באסם אבו ג'ארי: ילדי עזה עומדים בפני מלחמת השמדה וסובלים מתנאי חיים ובריאות קטסטרופליים, בנוסף לשיתוק התהליך החינוכי.

חאלד קזמר: יותר מ-20,000 ילדים נרצחו ויותר מ-40,000 נפצעו בעזה לאחר 7 באוקטובר, מה שמאשר את קיומו של רצח עם.

עבדאללה אלזגארי: מאז ה-7 באוקטובר נעצרו כ-770 ילדים מהגדה המערבית... ומאות מעזה היו נתונים להיעלמות בכפייה.

חלמי אל-עראג': שלטונות הכיבוש מבקשים להטיל אימה על ילדים ולהשאיר אותם במצב מתמיד של פחד במטרה להרוג את רוח המאבק שלהם.

ויסאם סחוויל: המראות הנוראיים והחוזרים של הרג, אלימות והרס גורמות להפרעות פסיכולוגיות חמורות בקרב ילדים פלסטינים.

ד. סמאח ג'בר: ילדי עזה חיים במציאות מאוד מסוכנת ובלתי נסבלת ומתמודדים עם זעזועים אדירים שדורשים שנים להתאושש.

הוא חושף את הפגיעה השיטתית והגוברת בילדים פלסטינים, במיוחד ברצועת עזה, על ידי הכיבוש הישראלי, על רקע תנאים הומניטריים קטסטרופליים כתוצאה ממלחמת רצח העם המאיימת כעת על קיומם וזהותם.

Officials and specialists confirm, in separate conversations with “ے”, that these crimes unfolded in an unprecedented manner, with a significant increase in the number of martyrs and wounded among children, whose number is estimated at more than 20 thousand martyrs and tens of thousands של פצועים, בנוסף להרס של מתקני בריאות וחינוך, מה שהופך את... התנאים ההומניטריים ברצועת עזה טראגיים עוד יותר, ומצביעים על כך שהפרקטיקות הללו מדגישות ניסיונות שיטתיים למחוק את זהותם של ילדים פלסטינים ולאיים על עתידם .

הם מציינים כי התיאור שנתן הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, למתרחש באומרו: "עזה הפכה לבית קברות לילדים" משקף את היקף הטרגדיה שחווים ילדים שם, המאיימת על קיומם. יציבות פסיכולוגית.

פשעי רצח עם מתבצעים בכל האמצעים

באסם יוניס אבו ג'ארי, חוקר אקדמי במרכז אל-מזאן לזכויות אדם בעזה, מאשר כי רצועת עזה עדה לרצח עם מתמשך שבוצע על ידי כוחות הכיבוש הישראלי, המכוון לאוכלוסייה האזרחית, בעיקר ילדים, המהווים כ-47% מהאוכלוסייה. סך האוכלוסייה.

הוא מסביר שפשעי רצח עם מבוצעים בכל האמצעים הגורמים למידת הסבל הגדולה ביותר, שכן ילדים נהרגים ונפצעים קשה, והם סובלים מתנאי חיים, בריאות וחינוך קטסטרופליים.

אבו ג'ארי מאשר שהסטטיסטיקה לגבי הרג ילדים מאז 7 באוקטובר 2023 ועד עכשיו, היא סטטיסטיקה מזעזעת, למעט מקרי מוות כתוצאה ממגיפות או רעב, שהוחרפו בשל המחסור בסיוע ובאספקת מזון, ואלפי ילדים סובלים. פציעות קשות הגורמות לנכויות ולעיוותים לצמיתות כתוצאה משימוש בנשק קטלני וחסר הבחנה של חפצים אזרחיים.

אבו ג'ארי מציין שילדים מתמודדים עם תנאים טראגיים חסרי תקדים, שכן הם נאלצים לעמוד בתורים ארוכים כדי להשיג מים או ליד דלתות ההוספיסים כדי לקבל מעט אוכל, או סובלים מהקור בנוסף, ילדים נתונים למעצר בתנאים קשים, כולל מכות ומחסור במזון לתקופות ארוכות.

החוקר אבו ג'ארי מציין כי מספר הילדים שאיבדו את אחד מהוריהם או את שניהם עקב המלחמה מוערך בכ-35,060 ילדים, וילדים אלו חיים בסביבה מסוכנת ביותר, במיוחד מכיוון שרוב תושבי רצועת עזה נעקרו מבתיהם ומתגוררים כעת באוהלים חסרי צורכי החיים הבסיסיים ביותר.

אבו ג'ארי מסביר כי כ-74% מהאוהלים הנוכחיים הפכו לבלתי שמישים, כאשר 100,000 אוהלים מתוך 135,000 זקוקים להחלפה מיידית בנסיבות אלו, העקורים - כולל ילדים - סובלים ממחסור חמור במזון ובמים מותפלים, וגם חסרים להם. האמצעים לחימום ובגדי חורף, בזמן שרשויות הכיבוש מונעות יבוא בגדים ורואים בהם "צרכים מיותרים".

היעדר טיפול רפואי ושיתוק התהליך החינוכי

אבו ג'ארי מאשר שילדים ברצועת עזה סובלים גם ממחסור בשירותי בריאות עקב הכוונה של מתקנים רפואיים ואנשי בריאות ומניעת כניסת תרופות גם התהליך החינוכי היה משותק לחלוטין לאחר שנפגעו בתי ספר ומוסדות חינוך , כשהם הפכו למרכזי מקלט לעקורים.

אבו ג'ארי מסביר כי אלפי תלמידים ומורים נהרגו כתוצאה מההפצצה הישראלית, בעוד שגני ילדים, בתי ספר ואוניברסיטאות נהרסו באופן נרחב.

אבו ג'ארי מדגיש כי שלילת זכותם של פלסטינים לחינוך מהווה הפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי וחוק זכויות האדם הבינלאומי, ומציין כי חינוך הוא אמצעי חשוב להתקדמות ופיתוח, וכן מסייע לאנשים וקהילות להתנגד לכיבוש ולצאת מהמעגל. של עוני ודחיקה לשוליים.

אבו ג'ארי מציין כי תושבי עזה - כולל ילדים - חיים במצב של חוסר ביטחון, שכן אין אזור בטוח ברצועה, שכן בתים מופצצים על ראשי תושביהם ובתי ספר ומרכזי מקלט המזוהים עם הסיוע. הסוכנות (אונר"א) ממוקדת בטילים, ומסבירה כי התנאים הללו הופכים את עזה ל"בית קברות לילדים", עם כ-43 ילדים נהרגים מדי יום מאז תחילת המלחמה.

אבו ג'ארי מציין כי ילדים סובלים מתת תזונה כתוצאה ממלחמת ההשמדה ברצועת עזה, בנוסף למחלות הנובעות מזיהום מים, לרבות מי שתייה.

אבו ג'ארי מדגיש את הצורך של הקהילה הבינלאומית לפעול בדחיפות וביעילות כדי לאלץ את ישראל להפסיק את פשעי הג'נוסייד שלה ולהטיל הפסקת אש בעזה, ביישום החלטות מועצת הביטחון של האו"ם.

אבו ג'ארי מדגיש את החשיבות של העמדתם לדין של מבצעי פשעים נגד אזרחים וילדים וסיום מצב הפטור מעונש, וקורא להפסיק את אספקת הנשק והתחמושת לישראל.

אבו ג'ארי קורא לסוכנויות האו"ם ולמוסדות הבינלאומיים להגביר את מאמציהם ללחוץ על רשויות הכיבוש להפסיק את ההפרות ולהבטיח את כניסת הסיוע ההומניטרי לעזה.

אבו ג'ארי מדגיש כי ההגנה על זכויותיהם של ילדים פלסטינים, לרבות זכויותיהם לחיים, חינוך ובריאות, חייבת להיות בראש סדר העדיפויות לנוכח האסון ההומניטרי הזה.

אבו ג'ארי מסביר כי המשבר הזה מצריך פעולה בינלאומית מיידית להצלת ילדי עזה מגורלם הטראגי, המשקפת את היקף הסבל שחווה רצועת עזה עקב מלחמת העם שהיא חשופה אליה כבר קרוב ל-14 חודשים ברציפות.

הסלמה חסרת תקדים בהתמקדות בזכויות היסוד של ילדים

חאלד קזמר, מנכ"ל ההגנה לילדים בינלאומיים - פלסטין, מאשר שהכוונה של הכיבוש הישראלי בילדים פלסטינים היא לא דבר חדש, אלא מדיניות שיטתית מאז תחילת הכיבוש הישראלי של פלסטין. עם זאת, מה שקרה לאחר 7 באוקטובר , 2023 היוותה הסלמה חסרת תקדים בהתמקדות בזכויות היסוד של ילדים פלסטינים, במיוחד זכותם לחיים, שהופרה על ידי רצח המוני נרחב.

לדברי קזמר, מספר הילדים הפלסטינים שנהרגו ברצועת עזה לאחר ה-7 באוקטובר עלה על 20,000 ילדים, שגופותיהם עדיין מתחת להריסות, בעוד שיותר מ-40,000 נפצעו בפציעות שונות קורבנות, אלא חושפים את הפשע של רצח עם המתבצע רשויות הכיבוש נגד אזרחים חסרי הגנה, תוך התמקדות בילדים המהווים את עתיד העם הפלסטיני.

קזמר טוען כי הכיבוש הישראלי, ככוח הקיים על פי המשפט הבינלאומי, מחויב לספק ולהבטיח זכויות בסיסיות של ילדים, ובעיקר הזכות לחיים, אך המציאות מצביעה על ההפך, שכן מדיניות של הרג המוני והרס שיטתי נהוגה במדינה. רצועת עזה.

קזמר מציין כי הזכות לחינוך מייצגת מטרה ישירה במדיניות הכיבוש מאז תחילת מלחמת ההשמדה איבדה רצועת עזה את מרכיבי החינוך הבסיסיים, שכן על פי נתונים סטטיסטיים של המשרד נהרסו יותר מ-830 בתי ספר. של החינוך, ורוב בתי הספר הנותרים הפכו למרכזים למקלט אזרחים שאיבדו את בתיהם.

קזמר מציין כי בנוסף לכך, יותר מ-12,000 תלמידי בית ספר נהרגו, ויותר מ-600 מורים, גברים ונקבות, נהרגו. ההרס הזה הפך את התהליך החינוכי לכמעט בלתי אפשרי, שכן העדיפות כעת היא לשמור על חיי הילדים לאור ההפצצות וההתכוונות חסרי ההבחנה של מרכזי אוכלוסייה.

שלילת חינוך מילדים היא פשע שמטרתו למחוק את זכרם

לדברי קזמר, הגדה המערבית הייתה עדה להתמקדות בחינוך בדרך אחרת, דרך ניסיונות למחוק את הזהות הפלסטינית באמצעות ניסיונות לעוות את תוכנית הלימודים הפלסטינית ולהטיל תכניות לימודים בהתאם לנרטיב הכיבוש, או שיבוש בתי ספר עקב פלישות.

קזמר מדגיש כי שלילת זכותם לחינוך מילדים פלסטינים מייצגת פשע שמטרתו למחוק את הזיכרון והזהות התרבותית של הילד הפלסטיני, מה שמאיים על עתידו ומונע ממנו לגבש את אישיותו ואת זהותו הלאומית.

בנוסף לחינוך, תחום הבריאות ספג מכות קשות שהפכו את מתן הטיפול הרפואי לילדים לבלתי אפשרי כמעט. קזמר מסביר כי בתי חולים נהרסו, בעוד שהגעת תרופות וציוד רפואי הפכה לבלתי אפשרית עקב המצור. לילדים פצועים אין הזדמנות לטיפול, מה שמוביל לעלייה במספר מקרי המוות על בסיס יומי.

השתמש במזון ובמים כנשק מלחמה נגד אזרחים

קזמר מציין כי הכיבוש השתמש במזון ובמים כנשק מלחמה נגד אזרחים, בעיקר ילדים, ומזון בסיסי וציוד רפואי נותקו, מה שאילץ אלפי ילדים להתמודד עם סכנת רעב ועקירה.

למרות שחומרת הפשעים בגדה המערבית פחותה בהשוואה לעזה, קזמר מאשרת כי מדיניות הפגיעה בילדים נמשכת מאז תחילת השנה הנוכחית, יותר מ-88 ילדים פלסטינים נהרגו בגדה המערבית.

קזמר מציין כי הפשעים הללו לא היו מתרחשים ללא השותפות הבינלאומית עם הכיבוש הישראלי, המורכבת ממתן הגנה פוליטית, צבאית ותמיכה כספית למדינה הכובשת, כמו ארצות הברית, בריטניה וגרמניה ממשיכות לספק לישראל נשק, תוך מתן כיסוי פוליטי המונע ממנו לתת דין וחשבון בפורומים בינלאומיים.

קזמר מאשר כי הצהרותיהם של גורמים בינלאומיים, כמו הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, שאמר כי "עזה הפכה לבית קברות לילדים", שמצטלבות בהצהרות קודמות של מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, לחשוף את הבושה של מדינות שטוענות לזכויות אדם ומתיימרות להגן על החוק הבינלאומי זה מעלים עין ממה שקורה ברצועת עזה כי הפושע הוא הכיבוש הישראלי.

בנוגע למאמצים הנדרשים, קזמר קורא להפעיל את מערכת האחריות הבינלאומית, לרבות תפקידו של בית הדין הפלילי הבינלאומי במשפט פושעי מלחמה ישראלים.

קזמר מאשר כי המשך השתיקה הבינלאומית ושותפותן של כמה מדינות גדולות לפשעי הכיבוש היא הסיבה העיקרית להחמרה והמשך של פשעים אלו.

קוזמר מאשר שמה שקורה היום בפלסטין הוא פגיעה שיטתית בילדים פלסטינים במטרה להרוס את המבנה הפסיכולוגי, החינוכי והבריאותי שלהם, לא רק מאיימים על ההווה, אלא גם על עתידו של העם הפלסטיני כולו ניסיון למחוק את זהותם ולהרוג את רוח ההתנגדות שלהם.

קוזמר מדגיש כי הזכויות הבסיסיות של ילדים פלסטינים, הכוללות את הזכות לחיים, חינוך, בריאות ומזון, אינן רק סיסמאות, אלא הן זכויות המובטחות על פי החוקים והאמנות הבינלאומיות עם זאת, זכויות אלו מופרות על בסיס יומי מול הקהילה הבינלאומית, העומדת חסרת אונים או שותפה לפשעים אלו.

קזמר מאמין שהצלת ילדים פלסטינים והבטחת זכויותיהם מצריכים רצון מדיני בינלאומי אמיתי שישים קץ לפשעים הללו ומחזיר את זכותם של הילדים לחיים הגונים ועתיד בטוח.

פעולות תגמול נרחבות

ראש מועדון האסיר, עבדאללה אלזגארי, מאשר כי הכיבוש הישראלי ממשיך לפגוע באופן שיטתי בילדים פלסטינים מאז תחילת כיבוש השטחים הפלסטיניים, אך מדיניות זו הסלימה באופן חסר תקדים לאחר השביעי באוקטובר האחרון.

אל-זגארי מסביר כי הכוונת מכוונת זו של ילדים מתרחשת במסגרת פעולות נקמה רחבות היקף נגד העם הפלסטיני, שבהן ילדותם של ילדים נגנבת וחלומותיהם מושמדים, ומותירות השפעות הרסניות על ההווה והעתיד שלהם.

אל-זגארי מציין שילדים פלסטינים חיים במצב של היסטריה כתוצאה מכוונתם הישירה על ידי הכיבוש, שכן הם סובלים מהשפעות פסיכולוגיות חמורות.

אל-זגארי מאשר כי הכיבוש מבקש, באמצעות מדיניות זו של הרג, מעצר והכוונה לחינוך, להרוס את המבנה הבסיסי של החברה הפלסטינית, בניסיון להרוג את המורל של העם הפלסטיני כולו.

מעצרים מאסיביים של ילדים, עינויים, רעב והיעלמות כפויה

בנוגע לגדה המערבית, מסביר אל-זג'ארי כי קצב הפגיעה בילדים עלה להפליא, שכן התקופה מאז 7 באוקטובר הייתה עדה למעצרם של כ-770 ילדים עדיין נמקים בבתי סוהר כיבוש, שם נחשפו לסוגים שונים של הפרות, כולל עינויים, הרעבה ושלילת זכויותיהם הבסיסיות, והעלבונות המתמדים, בנוסף למות הקדושים של מספר רב של ילדים בגדה.

אל-זגארי מציין כי מאות ילדים ברצועת עזה נעצרו ולאחר מכן נהוגה נגדם מדיניות ההיעלמות הכפויה הם היו נתונים להפרות מסוגים שונים, ואין לגביהם סטטיסטיקה מדויקת, כמו אסירים אחרים בעזה. היו נתונים למדיניות של עינויים שיטתיים והיעלמות כפויה לאחר ה-7 באוקטובר.

אל-זגארי מציין כי רבים מהילדים הללו שנעצרו היו נתונים לפשעים רפואיים ולהפרות פיזיות ופסיכולוגיות שיטתיות, שכן מה שמכונה "מחלת הגרדת" התפשטה בשורותיהם בירושלים, הטיל הכיבוש מעצר בית על עשרות ילדים פלסטינים מאז 7 באוקטובר, ועלייה במשך העונשים שנגזרו על ילדים.

הוא מדגיש כי מדיניות הכיבוש אינה מוגבלת למעצר ותקיפה פיזית, אלא מתרחבת לפגיעה במערכת החינוך של ילדים פלסטינים. זה מנע מילדים רבים לחזור לבתי הספר שלהם כתוצאה מהמצור והמבצעים הצבאיים, שהם חלק מאסטרטגיית הכיבוש להתעלם מהדורות הפלסטינים ולערער את התשתית החינוכית.

אל-זגארי מבקר את חוסר היכולת של הקהילה הבינלאומית לכפות על הכיבוש הישראלי ליישם הסכמים בינלאומיים הקשורים לזכויות ילדים, לרבות האמנה לזכויות הילד.

אל-זגארי מסביר כי המערכת הבינלאומית, לרבות מועצת הביטחון ומועצת זכויות האדם, נכשלה בנקיטת צעדים נחרצים להטלת חובות אלו על המדינה הכובשת, מה שמעודד אותה להמשיך ולבצע את הפרותיה ללא כל הרתעה.

אל-זגארי קורא למעצמות הבינלאומיות הגדולות השולטות במועצת הביטחון ובמועצת זכויות האדם להתערב בדחיפות כדי לאכוף את מחויבותה של המדינה הכובשת לחוקים ולהסכמים בינלאומיים הקשורים לזכויות ילדים.

אל-זגארי מדגיש כי יישום החוקים הללו הוא צעד חיוני להגנה על ילדים פלסטינים מפני הפרות מתמשכות ולהבטיח את עתידם נקי מפחד וסבל.

אל-זגארי מסביר שמה שנדרש הוא לא רק גינוי, אלא נקיטת צעדים ממשיים כדי להבטיח שהכיבוש יישא באחריות לפשעיו, ולעצור את ההפרות המשפיעות על ילדים פלסטינים על בסיס יומיומי, כדי להבטיח ילדות בטוחה. עתיד טוב יותר לילדים האלה שסובלים תחת עול הכיבוש.

אידיאולוגיה פשיסטית הקוראת לחיסול הפלסטינים

חלמי אל-עראג', מנהל מרכז הוריאט לזכויות האזרח וההגנה "הורייאט", מאשר כי הכוונת ילדים על ידי הכיבוש הישראלי מהווה חלק ממדיניות שיטתית להטיל אימה על הדור הזה, ומטרתה להרוג ילדים בהקשר של פשע רצח עם מכוון לעם הפלסטיני.

אל-עראג' מסביר כי הכיבוש ממשיך לבצע פשעים נגד ילדים כדי להבטיח שהם לא יגדלו להיות גברים שהם חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ומההתנגדות שלו.

אל-עראג' מציין כי מדיניות זו נופלת במסגרת אידיאולוגיה ישראלית פשיסטית הקוראת לחיסול פלסטינים, כולל ילדים, בטענה שהם "לוחמים פוטנציאליים" בעתיד.

אל-עראג' מציין כי גישה ישראלית זו אינה חדשה, שכן שפה זו הייתה בשימוש כבר שנים רבות, והיא ניכרת היטב בהצהרותיהם של גורמים ישראלים הרואים אפילו בילדים איום.

אל-עראג' אומר: "מדיניות זו אינה קשורה רק לאירועי ה-7 באוקטובר, אלא משקפת את התוכנית האידיאולוגית של הממשלה הפשיסטית הזו, שהכריזה מאז עלייתה לשלטון תוכניתה המכונה התוכנית המכרעת מעניקה לעם הפלסטיני שלוש אפשרויות: הגשה, עזיבה או מוות ומאסר".

לגבי הצהרותיו של לצריני, שתיאר את עזה כ"בית קברות לילדים", אל-עראג' מאשר כי הצהרה זו באה משום שילדים ונשים מהווים 70% מסך יותר מ-44,000 הקדושים שנרצחו כתוצאה מהתוקפנות הישראלית המתמשכת.

אל-עראג' אומר: "מה שהופך את המצב לטראגי יותר הוא שנשים בעזה נענשות על שילדו את הילדים האלה, כאילו הכיבוש מעניש אמהות על שילדו את הדור הבא".

אל-עראג' מסביר כי המטרה של מדיניות זו אינה מוגבלת רק להרג ילדים, אלא גם מעבר לניסיון להתעלם מהם, לעקור אותם ולשבור את רצונם.

אל-עראג' אומר: "הכיבוש שואף להטיל אימה על ילדים ולהשאיר אותם במצב מתמיד של פחד, במטרה להרוג את רוח המאבק שלהם, אך הניסיון הפלסטיני מאשר כי הפשעים הללו לא שברו את רצונם של הדורות הקודמים והרצון. לא לשבור את הדור הנוכחי, אלא להגביר את התעקשותם על חופש".

אל-עראג' מציין שילדים בעזה ישאלו את עצמם בעתיד מדוע כוונו אותם באכזריות כזו, ומדוע בתיהם הופצצו ומשפחותיהם נהרגו על ידי מטוסים אמריקאים לעיני כל העולם.

אל-עראג' אומר: "למרות הנסיבות הטרגיות הללו, האדם הפלסטיני מטבעו שואף לתקווה ולחופש, וניסיונות הכיבוש לא יצליחו להכניע אותו", וקורא לקהילה הבינלאומית לנקוט בפעולה דחופה כדי להטיל אחריות על הכיבוש הישראלי הפשעים שלה.

אל-עראג' אומר: "למרות הוצאת החלטות בינלאומיות, כמו החלטות בית הדין הבינלאומי ומועצת הביטחון, השתיקה של העולם לנוכח רצח העם הזה היא מדהימה. מה שדרוש היום הוא התעוררות בינלאומית כדי לשים קץ לשתיקה הזו. להפעיל לחץ על הכיבוש".

אל-עראג' מדגיש את חשיבות תפקידם של ארגונים בינלאומיים, כמו האו"ם ויוניסף, באחריות לכיבוש, ומדגיש כי החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט מהווה את תחילת הדרך. להשגת צדק בינלאומי והבטחת ההגנה והזכויות של ילדים פלסטינים.

שלילת ילדים מזכויותיהם הבסיסיות ביותר המובטחות על ידי החוקים הבינלאומיים

מנהל מחלקת המחקר והתיעוד במרכז לטיפול ושיקום נפגעי עינויים, ויסאם סחוויל, מאשר כי הילדות הפלסטינית חיה באחד התנאים הטרגיים והמורכבים בעולם, לאור הכיבוש הישראלי והמשך דרכו. מדיניות דיכוי.

סחוויל מסביר שילדים פלסטינים נשללים מהזכויות הבסיסיות ביותר שלהם המובטחות על ידי חוקים בינלאומיים, כמו הזכות לחיים, ביטחון, חינוך ושירותי בריאות.

סחוויל מציין כי הכיבוש הישראלי פוגע בכוונה ישירה בילדים, בין אם באמצעות הפצצות אוויריות או ירי כדורים חיים, או אפילו פצצות, מה שמוביל למותם ולפציעתם של אלפים מהם, ופציעות אלו, במקרים רבים, משאירות פיזית ופסיכולוגית קבועה. השפעות על הילדים, אשר מעמיק את סבלם ומגביל את יכולתם לחיות חיים נורמליים.

סחוויל מציין כי מה שהכיבוש הישראלי עושה אינו מוגבל רק להרג ופציעה, אלא כולל גם הריסת בתים ועקירת משפחות, מה שמונע מהילדים סביבה בטוחה ויציבה.

סחוויל מציין כי הכיבוש עוצר מאות ילדים מדי שנה ומכניס אותם לכלא בתנאים קשים, שבהם הם נתונים להתעללות פיזית ופסיכולוגית, תוך הפרה בוטה של אמנות בינלאומיות הקובעות הגנה על זכויות הילדים.

סחוויל מראה כי סצנות חוזרות ושוברות לב של הרג והרס מובילות להפרעות פסיכולוגיות חמורות בקרב ילדים פלסטינים, כגון פחד כרוני, סיוטים והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), ואובדן חברים ובני משפחה עקב אלימות מותיר עמוקות. פצעים בנפשם ומגביר את תחושת הייאוש שלהם.

בנוגע לחינוך, מסביר סחוויל שבתי ספר רבים מופצצים או נסגרים, מה שמונע מהילדים לסיים את לימודיהם.

סחוויל מציין כי אמצעים ישראליים, כמו חסמי ביטחון, מקשים על הגעה למוסדות חינוך, מה שמכפיל את סבלם של התלמידים.

סחוויל מאשר שמניעת חינוך מילדים משפיעה לא רק על יחידים, אלא גם משפיעה על עתידו של העם הפלסטיני כולו, ויוצרים דורות שסובלים מתסכול וייאוש.

סחוויל מדגיש כי התמקדות בילדים פלסטינים אינה אקראית, אלא חלק ממדיניות ישראלית שיטתית שמטרתה להחליש את החברה הפלסטינית.

סחוויל מסביר כי מדיניות זו יוצרת מצב של טרור ופחד בקרב משפחות, מחלישה את הקשרים החברתיים ומובילה להרס המבנה החברתי הפלסטיני.

סחוויל טוען כי התמקדות בילדים מהווה הפרה חמורה של החוק הבינלאומי, ומציינת כי הקהילה הבינלאומית נושאת באחריות גדולה להגן על ילדים אלה ולהבטיח את זכויותיהם.

סחוויל מציין כי היעדר אחריות בינלאומית אפקטיבית מעודד את הכיבוש להמשיך בהפרותיו, וקורא לתעד פשעים אלו ולבנות תיקים משפטיים להעמדה לדין של מבצעי פשעי מלחמה.

סחוויל מביע את דאגתו מהשפעתן של הפרות אלו על היווצרות אישיותם של ילדים פלסטינים, ומסביר כי הדורות שנפגעו עלולים לסבול מהפרעות נפשיות וחברתיות המונעות את יכולתם לבנות עתיד יציב.

סחוויל טוען כי המשך הפשעים נגד ילדים מאיים על השאיפה הלאומית הפלסטינית, ומצביע על הצורך לחדש בדחיפות את התהליך החינוכי ולחזק את המאמצים לחייב את הכיבוש באחריות.

סחוויל מציין כי לפשעים נגד ילדים פלסטינים אין תקופת התיישנות, ומציין את העמדה לדין של מבצעי פשעים בבוסניה והרצגובינה כדוגמה לאפשרות להשיג צדק.

סחוויל קורא לקהילה הבינלאומית לנקוט בצעדים קונקרטיים כדי לעצור את ההפרות הישראליות נגד ילדים פלסטינים ולהבטיח להם עתיד בטוח.

אובדן בבריאות הנפשית והפיזית

תאר את דר. סמאח ג'בר, ראש היחידה לבריאות הנפש במשרד הבריאות, הגדיר את מציאות הילדות בעזה כ"מסוכנת מאוד", וציין כי ילדים שם מתמודדים עם טראומה עצומה כתוצאה מהתוקפנות הישראלית המתמשכת, והם זקוקים לשנים כדי להתאושש. .

ג'בר מסביר שנשירה מהחינוך, בנוסף לאובדן בבריאות הנפשית והפיזית, היא אחד האתגרים הגדולים ביותר.

ג'בר אומר: "אובדן ההשכלה אינו מוגבל רק לירידה ביכולות הקוגניטיביות של ילדים, אלא כולל גם את היעדר המסגרת החברתית והפסיכולוגית המזינה את התפתחותם הטבעית".

ג'אבר מאשר כי להיקף הזעזועים שילדים בעזה נחשפו נדרשות שנים רבות להתאושש מהשפעותיהם, שכן אובדנים אלו מעמיקים את הטרגדיה של הילדים וגורמים להם לחיות בסביבה שאינה מתאימה להתפתחותם התקינה.

ג'אבר נוגע בתופעת "שינוי תפקידים", שבה ילדים נושאים בנטל המבוגרים, בין אם בטיפול באחיהם הקטנים, ובין אם בביצוע עבודה החורגת מיכולתם, כגון נשיאת מים או טיפול במשפחותיהם הנפגעות, מה שמונע מהם חיים את ילדותם ומשפיעים לרעה על התפתחותם הפסיכולוגית והחברתית.

ד"ר מאשר ג'אבר אמר כי פגיעה בילדים בעזה מייצגת התמקדות ישירה לעתידה של פלסטין, ואמר: "ילדים הם העתיד של פלסטין, ומי שמבקש להשמיד את העם הפלסטיני רוצה לסיים את קיומם של פלסטינים בריאים בעתיד".

ג'אבר מאשר כי התיאור של עזה כ"בית קברות לילדים" הוא תיאור מדויק, לאחר שיותר מ-20,000 ילדים נרצחו, בנוסף למספר הרב של ילדים שנותרו ללא טיפול מבוגר ישיר, עקב אובדן של הוריהם או האפוטרופוסים שלהם.

ג'בר מדגיש כי הסבל הוא לא רק במספר האנוסים, אלא משתרע על הידרדרות באיכות חייהם של הילדים השורדים, שחיים בפחד מתמיד ובאימה יומיומית שמקרבת את חייהם למוות.

לדבריה, "עזה היא כבר לא רק בית סוהר גדול כפי שתיארנו אותה בעבר. אדרבא, היום היא הפכה לבית קברות גדול שבו קבורים הילדות והעתיד".

השלכות חמורות של הרס מוסדות חינוך בעזה

ד"ר דיבר. ג'אבר הביע את ההשלכות החמורות של הרס מוסדות החינוך בעזה, בהתחשב בכך שהאובדן הנוכחי בחינוך עולה על מה שקרה במהלך מגיפת קוביד-19, שכן החינוך הושפע באופן גלובלי אך חלקי בלבד, בעוד שבעזה, אובדן ההשכלה פירושו הרס מוחלט של בתי ספר וניפוץ תקוות לחינוך לשנים הבאות.

ג'בר מביעה את פליאתה על "השתיקה העולמית" בנוגע להרס הזה, שמתנגש עם עמדות בינלאומיות התומכות בזכות לחינוך.

ג'אבר מדגיש כי טיפול במצב קטסטרופלי זה דורש מאמצים פוליטיים דחופים לעצור את התוקפנות, ההרג והעקירה הישראלית, ומציין כי סעד הומניטרי דחוף הפך להכרח עליון כדי לענות על הצרכים הבסיסיים של הפלסטינים.

"אנחנו מדברים על מצב טרגי המאופיין ברעב ואובדן צרכים בסיסיים, שהוא בלתי נסבל וחייב להיפסק מיד", אומר ג'בר.