סולימאן בשאראט: מלחמת ההשמדה, למרות הטרגדיה שלה, דחפה את הסוגיה הפלסטינית מלהיות סכסוך קולוניאלי מקומי לנושא בינלאומי
אחמד זכרנה: האפשרות לסיים את הטרגדיה בעזה לא נראית קרובה, ונתניהו מנצל את המשך המלחמה כדי לשמור על שלטונו
סמאח ח'ליפה: "חמאס" הבין שהוא לא הסתמך על "אחדות הכיכרות" ושאיראן לא סיפקה תמיכה מספקת
דאוד קוטאב: מלחמת רצח העם המתמשכת יצרה מודעות חסרת תקדים לסוגיה הפלסטינית ברמה העולמית.
עדנאן אלסבאח: לראשונה, הנושא הפלסטיני הפך לחלק מ"מצב בינלאומי" התומך בהתנגדות נגד ההגמוניה האמריקאית
לפני שנה מהיום, דווקא ב-7 באוקטובר 2023, אנשים התעוררו לפעולת התנגדות שלא חוו קודם לכן, כאשר מערך לוחמים של גדודי אלקסאם, הזרוע הצבאית של תנועת חמאס, הצליח לחדור את הביצורים והחומות האלקטרוניות ולהיכנס להתנחלויות ולמפקדות צבאיות רבות לאחר שהתכוננה לכך בהפצצת טילים אינטנסיבית, שהיווה זעזוע והפתעה חסרי תקדים למדינה הכובשת.
למרות שלא נחשפו כל הפרטים סביב הפשיטה האיכותית שביצעו גדודי קסאם, בין אם המטרה המתוכננת האמיתית של המבצע ובין אם האירועים וההתפתחויות שליוו אותו, המדינה הכובשת שקלה במה שקרה חציית כל הקווים האדומים. איום קיומי עליה, ולכן מיהרה לפתוח במלחמה חסרת תקדים באכזריותה, המגלמת את כל המרכיבים של מלחמת רצח עם, כולל פעולות הרג שהשפיעו על כ-41,000 חללים, בנוסף לנעדרים מתחת להריסות, ויותר מ-100,000. פצועים, בנוסף לעצירים שמספרם טרם נקבע, והרס מסיבי של בתים, מבנים, מפקדות רשמיות, אוניברסיטאות ובתי ספר וכל צרכי החיים, ויותר מ-70 אחוז מתושבי רצועת עזה נעקרו מבתיהם כדי לחיות בתנאים אכזריים ואומללים ביותר.
למרות זאת, כל הנגעים והפשעים נגד האנושות לא הספיקו לפעולה אמיתית של הקהילה הבינלאומית כדי לעצור ולשים קץ להם, למרות מתן החלטות של גופים ובתי משפט בינלאומיים, ומדינת הכיבוש הישראלית המשיכה לבצע מעשי טבח מדי יום. , רעב ועקירה כאילו היא מדינה מעל לכל החוקים ארצות הברית תמיד סיפקה לה כיסוי פוליטי ודיפלומטי, ופתחה מולה חנויות של כלי נשק וטילים קטלניים כדי להמטיר על אזרחים בטוחים בבתים. ואפילו במרכזי מקלט כמו אוהלים ובתי ספר המניפים את דגל סוכנות הסיוע הבינלאומית "אונר"א".
Writers, analysts and political researchers believe, in separate interviews with “ے”, that the war of genocide against Gaza has now carried international dimensions that may contribute to reshaping the global political system, with the Palestinian issue transforming from a local issue into a global משבר עם השלכות על היציבות הבינלאומית.
סופרים, אנליסטים וחוקרים אמרו כי למרות הסבל שהפלסטינים חווים, הנושא הפלסטיני הפך לנקודת מפנה חשובה ברמה הבינלאומית, והמלחמה הייתה לא רק טרגדיה אנושית, אלא נקודת מפנה שעשויה לקבוע את עתיד הסכסוך הפלסטיני-ישראלי לעשורים הבאים.
השפעות עמוקות במישור הפוליטי והתרבותי
הסופר והאנליסט הפוליטי סולימאן בשאראט אמר כי מלחמת ההשמדה הישראלית המתמשכת ברצועת עזה, שסיימה את שנתה הראשונה, עשויה ליצור מציאות חדשה החורגת מהממד הצבאי והשטחי, שתכלול השפעות עמוקות על הרמות הפוליטיות והתרבותיות. , לא רק לגבי הסוגיה הפלסטינית והאזור הערבי, אלא גם לגבי מימדים אזוריים ובינלאומיים.
בשאראת סבור שמלחמה זו עשויה להוביל לתמורות במערכת הבינלאומית בדומה למה שקרה לאחר אירועי ה-11 בספטמבר והפלישה לעיראק, ואולי בקנה מידה גדול ועמוק יותר.
בשארת ציין כי הסכסוך בראשיתו היה קשור למצב הקולוניאלי בין הפלסטינים לישראל בלבד, והוגבל לעימותים צבאיים, אך כעת הוא התרחב לסכסוך בינלאומי על הגמוניה, אנרגיה, עושר ואפילו קיום אנושי.
בשאראט ציין כי האצת המלחמה הנוכחית עשויה להשפיע על מגזרים חיוניים כמו נפט ויכולות כלכליות, ולהפוך אותה לחלק מהקונפליקט הבינלאומי הרחב יותר על מקורות אנרגיה ומשאבים.
ניהול סכסוכים ולגיטימציה
מנגד, אמר בשארת: המאמצים הפוליטיים המתמשכים והיוזמות הבינלאומיות להכיל את המצב בעזה או בלבנון, עד לרגע זה, נראים כמבקשים רק לנהל ולהעניק לגיטימציה לסכסוך, מבלי למצוא פתרון סופי לסיום המלחמה. ארצות הברית וישראל מאמינות שהתנאים הבינלאומיים הנוכחיים תורמים לכך שזה האינטרס שלהן לעצב מחדש את האזור פוליטית כך שיתאים לאינטרסים האסטרטגיים הבינלאומיים שלהן.
בשארת הוסיף: "מלחמת ההשמדה, למרות הטרגדיה שלה, דחפה את הסוגיה הפלסטינית מלהיות סכסוך קולוניאלי מקומי לנושא בינלאומי המדאיג את העולם כולו, שכן ברור שהמשך הכיבוש הישראלי בפלסטין הוא אחד הגורמים. של חוסר יציבות אזורית ובינלאומית".
בשארת סבור כי התפתחות זו עשויה להוביל לניסיונות בינלאומיים דומים למה שקרה בדרום אפריקה, כאשר מעצמות בינלאומיות חשו אחראיות לסיום הרדיפות הגזעיות שם, וייתכן שמדינות העולם ייאלצו בשלב הבא לאמץ חזונות ש לתת לפלסטינים את זכויותיהם הבסיסיות ולפתוח להם אופק לקוות לעתיד.
המערכת הפוליטית הבינלאומית לא הצליחה לבחון את עקרונותיה וערכיה
בנוגע לתפקוד של הקהילה הבינלאומית במהלך שנה של מלחמת ההשמדה, בשאראט ציין כי ישנם שני חסרונות עיקריים. ראשית, הנוכחות הערבית והאסלאמית נראתה נעדרת באופן ניכר, מכיוון שהיא לא סיפקה מספיק חזון או מאמצים לסיים את הטרגדיה. של העם הפלסטיני.
באשר לסיבה השנייה, לטענת בשאראט, המערכת הפוליטית הבינלאומית לא הצליחה לבחון את העקרונות והערכים שקידמה זה מכבר בנוגע להגנה על עמים מדוכאים הקהילה הבינלאומית, על מוסדותיה השונים, לא הצליחה לשים קץ סבלם של הפלסטינים או מתן פתרונות יעילים שיפסיקו את המלחמה ויבטיחו את זכויותיהם.
בשארת סבור כי התמורות הגדולות שעלולות לנבוע ממלחמה זו עשויות לעצב מחדש את המערכת הבינלאומית ולאלץ את כולם לשקול מחדש את משוואות הכוח וההגמוניה, כולל המעצמות הגדולות המבקשות לכפות את רצונן באזור.
המלחמה בעזה לא השיגה את מטרותיה המוצהרות
הסופר והחוקר הפוליטי אחמד זכרנה אמר מצדו: המלחמה המתמשכת ברצועת עזה, שחלפה שנה מתחילתה, לא השיגה את המטרות המוצהרות שאותן ביקש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אלא בתמורה למטרות לא מוכרזות. הושגו, כולל הפיכת עזה לאזור "לא בר-קיימא", וכיבוש מחדש יעיל של הרצועה.
הוא הוסיף: בגדה המערבית, ישראל ממשיכה בשליטתה המוחלטת על הארץ, ומנסה ליישם תוכנית ליצירת סביבה דוחה לאוכלוסייה, במסגרת הפרויקט של שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' שנקרא "תוכנית הרזולוציה".
זכרנה הדגיש כי ישראל אינה מסתפקת בשליטה ברצועת עזה ובגדה המערבית, אלא החלה להרחיב את שאיפות ההתפשטות שלה באזור, שכן ישנן תנועות לעבר זירות אחרות להרחבת היקף הסכסוך, שמשמעותה הגברת האיומים נגד מדינות האזור.
זכרנה המשיך: "התרחבות זו באה במסגרת מאמציה של ישראל לכפות את ההגמוניה שלה על האזור בצורה רחבה יותר".
זכרנה מאמין שלמרות הטרגדיות שנבעו מהמלחמה, העניין הפלסטיני השיג הישגים חשובים ברמה המדינית והדיפלומטית הבינלאומית, שכן העולם היה עד לעלייה במודעות ובסולידריות העממית והעממית עם הפלסטינים.
זכרנה ציין כי האפשרות לסיים את הטרגדיה ולהפסיק את המלחמה בעזה לא נראית קרובה, וציין כי נתניהו מנצל את המשך המלחמה כהזדמנות לשמור על שלטונו ולהישאר בשלטון, במיוחד לאור המצב הפוליטי הפנימי. משברים מולו.
נתניהו מנהל מלחמה זוחלת ומסלימה באזור
זכרנה ציין כי מעורבותו של נתניהו בבחירות האמריקאיות לטובת הנשיא לשעבר דונלד טראמפ מסבכת עוד יותר את המצב, שכן נתניהו מנהל מלחמה "זוחלת ומסלימה" באזור, ללא הודעה רשמית על כך, ופועל להשגת מלחמה. איזון המאפשר לו להימנע מהכרה בכך שהסכסוך הפך לאזור, למרות מרחבי שטחו.
זכרנה ציין כי הניהול האמיתי של העניינים בארצות הברית אינו בידי ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן, אלא מנוהל על ידי מה שמכונה "המדינה העמוקה" השולטת בקבלת ההחלטות האמריקאית.
לאור ההתפתחויות הללו, הדגיש זקארנה כי המתרחש כעת אינו מצביע על כל אופק לפתרון שתי המדינות, שמשמעותו כישלון המאמצים הבינלאומיים להשגת שלום באזור.
מנגד, אמר זכרנה כי אחת הנקודות השליליות הבולטות המואשמות על הפלסטינים לאור מלחמה זו היא המשך מצב הפילוג הפנימי בין הפלסטינים, המחליש את היכולת להתמודד עם הכיבוש כצד מאוחד.
זכרנה ציין כי הרעיון של 7 באוקטובר, שנשא את הסמליות של איתנות והתנגדות, השיג הישגים ברמה הבינלאומית, אך במקביל הוא הפסיד את רצועת עזה בהקשר של יעדים הקשורים למה שנקרא " ציר ההתנגדות", בראשות איראן, השואפת להשיג הישגים משלה במשוואות אזוריות ובינלאומיות.
ישראל סובלת מהפסדים חסרי תקדים
בתורו, הסופר והאנליסט הפוליטי סמאח ח'ליפה אמר: המלחמה הישראלית בעזה, שחלפה שנה מאז תחילתה, לא השיגה את יעדיה המוצהרים שהציבה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו. ישראל לא הצליחה להשמיד את האזרח מבנה תנועת חמאס, וגם לא הצליח לחסל את יכולותיה, או שחרור עצירים ישראלים ברצועת עזה, לא הצליחו להחזיר את הביטחון באזורי הדרום מנגד, ישראל ספגה אבדות חסרות תקדים בכך המלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה.
ח'ליפה הצביע על כך שישראל פנתה להסלים את הכוונתה על ידי התנקשות במנהיגי חמאס וחיזבאללה וביצעה רצח עם נגד אזרחים, אך התקפות אלו לא השפיעו על מבנה ההתנגדות, להיפך, הן הגבירו את כוחה ואת יציבותה, והתגייסו יותר התמיכה העממית עם ההתנגדות התחזקה, במיוחד לאחר מותו של מפקדי שדה שהואשמו בהיותם רחוקים משדה הקרב, ההאשמות הללו בוטלו.
חליפה ציין כי אנשים המבוססים על אמונה ברעיון ובדוקטרינה מתמודדים בתקיפות עם ההחלטות השגויות של נתניהו, בהתחשב בכך שהחלטות אלו גורמות לפגיעה חמורה בביטחון הלאומי של ישראל ובחיי הישראלים.
ח'ליפה מאמין שהמשך המלחמה רק יביא ליותר הפסדים לישראל, שכן מאזן הרווח וההפסד שונה בין פלסטינים לישראלים. מאז האסון שלהם ב-1948, הפלסטינים ספגו אבדות רבות, אבל הם מנסים לשמור על כבודם ואנושיותם.
הרתעת נתניהו עלולה להגיע מהרחוב הישראלי
חליפה אמר: ההרתעה האמיתית לנתניהו עשויה להגיע מתוך הרחוב הישראלי עצמו, מה שעשוי להפעיל לחץ על הממסד הפוליטי להפסיק את המלחמה הזו.
ח'ליפה נגעה בהערכת המצב של תנועת חמאס לאחר שנה של מלחמה, שם ציינה כי התנועה הבינה כי לא הסתמכה על מה שמכונה "כללי העיסוק" ו"יחידת הזירות", וכי היא שום דבר מלבד תנועת התנגדות מול צבא שהיה בעל יכולות הרס רב עוצמה, במיוחד מכיוון שהוא היה מצויד בארסנל אמריקאי בלתי מוגבל.
ח'ליפה ציין כי חמאס הבין שהברית עם איראן אינה מספקת תמיכה מספקת כצפוי, שכן טהראן וחיזבאללה לא סיפקו את מה שהם סיפקו במלחמות קודמות, כמו אלו שתמכו בהישרדותו של משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה.
היא הסבירה שאיראן נותרה רחוקה מלספק לחץ מספיק על ישראל, ולא הצליחה לעצור או להפחית את קצב מלחמת רצח העם המתנהלת נגד עזה.
בזירה הבינלאומית ציין ח'ליפה כי ישראל עומדת בפני מערכה דיפלומטית ומשפטית חסרת תקדים, המראה כי היא נלחמת במלחמה רב-ממדית ישראל איבדה את מעמדה כקורבן בעיני הקהילה הבינלאומית, לאחר שהחלה להיראות כמדינה המבצעת פשעי ג'נוסייד נגד הפלסטינים לאחר שהופיעה כמדינה קולוניאלית וגזענית במסווה של דמוקרטיה וחירות, ובמלחמת ההשמדה נראתה ישראל אדישה לתדמיתה בדעת הקהל. לסטנדרטים ואמנות בינלאומיים והומניטריים.
ניפוץ תדמית ה"בלתי מנוצחת" של הצבא
ח'ליפה ציין כי דמותו של הצבא הישראלי ה"בלתי מנוצח" ספגה מכה קשה ברצועת עזה, שכן נראה כי הצבא אינו מסוגל להשיג את מטרותיו בשטח קטן וסגור, למרות יכולותיו הצבאיות הגדולות הנתמכות בארסנל אמריקאי.
מנגד, ח'ליפה הצביע על כך שישראל התהפכה לאחר שכבר לא הייתה מקלט בטוח ליהודים כפי שהייתה בעבר, אלא הפכה לאיום על ביטחונם, מה שהוביל לתנועת הגירה יהודית חסרת תקדים.
ח'ליפה ציין כי חלקים של יהודים בחו"ל מגנים את השיטות האכזריות של ישראל נגד הפלסטינים, וסברו שישראל הפכה לנטל כלכלי ומוסרי על העולם, במיוחד על מדינות המערב המגנות עליה ותומכות בה, לאחר שהתבהרה דמותה כדתייה. מדינה יהודית ודיקטטורית המנסה לערער את הסמכות השיפוטית, ותלותה המוחלטת בארצות הברית הגנה עליה ותמכה בה מצד שני, מלחמת ההשמדה הישראלית חיזקה את האהדה הבינלאומית לפלסטינים לדרוש להקים עבורם מדינה עצמאית.
היא הוסיפה: למרות ניסיונותיו של נתניהו לשווק את מה שהוא מכנה "הישגים" באמצעות מדיניות הסיפוח החדשה לאחר ה-7 באוקטובר, והקמת מאחזים חקלאיים בלתי חוקיים בגדה המערבית, לקראת מאחזי ההתנחלויות כשכונות מגורים אזרחיות, וחיבורם ל כבישים סלולים, רשתות מים ותשתיות, הוא לא הצליח לשכנע את הישראלים באפשרות להתיישב שם לאור התנאים הלא בטוחים הללו שיצרה המלחמה, ולכן ההישגים נותרו דמיוניים שאיתם ניסה נתניהו לשכנע את הרחוב בהישגיו.
האיתנות של ההתנגדות והלחץ העממי הבינלאומי לעצור את התוקפנות
חליפה אמר: "מלבד המשא ומתן, ההסכמים והסעיפים שישראל חוסמת בכל פעם, המלחמה לא תסתיים ללא איתנות ההתנגדות בעזה ובלבנון, וללא לחץ עממי בינלאומי לעצור את התוקפנות הישראלית, כמו גם ללא לחץ. מהחברה הישראלית, שהבינה שנתניהו מוביל את ישראל ל"ביצה בוצית שלא תצאו ממנה ללא פגע".
מנגד, הדגיש ח'ליפה כי "העם הפלסטיני נעשה מודע יותר לכך שההתנגדות בדרכי שלום לא הביאה לו אלא השפלה, בושה ועוד שלילת זכויות, במיוחד בגדה המערבית, לכן, ההתנגדות הייתה עדה להתפתחות יוצאת דופן דפוסים מרובים, כולל מבצעים חמושים בודדים וגופים הנמצאים באזורים הצפוניים של הגדה המערבית בצורה של גדודים וקבוצות, והפלגים הפלסטיניים חזרו לבצע פעולות ספציפיות תוך אימוץ זה, כפי שקרה בחברון האחרון". המבצעים ופיגוע ההפצצה בתל אביב בתחילת ספטמבר האחרון, בנוסף למטענים הכבדים והקלים שיירטו את צבא הכיבוש במהלך פלישתו לשטחים הפלסטיניים, כמו גם הפגיעה במתנחלים ובצבא הכיבוש. פעולות ירי מאורגנות ופרטניות ברחובות ציבוריים.
ח'ליפה הצביע על השתיקה הערבית בנוגע למתרחש, וכי הערבים אינם מודעים לכך שתוכנית נתניהו תשפיע על כל האזור, שכן ההתגרויות החוזרות ונשנות של נתניהו נגד איראן ובעלות בריתה שואפות לפגוע במתקני הגרעין של איראן, שבתורם יפגעו במתקני ישראל. והדבר יוביל להתערבות אמריקאית, שתעורר מלחמה אזורית ובכך יצית את האזור מהים התיכון ועד למפרץ הערבי, ימחק את הפלסטינים מהמפה הגיאוגרפית והפוליטית, וישנה את צורת האזור כולו תוך הרחבת אזורי השליטה שלו. .
חשיפת עמדותיהם האמיתיות של כמה מפלגות בינלאומיות
הסופר והאנליסט הפוליטי דאוד קוטאב סבור כי "מלחמת ההשמדה המתמשכת במהלך שנה בשטחים הפלסטיניים יצרה מודעות חסרת תקדים לסוגיה הפלסטינית ברמה הגלובלית", ומציין כי "השינוי הזה הגיע בעקבות טרגדיות שהאזור היה עד להן, שדחפו את המזרח והמערב, על כל הקשת הפוליטית שלהם, מימין לשמאל, לשים לב לנושא הפלסטיני".
קוטאב ציין כי "הקבוצה החשובה ביותר במודעות הגוברת זו הם צעירים וסטודנטים באוניברסיטה ברחבי העולם".
קוטאב אישר את קיומו של מה שהוא תיאר כ"מחיר כבד", שכלל הסרת עמדותיהם האמיתיות של כמה גורמים בינלאומיים. הוא סבר שיש מי שמתיימר להגן על זכויות אדם או על תקשורת עצמאית ואמינה, כמו גם כאלה שמתיימרים להגן על נושאים ערביים וזכויות עמים, אבל עמדותיהם הפכו מבישות, במיוחד בחוגי השלטון במדינות רבות סביב העולם.
קוטאב ציין שיש יוצאים מן הכלל, והזכיר במיוחד את עמדותיהן של כמה מדינות אירופיות, כמו: ספרד, אירלנד וסלובניה, שתמכו בבירור בזכויות הפלסטינים, בנוסף לתנועה הגדולה שאוניברסיטאות אמריקאיות ואחרות היו עדות לה.
נתניהו שואף לפגוע באיראן ולהחזיר את טראמפ
בנוגע למצב הישראלי, כותבים אמרו כי נראה שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נאחז בחלום על חזרתו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ופוגע באיראן, מה שעשוי להשאיר את המשבר בוער עד לבחירות בארה"ב המתוכננות ל-5 בנובמבר הקרוב.
למרות האפשרות להגיע להפסקת אש, הדגיש כותאב כי המצב בשטחים הפלסטיניים הכבושים לא יחזור להיות מה שהיה, וכי הטרגדיה לא תסתיים בקלות.
קוטאב אישר שהסכסוך העקוב מדם השיג כמה הישגים פוליטיים ופופולריים לעניין הפלסטיני, וציין שדעת הקהל העולמית השתנתה לטובת הפלסטינים, אך הוא הזהיר שהמחיר גבוה מאוד, במיוחד במונחים של חיים וחיי אנשים. ובפרט ההשפעות הפסיכולוגיות העמוקות על ילדים.
כותאב ציין כי "הסדיזם הישראלי" הנהוג על ידי כוחות הכיבוש, והיעדר כל פיקוח או חוקי מוסר המסדירים את התנהגותם, נחשפו לעולם, ומוסרים כפולים הופיעו גם במדינות רבות במזרח ובמערב. כמו גם בין ערבים למוסלמים.
פירוק הרעיון של "אחדות הריבועים"
הסופר והאנליסט הפוליטי עדנאן אל-סבאח מאמין שישראל וארה"ב צועדות כיום לעבר יעדים גדולים יותר מרצועת עזה, כשהן מבקשות לשבור את רעיון "אחדות הזירות" בין ציר ההתנגדות שואפת להסיח את דעתה של כל אחת מזירות ההתנגדות עם נושאים פנימיים משלה, בניסיון להדוף אותם על סולידריות ושילוב עם העניין הפלסטיני המקיף.
אל-סבאח ציין כי יום השנה הראשון למלחמת ה-7 באוקטובר עשוי לבוא עם ניצחון של ההתנגדות הפלסטינית או עם הנצחה מיוחדת לישראל ובעלות בריתה אם יצליחו להיפטר מהכישלון הצבאי והפוליטי שלהם.
אל-סבאח הסביר כי הסיכוי להפסיק את המלחמה בעזה במהירות כמעט ואינו קיים אלא אם כן יוקמו בריתות בינלאומיות חדשות בין המדינות הגדולות, והצביע על כך שארצות הברית, אם תמצא את עצמה מתמודדת עם מציאות חדשה במזרח התיכון, ייאלץ לחפש פתרונות שימנעו הקמת בריתות רחבות יותר המפגישות את סין וציר ההתנגדות.
7 באוקטובר השיג הישגים גדולים למען המטרה הפלסטינית
אל-סבאח ציין כי בריתות פוטנציאליות אלו עשויות להוות איום גדול יותר על האינטרסים האמריקאיים באזור, מה שיגרום לוושינגטון לעבור כדי להכיל את השינוי הגיאופוליטי הזה.
אל-סבאח הביע את אמונתו שמלחמת ה-7 באוקטובר השיגה הישגים גדולים לעניין הפלסטיני, שכן ההתנגדות הצליחה לצאת מ"כישלון 1948" לראשונה בתולדותיה, וההתנגדות הפלסטינית הצליחה גם ליצור ברית אמיתית ומגובשת שהוכיחה את יכולתה להילחם ולעמוד בכיבוש הישראלי תוך שנה.
הוא הוסיף: "לראשונה, הנושא הפלסטיני הפך לחלק מ'מצב בינלאומי' התומך בהתנגדות הפלסטינית נגד ההגמוניה האמריקאית, שלדעתו התפתחות חשובה מאוד לעתיד הסוגיה הפלסטינית".
הוא המשיך ואמר: "לראשונה בהיסטוריה שלנו, אנו עדים לאיתנות מוחלטת למרות שחלפה שנה מאז המלחמה, ולמרות הקורבנות הכבדים והטרגדיה האנושית המתמשכת".
אך יחד עם זאת, אל-סבאח מאשר את קיומן של חולשות שהתגלו לאחר שנה של מלחמה, ובראשן היעדר התפקיד הפלסטיני הרשמי באיחוד העם הפלסטיני והובלתו לאסטרטגיה מאוחדת.
אל-סבאח מדגיש את ההכרח ביישום "הצהרת בייג'ינג", המעידה על חשיבות חיזוק האחדות של העמדה הפלסטינית בזירה המקומית והבינלאומית.
