עדנאן אל-חוסייני: ישראל הפנתה עורף למוסדות בינלאומיים, ושכחה שהיא קיבלה את הלגיטימיות שלה מהמוסדות הללו.
חטים עבד אל קאדר: ההפרות הישראליות נגד אונר"א הן ניסיון בוטה להשיל את האחריות הבינלאומית לנושא הפליטים
סמי משאשה: לאונר"א אין שום תוכנית אמיתית להתעמת עם המזימה לחיסול, אלא החלה להסתגל ללחצים בינלאומיים
רטיבה אל-נתשה: ממשלת הימין פתחה במלחמה גלויה בנושאים היסודיים והגורליים של העם הפלסטיני, כולל סוגיית הפליטים.
זיאד אל-חמורי: יש קמפיין אינטנסיבי כדי לנסות לשים קץ לסוגיית הפליטים.. ו"אונר"א" הוא הסמל העיקרי של הפליטים הפלסטינים
פאדל תחבוב: הרשות נדרשת לקחת על עצמה את אחריותה להבטיח את המשך התהליך החינוכי ולא לאפשר לכיבוש לכפות מציאות חדשה
שלושה שבועות לאחר שנכנסה לתוקף החלטת רשויות הכיבוש הישראליות לאסור את עבודתה של סוכנות הסיוע הבינלאומית (אונר"א) באזורים תחת "ריבונות" ישראלית, כוחות משטרת הכיבוש הסתערו ביום שלישי שעבר על מספר בתי ספר של אונר"א בירושלים והורו על סגירתם. צעד זה השפיע על 250 ילדים ב-3 בתי ספר בעיר, ועל 350 תלמידים במרכז Qalandia.
"כוחות ישראליים וצוות עיריית ירושלים הסתערו על מרכז ההדרכה בקלנדיה של אונר"א והורו לפנותו המיידי", אמר נציב כללי של אונר"א פיליפ לצריני בהצהרה בפלטפורמת X, שתיאר את התקרית כשלילת זכותם של ילדים ונוער במזרח ירושלים לחינוך בבתי ספר של אונר"א.
לצריני ראה במה שקרה "הפרה של הזכות הבסיסית לחינוך, כמו גם הפרה של הפריבילגיות והחסינות של האו"ם", והדגיש את הצורך לשמור על זכותם של ילדים לגישה לחינוך, ולהגן ולכבד את מתקני האו"ם בכל עת ובכל מקום.
פוליטיקאים, סופרים ואנליסטים ששוחחו עם "אני" סברו שממשלת הימין בישראל יצאה למלחמה גלויה בכל הנושאים המהותיים והגורליים של העם הפלסטיני, לרבות סוגיית הפליטים, ושההפרות הישראליות הללו נגד "אונר"א" הן ניסיון בוטה לבטל את האחריות הבינלאומית לסוגיית הפליטים.
אנליסט אחד ציין כי לאונר"א אין תוכנית אמיתית להתעמת עם המזימה לחיסולה, אלא החלה להסתגל ללחצים בינלאומיים, בעוד שאחר קרא לרשות הפלסטינית לקחת על עצמה את אחריותה להבטיח את המשך התהליך החינוכי ולא לאפשר לכיבוש לכפות מציאות חדשה.
השלכות קשות של החלטת הכיבוש לסגור את אונר"א
המהנדס עדנאן אל-חוסייני, חבר הוועד הפועל של הארגון לשחרור פלסטין וראש מחלקת ירושלים, אמר כי רשויות הכיבוש הישראלי מתריסות נגד העולם ומתעלמות מכל החוקים והאמנות הבינלאומיות.
הוא הוסיף: "בזמן שישראל הפנתה עורף למוסדות בינלאומיים, היא שכחה שהיא קיבלה את הלגיטימיות שלה מהמוסדות האלה".
אל-חוסייני הסביר כי ההחלטה הישראלית הלא צודקת לסגור את משרדי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) בשטחים הפלסטיניים הכבושים באה בהקשר של המלחמה התוקפנית שמנהלת המדינה הכובשת נגד העם הערבי הפלסטיני, והשאיפה להעביר תוכניות חשודות לחיסולו ולסילוקו הצודק.
אל-חוסייני הזהיר מההשלכות הקשות של החלטת המדינה הכובשת, שלדעתו ראה עלבון ובוז לקהילה הבינלאומית, למוסדותיה ולהחלטותיה, ומהאסונות הצפויים להתרחש כתוצאה מהפרעה והפסקה של המאמצים והשירותים שמספקת אונר"א, ובמיוחד הסיוע ההומניטרי, לאור מה שהותירה מאחור מכונת ההשמדה הישראלית בשטחי הכיבוש הפלסטיניים ברצועת עזה.
אל-חוסייני קרא לקהילה הבינלאומית לקחת על עצמה את אחריותה, לטפל במדינה הכובשת כמדינה גזענית מחוץ לחוק, לפעול לשלילת הלגיטימיות הבינלאומית שלה, ולתת תמיכה מלאה לאונר"א, על מנת להבטיח את המשך שירותיה.
הפרה בוטה של החוק הבינלאומי
חאתם עבד אל קאדר, מזכ"ל הרשות הנוצרית האסלאמית לתמיכה בירושלים והמקומות הקדושים, וחבר המועצה המהפכנית של תנועת הפת"ח, מצדו, גינה את הכוונת הכיבוש הישראלי לבתי ספר ומוסדות של אונר"א בעיר ירושלים כחלק ממסע ההסתה שפתחו בכירים ישראלים נגד אונר"א.
עבדול קאדר הוסיף: "ההפרות הללו נגד הסוכנות הן ניסיון בוטה להוריד את האחריות הבינלאומית לנושא הפליטים הפלסטינים, המאיים לחסל את זכות השיבה והפיצויים שנקבעו בהחלטות בינלאומיות.
"הפרות אלו מהוות הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ואיום ישיר על זכויות הפליטים הפלסטינים", אמר עבד אל קאדר.
עבדול קאדר קרא לאו"ם ולקהילה הבינלאומית לקחת על עצמם את אחריותם בהגנה על אונר"א ובהבטחת המשך מתן השירותים החיוניים שלה לעם הפלסטיני.
היעדר תוכנית פעולה ברורה ויעילה להתמודדות עם האיסור על אונר"א
סמי משאשה, חסיד לענייני אונר"א ודובר הרשמי לשעבר שלה, סבור כי היעדר תוכנית פעולה ברורה ויעילה להתמודדות עם האיסור על עבודת אונר"א בירושלים וגירושה ממנה מהווה איום ישיר על גורלם של הפליטים הפלסטינים בעיר.
משאשה הסביר כי היעדרות זו כוללת היעדר הנחיות ספציפיות למשפחות התלמידים בבתי הספר של אונר"א, ומאות תלמידים במכון קלנדיה היוקרתי שקיבלו הודעות פינוי, בנוסף להפחדה של תלמידים בבתי הספר והיעדר כל תוכנית להגנה על עובדי הסוכנות, שביטחונם התעסוקתי מאוים כעת.
משאשה הוסיף: "חסר גם כל חזון לגבי גורלן של משפחות עניות המסווגות כ"מקרים של קושי קיצוני", כמו גם מעקב אחר חולים, במיוחד קשישים ובעלי מחלות כרוניות, והדגיש שלא ניתן לטפל בנושאים אלו באמצעות הצהרות והצהרות חלולות על יציבותה של "אונר"א".
מיששא מתח ביקורת על היעדר כל תוכנית ריאלית של אונר"א ושל האו"ם להתעמת עם המערכה שמטרתה את הסוכנות, והצביע על כך שחסרון זה ניכר בבירור במהלך המלחמה האחרונה, כאשר אונר"א פינתה את מפקדתה והותירה את העקורים ועובדיה לגורלם בצפון עזה.
הוא התייחס גם למתקפה האינטנסיבית שכוונה לאונר"א במשך יותר משנה, במטרה לגרש אותה מירושלים ולצמצם את תפקידה בעזה לאחר המלחמה, מבלי שהסוכנות נקטה צעדים רציניים להגנה על עובדיה או להבטיח את ביטחונם התעסוקתי.
בהקשר קשור, משאשה הטיל ספק בתועלת של נוכחותו של נציב הכללי של האו"ם בוועידת הביטחון של מינכן, בהתחשב בכך שנוכחותו באירועים מסוג זה משקפת שינוי מסוכן בתפקידה של אונר"א, כאילו הפליט הפלסטיני נתפס כעת כאיום ביטחוני.
הוא גם מתח ביקורת על נוכחותו בפגישות של "הברית הבינלאומית לפתרון שתי המדינות", וציין כי הצהרותיו שם חורגות מהמנדט של אונר"א וקושרות את גורל הפליטים לפתרון מדיני שאינו מבטיח את זכות השיבה, אלא שואף ליצור ישות פלסטינית מעוותת.
הצהרות של נציב האו"ם
משאשה הסביר כי הנציב הכללי הצהיר במהלך ועידת מינכן כי "המטרה ארוכת הטווח היא לאפשר למוסדות פלסטיניים לקבל את השירותים הבסיסיים שמספקת אונר"א", תהה מי נתן לו את זכות הדיבור בשם הפליטים ואת המנדט לשנות את המנדט הברור והמפורש של הסוכנות.
הוא גם גינה את הצהרתו במהלך פגישת קהיר בדבר "סיום הדרגתי של המנדט של אונר"א", והדגיש כי הצהרות אלו עולות בקנה אחד עם התוכניות לסיים את הסוכנות ולהפוך אותה לכלי פוליטי המשרת פרויקטים לחיסול העניין הפלסטיני.
בסיום נאומו הדגיש משאשה כי לאונר"א אין כל תוכנית אמיתית להתעמת עם המזימה שמטרתה חיסולה, אלא החלה להסתגל ללחצים בינלאומיים, מה שהופך אותה לשותפה עקיפה ביישום מדיניות הגירוש וההתיישבות.
הוא גם הצביע על היעדר תוכנית לאומית פלסטינית להתעמת עם תוכנית זו, והזהיר כי המשך הפילוג ופיזור העמדות יוביל לאובדן זכויות הפלסטינים, ובראשן זכות השיבה. הוא סיים את נאומו בקריאה לפיתוח תוכנית פעולה ברורה וספציפית המבטיחה הגנה על פליטים פלסטינים והמשך תפקידה של אונר"א במתן שירותיה, הרחק מחישובים פוליטיים.
העד הבינלאומי היחיד לסוגיית הפליטים
בתורו, הפעיל הפוליטי והקהילתי רטיבה אלנתשה אמר כי אונר"א מייצגת את העד הבינלאומי היחיד לנושא הפליטים הפלסטינים, ומגלמת עשרות החלטות בינלאומיות הקשורות לזכויותיהם.
היא הוסיפה: "אין זה סוד שדבקות הפלסטינים בסוגיית הפליטים וזכותם לשוב לאדמות מהן נעקרו היוותה אובססיה עבור מנהיגי ישראל, שראו בכך איום לאומי על קיומה של מדינתם, ואף דחייה מרומזת מצד הפלסטינים לתבוסת 1948 ולהקמת מדינת ישראל".
היא ציינה כי ממשלת ישראל הקודמת, בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ, ביקשה להוציא החלטה שתגביל את זכות השיבה לפליטים המקוריים שנעקרו מעריהם ומכפריהם ב-1948, מבלי שזכות זו תועבר בירושה לילדיהם שנולדו מחוץ לארץ ישראל.
היא הוסיפה: "ממשלה זו גם פעלה לייבוש משאבי אונר"א ולהגביל אותה בסיוע אמריקאי, באמצעות ועדה שמונתה על ידי האו"ם בהנהגה אמריקאית, לחקור את רישומי העובדים והפליטים הרשומים כנהנים משירותי הסוכנות בשטחים הפלסטיניים, ולקבוע סטנדרטים חדשים לניטרליות ודחייה של "טרור".
הסרת החסינות הדיפלומטית של אונר"א
אלנתשה הדגיש כי הממשלה הנוכחית בראשות נתניהו, שכינתה את עצמה "הממשלה המכריעה", פתחה במלחמה גלויה בכל הנושאים המהותיים והגורליים של העם הפלסטיני, לרבות סוגיית הפליטים, הלחימה באונר"א, ההסתה נגדה וייבוש משאביה.
אל-נטשה סבר כי הצבעת הרוב בכנסת הישראלית להכריז על אונר"א כמוסד בלתי רצוי, הסרת חסינותה הדיפלומטית ותביעה להפסיק את שירותיה לפני סוף ינואר 2025, היא תרגום של הרצון הישראלי לסיים את סוגיית הפליטים כאחד הגורמים המכריעים לסיום הסוגיה הפלסטינית וכל עדות בינלאומית לכך. זה גם מהווה אתגר ברור למשפט הבינלאומי ולמוסדות האו"ם, שאף אחת מהחלטותיהם ישראל לא כיבדה בעבר".
"החלטת ראש הממשלה של ממשלת הכיבוש, בישיבת הממשלה האחרונה לפני מספר ימים, ליישם את ההחלטה הקשורה לאיסור על אונר"א "באופן נחרץ וללא היסוס או דיחוי", היא עדות נוספת לכך שסיום סוגיית הפליטים והכרזת מלחמה על המוסד הבינלאומי הזה היא בראש סדר העדיפויות, חשובה לא פחות מכפיית השליטה על הגדה המערבית ועזה יש גם מהלך ברור של הרצועה על הנושאים של הרצועה והארץ של פתרון הסכסוך במזרח התיכון, כולל הנושא הפלסטיני בכל הרמות", הוסיפה.
הסתערות על מוסדות החינוך של אונר"א
אלנתשה ציין כי הותקפו מוסדות החינוך המזוהים עם אונר"א, עובדיהם נחקרו וניתנו פקודות לפנותם, ביישום החלטת ראש הממשלה, החל מתחום החינוך, שכן מדובר באחד מזרועות המלחמה שמנהלת עיריית הכיבוש כבר שנים רבות בניסיון לשלוט באופן מוחלט בחינוך בירושלים.
היא הוסיפה: לאחר מכן, הצהרות של שר הבריאות הישראלי בדבר הפסקת שיתוף הפעולה בתחום הבריאות עם אונר"א והפסקת שירותי הבריאות שלה, שתורגמו בשטח באמצעות הסרת השלט ממרפאת הפינה האינדיאנית בעיר העתיקה, לקראת סיום שירותיה או שילובו במערכת הבריאות הישראלית.
היא הדגישה כי האיום בתפיסה של רכוש אונר"א בירושלים היה קיים עוד לפני הצבעה בכנסת על ההחלטה לאסור את אונר"א. לדבריה, הרשויות הישראליות הודיעו לבתי הספר של אונר"א במחנה שועפאט על כוונתם לתפוס את הבניינים שלהם, ולפני כן ביצעו את המדידות שלהם. כמו כן, היא פרסמה החלטה לפינוי מטה אונר"א בשכונת שייח' ג'ראח, בתואנה כי הוא נבנה על קרקע השייכת ל"רשות מקרקעי ישראל", ותכננה להקים עליה 1,440 יחידות התיישבות, בנוסף להטלת מסים כבדים על הארגון בניסיון לייבש את משאביו הכספיים.
אל-נתשה סיכם באומרו: "למרות התוכניות הישראליות והתגובה הבינלאומית והאו"ם החלשה עד כה להפרות הללו והאתגר הבוטה לחוק הבינלאומי, רצון העם הפלסטיני, ויותר מ-150,000 ירושלמים שנהנים משירותי החינוך והבריאות של הסוכנות, עדיין מהווים מכשול להגשמת השירותים הבינלאומיים ולחסכון של שירותים בינלאומיים נושא ee."
הכיבוש הולך לקראת סגירת רוב מוסדות הסוכנות
מנהל המרכז הירושלמי לזכויות חברתיות וכלכליות, זיאד חמורי, אמר מצדו כי רשויות הכיבוש ממשיכות בהסלמה נגד מוסדות סוכנות הסעד והעבודה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), כחלק מתוכנית המתמקדת בסוגיית הפליטים הפלסטינים.
לדבריו, "מה שקרה לפני מספר ימים בירושלים הוא שמשלחת של משרד החינוך הישראלי ביקרה בבתי הספר בניסיון לברר את מספר התלמידים והתלמידות, אך חלק מהמנהלים סירבו לשתף איתם פעולה, בעוד אחרים הפנו אותם להנהלה הכללית של הסוכנות".
הוא אישר כי אחד ממנהלי בתי הספר החליט, על מנת להבטיח את שלומם של התלמידים, לאפשר להם לצאת, מבלי שזו תהיה החלטת סגירה רשמית באשר לסוגיית בתי הספר בכלל, היא נדחתה לקיץ, ולא יינקטו צעדים לפני תום שנת הלימודים.
אל-חמורי ציין כי הכיבוש הולך לקראת סגירת רוב מוסדות הסוכנות, שכן כוחותיו הסתערו על מרפאת הסוכנות בבאב א-זהרה ושינו את שמה כחלק ממדיניות שמטרתה למחוק את הזהות הפלסטינית בעיר.
התקפות על מחנות פליטים בגדה המערבית
בהקשר קשור, הדגיש אל-חמורי כי ההתקפות על מחנות פליטים בגדה המערבית, כמו ג'נין, שכם וטול-כרם, באות במסגרת תוכנית מקיפה שמטרתה לחסל את סוגיית הפליטים ולערער את קיומה של אונר"א.
הוא הסביר כי הכיבוש כבר עקר 90% מתושבי מחנה טול-כרם, ו-70% מתושבי מחנה ג'נין, ללא פתרונות באופק לשכן אותם.
הוא הדגיש כי קיים קמפיין אינטנסיבי כדי לנסות לשים קץ לסוגיית הפליטים, והסוכנות היא הסמל המרכזי של הפליטים הפלסטינים. לכן, צעדים אלה מייצגים ניסיון לבטל את הסמל הזה, המשקף מדיניות שיטתית שאין לה גבולות.
אל-חמורי הוסיף: "ממשלת הכיבוש הנוכחית נוקטת במדיניות גזענית וקיצונית המכוונת לחינוך, בריאות ומתקנים חיוניים, בהיעדר תוכנית ערבית או פלסטינית יעילה להתעמת עם התוכניות הללו".
אל-חמורי הזהיר כי צעדים ישראלים אלו מהווים סכנה ממשית לעתיד הפליטים הפלסטינים, וקורא לפעולה דחופה לעצור את ההסלמה הישראלית ולהגן על מוסדות אונר"א, שהם סמל לסוגיית הפליטים הפלסטינים.
ההתקפה על אונר"א מכוונת לאו"ם
בתורו, האנליסט הפוליטי פאדל תחבוב אמר כי ההתקפות הישראליות על מוסדות סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) אינן מכוונות רק לפלסטינים, אלא גם מייצגות מתקפה על האו"ם, בהתחשב בכך שאונר"א היא מוסד בינלאומי.
תחבוב ציין כי ישראל מתנהגת כאילו היא מעל החוק, ומנצלת את התמיכה האמריקאית, המשקפת ניסיון אמריקאי-ישראלי לכפות שליטה מלאה על הגדה המערבית.
הוא הסביר כי אונר"א מפקחת על כשליש מתלמידי בתי הספר בירושלים, וכי סיום תפקידה יחייב את הרשות הלאומית הפלסטינית או כל גורם ערבי לקחת אחריות על ניהול בתי הספר הללו ולשאת בעלויות התפעול שלהם, לרבות משכורות המורים וצרכי החינוך של התלמידים.
הוא הוסיף: "השארת תלמידים ללא בתי ספר היא בלתי מתקבלת על הדעת", והדגיש כי הרשות הלאומית נדרשת לקחת על עצמה את אחריותה להבטיח את המשך התהליך החינוכי ולא לאפשר לכיבוש לכפות מציאות חדשה.
עוד ציין תחבוב כי ישראל פועלת למנוע מימון לאונר"א ולמנוע מעובדיה לבצע את עבודתם, דבר המהווה אתגר ברור לעמדה הבינלאומית, שכן ישראל מבקשת לסיים באופן שיטתי את קיומה של הסוכנות.
תחבוב סיכם והדגיש את הצורך בנטילת אחריות לאומית לניהול בתי הספר ומוסדות הבריאות של הסוכנות, כדי להבטיח את המשך השירותים הבסיסיים הדרושים לעם הפלסטיני.
