסירים, דיכוים, בידודם והטלת עונשים נגדם. לרבות קנסות כספיים, מניעת ביקורי משפחות ומניעת אמצעים אלה השפיעו על כל האסירות, כולל אסירות וילדים.

להסלמה ברמת הפשעים לאחר השביעי באוקטובר קדמה החלטה מהסמכות העליונה של המדינה הכובשת, שהסיתה באופן ברור ופומבי להרג והוצאה להורג של אסירים ולחקיקת חוקים גזעניים המשפיעים על גורל האסירים. הנהלת בתי הסוהר עבדה בכל הכלים והמדיניות שהיו לה כדי להטיל אותם על האסירים. האסירים הצליחו, לכל הפחות, להתעמת עם הצעדים הללו, וניסיונותיהם נמשכו עד היום האחרון לפני השביעי באוקטובר. התוקפנות המתמשכת מאז השביעי באוקטובר, רשויות הכיבוש והנהלת הכלא שלהן החלו להדק את הברגים ולנקום בעצורים בתוך בתי הכלא, למרות כל ההגבלות שרשויות הכיבוש עשו עליהם.אסירים מאז קבלת החדש הממשלה. עם זאת, הדיכוי והאכזריות הגיעו לשיא מאז השביעי באוקטובר, אז החל הכיבוש לדכא ועינויים של האסירים. עשרות פציעות נרשמו בשורות האסירות והאסירות שהותקפו על ידי יחידות הדיכוי. מאז באותו תאריך, שיטות העינויים השתנו בין צמא לרעב, בנוסף למשיכת כל צרכי החיים הבסיסיים והקפדה על המינימום, ובידודם מהעולם החיצון עד היום, היא הניחה עשרות עצורים בחדרים קטנים שעשו זאת. לא להכיל את המספרים הללו. עם תחילת החורף והקור העז, הוא התגבר בתוך בתי הכלא, ובבית הכלא רוכזו פעולות עינויים והתעללות. (הנגב), שהיה עד למעשי עינויים והתעללות, וכן בבתי הכלא של (גלבוע, מגידו ועופר), והוועד הבינלאומי של הצלב האדום נמנעו מלבצע כל ביקור בבתי הכלא במקביל להפסקה מוחלטת של ביקורי המשפחה.

הסלמה של פשעים רפואיים נגד עצירים חולים ופצועים:

הנהלת בית הסוהר הכיבוש לא הפסיקה לבצע פשעים רפואיים נגד אסירים חולים, תוך סחבת במתן הטיפול הדרוש, המהווה את הכלים הבולטים של פשע זה, בנוסף לעיכוב חולים בתנאים שאינם מתאימים למצבם הבריאותי. פשעים רפואיים בשנים האחרונות היוו את הפשעים הבולטים ביותר שבוצעו. הם הובילו למות קדושים של אסירים בבתי הכלא של הכיבוש הישראלי. עם זאת, לאחר ה-7 באוקטובר, וכמו כל הפשעים הקבועים שביצע הכיבוש במשך עשורים רבים, היא הסלימה. את הפשעים הרפואיים, ופשע זה תפס כמה רמות לאחר ה-7 באוקטובר, ביניהם: הנהלת הכלא הפסיקה להעביר אסירים. חולים שזקוקים למעקב צמוד. כמו כן הפסיקה להעביר אסירים לבתי חולים, אסרה עליהם לצאת אפילו לבתי חולים. (מרפאת כלא), ובכוונה לא העניקה טיפול למאות אסירים ועצורים שהיו נתונים להתעללות ועינויים, והותירה אותם ללא כל טיפול, למרות פציעתם, וכך זה שיקף. עשרות עדויות של עצורים ששוחררו , וחולים רבים עברו פעולות של דיכוי, העברה והתעללות. הנהלת הכלא הגבילה מאוד את עבודת הצוותים המשפטיים במעקב אחר תיקים רפואיים רבים הקשורים לאסירים עם מחלות כרוניות. מחלק מהאסירים הוחרמו מכשירים רפואיים, כגון משקפיים וקביים, ולאור הנתונים הללו, מספר האסירים החולים והפצועים גדל עם ההתעללות והעינויים המתמשכים, בנוסף למדיניות ההרעבה, שהכבידה כבד על מציאות חיי הכלא לאסירים.

מוסדות האסירים קראו למדינות הגבוהות שחתמו על אמנות ז'נבה להפעיל לחץ על המדינה הכובשת להפסיק את תוקפנותה נגד העצורים הפלסטינים.

היא גם קראה להקים ועדת חקירה בינלאומית ניטרלית ועצמאית שתחקור את הפשעים שבוצעו נגד עצירים פלסטינים מאז 7 באוקטובר, ולהפעיל לחץ לעצור את הפשע ההסלמה של מעצר מנהלי.

היא קראה לוועד הבינלאומי של הצלב האדום לשאת באחריותו כגוף הבינלאומי המוסמך לבחון את מצבם של עצורים פלסטינים, לבקר אותם במקומות המעצר שלהם ולהודיע למשפחותיהם על מקום הימצאו ותנאי מעצרם, ב. בנוסף לביקור בבתי הכלא כדי לראות את מצב האסירים לאחר ההפרות שפקדו אותם.