סאוסן סרור: כץ משמיע הצהרות פזיזות יותר ויותר בימים האחרונים, ודחייתו את הקמת מדינה פלסטינית אינה מוגבלת עוד לימין הישראלי.
אוסאמה אל-שריף: דבריו של כץ אינם מפתיעים, וכל ממשלת הימין הקיצוני אינה מכירה בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית.
ד"ר עבד רבו אל-אנזי: ממשלת נתניהו שואפת להטיל ריבונות ישראלית מלאה בין הנהר לים, ללא התחשבות בזכויות הפלסטינים ובהחלטות בינלאומיות.
ד"ר מונתר חווארת: גישה המשקפת מנטליות ישראלית הרואה את עצמה מעל החוק הבינלאומי ומסרבת ליישם את החלטות האו"ם בנושא פלסטין.
ד"ר עלי אל-עוואר: פתרון שתי המדינות נותר הפתרון האופטימלי והריאלי ביותר לסיום הסכסוך, למרות כישלונה של הקהילה הבינלאומית לכפות אותו.
עימאד אבו עוואד: ישנה תנועה נוספת בישראל שמאמינה בפתרון שתי המדינות, אך בצורה חדשה ושונה מהישנה.
הצהרותיו של שר הביטחון ישראל כץ, הדוחות את הקמת מדינה פלסטינית, אינן הראשונות וגם לא היחידות. כל מי שעוקב אחר עמדותיו של איש הימין הגזען הזה יגלה שהצהרות כאלה חוזרות על עצמן מעת לעת. הן אינן מייצגות את דעתו האישית, אלא מבטאות את חזון הקואליציה הימנית השלטת בישראל לעתיד הגדה המערבית, כולל ירושלים, כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. הן גם מבטאות את עמדותיהם של מנהיגים בשמאל ובמרכז, דבר המצביע על קונצנזוס בתוך המדינה הכובשת לדחות את הקמת מדינה פלסטינית במסגרת כל הסדר עתידי.
סופרים, אנליסטים ומומחים שדיברו עם "אני" אמרו כי לאחר 21 חודשי תוקפנות בעזה ו-12 ימי מלחמה באיראן, הרעיון של מדינה פלסטינית עצמאית הוא פנטזיה ובלתי אפשרי. הם הדגישו כי הדבקות בפתרון שתי המדינות היא אשליה וכי אלו המקדמים אותו הם תמימים או שמבינים את חוסר האפשרות שלו, אך משתמשים בו לצריכה תקשורתית ופוליטית.
הם ציינו כי גישה זו משקפת מנטליות ישראלית הרואה עצמה מעל לחוק הבינלאומי ומסרבת ליישם את החלטות האו"ם על פלסטין, בהסתמך על עליונותה הצבאית. הם ציינו כי ממשלת נתניהו שואפת לכפות ריבונות ישראלית מלאה בין הנהר לים ללא התחשבות בזכויות הפלסטיניות ובהחלטות בינלאומיות. הם גם סברו כי הדיבורים על פתרון שתי מדינות במובן המסורתי פסקו, אפילו עבור רוב החוגים הישראליים.
קונצנזוס בישראל לדחות את הקמתה של מדינה פלסטינית
העיתונאית סאוסן סרור, משקיפה ומבקרת של הזירה הפוליטית הישראלית, אמרה: "לפני כמעט שנה, ב-17 ביולי 2024, הצביעה מליאת הכנסת בעד הצעת חוק נגד הקמת מדינה פלסטינית. שישים ושמונה חברי פרלמנט הצביעו בעד הצעת החוק, ביניהם חברי שתי מפלגות האופוזיציה, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן ו'המחנה הרשמי' בראשות בני גנץ. חברי מפלגת העבודה (המפלגה הדמוקרטית) נעדרו מההצבעה."
היא הוסיפה: "בין הדברים הכלולים בהצעה, שהוגשה בזמנו ביוזמת 'המחנה הרשמי', נכלל: 'הקמת מדינה פלסטינית בלב ארץ ישראל מהווה איום קיומי על מדינת ישראל ואזרחיה, מעמיקה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומערערת את היציבות באזור'".
סרור ציין כי הכנסת אישרה בעבר, בפברואר של אותה שנה, ברוב גדול, הצהרה בה הצהירה הכנסת בבירור על דחייתה המוחלטת של הקמפיין הבינלאומי ששטף מספר מדינות, ובמיוחד באירופה, להכרה במדינה פלסטינית עצמאית.
"כמעט 21 חודשים לאחר המלחמה בעזה, שממשיכה להחריב את הרחוב הישראלי, ולאחר 12 הימים של המלחמה באיראן, שפרטיה טרם נקבעו, תחת דגל ממשלת נתניהו, אשר התמקמה תחת סיסמת המלחמה הקיומית, רעיון המדינה הפלסטינית העצמאית נחשב לפנטזיה ובלתי אפשרית, ונחשב לגמול על מה שקרה ב-7 באוקטובר 2023, במבצע 'מבול נח'. שום מאמץ או לחצים חיצוניים לא הצליחו ולא יצליחו לשנות חזון זה, כל עוד נתניהו יישאר בשלטון בישראל", אמרה.
פירוק ההתנגדות מנשקה והקמת רשות מעבר בעזה
סרור מאמין שישנם אנשים הגיוניים בישראל הטוענים שהמדינה נמצאת בעיצומה של מלחמת התשה, ועדיין אינה מסוגלת לשחרר את חמישים השבויים הישראלים שנותרו בעזה. ההרס, הרעב וההרג בעזה מהווים אסון הומניטרי שיכריח לחץ עז לסיים את המלחמה בימים הקרובים, בהובלת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
אך היא תהתה: האם הסצנה הזו תלווה את ההכרזה על הקמת מדינה פלסטינית?! היא אמרה: "נראה שהסצנה הזו תישאר רחוקה מאוד, אפילו מנקודת מבטם של אנשים רציונליים בישראל, אשר קובעים צעדים מקדימים חשובים והכרחיים, ביניהם: תנועת ההתנגדות האסלאמית, חמאס, ויתור על השלטון בעזה (שחמאס קרא לו בחודשים האחרונים), פירוק ההתנגדות מנשקה, הקמת רשות מעבר בעזה ושיקום. תהליך זה יהיה ארוך טווח, שבסופו תוקם מדינה פלסטינית מפורזת לצד מדינת ישראל."
העיתונאית סורור אישרה כי לאור התרחיש האופטימי במקצת הזה, המצב הנוכחי נותר מציאותי, ואמרה: "כל עוד נתניהו הוא האדם האחד והיחיד, הוא כל ממשלת ישראל, וכל שריו עומדים לרשותו, אז מה שהוא אומר הוא מעל לכל דופי, ואת מה שהוא לא רוצה לומר באופן רשמי ופומבי, הוא מעביר לאחד או יותר משריו, כפי שקורה עם שר הביטחון, ישראל כץ, שמביע הצהרות פזיזות רבות בימים האחרונים, לפעמים על השמדת תימן כפי שהרס את טהרן, או דחיית הקמת מדינה פלסטינית, שהיא התנאי הסעודי לנורמליזציה עם מדינת ישראל, ועל כך טראמפ ככל הנראה יכריז בפגישתו הקרובה עם נתניהו בבית הלבן ביום שני הבא".
בסוף דבריה, העלתה סורור מספר שאלות: האם הצהרות אלו יעמדו בלחץ הטראמפיסטי הקרב ובא? איזו השפעה תהיה להן על ממשלת נתניהו? האם אנו ערב בחירות מוקדמות בישראל? הכל בעוד מספר ימים, בואו נחכה, נצפה, נצפה ונגיב.
דחיית מדינה פלסטינית אינה מוגבלת עוד לימין.
העיתונאי והפרשן הפוליטי אוסאמה אל-שריף אמר מצידו כי הצהרותיו של שר ההגנה הישראלי ישראל כץ הדוחות את הקמת מדינה פלסטינית אינן מפתיעות.
הוא ציין כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו דוחה עיקרון זה, ורואה במדינה פלסטינית פוטנציאלית "בסיס לטרור", תוך ציטוט אירועי ה-7 באוקטובר 2023 והשתלטות חמאס על רצועת עזה.
אל-שריף הוסיף: "כל ממשלת הימין הקיצוני בישראל אינה מכירה בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית, והקונצנזוס הישראלי נגד מדינה פלסטינית אינו מוגבל עוד למחנה הימין, אלא כולל גם דמויות מהמרכז והשמאל, כמו יאיר לפיד, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ובני גנץ, שכולם דוחים את הקמתה של מדינה פלסטינית או נסיגה מהשטחים הכבושים לטובת פתרון זה".
הוא הדגיש כי העמדה הישראלית משקפת ריאליזם פוליטי שחורג ממה שמציעים חלק מהפלסטינים והארגונים הבינלאומיים בנוגע ל"פתרון שתי המדינות", וטען כי גם ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורוב המחוקקים הרפובליקנים שותפים לדחייה זו.
אל-שריף תיאר את הדבקות בפתרון שתי המדינות כאשליה, וציין כי אלו המקדמים אותו תמימים או מבינים את חוסר האפשרות שלו אך משתמשים בו לצריכה תקשורתית ופוליטית, במיוחד לאור הדחייה הנרחבת מצד ארה"ב וישראל והמציאות המשתנה בשטח עקב הרחבת ההתנחלויות, שהפכה את הפרדת הגדה המערבית מישראל לכמעט בלתי אפשרית.
אל-שריף סיכם באומרו כי "פתרון שתי המדינות אינו בר-קיימא עוד", והדגיש כי האפשרות היחידה שנותרה היא להתקדם לעבר פתרון של מדינה אחת.
לדבריו של כץ יש קונוטציות פוליטיות, ביטחוניות ואידיאולוגיות.
ד"ר עבד רבו אל-אנזי, ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת אל-אזהר בעזה, הדגיש מצידו כי הצהרותיו של שר הביטחון ישראל כץ, בהן חזר על דחייתו להקמת מדינה פלסטינית, משקפות את הכיוון הנוכחי של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ונושאות השלכות פוליטיות, ביטחוניות ואידיאולוגיות מרובות.
הוא ציין כי הצהרות אלה מבטאות דחייה מפורשת של פתרון שתי המדינות וסותרות את היסודות עליהם התבססו תהליכי ההסדר מאז הסכמי אוסלו בשנת 1993.
הוא הסביר כי הממשלה הנוכחית שואפת להטיל ריבונות ישראלית מלאה על השטח המשתרע בין הנהר לים, ללא התחשבות בזכויות הפלסטיניות או בהחלטות בינלאומיות.
אל-אנזי הוסיף כי דבריו של כץ נופלים במסגרת מדיניות הימין הישראלי, הדוחה כל ויתור טריטוריאלי ורואה בהקמת מדינה פלסטינית איום ביטחוני ואסטרטגי.
הוא המשיך: "הצהרות אלה מגיעות גם בהקשר של ניסיון להרגיע את דעת הקהל הישראלית, מצד אחד, ולשלוח מסרים לחו"ל לפיהם ישראל לא תיאלץ לקבל פתרונות, וכי ביטחון וריבונות הם בראש סדר העדיפויות שלה".
פרובוקציה לרשות הפלסטינית ולעולם הערבי
אל-אנזי סבור כי הצהרות אלו סותרות באופן ישיר את המאמצים הבינלאומיים להחיות את פתרון שתי המדינות. הדבר פוגע באמון בתהליך המשא ומתן, חותר תחת כל מאמצים דיפלומטיים רציניים ומסבך את המאמצים לשקם את עזה ולקשר אותה לתהליך פוליטי אמין.
ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת אל-אזהר בעזה ראה גם הוא בהצהרותיו של כץ פרובוקציה לרשות הפלסטינית ולעולם הערבי, מחזקת את עמדות המפלגות המתנגדות להסדר, וסוללת למעשה את הדרך לכפייה דה-פקטו של פתרון מדינה אחת באמצעות המשך מדיניות ההתנחלויות, סיפוח זוחל ועקירה, והיעדר אופק פוליטי ממשי להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
החזון האמיתי של ממשלת הימין הקיצוני
מצידו, הסופר והפרשן הפוליטי ד"ר מונתר חווארת אמר כי הצהרות אחרונות של גורמים ישראלים משקפות את החזון האמיתי של ממשלת ישראל הימנית הקיצונית, וייתכן שהן חורגות מכך ויכללו ממשלות ישראליות עוקבות מאז ועידת מדריד. הוא ציין כי ישראל מתעכבת זה מכבר על הקמת מדינה פלסטינית ומבקשת להפריך הצעה זו, ורואה בה איום קיומי.
הוא הסביר כי גישה זו משקפת מנטליות ישראלית הרואה את עצמה מעל לחוק הבינלאומי ומסרבת ליישם את החלטות האו"ם בנושא הפלסטיני, תוך הסתמכות על עליונותה הצבאית ועל ביטחון ביכולתה לכפות פתרונות המבוססים על היגיון המנצח.
הדיאלוגים הצביעו על כך שהממשלה הישראלית הנוכחית רואה בפתרון שתי המדינות כבר לא אופציה, וכי כל פתרון עתידי של הסוגיה הפלסטינית חייב לנבוע אך ורק מרצון ישראלי, בהתאם לסדר היום שלה, ללא התחשבות בזכויות הפלסטיניות או בלגיטימציה בינלאומית.
ישראל מקדמת "פתרון אזורי"
הוא הוסיף כי חלק מההצעות הישראליות החלו לקדם מה שמכונה "פתרון אזורי", המטיל את האחריות לפתרון הסוגיה הפלסטינית על מדינות כמו ירדן וערב הסעודית, בניסיון להתחמק מדרישות הסדר צודק.
המחבר הזהיר את חווארת כי גישה זו משקפת דחייה מוחלטת של כל פתרון אמיתי, והדגיש כי ישראל אינה מעוניינת להיות מחויבת להחלטות לגיטימציה בינלאומיות או להיות מחויבת להחלטות לגיטימציה בינלאומיות, במיוחד לאור התמיכה הברורה של ממשל אמריקאי ימני.
חווארת הדגיש כי המשך גישה זו יקשה ביותר על פתרון הסוגיה הפלסטינית, יסכל שנים של משא ומתן ודיבורים על שלום, ואף יאיים להצית שריפות אזוריות חדשות, כפי שקרה בתקופות קודמות. דבר זה יפגע בכל סיכוי ליציבות כעת או בעתיד.
תעמולת בחירות פנימית
ד"ר עלי אל-עואר, מומחה לפתרון סכסוכים אזוריים ובינלאומיים באוניברסיטת בן-גוריון, הדגיש בתורו כי הצהרותיהם של מנהיגי הימין הישראלי, ביניהם שר הביטחון ישראל כץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר, בנוגע לדחייתם את הקמת מדינה פלסטינית, אינן חדשות. הן מבוססות על חוק יסוד שאושר בכנסת ישראל ברוב של 90 חברים, הקובע כי הקמת מדינה פלסטינית אינה מותרת.
אל-עוואר סבור כי הצהרות אלו הן חלק מתעמולת בחירות פנימית ומכוונות נגד הימין הישראלי.
הוא ציין כי התפתחויות אזוריות ובינלאומיות והופעתה של מציאות חדשה במזרח התיכון כופות את עצמן כעת, ומציבות הצהרות אלה בהקשר של צריכת תקשורת בלבד.
הוא הסביר כי דחייתה הרשמית של ישראל את רעיון המדינה הפלסטינית סותרת את הלגיטימציה הבינלאומית ואת המשפט הבינלאומי, בהתחשב בנוכחותם של כ-7 מיליון פלסטינים בין נהר הירדן לים התיכון, מה שמקשה על התעלמות מסוגיה זו.
אל-עוואר הדגיש כי הסוגיה הפלסטינית נותרה בלב הסכסוך וכי לא ניתן להתעלם ממנה במסגרת כל הסדר עתידי.
הוא הוסיף כי פתרון שתי המדינות נותר הפתרון האופטימלי והריאלי ביותר לסיום הסכסוך, שנמשך יותר ממאה שנה, למרות כישלונם של הקהילה הבינלאומית והאו"ם לכפות פתרון זה עד כה.
גיבוש מזרח תיכון חדש
הוא ציין כי שינויים גיאופוליטיים עשויים להוביל להופעתו של מזרח תיכון חדש שבו תתקיים מדינה פלסטינית לצד ישראל, עם ערבויות ביטחון הדדיות.
הוא ציין כי תפקידה של ארצות הברית, על כליה הפוליטיים והצבאיים, עשוי להיות מכריע, במיוחד אם ממשל אמריקאי יתערב ויפעיל לחץ על ממשלת ישראל, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, לקבל את פתרון שתי המדינות.
ד"ר אל-עוואר סיכם את דבריו בטענה כי ההצהרות הקיצוניות של מנהיגים ישראלים אינן משנות את התמיכה הבינלאומית הרחבה בפתרון שתי המדינות, אלא מייצגות ניסיון להשפיע על הבחירות בישראל הקרובות. הוא הדגיש כי הקהילה הבינלאומית תמשיך לדבוק בפתרון זה כדרך היחידה להשיג פתרון צודק ומקיף של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אין אף אחד בישראל שמאמין בפתרון שתי המדינות.
מומחה לענייני ישראל, עימאד אבו עוואד, טען כי אין כיום איש בישראל שמאמין בפתרון שתי המדינות. ישנה תנועה שאינה מאמינה בפתרון זה כלל, כלומר תנועת הימין באופן כללי, ותנועה נוספת המאמינה בפתרון שתי המדינות, אך בצורה חדשה, שונה מהישנה.
הוא אמר שהדיבורים על פתרון שתי מדינות במובן המסורתי פסקו, אפילו עבור רוב החוגים הישראליים.
אבו עוואד הוסיף כי דבריו של כץ תואמים את הלך הרוח הישראלי הכללי ואינם זרות לו.
בנוגע להצהרות בינלאומיות, ציין אבו עוואד כי אפילו ההצהרות הכבדות ביותר אינן מזכירות עוד פתרון שתי מדינות בגבולות 1967 או נסיגה מלאה לקווי ה-4 ביוני. הוא הדגיש כי הנוסחאות שהוצעו לאחרונה שונות במקצת ומשקפות מגמה של חיפוש פתרונות חלופיים.
נוסחה חדשה לפתרון שתי המדינות
הוא הסביר כי נראה כי הקהילה הבינלאומית מחפשת נוסחה חדשה לפתרון שתי המדינות, לא זו שהוסכמה עליה בעבר. ייתכן שמגמות אלו החלו עם תוכנית טראמפ, שהעניקה לישראל 30% מהגדה המערבית, וייתכן שכעת חלק מהמדינות תורמות לעיגון זכותה של ישראל לשלוט באזורים נוספים בגדה המערבית בתמורה למתן שלטון עצמי לפלסטינים או מדינה מוגבלת במסגרת ההגמוניה הישראלית.
אבו עוואד סבור כי הקהילה הבינלאומית, לדעתו, נוהגת בצביעות מסוימת בנושא זה. היא צופה בהתנהגותה ובפעולותיה של ישראל, אך מסתפקת בפרסום הצהרות שלא משנות דבר בשטח, אולי רק כדי לפייס את מצפונה המוסרי.
הוא הוסיף, "בשטח, לא ננקטו צעדים ממשיים לקראת פתרון שתי מדינות", וציין כי כץ מייצג כיום את המצפון הישראלי ואת המגמה הרווחת, בעוד שנראה כי הקהילה הבינלאומית אינה מסוגלת להשיג פתרון שתי מדינות, לא בצורתו הישנה ולא בצורתו החדשה.
