- 150 מיליון שקל הפסדי תשתיות בעיר ובמחנה ג'נין
- קריסה כלכלית גדולה והפסדי המחוז מסתכמים ב-50 מיליון שקל בחודש
המאמצים והניסיונות העיקשים ממשיכים לשחזר את נפת ג'נין ולהצילו מהתנאים הקטסטרופליים שפקדו אותו עקב ההתקפות הישראליות החוזרות ונשנות, ששיעוריהן עלו לקצב שיא וחסר תקדים מאז המלחמה בעזה ב-7 באוקטובר, תוך כדי היות ג'נין. חשוף לקריסה כלכלית מוחלטת ולהפסדים כבדים המוערכים ב-50 מיליון שקל בחודש, אך המכשול הגדול והמסוכן ביותר הוא המשך ההפרות והפלישות של הכיבוש, וההרס, החבלה וההתמקדות בכל תחומי החיים. השפיע ישירות על כל הגזרות על פי התיעוד של מחוז ג'נין, כוחות הכיבוש ביצעו מאז אותה תקופה 2030 פעולות פלישות והסתערות בנפת ג'נין, שרובם היו בעיר ובמחנה.
בראיון ל-Al-Quds.com הצהיר מושל נפת ג'נין, כמאל אבו אלרוב, כי ההתקפות הישראליות הובילו למותם של 148 חללים, לפציעתם של 320 אזרחים ולמעצר של 540 נוספים, כולל ילדים. , נשים וקשישים.
אבו אלרוב ציין כי האבדות של נפת ג'נין כתוצאה מהתקיפה העזה על התשתיות בעיר ובמחנה ג'נין הסתכמו ביותר מ-150 מיליון שקלים, שכללו בתים, חנויות, חשמל, רשתות מים וביוב וכו'. ., בעוד שכוחות הכיבוש הרסו 16 בתים במספר ערים וכפרים בתואנה של בנייה ללא רישיון, כמו גם הפרות והתקפות מתנחלים, שהסתכמו ב-30 פיגועים בנפת ג'נין, לא פסקו.
המושל הצביע על ההשפעות ההרסניות של המצור הישראלי על נפת ג'נין, הנחשבת לסל המזון של נפות הצפון, והסביר כי מדיניות הסגר והמצור עלתה לנפה 50 מיליון שקל בחודש.
נכבה אמיתית...
המושל אבו אלרוב תיאר את המצב בעיר ובמחנה ג'נין כ"קטסטרופה של ממש לאור התוקפנות והפשעים המתוכננים שהיא חשופה אליהם מהכיבוש, והסכנה הגדולה ביותר היא שהם נמשכים ועולה ללא עצירה, כלומר ישנה מדיניות מתוכנתת של ממשלת הימין הקיצוני ללחוץ על אזרחים ולהגביל... "לחנוק אותם, להרוג את המורל של הנוער ולהרוס את שביב התקווה לעמנו למען מכובד ועצמאי. חַיִים."
הוא הוסיף: "כל מה שקורה הוא ביטוי לפרצופו האמיתי של הכיבוש ולניסיונותיו להעביר פרויקטים עוינים לעמנו, העוינות שלו ורצונו למחוק את קיומנו, שלא יחלוף כי העם שלנו אמונה, עקרונות ואמונה שזאת ארצנו ואי אפשר לוותר עליה אין פתרון, ארץ או מולדת מלבד פלסטין". חלום במדינה עם אלקודס אל-שריף כבירתה".
מאפייני התוקפנות נגד ג'נין...
תיעוד המושל חשף כי מאז ה-7 באוקטובר 2030 ביצע הכיבוש פלישות ופעולות הסתערות לתוך נפת ג'נין, בעיקר בעיר ובמחנה, כולל ביצוע מעשי טבח אמיתיים, התנקשויות, הוצאות להורג והרס שיטתי של כל צורכי החיים. המושל אבו אלרוב אומר: "המטרה הישראלית להסתער על המחנות היא למחוק את זכות השיבה בקרב הדור הצעיר, ולהרוס את כל מרכיבי החיים, האיתנות והאיתנות, ומצוין כי המבצעים אינם מפסיקים בלי הצדקה, להסיר ולהשמיד את הנוער, את חלומותיהם ואת אמונתם לחזור ולעמוד בזכויותיהם".
הוא הוסיף: "רוב הפשיטות על המחנות עד לריקון מתוכנם ומההשפעה הכלכלית, מה שמעלה את שיעורי העוני והאבטלה, דוחף אזרחים להגר ולעקורים. הכיבוש הורס את כל מרכיבי החיים והחברה. אז מה האם זה אומר להרוס אנדרטאות, להרוס רחובות ולהרוס עצים ואבנים כל זה נועד להשפיע ולהפעיל לחץ על העם שלנו." ועונשו, הרס כלכלתו והרג האמון בין האזרח? מנהיגותה, והממשלה, בנוסף להשפעה על המרקם החברתי, גורמות לאזרח לאובדן אמון במוסדותיה, וכל זאת מבקש הכובש, כדי שהאזרח יגיע לשלב של חיפוש אחר מקום חלופי. מלבד אדמתו, ומה שקורה הוא המשך של תוכניות ישנות וחדשות, אבל הן לא יעברו כי לעם שלנו יש מודעות וניסיון ואמונה איתנה... שאין כבוד לאדם אלא על אדמתו ."
אבו אלרוב הסביר כי כוחות הכיבוש הרסו 21 קילומטרים של תשתיות רחוב, ביוב, חשמל, מים ותשתיות אחרות, מתוכם 70% במחנה ג'נין והשאר בעיר ובמחוז לאחר תיעוד של ועדת העם לשירותים במחנה ג'נין, המחוז, השלטון המקומי, עיריית ג'נין והוועדות הרלוונטיות, נמצא כי שווי ההפסדים הוא למעלה מ-150 מיליון שקלים בעיר ובמחנה ג'נין, וכמה ניסיונות ו יושמו יוזמות לרפורמה, שיקום ושיקום, אך לאחר סיום כל שלב, חזר הכיבוש על התקפותיו והרס הכל, מה שאומר שההפסדים כפולים, וכל תהליך שינוי יעמוד בתוקפנות ישראלית במטרה להפעיל לחץ על אזרחים, להרוס את יסודות החיים, לשתק את התנועה ולהציף את הכלכלה המקומית בעוד הפסדים.
מיקוד למבנה התרבותי...
המושל אבו אלרוב הזהיר מפני ממדי המתקפה הישראלית על עמודי התווך של סצינת התרבות בנפת ג'נין כחלק מהמדיניות השיטתית לכוון את המצב התרבותי, המהווה חלק בלתי נפרד מהמצב הפוליטי הלאומי. דחפורי הכיבוש הרסו את כל המונומנטים התרבותיים והחוגים העתיקים והמודרניים שמספרים את סיפורה של ג'נין, כחלק מניסיונה למחוק ולמחוק את ההיסטוריה של הנפה ולחסל את המבנה התרבותי והמורשת הלאומית. לבודד את ג'נין מההיסטוריה שלה, ולכוון את המבנים הישנים ואת אנדרטאות האבן כך שייראו כאילו הם שייכים לכיבוש ואין להם מורשת וקשר תרבותי ולאומי לארץ הזאת, וזה לעולם לא יעבור.
השפעות כלכליות..
המושל אבו אלרוב קבע כי ג'נין היא מחוז חקלאי, ונחשבת לסל המזון של נפות הצפון, ולכן הענישה הישראלית החלה במלחמה על המגזר החקלאי בכך שמונעת מחקלאים להגיע לאדמותיהם לעיבוד, במיוחד בכפרי העיר. החומה והמקורבים להתנחלויות, תוך השארת הדרך פתוחה למתנחלים להמשיך בתמיכת הצבא, על רקע קיפוח החקלאי הפלסטיני מאדמתו, הוסיף, "הכיבוש מנע ייצוא של תוצרת חקלאית לחוץ. המחוז, והגבילו בארות מים כדי להגביל את השאיבה, מה שגרם לחקלאים הפסדים כבדים".
אבו אל-רוב הזכיר כי האסון הגדול של מחוז ג'נין היה עונש הכיבוש על סגירת מחסום אל-ג'לאמה מצפון לעיר, שנחשב לעורק הכלכלי החשוב ביותר של המחוז. הוא הסביר כי לפני 7 באוקטובר, ג'נין קיבלה אחד וחצי מיליון מכוניות מדי שנה, שהיוו יובל מסחרי ותחייה כלכלית, בין אם באמצעות קניות או לימודים, אך בסגירתה מנתק הכיבוש את העורק הראשי של מצוקתנו הכלכלית, ואת ההשפעה על תנאי עמנו, וכן זה מלווה במדיניות שיטתית של פלישות, התנקשויות והוצאות להורג".
אבו אלרוב ציין כי הפסדי נפת ג'נין מסתכמים ב-50 מיליון שקל בחודש, עקב סגירת מחסום אל-ג'למה, מניעת עובדים לעבוד בתוך המדינה וההגבלות המוטלות על חקלאים, עובדים, וסוחרים הוא הסביר שההפסדים הללו הגבירו את שיעורי האבטלה, העוני והאבטלה בקהילת ג'נין, לאור היעדר תמיכה וסיוע.
המושל אבו אלרוב ציין כי הכיבוש הטיל הגבלות על חקלאים ובעלי דוכנים בכפרי החומה כמו אל-ג'לאמה. הוא הרס והסיר דוכנים וצריפים שנחשבו למקור פרנסה למאות חקלאים שפרנסתם נהרסה. הם הפכו מובטלים כוחות הכיבוש גם אסרו על אזרחים לחפור בארות מים על אדמותיהם החקלאיות, וציינו כי לפני 7 באוקטובר הם סגרו 15 בארות מים בטענה שאין להם רישיון.
מצב בריאותי
נפת ג'נין נגע בבעיות הבריאות שעמן נפת ג'נין מתמודדת במשך שנים, והדברים החמירו ברצינות עם ההסלמה של התקיפות הישראליות והכוונה לבתי חולים וצוותי בריאות ורפואה.
אבו אלרוב אמר: "הבעיה עם ג'נין היא שיש רק בית חולים ממשלתי אחד זמין לשרת 370,000 אנשים, והוא לא מסוגל לשרת את המספר העצום הזה של אזרחים, בעוד שיש לנו מחסור בצוות רפואי מחלקת לב מוכנה כבניין, אך העבודה עליו הופסקה, בגלל היעדר תקציב נדרש.
הוא הוסיף: "במהלך השנים האחרונות פנינו לרשויות המוסמכות לדאוג להקמת בית חולים ממשלתי נוסף מחוץ לאזור המגורים הצפוף בג'נין, ולמרות שקיבלנו הבטחות מהממשלה הקודמת להעניק לג'נין את בית החולים, עד עתה יש לא הייתה החלטה מהממשלה להקים אותו, מה שאומר לשלול מג'נין את הצורך הכי חשוב שלה". במיוחד בשלב זה".
הוא המשיך: "בכל פלישה בית החולים אינו בשירות עקב המספר הגבוה של חללים ופצועים, או צעדי התוקפנות, המצור והכיבוש. הדבר מדגיש את ההכרח במתן אלטרנטיבה, ואנו קוראים לממשלה לעשות זאת. לקבל החלטה דחופה להקמת בית חולים חדש", תוך הערכה של תפקידה ומאמציה של הממשלה במתן שירותי בריאות. לאזרחים, כמו גם את המאמצים של צוותים רפואיים מכל הצדדים הממלאים את תפקידם במלואם במהלך עבודה רשמית ופלישות למרות המספר הגדול של פציעות ומבקרים.
שיקום יישובים.
מושל ג'נין, אבו אלרוב, הדגיש כי עמנו לא ייכנע למדיניות ממשלת המתנחלים ולניסיונו לכפות עובדה מוגמרת על ידי בנייה מחדש של התנחלויות וסיכון חיי האזרחים. הוא אמר: "ב-2005, ישראל פינה חמישה מאחזים בנפת ג'נין, והודיע על התנתקותו מההסכם הזה נדחה משום שהוא הקדשה מחדש של מדיניות הכיבוש דה-פקטו שאימצה ממשלת הימין הקיצוני לקידום ולתמוך בהתיישבות. זה יוביל לפיצוץ מסוכן יותר של המצב".
הוא הוסיף, "זוהי תוכנית מתוכנתת לחלק את המחוז לקנטונים ולהגביל את התנועה והחופש של אנשים, ואנשינו משלמים את המחיר. זו גם הקדמה לתפיסה וביזה של עוד אדמות, לאור היעדרן של העולם מהמקום, אבל ההנהגה שלנו מודעת לכל הסכנות הללו וממשיכה לפעול כדי לסכל אותן ולהתעמת איתן".
אבו אלרוב סבר כי התקיפה והתוקפנות שביצעו המתנחלים בכפר אלפנדקומיה, באמצעות תקיפת בית ושריפת רכב חוקי של אזרח, מהווה הקדמה לבדיקת הדופק של האזרחים בסביבת היישוב. מאחזים שהוא החליט להחזיר לג'נין, כדי לקבוע את מידת הדחייה וההתרסה של האנשים ותגובתם, שאישרנו איתם היא בלתי מתקבלת על הדעת, ואנחנו חייבים יציבות בארצנו.
הוא הוסיף: "חשוב להקים קבוצות שמירה וועדות להגנה על בתים ורכוש מסביב לשעון, ולתעד התקפות מתנחלים תוך הגנה של הצבא הישראלי שרוצה לספק אבטחה לביצוע הפרויקטים הישראלים הללו. התחלנו נעים להתעמת עם תוכנית זו ולחזק את איתנותם של האזרחים על ידי מעבר ליישום פרויקטים דחופים באזורים ממוקדים אלה." ".
אזור תעשייה ...
לגבי פרויקט אזור התעשייה, אבו אלרוב הצהיר כי נפת ג'נין עוקבת אחר הפרויקט החשוב והחיוני הזה כדי לראות את האור בהקדם האפשרי, למרות כל המכשולים. הוא אמר: "יצרנו קשר עם ראש הממשלה ד"ר מוחמד מוסטפא לברר את מצב הפרויקט והוא הבטיח לנו את המשך המאמצים להשלים אותו ולהפעיל את האזור הזה, שיספק 15,000 הזדמנויות עבודה, כולל 5,000 משרות ישירות".
הוא הוסיף: "על פי הנתונים, ישנם שלבים מתקדמים בפרויקט והתשתית הושלמה כמעט לחלוטין, אך המכשולים הם המצב הפוליטי הנוכחי, המלחמה בעזה והפלישות החוזרות ונשנות לג'נין, והנתונים הללו שלם לא מניע הון להשקיע באזור התעשייה".
הצרכים החשובים ביותר של ג'נין..
המושל אבו אלרוב סיכם את הצרכים, הבעיות והחששות הבולטים ביותר של נפת ג'נין בכלל, שהם האבדות וההרס הנובעים מהפלישות עוקבות, המשך סגירת המעברים והטלת המצור, מחסור בכמויות מים, במיוחד. במהלך הקיץ, פרויקטי תברואה, שיקום ובניית כבישים ורחובות להרחבה, הקלת סבל האזרחים והקלת תנועה ותחבורה, ופרויקטים של אנרגיה סולארית להשגת ניתוק מרשת החשמל הישראלית, וקידוחי בארות ארטזיות עמוקות להתנתקות. קו מקוות הישראלי, לספק את צרכי האזרחים, והקמת דרכים חקלאיות מיוחדות בכפרים הצמודים לחומה כדי להקל על הגישה והשירות ולחיזוק הקשר של האזרח לאדמתו.
הגנה על הנוער...
אבו אלרוב קרא לכולם להצטרף למאמצים להגן על הדור הצעיר, הנחשב בראש התוכנית הישראלית, ואמר: "המלחמה הישראלית המסוכנת ביותר היא מכוונת לדור הצעיר, במיוחד הבוגרים, על ידי הפצת רוח של ייאוש ותסכול בהם ועידודם להגר על ידי הצעת הצעות והקלות מכמה מדינות שנפתחו... דלתותיו מולם, והדבר מקל על הכיבוש להרחיב את שליטתו לשדוד את האדמה כאשר הוא מתפנה בדרך כלשהי".
הוא הוסיף: "התוכנית הלאומית שלנו, על פי הנחיות הנשיא אבו מאזן, היא לעמוד בכל הכוח לצד הדור הצעיר, המהווה את היסוד של החיים והעתיד וחבל ההצלה והחופש. נפעל בכל דרך לסיכול תוכניות הכיבוש".
מאמצים פלסטינים...
למרות כל האתגרים והעובדות הללו, המושל אבו אלרוב מאשר שרצון עמנו, בהנהגתם הנבונה, מסוגל להביס את הכיבוש ולסכל את תוכניותיו הנחיות הנשיא אבו מאזן, על שיקום מחנה ועיר ג'נין, ובנייה מחדש של כל הבתים והרחובות שהכיבוש הרס תשתיות, מסגדים וכל מה שמחזק את האיתנות של עמנו ואת ההכרח בפיצוי". אלה שנפגעו מהתקפות הכיבוש ברחבי המחוז".
הוא הוסיף: "הצלחנו להשיג כמה מהלכים בתחום זה, כולל תרומתה של הממשלה למספר פרויקטים לרפורמה ושיקום ותמיכה לפי יכולות יש תוכנית ממשלתית להשלמת מה שניתן לעשות כדי להמשיך בבנייה מחדש ברמת המחוז , והיה שיתוף פעולה רב עם לשכת המסחר ושותפים מהמגזר הפרטי בטיפול והשלמת מספר רב של תוכניות, פרויקטים ועזרה ראשונה לתשתיות, אך עם המשך התוקפנות וההרס השיטתי והרחבת מעגל הדחפורים להרחיב לתחומים אחרים, זה הגדיל את הנטל על הממשלה, המגזר הפרטי ולשכת המסחר כי הכיבוש הורס את כל מה שאנחנו חיים בו, אבל אנחנו לא ניכנע".
אבו אלרוב סיכם באומרו: "אנו מרימים את דגל אתגר השיקום להמשיך את חיינו, לבנות את המוסדות שלנו ולחזק את האיתנות של עמנו לא נאפשר לכיבוש לערער את רצוננו ואת הפרויקט הלאומי שלנו אנשים נחושים יותר מדי יום לדבוק באדמתם עד להקמת מדינה פלסטינית ריבונית מלאה עם ירושלים כבירתה".
