עם עלות השחר ובבוקר יום חמישי פתחו כוחות הכיבוש הישראלי במסע מעצרים בקרב אזרחים באזורים נפרדים בגדה המערבית.

כוחות אלו הסתערו על בתים רבים של אזרחים בכפר קיביה, מחוז רמאללה, ועצרו את שאדי דאר נאצר, אחמד דאר נאצר, מוחמד ג'ידאן ומוסאב גאידאן.

בזמן שהצעיר, עימאד עספור, נעצר במהלך הסתערות כוחות הכיבוש על העיירה בירזייט שמצפון לרמאללה.

בשכם נעצר העורך, מאהר אל-מסרי, לאחר פשיטה על ביתו ברחוב עמאן, ואילו העורך, מואיאד שוראב, מהעיירה עוורתא, נעצר.

בחברון נעצר העורך מאזן ג'רדאת לאחר פשיטה על ביתו בעיירה סעיר.

מספר אזורים נוספים היו עדים לסדרה של פלישות ופשיטות, מבלי שדווח על מעצרים, בעוד כוחות הכיבוש נורו על ידי לוחמי ההתנגדות בשכם ובאזורים נוספים.

"הפינוי הכפוי והעקירה של משפחת ג'ית' סוב לאבן ומשפחות פלסטיניות רבות אחרות במזרח ירושלים עלולים להסתכם בפשע המלחמה של העברה בכפייה וחייבים להיפסק מיד", אמרו היום, רביעי, מומחי האו"ם.

הם הוסיפו: "זה מאוד מזעזע ושובר לב לראות את נורה גאית' ומוסטפא סוב לאבאן, זוג פלסטיני מבוגר, מפונים מבית משפחתם שבו חיו כל חייהם וגידלו את ילדיהם".

רשויות הכיבוש הישראליות פינו בכוח את נורה גאית' ומוסטפא סוב לאבן מביתם בעיר העתיקה בירושלים בשעות המוקדמות של יום שלישי.

ברחבי מזרח ירושלים מדווחים כי כ-150 משפחות פלסטיניות נמצאות בסיכון של פינוי כפוי ועקירה מידי הרשויות הישראליות וארגוני המתנחלים.

המומחים אמרו: "העברת אוכלוסייתה של ישראל לשטחים הכבושים היא הפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ופשע מלחמה".

צבא ישראל הודיע, ביום רביעי בערב, כי השתמש בכלי אש שאינם חיים כדי לסלק קבוצת אנשים שהתקרבה לגדר הביטחון בגבול לבנון.

לדברי דובר צבא ישראל, השחתת הגדר נמנעה על ידי אותה קבוצה, שזהותה אינה ידועה.

הוא אישר את נחישותו להגן על "ריבונות ישראל". כמו שהוא אמר.

לפי מקורות זהים, מדובר באנשי חיזבאללה, ונורו לעברם פצצות גז שהובילו לפציעתם.

ביום רביעי בערב נפגע רכבו של מתנחל מירי סמוך לקלקיליה.

על פי דיווחי הרדיו של הצבא הישראלי, לרכב נגרם נזק קל, לאחר שנורה על ידי רכב פלסטיני דוהר.

הוא הצביע על כך שכוחות הצבא הישראלי מבצעים פעולות סירוק באזור.

דובר משרד החוץ האמריקאי, מתיו מילר, אמר כי ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן קורא לישראל לא להרוס את כפרי מסאפר יאטה מדרום לחברון ולא לפנות אותם מתושביהם.

בתשובתו לשאלת כתב הדוט-קום של "אלקודס", אמר מילר, במסיבת העיתונאים היומית שלו בבניין משרד החוץ האמריקני, על עמדת הממשל האמריקני לגבי מאמצי רשויות הכיבוש הישראליות להשמיד את "מסאפר". אזור -יאטה, שרשויות הכיבוש רוצות להפוך לאזורי "אש" חופשיים ואימונים צבאיים. "אני חושב שאגיד, כפי שאמרתי בעבר, שחשוב מאוד שישראל והרשות הפלסטינית ימנעו מצעדים חד צדדיות  המחמירים את המתיחות ומערערים את המאמצים לקדם פתרון שתי מדינות במשא ומתן", והדגיש כי זה כולל הריסות ופינויים - הריסת בתים ופינוי משפחות ממקומות שבהם הם חיו במשך דורות בגדה המערבית.

ראוי לציין כי בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת הכריז צבא הכיבוש הישראלי על אזור בדרום הר חברון בשם "מסא

פר יטא", בשטח של כ-30,000 דונם, שהוא "אזור אימונים צבאי". מס' 918". כשהצבא עשה זאת, היו באזור 12 כפרים קטנים שהיו מאוכלסים על ידי עשרות משפחות במשך שנים רבות. משפחות אלו התגוררו במערות טבעיות או חפורות - חלקן באופן קבוע וחלקן עונתיות - וחיו מחקלאות ובעלי חיים.

ביום רביעי, מועצת זכויות האדם של האו"ם אימצה החלטה המגנה מעשי שנאה דתית כמו שריפת הקוראן, למרות שכמה מדינות חשבו שהיא מסכנת את חופש הביטוי.

ההחלטה ניתנה לאחר דיון דחוף שביקשה פקיסטן בשם מספר מדינות OIC לאחר שריפת הקוראן הקדוש בשוודיה.

ההחלטה אושרה על ידי 28 חברי המועצה מתוך 47, כולל סין, אוקראינה ומרבית מדינות אפריקה, בעוד שבעה חברים נמנעו ו-12 הצביעו נגד, כולל צרפת, גרמניה, בריטניה וארצות הברית.

ההחלטה מגנה "כל סנגור והפגנת שנאה דתית, לרבות פעילויות אחרונות, גלויות ומכוונות, שהובילו לחילול הקוראן" וקוראת למדינות לאמץ חוקים המאפשרים להן לתת דין וחשבון על האחראים למעשים כאלה. .

היא מבקשת מהאו"ם לזהות מדינות שאין להן חקיקה כזו ולארגן שולחן עגול של מומחים שידון בנושא.

כמה מדינות באמריקה הלטינית, כולל מקסיקו והונדורס, נמנעו, וטענו, כמו מדינות המערב, שצריך להשקיע יותר זמן במשא ומתן ולהשגת קונצנזוס.

ביום רביעי אחר הצהריים טען הצבא הישראלי כי החרימה סכום של 650 אלף שקלים מחנות להמרת כספים בטורמוסאיה, מחוז רמאללה.

צבא ישראל מסר בהצהרה כי הכסף מיועד ל"טרור". לפי תיאורו והבעתו.

הוא ציין כי אחד מחייליו נפצע קל לאחר שהותקף על ידי צעיר פלסטיני שנעצר.

בעיירה היו עדים לעימותים בעקבות הסתערות ופשיטה על חנות המרת כספים השייכת למשפחת חמדאן.

שירות הביטחון הכללי הישראלי, השב"כ, טען כי עצר 6 פלסטינים שפעלו כחולייה באזור רמאללה, וביצעו לאחרונה מספר פעולות ירי, בעיקר בהתנחלויות ואדי שילה, ללא נפגעים.

לפי הודעת השב"כ, הם נעצרו מהכפר אל-מוג'יר, והם עבדאללה אל-חאג' מוחמד, איברהים אל-נסאן, מג'ד אל-נסאן, איוב אל-נסאן, עבד אל-כרים אבו-עליא, ומוחמד אל-חאג' מוחמד.

בסוכנות טענו כי מבצע המעצר, שבוצע בסיוע צבא ישראל, התרחש זמן קצר לאחר שביצעו פיגועים, ובחקירה הודו בביצוע שורה של פעולות.

בשב"כ טענו כי בחקירתם הם הודו כי רכשו נשק מסוחר נשק בג'נין, וכי היו בקשר עם פעילים מעזה על מנת להשיג מימון לפעילותם.

הנציבות לענייני עצירים ואסירים לשעבר ציינה בדו"ח שפרסם היום, רביעי, כי האסיר הירושלמי

חוסאם מטר, בן 38 מג'בל אל-מוכבר בירושלים, סובל ממצב בריאותי קשה מאוד.

הוא נסוג יום אחרי יום, על רקע רשלנות רפואית מכוונת ומכוונת, שמטרתה להרוג אותו באיטיות ולענות אותו פיזית.

וגם מבחינה פסיכולוגית.

לדברי עורך דין הנציבות, מועתז שקריאת, לאחר ביקור במטר, הנמצאת בבידוד של אולי קידר, האסיר מטר.

הוא החל לסבול מבעיות בריאותיות משנת 2010, ומצבו החמיר עקב היעדר אבחון מוקדם.

אי קבלת טיפול מתאים, וסחבת מתמשכת בביצוע הבדיקות והניתוחים הנדרשים.

הוא הוסיף כי האסיר, מטר, סובל מ-3 דיסקים בגב בסעיפים 1-5, לוחצים על העצב, מה שמשפיע על

הוא סובל גם מכאבים בראש ובעיניים , והוא ממתין לבדיקת MRI בחודש 11/2023.

פתאום הוא סובל גם מיתר לחץ דם ודופק לא סדיר, בנוסף לאגירת כולסטרול ונוזלים.

התובע הציבורי הישראלי הגיש ביום רביעי כתב אישום נגד מתנחל מההתנחלות יצהר מדרום לשכם, שהופיע בקטע מצלמת מעקב במהלך קבוצת מתנחלים שהסתערו על מסגד הכפר עוריף, וקרע עותק של הקוראן הקדוש. .

לפי אתר ynet, המתנחל הוא דור עובד (בן 30), וכתב האישום כלל נגדו עילות מחמירות הקשורות בביצוע עבירות טרור שהסבו חבלה, פעולת טרור של פגיעה מיוחדת ופעולת טרור .

מכתב האישום עולה כי המתנחל עשה זאת ממניעים דתיים, לאומיים ואידיאולוגיים, במטרה לעורר פחד ובהלה, ובמטרה לגרום נזק חמור לקדושה הדתית.

ביום רביעי אחר הצהריים הגיע הנשיא הפלסטיני אבו מאזן לעיר ג'נין, כשהוא מגיע מרמאללה, על סיפון מסוק צבאי ירדני.

שני מסוקים ירדניים נחתו במנחת "חורש א-סעדה" בג'נין, ובהם הנשיא עבאס, מזכיר הוועד הפועל של אש"ף, חוסיין א-שייח', וראש שירות הביון, מג'ד פרג'.

עם הגעתו קיבלו את פניו שרים ומכובדים פלסטינים רבים.

שיירתו יצאה מיד למחנה ג'נין, שם יבקר בבית הקברות לקדושים במחנה, ויראה את התקדמות עבודות השיקום של המחנה לאחר התוקפנות הישראלית האחרונה.

לפני שעות נכחו מאות אזרחים בתוך מחנה ג'נין, בפתחו ובפאתיו, כדי לקבל את הנשיא עבאס.

כוחות ביטחון גדולים נפרסו ברחבי הנפה ומחנהו כדי לאבטח את שיירת הביטחון.

בעבר מנעו שירותי הביטחון מכלי רכב צבאיים ישראלים להסתער על העיר לפני הביקור.

רשויות הכיבוש הישראליות הרסו והחרימו 38 מבנים, בהם 14 בתים, בגדה המערבית ובירושלים, במהלך התקופה שבין 13 ביוני ל-4 ביולי; באמתלה של היעדר היתרי בנייה, בזמן שהיא פצעה 1,310 פלסטינים בגדה המערבית במהלך התקופה האמורה.

משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בפלסטין, OCHA, אמר היום, רביעי, כי ההריסות עקרו 48 פלסטינים, בהם 22 ילדים, בעוד שפרנסתם של יותר מ-8,000 אחרים נפגעה.

OCHA ציין, בדו"ח תקופתי שעקב אחר הפרות הכיבוש בתקופה האמורה, כי 23 מהבניינים שניזוקו נמצאים בשטח C.

הוא הסביר ששישה מהבניינים שניזוקו סופקו על ידי תורמים בתגובה להריסות קודמות, בקהילות חממת אל-מאלח ועין אל-חילווה-אום אל-ג'ימאל בנפת טובאס.

הכיבוש הישראלי הרס 15 בנייני מגורים בעיר ירושלים, כולל בניין בשכונת אל-ת'ורי, מה שהביא לעקירתן של שתי משפחות המורכבות מ-14 חברים, כולל שישה ילדים, לפי נתוני OCHA.

הוא הוסיף כי רשויות הכיבוש אילצו את הבעלים של 11 מבנים להרוס אותם. זאת כדי להימנע מתשלום קנסות.

פרשן פוליטי בולט ב"ניו יורק טיימס", תומס פרידמן, מקורבו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, אמר כי האחרון החל להעריך מחדש את היחסים עם ישראל.

ופרידמן סבור, כפי שפורסם באתר ynet העברי, כי פרידמן נחשב בעידן הניו-מדיה לתועמלן הפוליטי החשוב בעולם בגלל קרבתו לאדם החשוב בעולם, בהתייחס לבידן, והוא גם מבקר תדיר את ישראל ואת ממשלת הימין של בנימין נתניהו מאז עלייתה לשלטון, וכן מי שרוצה להבין מה קורה בבית הלבן יכול לקרוא את מה שהוא כותב בעיתון האמריקאי.

"אין לי ספק", כתב פרידמן, "שהנשיא האמריקני יחמש את נשיא ישראל יצחק הרצוג כשיפגשו, במסר של מפלגנות וזעם, שכאשר האינטרסים והערכים בין ממשלות אמריקה וישראל נוטים לכיוונים שונים, הערכה מחודשת של מערכת היחסים היא בלתי נמנעת."

והוא ציין כי הערכה זו קשורה לגישה הפוליטית הבסיסית, הקשורה בעיקר בחיפוש אחר פתרון של מדינה אחת, וגורל הפלסטינים וזכויותיהם עומדים על הפרק, מה שמעיד על כך שההערכה מחדש לא יהיה קשור לשיתוף פעולה צבאי ומודיעיני, שלדבריו יישאר חזק וחיוני.

פרידמן אמר: "הערכה מחודשת כזו על בסיס אינטרסים וערכים אמריקאים תסתכם באהבה עזה לישראל, אבל זה הכרח אמיתי לפני שהיא תתפוצץ".

והוא חשב שהעובדה שבידן מוכן להתעמת עם נתניהו לפני הבחירות בארה"ב ב-2024 מעידה על כך שהוא מאמין שיש לו תמיכה לא רק של רוב האמריקאים, אלא של רוב יהודי ארה"ב, ואפילו רוב יהודי ישראל. .

פרידמן אמר: "אם נתניהו חושב שהוא יכול להרוס כך את הדמוקרטיה הישראלית, הוא טועה מאוד, ונראה שהוא מוכן להסתכן במלחמת אזרחים כדי להישאר בשלטון".

פרידמן מתח ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל בגדה המערבית, והאשים אותה בתכנון פומבי לספח את הגדה על ידי מתן סמכויות ביטחוניות ופיננסיות נרחבות לשתיים ממקדמי הסיפוח הפעילים ביותר, סמוטריץ' ובן גביר. 

אם פתח הייתה מפלגת ברזל אידיאולוגית, היא הייתה נמסה ונכחדת, כפי שנכחדו מפלגות רבות.

אילו היה מדובר בסיעה אחת מאוחדת, תופעת התפשטותה בכל השדות והריבועים, ואפילו הכיוונים, לא הייתה עולה, מסכימה ושונה.

אילו היה מאוחד מאחורי האופציה של מאבק מזוין עד השחרור, יאסר ערפאת ויורשו, מחמוד עבאס, לא היו הולכים לאופציה המקבילה, שהיא משא ומתן. אני אומר "מקביל" כי זה הלשון של "אלטרנטיבה", גם אם זה זמני.

כך היה מיום היווסדו ולאורך כל שלבי צמיחתו והנהגתו של הבמה הפלסטינית מאז הירייה הראשונה, ועד היום, זו הייתה הערובה הבטוחה לאחדות הלאומית באמצעות הפיכתה של "ארגון השחרור" ל מסגרת חזיתית קרבית שבתוכה כל הכוחות הפלסטיניים התקיימו יחד או התנגדו, ללא קשר לתוכניותיהם ואף לאסוציאציות שלהם וכל מה שלא יהיה. קרב שנלחם באופן בלתי נמנע, בין אם בהגנה על המהפכה או שנכפה עליה, אבל זה היה "חלק מכל אחד" למרות שזהו הפוטנציאל הגדול ביותר, הגדול ביותר והפיזור הרחב ביותר בקרב הפלסטינים, הערבים והעולם, מה שגרם לנשיא עבד אל-נאצר להכריז שהמהפכה הפלסטינית נותרה בעינה, ומנהיגים ערבים ועולם רבים הלכו בעקבותיה.

בהתבוננות אובייקטיבית על מהלך ההיסטוריה, וצמיחתן וניוון של ישויות פוליטיות, מציאות המצב מראה הבדל מהותי בין מה שהיה ומה שיש כיום בין הפתח בזמן המהפכה לפתח בזמן השלטון. .

יאסר ערפאת הוביל את הניסוי רצוף סכנה, תוך שהוא מודע לקושי לשדך את האופציה הצבאית עם פעולה פוליטית. וברגע שאופציה מדשדשת, יש לה אלטרנטיבה, וכאשר הנוכחות הצבאית החזקה של המהפכה ב. לבנון חוסל - למשל - ניתן היה לפצות אותה בפתיחת דלתות חשובות לפוליטיקה.

למרות כל המלכודות, העריקות והגירושים מהזירות, העולם לא מצא ברירה אלא לדפוק על דלתם של אש"ף, מנהיגו הפתח ומנהיגו יאסר ערפאת, כדי לעשות את הניסיון הבינלאומי הגדול לפתור את המזרח התיכון. הנפקה מצליחה, מתוך הכרה מקיפה בכך שהנושא הפלסטיני הוא מרכזה והגורם החזק ביותר בהשפעה על מסלוליה ותוצאותיה.

יאסר ערפאת הודר מוועידת מדריד, והאירוניה היא שמי שהודחו בשל רצונה של ישראל, כלומר האמריקאים, הסנדקים של התהליך.. היו מודעים לעובדה שהמודרים הם המשפיעים ביותר מבין הנוכחים. הקורס חזק יותר מהנוכחים." הוא הפיק מסלול נוסף, מסלול אוסלו, שאת הפרקים הסודיים שלו הובילו ערפאת ועבאס באופן סיטונאי ובפירוט.

בהתחשב במעמדו המרכזי וההיסטורי של ערפאת הן בלחימה והן בפוליטיקה, החוקר המייסד של פרויקט "שלום היסטורי" ראה שאיש אינו מסוגל לנהל את ענייניו מלבד ערפאת, ואין מקום להצלחת הניסוי הקשה אלא אם כן הוא. מי שמבצע אותו על אדמתו.

ערפאת חזר למולדת, ומראשית ימיו גילה את שבריריות ההסכם על הנייר אל מול נוקשות המכשולים ליישום.היחסים עם הפלסטינים ייבנו, יתקדם ויסוגו על בסיס ביטחוני עטוף ב. קרום פוליטי דק, וההבדל בין יושבי שולחן קבלת ההחלטות לאלו באופוזיציה הוא קול אחד בלבד, וכדי שלא ייראה כאילו אין הבדלים בעניין זה בין הממשלה לאופוזיציה בישראל. , כלומר בין הליכוד לעבודה. הליכוד היה ברור יותר כשהביע את הבנתו את היחסים החדשים עם הפלסטינים, שהוא בטחוני ללא כל כיסוי, אחר כך כלכלי, רק כדי להרחיק את הפוליטיקאי.

ארגון השחרור ופת"ח היו בעוצמתם כשיאסר ערפאת והנהגתו מצאו את "פתח והארגון", אך כשחזר הביתה כדי לעסוק באתגרים ובקשיים של יישום מה שהוסכם באוסלו.

נראה היה שהארגון נטול מרכיביו החשובים ביותר, והסמכות על חלקים מסוימים במדינה הפכה למקום האובייקטיבי של המצב הפלסטיני בכללותו.

מובן מאליו שאש"ף ייפגע מהמיזוג שלו עם הרשות, והפלסטינים, הפזורים בכל מקום בתוך המולדת ומחוצה לה, ייפגעו מההשלכות הנובעות מהמיזוג הזה.

אילו העניינים שגובשו על הנייר היו מוצאים דרך ליישום בשטח, ניתן היה לתאם על אדמתו יחסים משלימים בין הרשות לארגון.

הארגון הוא, למעשה, הפתח הראשון, ומה שקרה מספק לפתח מרווח אפקטיבי של עצמאות מהשלטון, כל עוד הוא כובש את הנשיאות שלו ואת כל הנשיאות הנובעות ממנו, וכל עוד התשתית הפונקציונלית והפוליטית היא בעצם פתח. .

מדי פעם מופיעים קולות המנסים להראות שפת"ח שונה מהרשות, ושבחירות הרשות לא מחייבות את פתח, אבל זה נראה רחוק מהמציאות. להערכתי, יש דרך אפשרית, אם כי קשה, לצאת מזה. מבוי סתום מקיף, בו שותפים הפתח, הארגון, הרשות והעם. וכל הפלגים. זה מתחיל בפתח תחילה, לפי העיקרון שאם הפת"ח יתוקן, מדינת המולדת תתפייס, והיא חייבת לאחד מחדש את ילדיה שנפרדו זה מכבר והגיעו רחוק. הבחירות אפילו פועלות מ. הרגע לזכות בהם דרך הקלפי. כך צריכה להיות ההתחלה ללא דיחוי. מאמר של ד"ר איברהים אברש שפרסם לאחרונה ושהעברתי בלהט ועניין ובקנה מידה גדול בכל פלטפורמות התקשורת, כולל במות פתח, חסכו ממני פרטים רבים.

מבצע צבאי גדול שביצע צבא הכיבוש בג'נין לפני מספר ימים החל עם דחפורים לריסוק התשתיות במחנה ולהרוס את רשת המים, הביוב, החשמל והטלפון ושריפת בתים ודירות. הכיבוש הפך את מחנה ג'נין ל מדבר שאינו ראוי לחיים. אין צבא שמכבד את כללי הקרב. הוא עושה זאת בערים, חוץ מצבא הכיבוש שעשה זאת. אלפי תושבי המחנה נאלצו לעזוב בלילה. הם עזבו את בתיהם בהפצצת מטוסים, גז רעיל. פצצות, כדורים, טילים ושאגת מטוסים. המעצמה הכובשת שלחה את כל הציוד שלה למחנה, לכל המערכים הכוחות המיוחדים, כוחות היבשה, השב"כ והמודיעין כולם לא הצליחו להגיע לחטיבות ההתנגדות שהצטיינו. בעימות עם הכיבוש, והסב להם אבדות אנושיות וחומריות כבדות. צבא הכיבוש לא השיג שום מטרה במחנה ג'נין פרט לחבל במחנה, נראה שהכיבוש רצה לבצע פעולה צבאית שראה בפעולה כירורגית לעצירת התקדמות ההתנגדות בג'נין בטרם יגבר כוחו אי אפשר היה להתמודד איתה, אבל היא נכשלה וחזרה עם עוד כשלון וחולשה במערכת הביטחונית והצבאית שלה, והיא נכשלה בסגירת הדרך להתנגדות הגוברת בגדה המערבית, ונתניהו לא הצליח להשתמש בתהליך הזה כדי לשכנע את ישראלים והאופוזיציה לעצור את ההפגנות וההפגנות ברחובות הראשיים של תל אביב, חיפה, עפולה, חדרה, נתניה, רחובות וערים רבות בישראל, התהליך נכשל ונתניהו לא הצליח לספק את המתנחלים ומנהיגיהם שהיו. מסית לפלוש לצפון הגדה ולכבוש כמה ערים כמו ג'נין ושכם, אבל נתניהו יודע שמדובר בהרפתקה מסוכנת, שכישלון זה יוביל בהכרח לנפילת ממשלת נתניהו ולכניסתו לכלא.
ממשל ביידן כעס על ממשלת נתניהו על המעשה הזה ועל הכישלון הזה, שלדעתו יאבד את יכולתה של הרשות למשול ויחיש את קריסתה, במיוחד לאחר שתוכנית ממשלת הכיבוש מאחורי המבצע נחשפה באמצעות פגיעה ביחסים בין הפלסטינים. זה עם זה והקצב בין הפלסטינים לסמכותם, שממשלת נתניהו מתארת ​​כאדם חולה שלא עובד איתו בשום תרופה. לפני יומיים תיאר (ג'ו ביידן) את ממשלת נתניהו כממשלה הקיצונית ביותר מאז ממשלתו של (גולדה מאיר), וכי בממשלה הזו יש שרים שהוא ראה כקיצוניים בחייו, והם חלק מהממשלה. בעיה בגדה המערבית. ממשלת נתניהו קראה לקבינט לכנס את הקבינט כדי לדון ביחסים עם הרשות הפלסטינית על רקע כישלון תרחיש הלכידה בין הפלסטינים והעמקת הפילוג, המאפשרים לתנועת הפת"ח לתקן את המצב, להתאחד. מאמץ ההתנגדות עם גדוד ג'נין, לאחד את כל כוחות ההתנגדות במחנה ובעיר ולהתכונן לעימות הבא עם הכיבוש.

נראה כי המעצמה הכובשת רוצה להשביע את רצונו של ממשל ביידן, לפחות כדי להפיג את הכעס האמריקני כלפי ממשלת נתניהו, על ידי מתן לרשות הפלסטינית כמה מתקנים דמיוניים שהוכרזו על ידי הממשלה ונדחו על ידי שני השרים (בן גביר) ו (בצלאל סמוטריץ'), ושום דבר לא יושג כי ממשלת נתניהו קשרה זאת לעצירת ההנהגה השלטונות הפלסטיניים החליטו להעמיד לדין את המדינה הכובשת בפני בתי משפט בינלאומיים ולהפסיק את ההסתה לכיבוש בתקשורת ובתוכניות הלימודים הפלסטיניות, כאילו נתניהו, עם כמה מתקנים, רוצה להטיל עוד כבלי על צווארם ​​של הפלסטינים וההנהגה הפלסטינית.) לא יושג מזה כלום, כי לא ייתכן שהפלסטינים יסכימו להפסיק את העמדה לדין של ישראל על פשעיה, בדיוק כפי לא ייתכן ששרי הקיצוניות יאפשרו זאת, במיוחד שר האוצר סמוטריץ'.

הכישלון של נתניהו בג'נין אומר שהוא לא יצליח לעצור את ההתנגדות בשכם, טול כרם, בלאטה או כל עיר אחרת. כך נראה לו שעם כמה מתקנים ריקים לרשות יוכל לפתות את הרשות לשקם את היחסים עם הכובש. מדינה למלא תפקיד ביטחוני בשטחים הפלסטיניים ע"י מניעת כל מבצע צבאי נגד צבא הכיבוש ומתנחליו. ישראל חייבת להבין שזה הפך לנחלת העבר, וישראל היא זו שהביאה את הסצנה בגדה המערבית. מידה כזו שאנו אומרים כעת שלכוח הכובש יש תוכנית לפרק את הרשות הפלסטינית ולהחליפה בשליטים אזוריים שעובדים ישירות עם מה שנקרא המינהל האזרחי בגדה המערבית.

הפלסטינים מכירים את מטרת המדינה הכובשת מבחינת מתקנים כלשהם כיום, והם יודעים שהמדינה הכובשת לא תציע בשלב זה פתרונות או יוזמות מדיניות, כי פתרון מדיני וסיום הסכסוך עם הפלסטינים אינם נמנים על אסטרטגיות שממשלת הקיצוניות מאמינה בהן, והם מודעים לחלוטין לכך שממשלת נתניהו היא זו שפעלה לאורך השנים לערעור הרשות הפלסטינית כגשר המחבר בין הפלסטינים למדינה, והבמה בשלה להרס. של גשר זה.לכן ראינו כיצד ישראל החלישה את הסמכות על ידי פיראטיות על כספי הפלסטינים, המאיים על פשיטת רגל של הרשות, והראינו כיצד המדינה הכובשת ערערה את ריבונות הרשות הפלסטינית בערים. של הגדה ועושה כל מה שהיא עושה כדי להפוך אותה לרשות חסרת סמכות. ועדיין רואים כיצד ממשלת נתניהו מתכננת להרחיב את ההתנחלויות הגדולות בגדה ולפתור את סוגיית ירושלים והגדה לטובת ההתנחלות פרויקט, סיפוח והטלת ריבונות ישראלית על יותר משני שלישים מאדמות הגדה המערבית.

הסיפור של חיזוק נוכחות הרשות בכמה מתקנים כלכליים ע"י ממשלת הכיבוש הוא סיפור שערורייתי שלא יבוא בחינם. להאמין שזה אומר לפתוח את הדרך למדינה הכובשת ליישם את תוכנית ההחלטיות שמובילה הממשלה הקיצונית הזו. הבסיס שלו הוא להיפטר מהכוח למען תרחישים אלטרנטיביים מסוכנים אולי הסיפור הזה מצריך היום את ההנהגה הפלסטינית מערכת של אמצעים יעילים שבאמצעותם ממשלת הכיבוש מבלבלת ומביכה את העמדה הבינלאומית שאינה יוצאת מכיכר הגינויים והבעת דאגה ממה שממשלת נתניהו עושה לפלסטינים במטרה ליצור מגמה להתערבות חיובית בסכסוך ולחייב את המדינה הכובשת לעצור את כל התוכניות הקיצוניות הללו ולעצור את ההסלמה בגדה המערבית, בין אם צבאית או צבאית. הסדר, וקבלת השיבה למשא ומתן על בסיס החלטות הלגיטימציה הבינלאומית וההתייחסויות הרלוונטיות, מה שעל ההנהגה הפלסטינית לעשות כעת הוא לחזור להחלטות המועצה המרכזית של 2018 וליישם אותן במלואן ולהכריז מיד על הפעלת ההחלטה להקים הנהגה לאומית מאוחדת שתוביל את העימות עם הכיבוש ותדוף שוב את הפלישות הצפויות, שלא יסתיימו, אלא יסלימו בשלב הבא.

נפת ג'נין, על כל הערים והכפרים שבה, ראויה לכל הערכה וכבוד, משום שהיא מהווה מבצר של איתנות והתמודדות עם הכיבוש עם כל שיטותיו והתקפותיו שמעולם לא פסקו. העיר נחשפה, לפני זמן קצר, לגל התקפות של צבא הכיבוש, שפגע בעיר ובמחנה השכן בדרכים המנוגדות לכל זכויות האדם והנורמות הבינלאומיות.

נקבע כי הנשיא אבו מאזן ייצא היום לעיר לראות ישירות את תנאיה ואת סבלם של אנשיה, והממשלה אישרה הקמת ועדה טכנית לשיקום העיר ומחנהה, היא קיימת, ועצם ביקורו של הנשיא בעיר, בדיקת תנאיה וראיית צרכיה הוא צעד חיובי, ואנו מקווים שהוא יביא למתן מענה לצרכי המחוז, לא רק העיר. יש את המחנה השכן ועוד כמה עיירות וכפרים השייכים למחוז בכלל, הזקוקים מאוד לתמיכה ולסיוע.

ביקור הנשיא בעיר ובוועדת השיקום, שהקמתם אושרה בממשלה, הם צעדים שכולם ציפו להם, ויש לקוות שביקור זה והוועדה יביאו לנקיטת הפעולות החיוביות הנדרשות ולנקיטת האמצעים הנדרשים, משום ג'נין ראויה לכל התמיכה והגיבוי, לא רק העיר, אלא הנפה כולה על כל הערים והכפרים. ועשרות אלפי אזרחים המתגוררים בה ומהווים מרכז זכאות, חובה ומטרה לאומית ממדרגה ראשונה. .

הוועדה הטכנית, בפרט, נדרשת ללמוד את תנאי העיר והמחוז בכלל ולנקוט את האמצעים הדרושים והמתבקשים למילוי צורכיו של מחוז זה, אשר סבלני ואיתן בכל האמצעים הנדרשים, כשם. ביקור הנשיא בעיר היום מהווה את המהלך הרחב והגדול ביותר, ולא יהיה ביקור רשמי בלבד, בוודאי, אך זהו צעד חיובי ומחייב ואחריות ראשית ממדרגה ראשונה.

יש לקוות שביקורו של אדוני הנשיא בג'נין יהווה את הצעד הראשון לקראת סיור בשאר מחוזות המדינה, למידה על הצרכים והדרישות של האזרחים, ופעולה לענות על כך בכל האמצעים והיכולות הנדרשות. זוהי אחריות של התואר הראשון למנהיגות הפלסטינית.

העיתון העברי "ישראל היום" דיווח, ביום רביעי בבוקר, כי שר הביטחון הישראלי, יואב גלנט, הטיל וטו על קידום הצעת חוק שתמנע את החזרת גופות השהידים הפלסטינים המוחזקים.

ח"כ הליכוד אליהו רביבו ביקש להגיש את הצעת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הבא, והיא עלתה לסדר היום, אולם לאור התנגדותו החריפה של גלנט להצעה, היא נסוגה, והיא לא תובא לדיון. 

הצעת החוק קובעת מעצר גופתו של כל פלסטיני שיבצע פיגוע וקבורתה תהיה בבית הקברות במספרים, תוך השארת שיקול דעתו של ראש ממשלת ישראל בלבד להחליט על השבת הגופות משיקולים מיוחדים.

העיתון העברי "ישראל היום" דיווח, ביום רביעי בבוקר, כי ראש המועצה הישראלית לביטחון לאומי, צחי הנגבי, ביקר לפני כשבועיים בבירת מצרים, קהיר, ונפגש שם עם בכירים.

לפי העיתון העברי, הנגבי שוחח עם הגורמים, בין כמה נושאים, בתיק פיתוח מיכל הגז "עזה ימית" הממוקם מול חופי הרצועה, שהכנסותיו אמורות להגיע לרשות הפלסטינית ולמצרים. 

העיתון ציטט גורם מדיני ישראלי שאמר כי לישראל יש אינטרס לייצר מקור הכנסה כלכלי לרשות הפלסטינית כדי לשמור על יציבותה ולחזק את מלחמתה ב"טרור". לפיו.

הנגבי דן גם בסיפור נוסף הקשור לבקשה המצרית להגדיל משמעותית את היקף יצוא הגז הישראלי למצרים, נושא הנדון כעת במשרד האנרגיה הישראלי, כאשר משלחת מטעם המשרד ביקרה לפני מספר ימים בקהיר כדי לדון בנושא זה. .

העיתון העברי, "הארץ", דיווח הבוקר (רביעי) כי קבוצת חברי כנסת ישראלית מטעם מפלגות הקואליציה בממשלה ובאופוזיציה מקדמת הצעת חוק שתאפשר למה שמכונה "קורבנות טרור" להגיש תביעות פיצויים בגין הפיגועים. 

לפי העיתון, ועדת החוץ והביטחון בכנסת אישרה אתמול את הצעת חוק הגיוס בקריאה ראשונה, מה שמצביע על כך שחוק זה יפגע קשות בכלכלת הרשות הפלסטינית הרעועה ממילא.

טיוטת החוק קובעת כי ניתן לפצות את ה"נפגעים" מכספי הרשות הפלסטינית שכן היא "מעודדת טרור" ומשלמת למבצעי הפיגועים כסף רב, בהתחשב בכך שתביעות "נזק אזרחי" הן כלי יעיל ליצירת מבנה כלכלי. כוח הרתעה נגד "מימון טרור".

הוחלט לקיים דיונים נוספים לאישור הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, לקראת הצגתו לאישור האסיפה הכללית.

עם עלות השחר ביום רביעי נהרג כנאענה הקנדי הצעיר (בן 30) בפשע ירי שהתרחש בעיירה כפר קרע, בתוך השטחים הכבושים.

לפי תאגיד השידור הציבורי הישראלי דובר ערבית, אלמונים ירו בכנענה והרגו אותו מיד.

משטרת ישראל פתחה בחקירת הפשע החדש, שהעלה את מספר נפגעי העבירה מתחילת השנה ל-118, לעומת 55 בתקופה המקבילה אשתקד.

מספר אזרחים נפצעו, ומספר נוספים נעצרו, עם עלות השחר ובבוקר יום רביעי, במסע פשיטות שביצעו כוחות הכיבוש באזורים נפרדים בגדה המערבית.

מהסהר האדום בשכם נמסר כי 5 צעירים נפצעו לאחר ששאפו גז מדמיע לאחר שנורה על ידי כוחות הכיבוש שהסתערו על העיר שכם, וציין כי הכוחות תקפו אמבולנס, ששבר את השמשה שלו.

כוחות אלה ביצעו מספר פשיטות, בעוד מקמון פתח לעברם באש.

העורכים עצרו את סעד אל-מסרי וחוסאם אל-רזה מרחוב עסירה.

בטול כרם עצרו כוחות הכיבוש את הצעיר חמזה סלעית ממחנה נור שמס, לאחר שירה לעבר רכבו סמוך לעיירה בלעה, מזרחית לעיר, בעוד אכרם קעדאן נעצר מהשכונה המערבית של העיר.

במחנה עקבת ג'בר ביריחו עצרו כוחות הכיבוש 3 צעירים לאחר שפשטו על מספר בתים לאחר שהסתערו על המחנה.

ובמחנה הפליטים דהיישה, דרומית לבית לחם, נפצע צעיר מכדורים חיים לאחר עימותים עם כוחות הכיבוש, שהסתערו על המחנה, בין כדורים חיים ומיכלי גז מדמיע.

כוחות הכיבוש פוצצו את הכניסות לכמה בתים, לפני שהם עצרו 3 צעירים, מוחמד אבו עכר, אדם אבו נסאר וקוסאי אל-מלחי.

בקלקיליה נעצר הצעיר, עבד אל-ראי, לאחר שהסתער על חאלת אל-ראי, מזרחית לעיר.

ואילו הצעיר, אסיל אל-ברגותי, נעצר לאחר פשיטה על ביתו בעיירה קובר, מצפון לרמאללה.

הצעיר, סייף דאר אל-שייח', נעצר מהעיירה ענאתה בירושלים הכבושה.

ואילו הצעיר מאמון אל-אגוז, תושב העיר שכם, נעצר בעת שהיה במקום עבודתו בתוך השטחים הכבושים.

הנשיא מחמוד עבאס מגיע, ביום רביעי בבוקר, לג'נין ולמחנה, לביקור שיימשך מספר שעות, כדי לראות את תנאי האזרחים לאחר התוקפנות הישראלית.

הנשיא עבאס יהיה נוכח היום לפני הצהריים בכיכר מחנה ג'נין, שם יתקבל על ידי קהל אזרחים ואירועים רשמיים ועממיים.

הנשיא עבאס ישמע במהלך פגישה שתפגיש אותו על הפעילויות השונות העונות על צורכי ג'נין ומחנהה.

עקבותיו של ישראלי נעלמו באמצע הג'ונגל באתיופיה.

לפי הערוץ העברי, רשת כאן, הישראלי סייר לפני מספר ימים ביער בארץ, לפני שנעלמו עקבותיו.

הערוץ העלה כי הוא נחטף, וציינו כי משרד החוץ הישראלי והקונסול באתיופיה פועלים מול הרשויות שם, כמו גם עם האינטרפול לאיתורו.

האירוע התקיים בגונדר, אזור תיירותי.

המשפחה הישראלית קיבלה הקלטת שמע שלו אומר שהוא באמצע היער וזקוק לעזרה.

רעייתו של הנשיא מחמוד עבאס הועברה לבית החולים איסתשרי ברמאללה.

הנשיא מחמוד עבאס הגיע לבית החולים כדי לבדוק מה מצב אשתו.

ביום שלישי בערב הביעו 7 פלגים פלסטינים ברצועת עזה את דחייתם ממעצרים פוליטיים בכלל ובפרט אלה המכוונים למנהיגים, קאדרים ואסירים משוחררים בגדה המערבית.

הפלגים הללו, כלומר (חמאס, הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית, היוזמה הלאומית, מפלגת העם, Thunderbolt, Fida) ראו במעצרים אלה הפרה חמורה של החוק והתנהגות מחוץ לקונצנזוס הלאומי.

הסיעות דרשו מהנהגת הרשות ומשירותי הביטחון להפסיק לאלתר את הנוהג במדיניות זו, הנדחית בציבור , ולשחרר לאלתר את כל העצורים הפוליטיים. לפי נוסח הצהרתו.

הסיעות קראו לרשות להיענות לקריאות הלאומיות להפסיק מדיניות זו, שכן היא גם גורמת להשלכות חמורות על הלכידות הלאומית והשלום האזרחי והחברתי. לפי הצהרתה.

מפגינים ישראלים ממשיכים במחאותיהם נגד מה שמכונה "הרפורמה השיפוטית" בראשות ממשלתו של בנימין נתניהו.

לפי אתר ynet, משטרת ישראל עצרה כ-70 מפגינים, לאחר עימותים עם המשטרה.

עשרות אלפי ישראלים הפגינו, באזורים וערים שונות, במה שנודע כיום ה"שיבוש" או ה"כאוס".

אלפי מפגינים הצליחו להגיע לשדה התעופה לוד "בן גוריון" ולשבש את תנועת הנוסעים.

ראש הממשלה מוחמד שתייה אמר היום, שלישי, "נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הוא הנשיא היחיד שלא הציג יוזמת שלום, וגם לא שלח שליח שלום, והממשל האמריקני הנוכחי משחק את התפקיד של צופה מהצד.

זה קרה במהלך חנוכת ועידת האוכלוסין הפלסטינית הלאומית של ראש הממשלה מוחמד שתייה: "דמוגרפיה בין חוסן ופיתוח", באולם של חברת הסהר האדום הפלסטינית, באל-בירה.

שתייה אמר: "הניכויים החודשיים של ישראל הם 276 מיליון שקלים באמתלות שונות, פעם אחת בגלל שאנחנו עושים את חובתנו כלפי הקדושים והאסירים, או שפלסטיני שהרג ישראלי איפשהו בעולם שולח לנו שטרות".

הוא הוסיף, "בכל יום יש הנחות חדשות, ואיננו יכולים עוד לעמוד בהתחייבויותינו כלפי העובדים במלואן", מה שמעיד על כך שממשלת ישראל רוצה לשמור אותם על קצה הקצה, לא ריאליים ולא מאוזנים. כפי שתואר.

שתייה הדגיש כי כל מה שישראל רוצה הוא לשמר את הסטטוס קוו, ואמר: "המצב הנוכחי מידרדר וישראל מנהלת נגדנו מלחמות מורכבות. המלחמה הראשונה היא על אדמה וגיאוגרפיה עם החרמות, הגבלות והכרזה על אזורים כהשפעה של ההתנחלויות. ואימונים צבאיים, והמלחמה השנייה היא על אנשים, שם עלו ל-190". שהידים מתחילת השנה, אלפי פצועים ויותר מ-4,000 שבויים".

דובר מחלקת המדינה האמריקאית, מתיו מילר, התחמק מהשאלה האם לפלסטינים יש את הזכות להגן על עצמם מפני תוקפנות ישראלית, ואמר: "אי אפשר להשוות את המצב למה שקורה באוקראינה".

הצהרות אלו הגיעו בתגובה לשאלת כתב Al-Quds.com, שאותה שאל זמן קצר לאחר שמילר הצהיר שחלפו 500 ימים מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר 2024, וכי האוקראינים עמדו בפני הפלישה והכיבוש הללו. באומץ. הכיבוש הרוסי והמלחמה הרוסית נמשכו כעת 500 ימים.

"אתה יודע כמה ימים חלפו מאז הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית הכבושה?" ולתשובה של מילר, "לא", אמר לו כתב "אל-קודס": "חלפו 20,475 ימים מאז הכיבוש הזה, פלסטינים] עומדים בפני כיבוש מאוד אכזרי, ובניגוד לאוקראינים, לפלסטינים לא ניתנת הזכות להגנה עצמית... הם מתמודדים עם מסוקי אפאצ'י, כלי נשק שמסופקים על ידי ארה"ב וכו'... ילדים זורקים אבנים לעבר את הנשקים האלה שאתה מספק להם בנדיבות. אתה חושב שלעם הפלסטיני בג'נין יש את הזכות להגן על עצמו?"

מילר דחה מיד את ההתייחסות לפלישה הרוסית והזניח לענות ישירות על שאלת ההגנה העצמית.

"ארצות הברית לא מאמינה ששני המקרים הללו דומים", אמר מילר בתגובתו לכתב "קודס".

הוא הוסיף, "אני לא מתכוון להפריד או לתבוע את כל ההבדלים כאן מהפלטפורמה הזו, אבל אנחנו בשום אופן לא מאמינים שיש כאן השוואה".

וכאשר כתב אל-קודס התייחס לפלישה הישראלית האחרונה למחנה הפליטים ג'נין ולרטוריקה של ממשל ביידן על כך שלישראל יש זכות להגן על עצמה, מילר לא התחמק לרגע.

מילר אמר: "לישראל יש את הזכות להגן על עצמה". "אנו תומכים בביטחון ובזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וקבוצות טרור אחרות. במקביל, יש צורך לנקוט בכל הצעדים האפשריים כדי להגן על אזרחים מפגיעה ולהקל על אספקה ​​הומניטרית ושיקום לתושבי ג'נין. כמו שחזור שירותי מים וחשמל", הוסיף.

ראוי לציין שבמאמר דעה ב"ניו יורק טיימס" כתב יו"ר מועצת המנהלים של מגזין "אלשבקה", טארק באקוני, תוך התייחסות ישירה לדמיון בין פלסטין לאוקראינה. "תחת ההקשר המתפתח הזה יש קבוע ייחודי: יכולתה של ישראל לשמור על יישובה של אדמות פלסטיניות ללא דין וחשבון, תוך השוואת התנגדות פלסטינית לטרור".

העובדה שהמסגר הזה התקבל זה מכבר בקרב מעצמות מערביות גדולות מטריד במיוחד את הפלסטינים בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, שבה ההתנגדות לכיבוש הבלתי חוקי נחשבת כהרואית ומגובה בנשק ובאימונים צבאיים מערביים.

הוועדה לענייני עצירים ועצירים לשעבר דיווחה כי כוחות הכיבוש הישראלי פתחו במסע מעצרים מאסיבי בקרב אזרחים במחנה ג'נין, במהלך התוקפנות הישראלית האחרונה.

לאחר ביקור בכלא מגידו, הודיעה הוועדה, לדברי עורכת דינה, שרין אל-עיראקי, כי כוחות הכיבוש עצרו 130 אזרחים, בהם פצועים, ממחנה ג'נין, והעבירו מספר מהם למעצר מנהלי.

היא ציינה כי קיימת צפיפות רבה בהכלא, שכן הנהלתו פתחה מדור נוסף המוקדש לאסירי המחנה.

נציג כלא "מגידו", ג'סר אבו סריס, מצדו אמר: "היינו עדים לתקופה קשה עם הפלישה למחנה ג'נין על ידי מסע מעצרים גדול, והמספרים גדלים מיום ליום..

היום, יום שלישי בבוקר, הסתערו כוחות הדיכוי על חלקה 4 בכלא הנגב, והעבירו את האסירים, שהם כבני 50, למחלקות נוספות, כמו כן פתחו בסריקות נרחבות.

ממועדון האסיר נמסר כי אסירי מדור (4) ביצעו לאחרונה הפגנות מחאה, שדחו את עיכוב הנהלת הכלא בהעברת האסיר ראאד בדוואן למרפאת הכלא, לאחר שסבל מהידרדרות במצבו הבריאותי, והיום, במסגרת תהליך התגמול נגדם, כוחות הדיכוי הסתערו על המדור.

במועדון האסיר ציינו כי הפשיטות נחשבות לאחת מהמדיניות העקבית הבולטת שנוקטת הנהלת הכלא הכיבוש נגד האסירים, במטרה לפגוע בכל מצב של "יציבות" ולהטיל עליהם יותר שליטה ופיקוח, ולפגוע במבנה הארגוני המהווה בסיס לניהול חיי המעצר של האסירים.