משבר הסליקה והשלכותיו על הכלכלה הפלסטינית: ממצוקה פיננסית לאתגרי מחיה

רמאללה- "אל-קודס" דוט קום- ויסאל אבו עליא

האוצר הציבורי הפלסטיני מתמודד עם אחד המשברים החמורים בתולדותיו, על רקע המשך החזקת הכנסות המסים הפלסטיניות "המכסות" על ידי ישראל, המהוות את המקור העיקרי להכנסות הממשלה. עם חציית סכום הכספים המוחזקים את רף 15 מיליארד שקלים, נכנס האוצר הפלסטיני לשלב חסר תקדים של לחצים פיננסיים, שהשתקפו ביכולת הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה הבסיסיות, והשפיעו ישירות על השירותים הציבוריים, הפעילות הכלכלית ותנאי המחיה של האזרחים.

עם הסלמת המשבר והגעתו לשלב החזקה מלאה של כספי "המכסות" בחודשים האחרונים, התרחבו ההשלכות לכלול מגזרים כלכליים ושירותיים שונים, תוך אזהרות מפני החמרה בשיעורי העוני והאבטלה וירידה ביכולת הכלכלה הפלסטינית לעמוד בפני האתגרים המצטברים.

המכסות... עורק ההכנסות הממשלתיות בלב המשבר

מומחה למדיניות פיננסית וכלכלית, מואייד עפאנה, מאשר כי החזקת כספי "המכסות" באופן מתמשך מאז 2019, והסלמתה להחזקה מלאה מאז מאי 2025, הכניסה את האוצר הציבורי הפלסטיני למשבר חמור שהשפיע על כל היבטי ההוצאה הממשלתית.

עפאנה מציין כי המשבר דחף את הממשלה להשיק תוכנית חירום שכללה צמצום שעות העבודה במשרדים ובמוסדות הציבוריים, והפחתת שיעור תשלום משכורות העובדים לכ-50% מהשכר במינימום 2000 שקלים, בנוסף לצבירת חובות למגזר הפרטי.

מצדו, פרופסור לכלכלה ומומחה לענייני כלכלה, ד"ר הית'ם דראגמה, מסביר כי כספי "המכסות" מהווים יותר מ-65% מהכנסות הממשלה, ומהווים את המקור העיקרי למימון התחייבויות הרשות הפלסטינית. הוא מוסיף כי המשך החזקת כספים אלו הוביל לניפוח החוב הממשלתי והעמקת המשבר הפיננסי, ומציין כי ערך "המכסות" המוחזקות עלה על 15 מיליארד שקלים, מה ששלל מהאוצר את מקורו הפיננסי החשוב ביותר והחליש את יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו כלפי העובדים, המגזר הפרטי וספקי השירותים.

ד"ר דראגמה מדגיש כי הממשלה הפלסטינית סבלה מלכתחילה מלחצים פיננסיים הנובעים מירידה בסיוע החיצוני והערבי, אך החזקת "המכסות" העמיקה את המשבר באופן חסר תקדים, ושללה מהממשלה את היכולת לעמוד ברבות מהתחייבויותיה התפעוליות והשירותיות.

השלכות ישירות על מגזרי הבריאות והחינוך

המשבר הפיננסי השתקף בבירור בשירותים הבסיסיים, במיוחד במגזרי הבריאות והחינוך.

לדברי עפאנה, מחסור במשאבים כספיים הוביל למחסור בתרופות במתקני הבריאות הממשלתיים, והגביל את פעילותן של חלק מהמרפאות הממשלתיות ליום אחד בשבוע, מה שהשפיע על יכולת האזרחים לגשת לשירותי בריאות.

במגזר החינוך, ירדה סדירות תהליך הלמידה, כאשר שעות הלימוד בבתי ספר ממשלתיים רבים הוגבלו לשלושה ימים בשבוע, שהם כ-60% משעות הלימוד הרגילות, מה שהרחיב את פער הפסד הלמידה המצטבר והטיל צל על איכות החינוך ועתיד התלמידים.

ד"ר דראגמה סבור כי השלכות המשבר לא הוגבלו רק למוסדות הממשלתיים, אלא התרחבו למגזרים הכלכליים הקשורים אליהם כתוצאה מירידה בהוצאה הציבורית וחוסר יכולת הממשלה לשלם חובות לספקים ולנותני שירותים.

מיתון כלכלי והתכווצות חסרת תקדים

משבר המכסות השפיע ישירות על הפעילות הכלכלית הפלסטינית, שחוותה ירידה חדה בתקופה האחרונה.

עפאנה מאשר כי הכלכלה הפלסטינית ירדה בכ-24%, במקביל לעלייה בשיעורי האבטלה לכ-46%, ועלייה בשיעורי העוני לכ-41%.

מצדו, ד"ר דראגמה מתאר את המצב הכלכלי הנוכחי כ"מיתון חסר תקדים", ומסביר כי ירידה בנזילות המזומנים בשווקים, ירידה בהוצאה הממשלתית, וחוסר סדירות בזרימת הסיוע החיצוני, הם גורמים שתרמו לשיתוק רבות מהפעילויות הכלכליות.

הוא מוסיף כי המגזר הפרטי מתמודד עם משבר מורכב, מצד אחד הוא מספק שירותים לממשלה שהפכה לחסרת יכולת לשלם את התחייבויותיה, ומצד שני הוא סובל מירידה בביקוש וצריכה וירידה בנזילות, מה שהוביל לקריסת רבים מהמפעלים הכלכליים.

כוח הקנייה יורד והשווקים משלמים את המחיר

בשר אל-סייפי, תת-שר הכלכלה הלאומית, מציין כי כספי ה"מכסות" הזרימו מדי חודש כמיליארד שקלים לשוק הפלסטיני, מה שהיווה מנוע עיקרי לפעילות הכלכלית.

הוא אומר כי ירידה בזרימות אלו כתוצאה מהצעדים הישראליים גרמה נזק חמור לכוח הקנייה של האזרחים, במיוחד מכיוון שפלח עובדי הממשלה מהווה חלק גדול מכוח הצריכה בחברה הפלסטינית.

השלכות אלו מתגלמות בחיי היומיום של העובדים. עובד ממשלתי מהעיר שכם, שהעדיף לא לחשוף את שמו, אומר כי המשך תשלום המשכורות בשיעורים חלקיים הציב אלפי משפחות בפני לחצי מחיה הולכים וגוברים, שכן ההכנסה הזמינה אינה מספיקה עוד לכיסוי הצרכים הבסיסיים של מזון, תחבורה, חינוך והתחייבויות חודשיות. הוא מוסיף כי חוסר הבהירות לגבי מועדי תשלום המשכורות ושיעורן מקשה על התכנון הפיננסי של המשפחה, על רקע העלייה המתמדת ביוקר המחיה.

הוא מציין כי רבים מעובדי המגזר הציבורי נאלצו ללוות כסף או לדחות את תשלום התחייבויותיהם הפיננסיות כדי לעמוד בהוצאות היומיומיות, מה שהוביל לצבירת נטל פיננסי על המשפחות. הוא מסביר כי השפעות המשבר לא נעצרו בגבולות העובדים, אלא התרחבו לשווקים המקומיים התלויים במידה רבה בכוח הקנייה של פלח זה, כאשר ירידה בהוצאות השתקפה בתנועה המסחרית והובילה למיתון נוסף במגזרים הכלכליים השונים.

אל-סייפי מוסיף כי המשבר החמיר עם המשך מניעת כניסת מספר רב של עובדים פלסטינים לעבודה בתוך הקו הירוק, מה שתרם לעלייה באבטלה ולירידה ברמות ההכנסה. כמו כן, מגזרי השירותים והפנאי נפגעו באופן משמעותי, על רקע נטיית האזרחים להוציא כסף רק על צרכים בסיסיים, בעוד שמגזרי שירותים מסוימים רשמו ירידה של למעלה מ-90%.

עוני ואבטלה... הקבוצות הפגיעות נושאות בנטל הגדול ביותר

השלכות המשבר בולטות יותר בקרב קבוצות העוני וההכנסה הנמוכה.

עפאנה מאשר כי קבוצות אלו נפגעו יותר מכל מירידה בשירותים הציבוריים, בשל חוסר יכולתן לפנות לחלופות בתשלום במגזרי הבריאות והחינוך. כמו כן, ירידה בהזדמנויות התעסוקה ומיתון בשווקים הובילו לעלייה בלחצי המחיה על המשפחות הפלסטיניות.

מצדו, ד"ר דראגמה מאשר כי המשך המשבר מאיים בעלייה נוספת בשיעורי האבטלה, במיוחד על רקע ירידה בהזדמנויות התעסוקה במגזר הציבורי והפרטי כאחד, והתרחבות מעגל הבוגרים המובטלים, כולל התמחויות שנהנו בעבר משיעורי תעסוקה גבוהים.

חיפוש פתרונות... בין ניהול פיננסי לרפורמה אסטרטגית

לגבי דרכי ההתמודדות עם המשבר, עפאנה סבור כי הצעדים שנקטה משרד האוצר לייעול הוצאות וחיזוק הכנסות תרמו למתן גמישות בניהול המשבר, אך הם עדיין אינם מספיקים בהתחשב בעומק הבעיה ובמשכה.

הוא מדגיש את הצורך באימוץ אסטרטגיה לאומית מקיפה המבוססת על לחץ בינלאומי, דיפלומטי ומשפטי לשחרור כספי המכסות, בנוסף למתן רשת ביטחון פיננסית על ידי תורמים בינלאומיים לתמיכה באוצר הציבורי הפלסטיני.

הוא גם קורא לבחון מחדש את פרוטוקול פריז הכלכלי ולנסח מחדש את היחסים הפיננסיים עם ישראל באופן שיבטיח שליטה פלסטינית גדולה יותר על משאביה הפיננסיים.

ד"ר דראגמה מסכים עם גישה זו, ומדגיש כי המהלך הדיפלומטי להחזרת זרימת כספי ה"מכסות" מהווה עדיפות דחופה, במקביל לחיזוק ההכנסות המקומיות ובקרת הוצאות, למרות המגבלה ביכולתם של צעדים אלו לפצות על ההכנסות המוחזקות.

אל-סייפי מצדו מדגיש את חשיבות התערבות הקהילה הבינלאומית לעצירת הצעדים הישראליים המשפיעים ישירות על הכלכלה הפלסטינית, ומזהיר כי המשך החזקת ה"מכסות" יוביל להתכווצות כלכלית נוספת ולהידרדרות בתנאי המחיה.

משבר המכסות חושף את שבריריות המבנה הפיננסי של הכלכלה הפלסטינית ואת קשריה ההדוקים לשינויים פוליטיים ולצעדים ישראליים. בעוד שהממשלה הצליחה לנהל את המשבר באמצעות צעדי חירום וצמצום פיננסי, המשך החזקת הכנסות אלו מאיים להחמיר את הלחצים על השירותים הציבוריים, המגזר הפרטי והמשפחות הפלסטיניות. עם העלייה בשיעורי העוני והאבטלה וירידה בפעילות הכלכלית, נראה כי יש צורך דחוף בפעולה פוליטית ובינלאומית יעילה שתבטיח את שחרור כספי ה"מכסות", במקביל לרפורמות כלכליות ומבניות שיחזקו את יכולת הכלכלה הפלסטינית לעמוד בפני אתגרים ולשמור על קיימותה.