טראמפ מסלים את רטוריקת השמאל: הדמוקרטים הפרוגרסיביים הם "האיום המסוכן ביותר" על אמריקה מאז הקמתה

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 27/6/2026

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הסלים את התקפתו הפוליטית והאידיאולוגית על האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, ותיאר את יריביו כ"קומוניסטים אתאיסטים" ו"חיות", בנאום חריף שנשא בפני ועידת קואליציית "אמונה וחירות" בבירה וושינגטון, במקביל לפרסום ארוך שפרסם בפלטפורמת "Truth Social" שאורכו עלה על 400 מילים, וכלל האשמות חסרות תקדים נגד הכוחות הפרוגרסיביים האמריקאים, והזהיר מפני מה שכינה איום קיומי על ארצות הברית.

ההסלמה הגיעה בעקבות ההצלחות שהשיגו מועמדים פרוגרסיביים וסוציאליסטים דמוקרטיים בבחירות המקדימות בעיר ניו יורק, בתמיכת ראש העיר זהראן ממדאני, מה שטראמפ ראה כאינדיקציה להתפשטות הזרם השמאלי בתוך המפלגה הדמוקרטית, והפיכתו לכוח פוליטי המסוגל להשפיע על עתיד הבחירות הלאומיות.

טראמפ אמר כי מה שכינה "קומוניסטים קיצונים" מהווים "האיום המסוכן ביותר שעמו התמודדה ארצות הברית מאז הקמתה לפני 250 שנה", וטען כי רעיונותיהם אינם מכוונים רק לכלכלה, אלא גם לזהות הדתית והחברתית של האמריקאים. הוא טען כי זרם זה "יסגור כנסיות ויהרוג אנשים", בטענה כי התנקשויות מהוות חלק מהותי מעקרונותיו הפוליטיים, מבלי להציג ראיות התומכות בהאשמות אלו.

בניסיון ללעוג ליריביו, טראמפ אמר כי הוא יכול להפוך ל"קומוניסט הגדול ביותר בהיסטוריה" אם יבטיח לאמריקאים דיור חינם ומזון חינם, אך הוסיף כי מדיניות כזו תוביל את המדינה, לדבריו, לעוני ולקריסה כלכלית ולהפיכת ארצות הברית למדינה שאינה מסוגלת להתחרות.

נאום זה מגיע במסגרת קמפיין הבחירות שבו טראמפ מסתמך על גיוס בסיסו השמרני והאוונגליסטי, באמצעות הצגת הסכסוך הפוליטי כעימות קיומי בין ערכים דתיים ושמרניים מצד אחד, ורעיונות שמאל רדיקליים מצד שני. בחירתו בפלטפורמת "קואליציית אמונה וחירות" משקפת את הקפדתו לפנות לאחד המרכיבים החשובים ביותר בבסיס הבוחרים שלו, שמילא תפקיד מרכזי בעלייתו הפוליטית בשנים האחרונות.

משקיפים רואים כי שפתו של טראמפ חרגה מהביקורת הפוליטית המסורתית לרטוריקה המבוססת על הפחדה וקיטוב חריף, שכן הוא מציג את יריביו הפוליטיים כאיום קיומי ולא רק כיריבים אלקטורליים, וזו גישה שהפכה למאפיין בולט בנאומיו מאז כניסתו לחיים הפוליטיים.

רטוריקה זו משקפת מגמה הולכת וגוברת בפוליטיקה האמריקאית, המבוססת על הפיכת התחרות האלקטורלית לקרב מוסרי ותרבותי, במקום תחרות על תוכניות ומדיניות. כאשר היריב מוצג כאויב המדינה והדת, מרחב הדיאלוג הדמוקרטי מצטמצם לטובת רטוריקת גיוס והפחדה. סכנת גישה זו גוברת כאשר היא מגיעה מנשיא לשעבר המבקש לחזור לבית הלבן, שכן דבריו אינם משפיעים רק על תומכיו, אלא גם מעצבים מחדש את גבולות הדיון הציבורי ודוחפים את החברה לעבר קיטוב ופילוג נוספים.

הצהרותיו של טראמפ חושפות גם את הצלחתו של הזרם הפרוגרסיבי לכפות את עצמו כשחקן משפיע בתוך המפלגה הדמוקרטית, מה שגרם לרפובליקנים לראות בו את האיום העיקרי בבחירות הבאות. ההתמקדות האינטנסיבית בניצחונות בניו יורק משקפת הבנה כי השינויים בתוך המפלגה הדמוקרטית עשויים להתפשט למדינות אחרות, ובכך לשנות את אופי התחרות הפוליטית. עם זאת, הגזמת סכנה זו באמצעות תיאורים כמו "קומוניזם" ו"השמדת אמריקה" משקפת גם שימוש אלקטורלי בפחדים היסטוריים הקשורים למלחמה הקרה יותר מאשר למציאות הפוליטית הנוכחית.

השימוש בביטויים כמו "הם יסגרו כנסיות" ו"הם יהרגו אנשים" מעלה שאלות לגבי גבולות השיח הפוליטי בארצות הברית, במיוחד לאור הסלמת המתחים החברתיים ותקריות האלימות הפוליטית בשנים האחרונות. שפה המבוססת על הפחדה עשויה להשיג רווחים אלקטורליים לטווח קצר, אך היא נושאת בו זמנית סיכונים של העמקת הפילוגים החברתיים והחלשת האמון במוסדות הדמוקרטיים, במיוחד כאשר מועלות טענות חמורות ללא ראיות ברורות, מה שפותח את הדלת להתפשטות מידע מוטעה וחיזוק תיאוריות קונספירציה בקרב הציבור.

הצהרותיו של טראמפ אינן נראות כתגובה בלבד לתוצאות בחירות מקומיות, אלא מהוות חלק מאסטרטגיית בחירות רחבה יותר המבוססת על גיוס הבסיס השמרני הימני באמצעות הצגת הבחירות הבאות כקרב להצלת ארצות הברית משינוי רדיקלי בזהותה הפוליטית והתרבותית. עם זאת, המשך גישה זו עלול להפוך את השיח הציבורי לחריף יותר, ולהפחית את הסיכויים להסכמה בין שתי המפלגות, בתקופה שבה ארצות הברית מתמודדת עם אתגרים כלכליים, חברתיים ובינלאומיים הדורשים מידה רבה יותר של הסכמה לאומית, ולא פילוג פוליטי נוסף.