סקרים בישראל: פילוג פוליטי וירידה בתמיכה בנתניהו

ישראל עדה למצב של מתח פוליטי וחברתי בשנת 2026, עם התקרבות מועד הבחירות הצפויות. סקרי דעת קהל רבים חושפים ירידה ברורה בפופולריות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד, לעומת התקדמות ניכרת של האופוזיציה. סקרים אלו משקפים גם פילוג עמוק בתוך החברה הישראלית סביב המלחמה בעזה, הרכבת ממשלות וסוגיות פנימיות שונות.על פי סקר שפרסם ערוץ 13 הישראלי ביולי 2026, מפלגת הליכוד בראשות נתניהו תקבל רק 21 מנדטים בכנסת אם הבחירות יתקיימו היום, מה שמהווה ירידה משמעותית בהשוואה לבחירות הקודמות. לעומת זאת, סקר של עיתון מעריב הראה כי מפלגות האופוזיציה עשויות לקבל 61 מנדטים, המספר הדרוש להרכבת ממשלה, לעומת 49 מנדטים לקואליציה השלטת. הסקר גם הדגיש את ההשפעה האפשרית של רשימה ערבית מאוחדת על מאזן הכוחות הפוליטיים. סקרים אחרים מאשרים כי ממוצע הייצוג של הליכוד נע בין 23 ל-25 מנדטים, עם התקדמות של מפלגות כמו "יש עתיד" או בריתות פוטנציאליות הכוללות דמויות בולטות ממחנה האופוזיציה.באשר למלחמה בעזה, סקרים רבים הראו מצב של פסימיות בתוך החברה הישראלית. ביולי 2026, רק 25% מהנסקרים סברו שישראל משיגה ניצחון, לעומת 15% שחשבו שתנועת חמאס היא המנצחת, בעוד 49% הביעו היסוס או אי ודאות. רוב גדול תומך גם ברעיון סיום המלחמה, על רקע תחושה גוברת שהמשכה לא השיג את היעדים המוצהרים באופן ברור.במקביל, חלק מהסקרים חשפו עלייה בשיעור התומכים בנאומים ועמדות קיצוניות כלפי הפלסטינים, מה שמשקף עלייה במגמות הימניות והלאומיות בקרב חלקים מהחברה הישראלית. התוצאות הראו גם שכמחצית מהישראלים מעדיפים הקמת ממשלת אחדות לאומית רחבה לאחר הבחירות, אך המחלוקות סביב זהות מי שיוביל ממשלה זו עדיין עמוקות, כאשר רבים מתומכי האופוזיציה מסרבים שנתניהו יישאר בזירה הפוליטית, בעוד תומכי הקואליציה השלטת מסתייגים מדמויות בולטות במחנה הנגדי.בנוגע לאמון בהנהגה, סקרים עדכניים מצביעים על ירידה במעמדו של נתניהו פנימית וחיצונית, עם עלייה בביקורת על תפקודו הפוליטי וניהול המלחמה. כמו כן, עולה חשש גובר בישראל מהתרחבות היקף העימות הצבאי ומשכו, בזמן שגוברת התמיכה בהסכמי הפסקת אש, למרות המשך הספקות לגבי סיכויי הצלחתם וקיימותם.נתונים אלו משקפים מצב של תשישות פוליטית וחברתית לאחר שנים של משברים ביטחוניים ופילוגים פנימיים. נראה כי חלק נרחב מהציבור הישראלי נוטה יותר לשינוי, במיוחד על רקע המשך משפטיו של נתניהו וירידה באמון ביכולת הממשלה הנוכחית להתמודד עם האתגרים הקיימים. עם זאת, התמונה הפוליטית נותרה מורכבת בשל השפעת המפלגות הדתיות והימין הקיצוני, בנוסף לתפקיד האפשרי של המפלגות הערביות בעיצוב פניה של כל קואליציה ממשלתית עתידית.בסופו של דבר, סקרי דעת הקהל נשארים אינדיקטורים חשובים למגמות מצב הרוח הציבורי, אך הם אינם פסק דין סופי על תוצאות הבחירות, שכן הם מושפעים במהירות מהתפתחויות פוליטיות וביטחוניות. לכן, הזירה הישראלית עדיין פתוחה לאפשרויות מרובות, על רקע מצב הקיטוב העמוק שישראל חווה כיום.