מי יוריד את נתניהו מהעץ ואיך?!

יותר מחמישים יום לאחר השביעי באוקטובר, לאחר מות הקדושים של יותר מעשרים אלף אזרחים פלסטינים, לאחר עקירת מיליון אזרחים פלסטינים שלווים, לאחר ההריסה והחבלה בתשתיות ברצועת עזה, לאחר הריסת מסגדים, הותקפו כנסיות ובתי חולים ברצועה ולאחר עקירתם של עשרות אלפי תושבי סייף ומקלטיהם בבתי הספר, הישות לא השיגה אף אחת מיעדיה שהתחייבה להשיג, למרות הדם שנשפך, הבניינים שהושמדו, וההרס שהושג, הנחישות והרצון עדיין גבוהים.
למרות כל זאת, קול ההיגיון, החוכמה, הפיכחון והאובייקטיביות נעדר ונעדר בהנהגה הפוליטית הישראלית ואף המערבית, הפועלת באופן אישי ודוחפת את העניינים לקראת פרסונליזציה. נתניהו מגן על עתידו הפוליטי ועל החשש הגדול שלו ממשפטים פליליים קרובים, מקומיים ובינלאומיים, ואובדן מעמד ההנהגה בליכוד והדחתו, ונפילת מפלגתו בכל בחירות הקרובות והשגת מחצית מהמפלגה. המושבים הנוכחיים לפי סקרי דעת קהל. לכן, אתה רואה אותו, בוקר וערב, חוזר על שיאו השבור עליו חוזרת ההנהגה הישראלית מאז ה-7 באוקטובר, כלומר השמדת תנועת חמאס והחזרת כל האסירים הישראלים. ביידן גם עקב אחריו, בתקווה להיבחר מחדש לסיבוב שני.
נתניהו עוקב בהקצנה המדממת הזו אחרי חברי ממשלתו מהימין הקיצוני כמו מוטריך ובן גביר, הליכודים כמו גלנט והדתיים כמו אריה דרעי. גם מי שקוראים לעצמם האופוזיציה, כלפיד ובני גנץ, הלכו בעקבות נתניהו בדרישותיו הקיצוניות, כל אחד להשיג מטרה אלקטורלית וניצחון אישי באמצעות ניצול דם פלסטיני. כל המפלגות הציוניות והחברה הישראלית הובלו על ידי מטרות שהאמינו בהן וחזרו עליהן כמו תוכי, ודמיינו להגשים אותן, בעוד הימים, האמת והעובדות מגלים שהן רחוקות מהשגתן.
כולם הימרו על הפסקת האש שנמשכת כבר ימים, שיחשפו פרצה לכאן או לכאן שדרכה יוכלו להיכנס, במקום להמר על המימד ההומניטרי, הם הופתעו שהפסקות ההפוגה הללו שיקפו את הציפיות הביטחוניות שלהם, שכן הם תוארו עם תוצאות חיוביות, בעיקר בנוגע ליחס ההומני שהעניקו הפלגים לעצורים, לנשים ולילדים. אפילו הכתבים הצבאיים הכירו ביחס אנושי זה, והם לא הצליחו להתחמק מעמדות אלו, להתחמק מהן או להפריך אותן. עד היום לא אירחה התקשורת הישראלית כזה או אחר מהעצורים הישראלים, שהיו בידיהם של התנגדות, מחשש שיגידו את האמת המרה, ומחשש לחוויות קודמות. כמו הצהרותיהם של קשישי יוכבד לבשיסטים, ולהימנע ממסרים עתידיים כמו הודעת דניאל אלוני.
מה שהחמיר את המצב עבור הצד הישראלי היה הירידה המיידית בתמיכה בנרטיב הישראלי לאחר ה-7 באוקטובר. להיפך, התמיכה בנרטיב הפלסטיני גברה בעוצמתה במקומות שנחשבו למעוזי הנרטיב הישראלי, כמו לונדון, וושינגטון , ניו יורק ופריז. הפגנות התמיכה המתמשכות בצד הפלסטיני מילאו את המקומות הללו בצורה בלתי נתפסת, בלתי פוסקת ובלתי צפויה, כך שתמונות, כרזות ופוסטרים מילאו את הכיכרות, הרחובות, הרשתות החברתיות וכלי התקשורת השונים של דפוס, אודיו וויזואלי, למרות ההישרדות החלקית של הנרטיב הישראלי.
למרות התמיכה המתמשכת של ג'ו ביידן המושחת וסוד הציוני שלו, בראשות היהודי הציוני, בלינקן, בתמיכה עיוורת במדיניות הישות ובהתקפה שלה על רצועת עזה, אמריקה, על מוסדותיה, מצאה את עצמה נאלצת, תחת לחץ פנימי. , על פילוגיו וריבוייו בבית הלבן, במחלקת המדינה ואפילו בקונגרס, לתמוך בהפסקות ההפוגה המתמשכות, ואפילו בהמשך שלהן, ולבקש לחדש אותן. ולשאוף ברצינות להביא אספקה, נפט, תרופות ומזון , וקוראים לצד הישראלי לצמצם את הנפגעים האזרחיים ואת הנזק לאזרחים. במקום זאת, העניין הגיע לצד האישי של ג'ו ביידן, כך שמה שקורה ברצועת עזה השפיע ישירות על אפשרות היבחרו מחדש לסיבוב שני. הוא מציין את האפשרות שהבית הלבן עצמו והמפלגה הדמוקרטית יישברו ויתפזרו, למרות שבהיסטוריה הייתה תומכת נלהבת של הישות ורוב היהודים מצביעים לה. במקום זאת, עניין זה התרחב לאוניברסיטאות, מוסדות, עיתונים וטלוויזיה אמריקאיים לראשונה במישור של הנושא הפלסטיני.
מה קורה בזירה האירופית ובזירת האיחוד האירופי ממדינות מסוימות, כולל הכחשה וביקורת על הנרטיב הישראלי ותמיכה נמרצת בעניין הפלסטיני, וקריאה להכרה במדינה הפלסטינית ובזכויות הלאומיות ההיסטוריות של הפלסטינים, לא לפגוע באזרחים ולהפסיק הפצצה ופגיעה בהם, והחרמת ערים ומוסדות אירופיים של העיריות והמדיניות של הישות, במיוחד בבלגיה, ספרד, לוקסמבורג, אירלנד, סקוטלנד, שוודיה, נורבגיה, ובפחד בבריטניה ובצרפת, דבר המבשר על שינוי פוליטי עמוק שהוא המתרחש בפעם הראשונה.
יש להצביע כאן על ההישג הגדול ביותר וסכנתו עדיין קיימת, ועל הכישלון המבויש של הסיוט הפוליטי הישראלי-אמריקאי-ערבי, שהוא כישלון התרחיש השטני שהיה חבוי במגירותיהם של נתניהו, ביידן ובלינקן. , הקוראת לעקירה והגליה של אזרחי רצועת עזה למדבר סיני, עם התעוררות העזתים והנהגתם, ועם התנגדות. מצרים והנהגתה ראו בסיוט העקירה של פלסטיני רצועת עזה. פגיעה קשה בביטחון הלאומי המצרי, כך שעמדה נגדה בכל הכוח. ירדן חלקה עמדה זו בכך שדחתה כל צעד אפשרי של עקירה דומה המתרחש בגדה המערבית, מזרחה לכיוון ירדן.
אולי החשוב מכל העניינים הללו, למרות חשיבותם המצטברת והמשולבת, הוא האיתנות האגדית של העם הפלסטיני ברצועת עזה, וחוסר היכולת של הצבא הישראלי להשיג אף אחת מיעדיו למרות שחלפו יותר משבעה שבועות. מאז מסע הדמים שלה, שבו הפרה את כל כללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי הכתוב והמנהגי, ואת אמנות ז'נבה והאג. לשנים 1907 ו-1949, שהוקמו כדי להגן על אזרחים בעתות מלחמה וסכסוך מזוין, אבל הוא דרס אותם מתחת לרגלי הטנקים שלו והטיל עליהם פגזים וטילים ממטוסיו וארטילריה, כך שהסטנדרטים הכפולים הוכחו ללא שמץ של ספק. אין ספק שגודל הפסדיו מטיל צל על תנועותיו העתידיות, אם כי הצהרותיו אינן משקפות זאת.
אחרי כל זה, על האמריקאים לשאול את עצמם ואת תומכי הישות האחרים, מה הלאה, כשהם התחילו להיות חסרי מנוחה והתחילו לשאול את הפוליטיקאים של הישות את השאלה המעצבנת, והישראלים עדיין נמנעים, דוחים ומתחמקים מהתשובה. תומכי ותומכי הישות לא יכולים להישאר צופים לאור לחץ דעת הקהל והרחוב, הם מאמינים שמלחמה זו לא תוביל אלא ליותר הרס, הרג וסבל, במיוחד לאחר השקט היחסי ששרר עם המשך הפסקת האש. למשך ארבעה ימים וצפוי להימשך שבוע לכל הפחות. הם מאמינים שנתניהו ביהירותו, האישיותיות והיהירות שלו יחשוף את האזור לסכנות גדולות. הם השאירו אותו בלימבו במשך שבועות רבים, והם לא יוכלו להמשיך בפרק הזמן הזה, ואכן שר החוץ שלו ציין שבועיים לסיום המבצע הצבאי, ולאחר מכן יתהדק החבל. אבל הוא עדיין מתמרן ומסרב, בתקווה להשיג את מטרותיו, גם אם רק באופן חלקי.
לאור כל העובדות והמשתנים הללו, ולאור הצער והמרירות של אזרחים פלסטינים, על המאמץ הדיפלומטי הבינלאומי להתמקד כיצד להפיל את נתניהו וההנהגה הפוליטית הישראלית מהעץ הגבוה שעליו טיפסו, כדי להימלט מול התוצאות. שהם עדיין תלויים, וחשבו מהן המדרגות הקטנות שיבטיחו שיורידו מהעץ.חלומותיהם הבלתי מושגים, אפילו בלתי אפשריים. ושמלחמתם עלולה להתארך, כפי שהנהגתם מודה, ושעניין זה עשוי להימשך חודשים, שנה או יותר.
אולי יש הצעה להתחיל בשיחות מקיפות על תהליך החילופים, לכלול אנשי צבא שבויים, וביקורים וגישורים שמסתובבים באזור איך להוריד את ההנהגה הפוליטית הישראלית מהעץ, שכן מה שקרה היו רק צעדים קטנים, ו המחליפים היו ילדים או נשים, לא אנשי צבא. אם שיחה כזו תתקיים, היא בהכרח תפתח אופקים חדשים, פרספקטיבה מתקדמת והשתתפות בינלאומית רבת השפעה לפתרון מדיני כולל בצעדים מדורגים בהדרגה על פני פרק זמן מסוים, בליווי חילופי אסירים הדרגתיים משני הצדדים לפי קריטריונים ספציפיים. הרצון להצליח חשוב לאחר הסתמכות על הקב"ה, אך חשוב מכך הרצון להתכונן להצלחה. והתמדה בהתגברות על כל המכשולים, שכן פרי ההצלחה נובע מסבלנות ארוכה!!!