המלחמה ברצועת עזה: עלויות כלכליות ישראליות

מבצע "מבול אל-אקצא" לא הצטמצם להכוונת תקיפות צבאיות, ביטחוניות ופוליטיות נגד הישות הציונית, אלא השפעתו הישירה הגיעה לכלכלת המדינה הציונית, והשפיעה על מגזרי התעשייה, הטכנולוגיה, האנרגיה, הבנקאות, התיירות, תעופה, אוכל ועוד. הכלכלן הראשי בבנק ההשקעות הישראלי - מיטב - חילק את הנזקים לארבע קטגוריות: העלות הישירה של המלחמה, פיצויים על נזקי רכוש, סיוע כלכלי (המשכיות עסקית, תמיכה משפחתית), ואובדן הכנסות המדינה עקב הכלכלה. שביתה, וציין כי אומדן זה גבוה יותר. על פי הערכות בנק ישראל ומשרד האוצר, הם העריכו, באופן לא רשמי, כי ההשפעה תהיה הפסד של 2-3% מהתמ"ג. באותו הקשר, ההפסדים שתספוג המדינה הציונית, על בסיס ההנחה (מית"ב) "שהמלחמה נמשכת כ-60 יום, יעלו ישירות בין 6.17 ל-6.25 מיליארד דולר בדמות עלות הנשק, התחמושת. , וכוחות מילואים", כלומר, זה יהיה כפול מהעלות של מלחמת לבנון. שנית, הוסיפה: "עד סוף 2023, עקב המלחמה, הגירעון התקציבי יזנק בין 3-4% מהתמ"ג לעומת לציפיות לגירעון של 1.5% לפני המלחמה וכי המלחמה תוביל לאובדן הכנסות ממסים - עם ירידה בתוצר בהיקף של כ-7.75 מיליארד דולר".

באשר לתמונה, לשנת 2024 היא תהיה מורכבת יותר, שכן צפוי להיות גירעון בתוצר המקומי הגולמי של 4% לעומת הצפי שלפני המלחמה של 2.5%, מה שיחייב את המשרד של פיננסים לשמור על קצב גיוס חודשי של כ-12 מיליארד שקל (2.9 מיליארד דולר) בשוק האג"ח המקומי, בנוסף לגבות כ-25 מיליארד שקל (6.1 מיליארד דולר) משווקים זרים. לפי הערכות מטף, בסוף 2024 יגדל יחס החוב לתוצר לכ-62%, לעומת כ-59% כיום. כל זה בא על רקע ירידה צפויה בצמיחה הכלכלית ל-2.8% השנה ול-2% ב-2024".

הוצאות הלחימה ליום עולות לישות הציונית כ-250 מיליון דולר, וסך ההוצאה תגדל ככל שהלחימה תימשך. הישות הציונית עשויה אף לקבל מכה פיננסית וכלכלית גם כן, על רקע מצב המיתון הפוקד את כלכלת ישראל. במיוחד שוק העבודה ועסקאות לאינטרסים מסחריים שונים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצידה מסרה כי סקרים שעשתה הראו כי "המלחמה בעזה השפיעה על הפעילות המסחרית, שהיתה משותקת כמעט לחלוטין, כמו גם על שוק העבודה והתנועה, שכן 764 אלף עובדים עדיין מובטלים, שווה ערך ל 18% מסך כוח העבודה", וציין כי מספר זה הוא "המינימום, שיכול להגיע לכמיליון עובדים". באשר למשרד האוצר הישראלי, הוא הציע כי אם המלחמה תימשך שנה או תתפשט לזירות אחרות, "קיימת אפשרות גבוהה למיתון ברבעונים הקרובים, וקיים חשש לאבטלה של 1.8 מיליון עובדים. המהווים 41% מכוח העבודה בשוק הישראלי”.

בין ההערכות הפסימיות ביותר, לפי אנליסטים בוול סטריט, הבנק האמריקאי ג'יי פי מורגן צ'ייס הציע כי "הכלכלה הישראלית תתכווץ ב-11% על בסיס שנתי בשלושת החודשים האחרונים של השנה, עם הסלמה של המלחמה בעזה. סטריפ", כפי שהוא הזהיר כי "ההשפעות יהיו גדולות יותר אם המלחמה תתרחב לכלול חזיתות אחרות". המשבר הכלכלי הישראלי עקב המלחמה הולך ומעמיק וגורם נזק מיידי למגזרים רבים. דו"חות כלכליים ישראלים, ודו"חות של מרכזי מחקר ומוסדות כלכליים בינלאומיים, מאשרים כי המדינה הציונית - בהכרח - תהיה עדה למשבר כלכלי שלא חוותה במשך שנים בשל המלחמה ב"רצועת עזה", בגלל היקף ההוצאות. על המלחמה עדיין קשה להעריך, ולא רק על צבא הכיבוש, אלא בעיקר על החברה הישראלית והמגזרים הכלכליים שהפכו משותקים למרות סיוע אמריקאי נדיב (שלא לומר צבאי).

ככל שהמלחמה תימשך, כלכלת ישראל תמשיך לקבל מהלומות שיפריעו למה שנחשב לאחת הכלכלות המשגשגות בעולם, למעשה, התחזית של העיתון האמריקאי (ניו יורק טיימס) עשויה להיות הדאגה הגדולה ביותר של מדינה ציונית, כאשר דיווחה כי "האפשרות של מלחמה ארוכת טווח תוביל ל... "היא תוביל לכאוס כלכלי מקיף בישראל, בנוסף לאובדן אנוש הרסני".