פסגה צפויה בדוחא להפחתת המתיחות בין וושינגטון לטהראן בהשתתפות קושנר וויטקוף

בירת קטאר, דוחא, מתכוננת לארח מחר, יום שלישי, פגישה רמת דרג שתפגיש בכירים אמריקאים ואיראנים, בניסיון חדש להפחית את ההסלמה הגוברת בין שני הצדדים. הממשל האמריקאי הודיע כי השליחים המיוחדים של הנשיא דונלד טראמפ, סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, יובילו את המשלחת האמריקאית בשיחות רגישות אלו.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אישר באמצעות פלטפורמות המדיה החברתית כי הצד האיראני הוא שביקש לקיים פגישה זו בקטאר, מבלי לחשוף פרטים נוספים על סדר היום. הודעה זו מגיעה שעות ספורות לאחר שמשרד החוץ האיראני הכחיש דיווחים על קיומן של הסדרים לקיום פגישה ישירה עם הצד האמריקאי.

מצדה, דוברת הבית הלבן, קרוליין לויט, הבהירה כי וויטקוף וקושנר יגיעו לדוחא כדי לדון בסעיפי מזכר ההבנות שנחתם לאחרונה. לויט ציינה כי שיחות טכניות יתקיימו בשולי הפגישות רמות הדרג כדי להבטיח טיפול בפרטים המדויקים הקשורים להסכמים הקיימים.

לויט הדגישה את מחויבותה של וושינגטון לסעיפי הסכם הפסקת האש, אך הזהירה במקביל כי כל מעשה אלימות ייתקל בתגובה דומה. היא הוסיפה כי ארצות הברית כבר הגיבה להתקפות שכוونو נגד ספינות סוחר, והדגישה את רצונו של הנשיא טראמפ לראות התקדמות מוחשית בתהליך השלום האזורי.

בהקשר קשור, סולטנות עומאן נכנסה לקו המשבר עם הצהרות של שר החוץ שלה, באדר אל-בוסעידי, שאישר את התנגדות ארצו להטלת אגרות כלשהן על מעבר ספינות במצר הורמוז. אל-בוסעידי הדגיש את הצורך לעמוד בחוק הבינלאומי בכל הסדרים הנוגעים למעבר הימי האסטרטגי, וציין כי מתקיים דיאלוג מתמשך עם טהראן בנושא זה.

השר העומאני הבהיר כי קיים הבדל ברור בין אגרות מעבר שנדחו, לבין עלויות שירותים ימיים וסביבתיים שניתן לדון בהם באופן וולונטרי. הצהרות אלו מגיעות בעיתוי רגיש, שכן מצר הורמוז מהווה נקודת מפתח במשא ומתן המתמשך בין המעצמות הבינלאומיות לאיראן כדי להבטיח את בטיחות השיט העולמי.

שיחות דוחא מבוססות על מזכר ההבנות שנחתם ב-17 ביוני האחרון, הכולל 14 סעיפים שמטרתם לסיים סכסוך שנמשך ארבעה חודשים. הצדדים הסכימו במסגרתו על הפסקת פעולות האיבה ופתיחה מחדש של מצר הורמוז לתנועת הסחר העולמי, אך הפרות בשטח איימו על מסלול זה.

מקורות יודעי דבר דיווחו כי הצוותים הטכניים המופקדים על יישום המזכר ייפגשו בדוחא בימים הקרובים כדי לחזק את ערוצי התקשורת הישירים. המתווכים שואפים באמצעות ערוצים אלו להכיל כל תקרית בשטח שעלולה להוביל לקריסת ההבנות השבריריות שהושגו בקושי.

מקור איראני רשמי חשף כי המיקוד בפגישת יום שלישי יהיה בעיקר על ניהול מצר הורמוז ומניעת הסלמה צבאית. סבב זה שונה מהשיחות הקודמות שאירחה שוויץ, שכן הצדדים שואפים לקבוע מנגנונים מעשיים למניעת חיכוכים ימיים ואוויריים באזור המפרץ.

במישור הפיננסי, המקורות אישרו כי טהראן ודוחא נמצאות בשלבים הסופיים של הסכמה על ההליכים הטכניים לשחרור 6 מיליארד דולר מנכסים איראניים. סכומים אלו אמורים להיות מועברים בשתי חבילות, כחלק מצעדי בניית אמון המקדימים כניסה למשא ומתן מעמיק יותר על הסוגיה הגרעינית.

נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, תיאר את שחרור הכספים הללו כניצחון גדול לעם האיראני, וציין כי ההסכם כלל גם הסרת סנקציות על מגזרי הנפט. פזשקיאן הדגיש כי השבת הנכסים המוקפאים בקטאר היא צעד חיוני לקראת הקלה בלחצים הכלכליים שמהם סובלת ארצו כתוצאה מהסנקציות הבינלאומיות.

בשטח, המתיחות עדיין שולטת לאחר חילופי תקיפות טילים בין הצדדים, כאשר איראן תקפה ביום ראשון לפנות בוקר יעדים צבאיים אמריקאים בכווית ובבחריין. הסלמה זו הגיעה בתגובה לאיומים שהשמיע הנשיא טראמפ, מה שמציב את שיחות דוחא בפני מבחן אמיתי ליכולת הדיפלומטיה לרסן את האופציה הצבאית.

בלבנון, יו"ר הפרלמנט, נביה ברי, הביע פסימיות לגבי ההסכם בתיווך וושינגטון בין לבנון לישראל להפסקת פעולות הלחימה. ברי הזהיר כי סעיפי ההסכם עלולים לכוון לעורר פילוגים פנימיים, ושלל את האפשרות ליישמו בשטח בנסיבות הנוכחיות ובעקשנות הישראלית.

טהראן מקשרת באופן הדוק בין סוגיות האזור, כאשר הדגישה כי נסיגת הכוחות הישראליים מדרום לבנון היא חלק בלתי נפרד מכל הסכם כולל עם וושינגטון. איראן רואה כי סיום המלחמה שהחלה בפברואר האחרון דורש חבילת הבנות אזוריות שתבטיח את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים בסכסוך.

הנשיא רוצה לראות את תהליך השלום מתקדם ומגיע לתוצאה, אך אלימות תיתקל באלימות.