כסף הוא רק נייר אם הוא לא עוזר לך לקנות את מה שאתה צריך 
 בצפון רצועת עזה, "אין עשיר או עני, הרעב השפיע על כולם".

"אנחנו לא בוחרים את האוכל שלנו ואת הצרכים שלנו", אומר רמי חמאד המלחמה הישראלית ברצועת עזה פגעה בתוכנית התזונתית שלו ובאורח החיים האתלטי והבריא שלו, בגלל היעדר מה שהוא צריך בשווקים. תוצאה של כיבוש המעבר היבשתי ברפיח עם מצרים וההגבלות החמורות שהיא מטילה על המעבר המסחרי היחיד, כרם שלום.

בעצב רב מספר רמי על השנים בהן בילה מחויב לעסוק בספורט בחדר כושר ופיתוח גוף בעיר חאן יונס, מדרום לרצועת עזה, שנהרסה במהלך ארבעת חודשי הפלישה הקרקעית הישראלית לעיר בשעה תחילת שנה זו.

רמי אומר שספורט צריך בשר, פירות ומזונות בריאים, תוהה איך הוא יכול לעסוק בהם לאור המציאות המרה הזו כתוצאה ממלחמה ומצור? הוא מתייחס לגופו שעלה במשקל לא בריא עקב הפסקת הפעילות הגופנית והצורך לאכול כל מזון שהיה זמין במהלך תשעת החודשים האחרונים של המלחמה.

גם האיש הזה בשנות הארבעים לחייו (נשוי ואב לארבעה) שואל: "מה הערך של כסף כאשר הצרכים שלך אינם זמינים בשווקים אפילו הסיוע ההומניטרי הוא דל מאוד בגלל כיבוש מעבר רפיח והשליטה של הכיבוש? מעבר כרם שלום".

שווקים ללא סחורות 
רמי עובד כשכיר ברשות הפלסטינית ברמאללה, בעוד שאשתו היא מורה בבית הספר סיפקה למשפחתם חיים הגונים לפני פרוץ מלחמת ישראל ב-7 באוקטובר בשנה שעברה, אך משפחה זו עומדת כעת בפני אתגרים. לספק את צרכיהם היומיומיים.

ביום שישי האחרון יצא רמי לשוק לקנות "עוף קפוא", שלדבריו לא אכל ולא הכניס לביתו לפני המלחמה, אבל זה מה שישראל מתירה מדי פעם, למרות זאת, הוא מצא את השוק ריק , אז אשתו נאלצה להכין פשטידות עם שימורים מבשר זה חולק כחבילות סיוע, שכן השווקים היו נטולי בשר טרי לחלוטין.

אום יאזן, אשתו של רמי, אומרת, "אנחנו סובלים בכל דבר, הכסף שבכיס שלך הוא רק נייר אם זה לא עוזר לך לקנות את מה שאתה צריך". ," שהיא פיסת בד שאישה מצועפת שמה מתחת לצעיף כדי לכסות את שערה. היא אומרת, "תאר לעצמך שהחתיכה הפשוטה הזו אינה זמינה בשווקים, ומחירו לא עלה על דולר אחד או שניים לפני המלחמה. ." כשאנחנו צריכים הרבה דברים וסחורה, אנחנו מחפשים אותם ולא מוצאים אותם.

מחסור בתרופות וחומרי ניקוי 
בין הדברים האלה יש סבון נוזלי לרחצה (שמפו), שסלווה אבו מוסטפא נאבקה לחפש בשווקים עבור בתה, אבל היא לא מצאה אותו המורה בדימוס בת השישים, שעבדה שנים רבות ב בית ספר המזוהה עם סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (UNRWA), אומר שהם היו סבלניים למרות המחסור במזון ואיכותו הירודה, אפילו חומרי היגיינה אישית אינם זמינים.

סלווה מתגוררת עם מספר מילדיה באוהל בתוך מחנה עקירה למשפחות הקדושים באזור אל-מוואסי, ממערב לעיר ח'אן יונס, שם נרצח בעלה בהתקפה אווירית ישראלית לפני מספר חודשים.

לסלווה לא חסר לה את החסכונות שלה מחינוך, אבל היא חסרה לצרכים שלה ושל הילדים שלה בגלל המצור המחניק, היא אומרת, "החיים מרים בתוך האוהלים, שם יש חום קיצוני, הצטברות פסולת והתפשטות של מחלות זיהומיות, לא הצלחתי למצוא שמפו ומוצרי היגיינה אישית כדי להגן על עצמנו כמה שאפשר בבתי המרקחת דוכני רחוב."

הרוקח מוחמד סחוויל חוזר על המשפט, "למרבה הצער, זה לא קיים", שוב ושוב בכל יום, באוזני המטופלים והמבקרים בבית המרקחת שלו, שם אין מגוון סוגים וסוגים של תרופות. הוא אומר, "תרופות רבות אפילו לא זמינים בבתי חולים בגלל המלחמה והמצור".

רוקח זה מחזיק בבית מרקחת מזה כ-40 שנה, הנחשב לאחד הוותיקים בעיר רפיח מדרום לרצועת עזה. הוא אומר: "מעולם לא היו לי ימים גרועים יותר מהימים האלה".

סחוויל היה להוט לברוח עם כמות תרופות, שבעזרתה פתח בית מרקחת על המדרכה מול המתחם הרפואי של נאצר. קבוצה קטנה שיש לה כסף ולא מוצאת את מה שהיא צריכה במהלך המלחמה ראינו קבוצות שונות עומדות על קווי הסיוע, ואפילו הסיוע הזה כבר לא זמין".

רעב ומחירים גבוהים 
התמונה נראית כהה יותר בצפון רצועת עזה, כפי שהופיע בקולו של אבו כרים אוקל בנאומו מאזור "ארד אל-שאנטי" בצפון העיר עזה. הוא אומר, "אנחנו סובלים, החל מהגדול עמלה שאנו משלמים לסוחרים כדי להשיג את הכסף והמשכורות שלנו מחשבונות הבנק שלנו, ואחרי... כשאנחנו משיגים אותם, אנחנו סובלים ממחירים גבוהים ומחוסר זמינות של רוב הסחורות והסחורות”.

כתוצאה מסגירת הבנקים והיעדר נזילות מזומנים במגזר, צצה במהלך המלחמה תופעת הסוחרים הסוחרים בנזילות, המחלקים כספים לעובדים ולאחרים, בתמורה לאחוז גבוה שנע בין 16 ל-25% הסכום הכולל, בהתאם לאזור.

בצפון רצועת עזה "הראשים שווים", לפי תיאורו של אבו כרים, ולדבריו אין עשירים ועניים, שכן הרעב השפיע על כולם, גם אם מי שיש לו כסף יוכל לקנות את כמויות הסחורה המועטות. זמין בשווקים במחירים מאוד אסטרונומיים, כמו פלפל ירוק שהגיע למחיר של קילו מתוכו 400 שקל (כ-110 דולר).

הרעב בצפון רצועת עזה שוב מרים את ראשו, כתוצאה מהבידוד וההגבלות הנוקשות שהטילו כוחות הכיבוש על כניסת סחורות, סחורות וסיוע לסיוע אבו כרים אומר כי סיפק למשפחתו כ-100 פחיות של שעועית, חומוס וקופסאות שימורים כשהם היו זמינים בשווקי הצפון לפני כמה חודשים, וכעת הם נעלמו מהשווקים, המחירים הזמינים מופקעים ולא מתאימים לרוב האוכלוסייה שהרוסה. חודשים ארוכים של מלחמה.

מנכ"ל משרד ההסברה הממשלתי, איסמעיל אלת'בטה, האשים את ישראל בפעילות להסלמה של "מדיניות הרעב ברצועת עזה ובעומק נפות עזה וצפון, על ידי סגירת המעברים והתמקדות בחנויות מזון ומתקני ייצור, ב. הפרה ברורה של כל האמנות הבינלאומיות הקובעות את הזכות למזון כזכות יסוד".

זה היום ה-65 ברציפות, ישראל סגרה לחלוטין את המעברים, ואל-ת'ובטה הזהיר מפני "המספר הגבוה של מקרי מוות כתוצאה מרעב, בעיקר בקרב ילדים, כתוצאה ממניעת כניסת סיוע ומזון מצד ישראל".