טלאל סלמאן.. הנעדר הנוכחי

ברגע היעדרותו של טלאל סלמאן, אנו רואים את דמותם של תרים עומרן וד"ר עבדאללה עומרן, כשהיא מפגישה את השלושה: מסע לכל החיים, ידידות, עקרונות, מטרה וחלום של אומה ערבית יקרה וחזקה. של גילום החלומות והשאיפות של אנשיה.

"השגריר" של טלאל סלמאן ייצג את התאום של "המפרץ", כפי שנהג לומר.

בכל פעם שנכנס לארץ האמירויות כמבקר או אורח של "המפרץ" בסימפוזיון השנתי שלו, היה מגיע כאח, חבר ובן לוויה על השביל, כאילו הוא מבני הבית.

הדיבורים על טלאל סלמאן נמשכים ונמשכים עד לעייפות, שכן הוא העיתונאי בעל העט המורד, ערבי עד לשד עצמותינו, ההתייחסות הלאומית והערבית והעמדות הנועזות, בעל ניסיון פוליטי ומקצועי גבוה, והנחת אחד עמודי התווך של התקשורת הערבית המודרנית.

האם אתה מסכים איתו או לא מסכים איתו בפוליטיקה, אבל אתה עומד מול קומה אינטלקטואלית יצירתית, ויש לו עמדה כנה וברורה שדורשת ממך לכבד אותו.

הוא נשא את נושאי אומתו בכל כובד משקלה, אכזריותם, האלימות והזוועות, שבראש ובראשונה היה העניין הפלסטיני, עד נשימתו האחרונה, הוא לא התעייף ולא השפיל אותו, ולא האיומים, ולא ניסיונות התנקשות שהוא היה נתון להם, מפחידים אותו...

זוהי תקיפות העמדה וצדקת המטרה שרק גברים נושאים, גברים המאמינים באדונם, במולדתם ובאומתם. והוא נשאר נאמן וכנה בקריירה מלאת המאבקים שלו. עד הנשימה האחרונה.

כאשר ייסד את "אס-ספיר" ב-14 במרץ 1974, ואימץ עבורו את הסיסמה "עיתון לבנון בעולם הערבי ועיתון אל-וטן אל-ערבי בלבנון", ואת הסיסמה "קול חסרי הקול". כמו כן, הוא תרגם חלום, עמדה ועיקרון שהוא האמין בו, שחרגו מעבר ללבנון לעולם הערבי הרחב, עם כל מה שזה מייצג במונחים של נוכחות פוליטית, חברתית, תרבותית, פטריוטית, מיליטנטית ולאומית. לאשר את אחדות האומה הערבית החורגת מגבולות ומפות שנעשו על ידי הקולוניאליזם, ואת הכלי הגזעני שלה שהוא נטע בלב מולדתנו הערבית.

«אבא אחמד»..היעדרותך כואבת..אבל לא ניפרד ממך..אתה נעדר ונוכח בינינו. בהסכמה עם המפרץ