ארגון האומות המאוחדות לילדים "יוניסף" דיווח כי ההתקפות המתמשכות על רצועת עזה הפכו לחלק מפחיד מהמציאות היומית של הילדים, זאת לאור השמדת העם שמבצעת מדינת הכיבוש נגד הפלסטינים מזה 23 חודשים.

המנהל האזורי למאבק ולתקשורת ביוניסף למזרח התיכון וצפון אפריקה, עמר עמר, ציין בהצהרה לעיתונות כי ההפצצות המתמשכות על עזה גרמו בנוסף לרצח ופציעות, לטראומות נפשיות ורגשיות שקשה לטפל בהן אצל כ-1.1 מיליון ילדים, דבר שהסב נזקים חמורים להתפתחותם הנפשית.

עמר ציין כי הפרות חמורות התפשטו בהיקף רחב, כאשר הפיכת הילדים למופקרים מסיוע, רעב, גירוש כפוי מתמשך, הריסת בתי חולים ובתי ספר, רשתות מים ובתים, הפכה למציאות יומית שחיים בה הילדים בעזה.

הוא הוסיף: "מה שאנו עדים לו בעזה אינו רק מלחמה נגד הילדים, אלא השמדת החיים עצמם", והסביר כי יותר מחצי מיליון בני אדם בעזה נפלו בין שיני הרעב, וכי המוות כתוצאה מכך היה ניתן למנוע.

הנציג ביוניסף התייחס להפצת תמונות של גופות ילדים רזות ותינוקות שמתים כתוצאה מהרעבה הישראלית המכוונת ומחלות, והדגיש כי ניתן היה למנוע זאת, וכי לא ננקטו צעדים החלטיים כלפי כך.

הוא הדגיש כי תת תזונה בקרב ילדים עולה בקצב קטסטרופלי, ואמר: "במהלך חודש יולי בלבד תועדו סבלם של יותר מ-12 אלף ילדים מתת תזונה חריפה, וכמעט ילד אחד מתוך כל ארבעה סובל מתת תזונה חריפה מאוד שנחשבת לצורת התת תזונה הקטלנית ביותר, ומשאירה השלכות הרסניות על הילדים בטווח הקצר והארוך."

הוא אישר כי יוניסף שואפת להאיץ את פעולותיה באזור, אך אספקת המזון והצרכים הבסיסיים ועזרה רפואית מתקדמת בקושי בשל בעיות טכניות והמצור הישראלי על האזור.

בעיירת ג'מעין בדרום נצרת, סובל העובד מוחמד מדינה מקשיים רבים בעבודתו בשל סגירת הכניסה הראשית לעיירה על ידי צבא הכיבוש. מאז תחילת המלחמה על רצועת עזה באוקטובר 2023, הפך הניידות למורכבת יותר, מה שהשפיע על פרנסתם של רבים מהעובדים בתעשיית האבן.

מוחמד אומר שהוא העביר אבן לאזורים רבים בשטחי יהודה ושומרון, אך סגירת הכביש הראשי הגדילה את הקושי בעבודה והעלתה את עלויות ההובלה. הכנסתו החודשית ירדה בצורה משמעותית, כאשר היא הייתה מעל 20 אלף שקל, וכעת היא כ-8 אלף שקל.

ג'מעין נחשבת לאחת מהעיירות הפלסטיניות החשובות בהפקת אבן, כאשר היא משווקת את תוצרתה בשוק הפלסטיני והערבי, בנוסף לשווקים של שטחי 48. עם זאת, סגירת הדרכים המשניות הובילה לירידה בייצור, כאשר המפעלים פועלים כיום רק 12 ימים בחודש.

חסן ח'דיר, ראש מועצת ג'מעין, מאשר שהסגירות השפיעו על ערך חשבונות החשמל של המתקנים, כאשר הם ירדו ב-30% בשנה שעברה. כמו כן, בעלי המכרות נאלצו לצמצם את שעות העבודה, מה שהשפיע לרעה על הכנסתם של העובדים.

תעשיית האבן מהווה כ-15% מהתוצר הכלכלי הפלסטיני, ועובדים בתחום זה כ-40 אלף עובדים. עם הירידה ביצוא בשל הסגירות, הזהיר שדי שאהין, מנהל כללי של האיגוד הכללי לאבן ושיש, כי המשך המצב הנוכחי עלול להחמיר את המשבר.

ההערכות מראות כי יצוא האבן ירד בכ-30% בשנה שעברה, מה שמשמעותו אובדן של כ-50 מיליון דולר. למרות איכות האבן הפלסטינית, הסגירות דחפו כמה שווקים לחפש חלופות.

הרשות למאבק בגדר וביישוב מציינת כי מספר המחסומים והשערים הברזליים שהקימה הכיבוש מאז 7 באוקטובר 2023 הגיע ל-898 מחסומים, מה שמגביר את הלחצים על העובדים ועל תעשיית האבן בפלסטין.

דובר צה"ל חשף את תוצאות חקירה ראשונית על ההפצצה שהייתה ממוקדת במתחם נasser הרפואי בעיר חאן יונס, שהביאה למותם של 20 פלסטינים, בהם 5 עיתונאים. צה"ל טוען שההפצצה הייתה ממוקדת ב'מצלמת אבטחה' בבית החולים, וטוען שהמצלמה הוצבה על ידי חמאס.

צה"ל טוען שהמצלמה צפתה בפעילויות של לוחמים והכוונה לפעולות טרור נגד הכוחות, ומציין שהמידע המודיעיני מצביע על כך שחמאס משתמשת בבית החולים לפעולות טרור. כתוצאה מכך, הכוח פעל להשמיד את המצלמה.

ערוץ 12 הישראלי דיווח כי הרמטכ"ל אייל זמיר קיבל את המסקנות הראשוניות והורה על חקירה מעמיקה. זמיר ראה בחמאס מנצלת את המיקומים הרגישים כמו בתי חולים למטרות צבאיות, מה שמקשה על המצב.

בהקשר זה, טען זמיר ששישה מההרוגים היו טרוריסטים, ואחד מהם השתתף בהתקפה על מדינת ישראל ב-7 באוקטובר. זמיר הביע צער על הנזקים שנגרמו לאזרחים שלא השתתפו בקרב.

הערוץ דיווח כי זמיר הנחה על חקירה מעמיקה יותר במספר פערים, כולל תהליך האישור בין ההנהגות לפני ההתקפה, וחקר תהליך קבלת ההחלטות בשטח. הוא ציין שהפיקוד הדרומי בודק מדוע שוחררו פגזי טנקים למרות שהאישור המקורי כלל שימוש בנשק מדויק יותר.

מוקדם יותר, הביע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו צער על מה שכינה 'המקרה הטרגי' בבית החולים נasser, והדגיש שהמטרה שלהם היא להביס את חמאס. עם זאת, יחידת 'סיירת גבעתי' מתחו ביקורת על דברי נתניהו ודרשו התנצלות רשמית ממנו.

מקורות רפואיים דיווחו על מותם של 70 אזרחים מירי ומתקפות של הכיבוש הישראלי המתמשכות על רצועת עזה, מאז שחר יום שלישי. השהידים התפזרו באזורים שונים של הרצועה, כאשר 30 מהם נהרגו בצפון הרצועה, 20 במרכזה ו-20 בדרומה.

בפרטי המתקפות, נהרגו 5 אזרחים, בהם ילדה, כתוצאה מהפצצת מטוסי הכיבוש על קבוצת אזרחים ברחוב פחמי בק בעיר עזה. כמו כן, נהרג אזרח נוסף מהפצצת מטוסי הכיבוש על בית באזור אבו אסכندر בשכונת שייח' רדואן בצפון העיר עזה.

באזור הזרקא בשכונת התפוח בצפון מזרח העיר, נהרג אזרח נוסף כתוצאה מהפצצת הכיבוש על בית. מוקדם יותר, נהרגו 7 אזרחים מהפצצת תותחי הכיבוש על אזור אל-ספתאווי בצפון העיר עזה.

כמו כן, נהרגו 3 אזרחים ונפצעו אחרים מהפצצת הכיבוש על קבוצת אזרחים בשכונת הסברה בדרום העיר. במרכז הרצועה, נהרגו שני אזרחים מהתקפה של מסוק של הכיבוש על אוהל המהווה מקלט לפליטים באזור הסווארחה מערבית למחנה הנצירות.

נהרג אזרח נוסף ונפצעו אחרים, ועדיין מספר נעדרים נמצא מתחת להריסות, בהם נשים וילדים, כתוצאה מהפצצה שביצעו מטוסי הכיבוש על בית משפחת 'אבו זבידה' במחנה הבריג.

בעיר דיר אל-בלח, נהרגו אם ותינוקה מהפצצה של הכיבוש על מחסן המהווה מקלט לפליטים ב'רחוב עכילה'. כמו כן, נהרג אזרח נוסף ליד 'מגרש הדורה' בצפון העיר.

בדרום הרצועה, נהרגו 6 אזרחים בטבח שבו נהרגה משפחת 'קוערא' (הורים ושלושת ילדיהם) כתוצאה מהפצצה של הכיבוש על אוהל המהווה מקלט לפליטים מול נמל אל-קרארה בצפון מערב חאן יונס.

כמו כן, נהרגו 6 אזרחים ממתיני הסיוע מירי הכיבוש בדרום העיר חאן יונס. כוחות הכיבוש ממשיכים לבצע פשעים נגד העם הפלסטיני, מתעלמים מהקריאות הבינלאומיות ומהוראות בית הדין הבינלאומי.

מאז 7 באוקטובר 2023, השמדת העם בעזה הובילה ל-62,819 הרוגים, ו-158,629 פצועים, רובם ילדים ונשים, ומעל 9,000 נעדרים, ומאות אלפי פליטים.

הרעב ממשיך להרוג אזרחים, כאשר נרשמו 303 מקרי מוות כתוצאה מהרעה, בהם 117 ילדים עד יום שלישי.

הנשיאות הפלסטינית הזהירה, בהודעה שלה, מההשלכות החמורות של ההסלמה המתמשכת מצד הכיבוש בשטחי יהודה ושומרון, והדגישה כי הפשיטות, המעצרות ועבודות ההרס המכוונות עשויות להוביל את העניינים ל"פיצוץ גדול".

הנשיאות הפלסטינית הטילה את האחריות המלאה על ההסלמה על ממשלת הכיבוש, וקראה לממשל האמריקאי להתערב באופן מיידי כדי לכפות על הכיבוש להפסיק את "מעשיו הפליליים".

אזהרות אלו מגיעות בעקבות סדרת פשיטות שביצעו כוחות הכיבוש, כאשר הערים רמאללה וחברון וכפר המغير חוו מעצרים ופגיעות בקרב האזרחים.

הנשיאות הפלסטינית תיארה את ההתנכלויות הישראליות האחרונות כ"מעשה עוול פלילי" המכוון נגד העם הפלסטיני ואדמתו, והדגישה את ההרס העצום שנגרם לערים ולמחנות הפליטים הפלסטיניים.

הנשיאות ציינה כי הפשיטות האחרונות התרחשו במקביל להמשך מלחמת "השמדה ורעב" ברצועת עזה, מה שמגביר את מתח המצב בשטחים הפלסטיניים.

הנשיאות פנתה ישירות לממשל האמריקאי לקחת אחריות על הפסקת הכיבוש מהשגעון הזה, וקראה לקהילה הבינלאומית לצאת מהשתיקה שלה ולקחת אחריות על הפסקת ההתנהגויות המגונות הללו.

הנשיאות הדגישה כי המטרה הסופית של הכיבוש מאחורי ההסלמה הזו היא לכפות על העם הפלסטיני לעזוב את אדמתו ולגירושו, והדגישה כי העם הפלסטיני לא יוותר על אדמתו ומקודשיו.

ההודעה הסתיימה באזהרה חזקה לפיה היציבות לא תושג לצד אחד מבלי הצד השני, ושה"אבטחה והשלום לכולם או שאין אבטחה לאף אחד", מה שמשקף את החומרה של המצב הקיים.

מקורות רפואיים הודיעו היום, יום שלישי, על עלייה במספר ההרוגים בעזה ל-62,819, כאשר רובם ילדים ונשים. מספר זה מגיע על רקע המשך ההתקפה הישראלית שהחלה בשביעי באוקטובר 2023.

כמו כן, המקורות הרפואיים דיווחו כי מספר הפצועים עלה ל-158,629 מאז תחילת ההתקפה, עם מספר נפגעים מתחת להריסות, מה שמעיד על גודל האסון ההומניטרי שחווים תושבי הרצועה.

במהלך 24 השעות האחרונות, נרשם הגעתם של 75 הרוגים ו-370 פצועים לבתי החולים בעזה, מה שמעיד על המשך ההסלמה וההתקפות מצד צבא הכיבוש.

מאז ה-18 במרץ האחרון, לאחר הפרת הכיבוש של הסכם הפסקת האש, עלה מספר ההרוגים ל-10,975 ו-46,588 פצועים, מה שמדגיש את ההידרדרות המתמשכת במצב ההומניטרי.

כמו כן, נרשמו 17 הרוגים ו-122 פצועים מקרב הרוגי לחם במהלך השעות האחרונות, כך שסך כל הרוגי הסיוע הגיע ל-2,140 והפצועים ל-15,737, מה שמשקף את ההשפעה ההרסנית של ההתקפה על חיי היומיום של הפלסטינים.

בתי החולים בעזה רשמו במהלך השעות האחרונות 3 מקרי מוות חדשים כתוצאה מרעב ותת תזונה, מה שמעלה את המספר הכולל ל-303 מקרי מוות, מתוכם 117 ילדים, מה שמדגיש את המצב הטרגי שבו סובלים הילדים ברצועה.

נרצחו 32 פלסטינים, בהם ילדים ונשים, מאז שחר יום שלישי, כתוצאה מהתקפות צבא הכיבוש המתמשכות על רצועת עזה, במסגרת ההשמדה המתמשכת מאז 7 באוקטובר 2023. ההתקפות הישראליות פגעו באוהלי הפליטים, בבתים מאוכלסים וביישובים אזרחיים בצפון, במרכז ובדרום הרצועה.

בהתקפות האחרונות, נרצחו 3 פלסטינים ונפצעו אחרים כתוצאה מהפגזה ארטילרית שכוונה לשכונת אל-ספתאווי בצפון העיר עזה. כמו כן, נרצחו 9 פלסטינים בזמן שציפו לעזרה, כאשר צבא הכיבוש ירה עליהם באזורים במרכז ובדרום הרצועה.

בצפון הרצועה, נרצחו 7 פלסטינים בהפצצה אווירית שכוונה לבית משפחת אל-דהשאן בשכונת אל-סברה, בעוד שילד נורה למוות כתוצאה מהפצצה של מסוק ישראלי על דירת משפחת זקוט בשכונת אל-ספתאווי. כמו כן, נרצח פלסטיני נוסף כתוצאה מהפצצה אווירית על דירה ליד צומת אל-ג'פרי.

במרכז הרצועה, נרצחו שני פלסטינים כתוצאה מהתקפה של מטוס בלתי מאויש ישראלי על אוהל המהווה מקלט לפליטים באזור הסווארחה מערבית לנציראת. כמו כן, נרצח פלסטיני נוסף ונפצעו מספר אנשים כתוצאה מהפצצה על בית משפחת אבו זבידה במחנה הב refugee.

בדרום הרצועה, נרצחו 6 פלסטינים, בהם זוג והשלושה ילדים שלהם ממשפחת קואראח, כתוצאה מהפצצה שכוונה לאוהל פליטים מול נמל אל-קרארה. כמו כן, הפגזה ארטילרית ישראלית פגעה באזור כלא אצדא בצפון חאן יונס.

ההשמדה ההמונית שמבצע צבא הכיבוש בעזה נמשכת בתמיכה אמריקאית, כאשר עד כה נרצחו 62,744 אנשים ו-158,259 נפצעו, רובם ילדים ונשים, בנוסף ליותר מ-9,000 נעדרים ומאות אלפי פליטים.

דיווחים מצביעים על כך שהרעב الناتן מהמצור וההתקפות הישראליות הביא לרצח של 300 פלסטינים, בהם 117 ילדים, עד יום שני. המספרים הללו משקפים את גודל האסון ההומניטרי שחיים בו הפלסטינים ברצועת עזה המוקפת.

במהלך צעד הפתעה, פלשה כוח ישראלי מיוחד הידוע כ'המסתערבים' הבוקר יום שלישי במרכז העיר רמאללה, مما أدى להתפרצות עימותים אלימים עם עשרות צעירים פלסטינים. עדים דיווחו כי הכוח המיוחד חדר דרך רכבים אזרחיים עם לוחיות רישוי פלסטיניות, והתפשט במהירות באזור כיכר המנרה והרחובות המסחריים הסובבים.

הפעולה החלה בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר הכוחות המיוחדים הקיפו מספר בניינים מגורים וחנויות באזור. לפי מקורות ביטחוניים פלסטיניים, המטרה של הפשיטה הייתה לעצור מספר צעירים המבוקשים על ידי רשויות הכיבוש. הכוחות פשטו על מספר בתים ועצרו לפחות שלושה צעירים, وسط ירי כבד של כדורים חיים ופצצות רעש וגז מדמיע.

הפשיטה גרמה למצב של פאניקה ובלבול בעיר, הנחשבת לבירה המנהלית של הפלסטינים. ברגע שגילו את חדירת הכוח המיוחד, יצאו עשרות צעירים פלסטינים לרחובות, והחלו לזרוק אבנים ובקבוקי זכוכית ריקים על רכבי הכיבוש שפלשו לאזור כדי להבטיח את נסיגת הכוח המיוחד.

כוחות הכיבוש השיבו בירי של כדורים מתכתיים מצופים גומי וגז מדמיע בכבדות, مما أدى לפציעת מספר צעירים במקרים של חנק וחבלות. עמותת הסהר האדום הפלסטיני דיווחה כי הצוותים שלה טיפלו בכמה פציעות בשטח.

אירועים לאומיים ופופולריים ברמאללה גינו את הפשיטה הזו, מחשיבים אותה כהסלמה מסוכנת והפרה בוטה של ההסכמים שנחתמו. הם ציינו כי פשיטת לב העיר רמאללה, הכוללת את המשרדים הראשיים של הרשות הפלסטינית, נושאת מסר פוליטי הסלמתי שמטרתו לערער את הרשות ולהראות את השליטה הישראלית המוחלטת על כל אזורי הגדה המערבית הכבושה.

מקורות רפואיים בעזה הודיעו על מותו של שלושה אזרחים כתוצאה מרעב ותת-תזונה, מה שמעיד על החמרת המשבר ההומניטרי באזור. מקרי המוות הללו נרשמו במהלך 24 השעות האחרונות, מה שמעלה את המספר הכולל של קורבנות הרעב ל-303 קדושים, מתוכם 117 ילדים.

המשבר ההומניטרי בעזה נמשך להחמיר, כאשר האוכלוסייה סובלת מחוסר חמור במזון ובאספקה רפואית. המצור שהטילו הרשויות הכובשות מאז 2 במרץ 2025 הביא לסגירת כל המעברים ומניעת כניסת סיוע, מה שתרם להתפשטות הרעב.

מאז השביעי באוקטובר 2023, מדינת הכיבוש מנהלת מלחמת השמדה המונית נגד תושבי עזה, מה שהגביר את סבלם של האזרחים. המצור המתמשך וההתקפות הצבאיות הפכו את המצב ההומניטרי בעזה לגרוע יותר.

סוכנות האומות המאוחדות לסיוע ולתעסוקת פליטים (אונר"א) הזהירה כי תת-תזונה בקרב ילדים מתחת לגיל חמש הכפילה את עצמה באופן משמעותי בין מרץ ליוני, כתוצאה מהמשך המצור. המספרים הללו מעידים על משבר אמיתי המאיים על עתיד הילדים בעזה.

ארגון הבריאות העולמי אישר כי שיעורי תת-תזונה בעזה הגיעו לרמות מדאיגות, כאשר כ-אחד מתוך חמישה ילדים מתחת לגיל חמש סובל מתת-תזונה חמורה. המצב הזה דורש התערבות דחופה כדי להציל חיים.

המצב בעזה דורש מהקהילה הבינלאומית לפעול מידית כדי לספק את הסיוע ההומניטרי הנדרש. המצור המוטל חייב להסתיים כדי להקל על סבלם של התושבים הסובלים מרעב ותת-תזונה.

משרד החינוך וההשכלה הגבוהה הודיע כי ההתקפה הישראלית שהחלה בשבעה באוקטובר על רצועת עזה והגדה המערבית הביאה למותם של 18,489 תלמידים ופציעתם של 28,854 אחרים. המספרים הללו משקפים את היקף האסון ההומניטרי שסובלות ממנו המוסדות החינוכיים בפלסטין.

על פי ההודעה, מספר התלמידים שנהרגו ברצועת עזה עלה על 18,346, בעוד ש-143 תלמידים נהרגו בגדה המערבית, מה שמדגיש את הפער הגדול בהשפעת ההתקפה על אזורים פלסטיניים שונים.

כמו כן, ההודעה ציינה כי 970 מורים ואנשי מנהלה נהרגו ו-4,533 נפצעו, מה שמשקף את ההשפעה הגדולה של ההתקפה על הצוות החינוכי, ויותר מ-199 נעצרו בגדה המערבית.

הרס בתי הספר השפיע בצורה הרסנית על התהליך החינוכי, כאשר 160 בתי ספר ממשלתיים נהרסו לחלוטין ברצועת עזה, בנוסף ל-63 מבנים הקשורים לאוניברסיטאות. כמו כן, 118 בתי ספר ממשלתיים ו-93 בתי ספר של אונר"א הותקפו והושמדו.

בגדה המערבית, 152 בתי ספר הושמדו ו-8 אוניברסיטאות ומכללות נחשפו לפשיטות חוזרות, מה שהוביל לכך שהאוניברסיטאות פועלות באופן מקוון בשל הנסיבות הנוכחיות.

המשרד הדגיש כי ההתקפה לא השפיעה רק על המבנים, אלא גם הביאה למחיקת 25 בתי ספר מהרשימה החינוכית, מה שאומר אובדן חינוך למספר גדול של תלמידים.

מצב זה דורש שיתוף פעולה של מאמצים מקומיים ובינלאומיים כדי להגן על החינוך בפלסטין ולהבטיח את זכויות התלמידים והמורים לקבל סביבה חינוכית בטוחה.

כוחות הכיבוש הישראלי הגבירו את השימוש ברובוטים מתפוצצים בהרס השכונות בقطاع עזה, כאשר הם שואפים להוציא להורג את מה שנותר מאמצעי הקיום של יותר משני מיליון פלסטינים. רובוטים אלו משאירים הרס עצום באזורים שבהם הם מתקדמים, מה שגורם לפיצוץ גופות של מי שנמצא בטווח הפיצוץ שלהם, המגיע למאות מטרים.

בחודשים האחרונים, פוצץ צבא הכיבוש עשרות רובוטים במטרה לזרז את תהליכי סריקת השכונות באופן מלא ולהפוך אותן לאפר. קצין הנדסה של חומרי נפץ מגדיר את הרובוטים כמשאיות חיילים מתוצרת אמריקאית מדגם "M113", אשר הוצאו משירות על ידי צבא הכיבוש לאחר התקפתו על עזה בקיץ 2014.

הצבא הישראלי הפך את המשאיות הללו לגופים ממולאים בחומרי נפץ, כאשר הוא הניח טונות של חומרי נפץ בתוך מבנה המשאית, ולאחר מכן הניע אותה לעבר האזורים המגורים כדי לפוצץ אותה מרחוק. משקל חומרי הנפץ שהמשאית נושאת נע בין 3 ל-4 טון, מה שהופך אותה ליכולת להרוס חלקים רחבים של בניינים.

הכיבוש משתמש ברובוטים אלו במקביל לפעולות צבאיות אחרות, כאשר נקבע מועד לפיצוץ החביות המתפוצצות בין הבניינים המגורים, מה שמוביל להרס של שטחים גדולים ככל האפשר מהשכונות מבלי לסכן את חיי חייליו.

השימוש ברובוטים המתפוצצים החל במהלך המלחמה המתמשכת על עזה מאז אוקטובר 2024, כאשר הכיבוש ביצע את "תוכנית הגנרלים" בצפון הרצועה. דובר שירותי החירום בעזה תיאר את השפעת הרובוטים הללו כמפחידה, לאור ההרס העצום שהם משאירים באזורים המגורים.

צבא הכיבוש השתמש ברובוטים במהלך הפעולה הקרקעית שלו בשכונת השג'עיה מזרחית לעזה, שם נהרסו שכונות רחבות. הדובר אישר כי הכיבוש משתמש ברובוטים כיום בהתקפה שלו על שכונת הזיתון, שם מתפוצצים מדי יום בין 3 ל-4 רובוטים.

הרובוטים גורמים להרס מוחלט של האזורים שבהם הם מתפוצצים בקוטר של 100 מטר, ומשאירים נזקים חלקיים בבניינים שנמצאים בקוטר של 300 מטר. כמו כן, הם הופכים את הבניינים לאפר, ומבשרים שכבת קרקע בעובי של יותר מ-3 סנטימטרים.

צוותי שירותי החירום רשמו פיצוץ אינטנסיבי של הרובוטים על ידי צבא הכיבוש, מה שהפך אלפי בניינים מגורים להריסות. מנהל החירום בשירותים הרפואיים תיאר את היקף ההרג וההרס שהשאירו הרובוטים הללו כמפחיד, כאשר הם דחפו את האנשים לבריחה המונית מאזורים שלהם.

רבים מהצופים מאמינים כי צבא הכיבוש משתמש ברובוטים כדי לגרום להרס המערכתי הגדול ביותר בכל מחוזות רצועת עזה, מה שמשקף את היקף ההתקפה שהוא מנהל על הפלסטינים.

בבוקר יום שלישי, 26 באוגוסט 2025, הותקפו מספר אזרחים פלסטינים על ידי כוחות הכיבוש הישראלי בעיירה אידנא غرب העיר חברון. האירוע התרחש סמוך לכניסה הראשית לעיירה, כאשר כוחות הכיבוש ירו רימוני הלם לעבר האזרחים.

עדי ראייה דיווחו כי ההתקפה התבצעה ללא כל הצדקה, כאשר מספר אזרחים התאספו באזור, מה שהוביל לשימוש בכוח מופרז על ידי כוחות הכיבוש נגדם. התקפה זו גרמה לפציעתם של מספר אזרחים חבלות ופצעים.

אירוע זה מתרחש בהקשר מתמשך של התקפות והפרות המתרחשות נגד הפלסטינים באזורים שונים, כאשר כוחות הכיבוש שואפים להטיל שליטה ודומיננטיות על האדמות הפלסטיניות.

ההתקפות החוזרות על אזרחים באידנא ובאזורים אחרים משקפות את מדיניות הכיבוש לדכא כל תנועה או התאספות פלסטינית, מה שמגביר את הסבל של העם הפלסטיני ומחמיר את מצב המתח באזור.

בעיירה אידנא מתועדות מספר רב של מקרים דומים, כאשר האזרחים נתקלים בהתקפות באופן קבוע, מה שמחייב פעולה בינלאומית כדי לשים קץ להפרות הללו ולהגן על זכויות הפלסטינים.

ההתקפה הדמים על בית החולים נאסר ברצועת עזה עוררה סערה של דיון בתל אביב, לאחר שצצו שתי גרסאות רשמיות סותרות לגבי המקרה, מה שהציב את אמינותו של ראש ממשלת הכיבוש בנימין נתניהו במבחן. בזמן שנתניהו מיהר לפנות לעולם באנגלית, מתאר את מה שקרה כ'אירוע טראגי' ומבקש סליחה, חשפה ערוץ תקשורת עברי מידע המצביע על כך שההתקפה בוצעה באישור מראש מההנהגה העליונה של הצבא.

בתגובה הרשמית הראשונה המופנית לחו"ל, לאחר גלי גינוי בינלאומיים רחבים, פנה ראש ממשלת הכיבוש בנימין נתניהו לפלטפורמת 'איקס' כדי לפרסם ציוץ באנגלית, שבו הביע את צערו העמוק על ההתקפה, מתאר אותה כ'אירוע טראגי' שיתקיים עליו חקירה, ומבקש סליחה על אובדן חיי חפים מפשע. גרסה זו נועדה בבירור להכיל את הכעס הבינלאומי ולהציג תמונה שמה שקרה היה טעות מבצעית לא מכוונת.

אך גרסה רשמית זו הוטלה בספק לאחר דיווח ששודר בערוץ 14 העברי, הידוע בקירבתו למעגלים הימניים והצבאיים. הערוץ ציטט חיילי כיבוש שלקחו חלק בפעולה שאמרו כי 'ההתקפה על בית החולים נאסר בוצעה באישור מההנהגה העליונה של הצבא'.

דליפה זו, אם היא נכונה, מצביעה על כך שהתקפת בית החולים לא הייתה תאונה מקרית, אלא הייתה פעולה צבאית מתוכננת ומאושרת מהדרגים הגבוהים ביותר, דבר שסותר לחלוטין את מה שהציג נתניהו לקהילה הבינלאומית. הסתירה הבוטה הזו מדגישה פער פוטנציאלי בין הנרטיב של הכיבוש הישראלי המופנה פנימה לבין זה המופנה החוצה.

הדיווח של הערוץ העברי עורר שאלות רציניות במעגלים פוליטיים ותקשורתיים בכיבוש לגבי מידת שקיפות הממשלה והצבא בהצגת העובדות הנוגעות למלחמה. כמו כן, גילוי זה שם את נתניהו במצב מביך, כאשר הוא מואשם בהצגת מידע לא מדויק לקהילה הבינלאומית בניסיון להימנע מההשלכות המשפטיות והפוליטיות של תקיפת מתקן רפואי המוגן על ידי החוק הבינלאומי ההומניטרי.

בבוקר יום שלישי, 26 באוגוסט 2025, פתחה כוחות הכיבוש הישראלי במבצע מעצרים במחוז חברון, שבו נעצרו שבעה אזרחים, בהם אסירים משוחררים. מעצרים אלו מתבצעים במסגרת מדיניות הכיבוש המתמשכת נגד הפלסטינים.

מקורות מקומיים דיווחו כי כוחות הכיבוש פרצו לעיר בני נעים מזרחית לחברון, שם נעצרו שלושה אסירים משוחררים: ג'יהאד מוחמד יוסף ח'דור, חסן האשם ערמלת ומסליח בלות. זאת נעשתה תוך ירי רימוני גז באזורים, מה שגרם לנזק למספר בתים.

כמו כן, פשטו כוחות הכיבוש על העיר חלחול, שם נעצרו האזרחים מואתז אבו עיסבה ועימאד אבו. פשיטות אלו משקפות את ההסלמה של הכיבוש באזור, כאשר המעצרים נמשכים מדי יום.

בנוסף, נעצרו כוחות הכיבוש גם את נור الدين עמרו מעיר דורא ואת תאמר סעיד אבו עיאש מעיר בית אמר. מעצרים אלו מתבצעים בזמן שהפלסטינים חווים תנאים קשים בעקבות הכיבוש.

המעצרים נמשכים בחברון ובאזורים פלסטיניים שונים, מה שמגביר את הסבל של המשפחות הפלסטיניות ומשקף את מדיניות הכיבוש הדכאנית כלפי העם הפלסטיני.

עשרות משפחות ממשיכות לעזוב את השכונות שלהן בעיר עזה ובצפון רצועת עזה לעבר אזורי המרכז והדרום, וזאת כתוצאה מההתקפות הישראליות המתרקמות במסגרת מה שמכונה מבצע "עגלה של גדעון 2". מקורות רפואיים דיווחו על הרג ופציעה של עשרות פלסטינים בטבח חדש, בעוד שמספר ההרוגים עלה בשל רעב.

צבא הכיבוש הישראלי מבצע פעולות הפצצה והשמדה ממוקדות מזה כשבועיים בשכונות שג'עיה, זיתון וסברה מזרחית ודרומית לעיר עזה, כמו גם במחנה הפליטים ג'באליה בצפון רצועת עזה. על פי הצבא הישראלי, כוחות החטיבה 401 חזרו להילחם בג'באליה, ושואפים לפגוע ביכולות חמאס ולהשמיד תשתיות צבאיות מעל האדמה ומתחתיה.

מוקדם יותר, דיווחה רשות השידור הישראלית על מקור ביטחוני כי כיבוש העיר עזה יחל לאחר סיום מבצע ההקפה שיימשך כשלושה חודשים. הצהרה זו מעוררת חששות גדולים בקרב תושבי העיר הסובלים מהגירוש והתקפות חוזרות.

מקורות בבתי חולים ברצועת עזה דיווחו על הרג של 11 פלסטינים מאש צבא הכיבוש באזורים שונים ברצועה מאז הבוקר, בהם 6 ממתיני הסיוע. כמו כן, הודיע בית החולים "אל-עודה" כי קיבל את גופותיהם של 3 הרוגים ו-8 פצועים בעקבות התקפת כוחות הכיבוש על נקודת חלוקת סיוע במרכז רצועת עזה.

כמו כן, דיווח מקור בבית החולים הבפטיסטי על הרג פלסטינית בהפצצה ישראלית על שכונת זיתון בעיר עזה, בעוד ששירותי החירום וההצלה הודיעו על הרג אדם ופציעת אחרים ממתיני הסיוע מאש צבא הכיבוש סמוך לנקודת סיוע בצפון העיר רפיח.

עיר חאן יונס בדרום הרצועה تعرضה הבוקר להפצצות אוויריות ישראליות ולירי ממסוקים, מה שהגביר את המתיחות באזור. מקורות רפואיים דיווחו על הרג של 58 פלסטינים, בהם 16 ממתיני הסיוע, בטבח הישראלי ביום שבת.

ראש ממשלת ישראל, הנדרש לבית הדין הפלילי הבינלאומי בגין פשעי מלחמה, אישר ביום חמישי האחרון תוכנית כיבוש העיר עזה הכוללת גיוס עשרות אלפי חיילים, למרות הסכמת תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) להצעת המתווכים להפסקת אש.

מדינות רבות וארגוני זכויות אדם והומניטריים גינו את פעולות צבא ישראל, והזהירו מהסלמה דמית חדשה ומגירוש רחב של תושבי העיר עזה. משרד התקשורת הממשלתית ברצועת עזה גינה בהודעה שלו את התוכניות והאיומים החוזרים של צבא הכיבוש על פלישת העיר.

במקביל, הרעב ברצועת עזה גרם לעוד הרוגים, כאשר מנהל משרד הבריאות, ד"ר מוניר אל-ברש, אמר כי 8 פלסטינים נהרגו במהלך 24 השעות האחרונות, בהם ילד. בכך עלה מספר ההרוגים ברעב מאז תחילת המלחמה ל-289 הרוגים, בהם 115 ילדים.

מאוקטובר 2023, מדינת הכיבוש - בתמיכה אמריקאית - מנהלת מלחמת השמדה על תושבי רצועת עזה, הכוללת הרג, רעב, הרס וגירוש כפוי, תוך התעלמות מהקריאות הבינלאומיות להפסיק את המלחמה ומהוראות בית הדין הבינלאומי בנושא זה. השמדה זו הותירה יותר מ-62 אלף הרוגים ו-157 אלף פצועים.

בהצהרות מעוררות מחלוקת, קרא שר האוצר הישראלי הקיצוני בצלאל סמוטריץ' לנקוט בפעולות נמרצות נגד תושבי רצועת עזה, כאשר הציע לקטוע את המים והחשמל מהם כאמצעי ללחוץ עליהם להיכנע. זאת במהלך דיון בישיבה ממשלתית שכללה את ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהיגים צבאיים, שם נדונה תוכנית כיבוש העיר עזה.

במהלך הפגישה, הביע ראש המטה הכללי של צה"ל, אייל זמיר, את דאגתו מהקושי לקבוע לוח זמנים לפינוי של כשל מיליון אזרחים מרצועת עזה, והדגיש כי הצבא אינו יכול להבטיח את שיתוף הפעולה של התושבים במימוש ההנחיות. בהקשר זה, הייתה תגובתו של סמוטריץ' נחרצת, כאשר הדגיש את הצורך ברעב התושבים עד להיכנעותם.

נתניהו ושר הביטחון לא התערבו בדיון, אך הבהירו כי התמיכה האמריקאית שמעניק הנשיא דונלד טראמפ אינה פתוחה, וכי הוא אינו מעוניין במלחמה ארוכה. הצהרות אלו משקפות את המתחים הגוברים באזור ואת הלחץ הבינלאומי על הכיבוש.

בהקשר זה, הודיע שר צבא הכיבוש הישראלי ישראל כץ על הסכמתו לתוכניות הצבא לכיבוש העיר עזה, הכוללות הפצצות כבדות והגירת פלסטינים. כץ הדגיש כי תוכניות אלו נועדו להביס את חמאס, והזהיר כי העיר תתמודד עם גורל דומה לרפיח ולבית חאנון.

כמו כן, ציין כץ כי צה"ל ישתמש במדיניות של אדמה חרוכה נגד עזה, כאשר בעיר יש יותר ממיליון פלסטינים. הוא הדגיש כי המצב יתדרדר אם חמאס לא תסכים לתנאי הכיבוש, כולל שחרור כל האסירים ונשקם.

ברצועת עזה פועלות כיום שלוש יחידות צבאיות, וכ-60 אלף חיילי מילואים גויסו להתייצב ביחידותיהם ב-2 בספטמבר הקרוב. גיוס זה מעיד על הסלמה פוטנציאלית בפעולות הצבאיות נגד עזה, כאשר הכוחות הסדירים יועברו לשם כדי להשתתף בתוכנית כיבוש העיר.

אנליסטים ישראלים הזהירו מההשלכות הקשות שעשויות לנבוע מכל פעולה צבאית בעיר עזה, והצביעו על כך שהעלות תהיה גבוהה, הן מבחינת אובדן חיילים ישראלים והן מבחינת גורל השבויים. אזהרות אלו מגיעות על רקע ההסלמה במתיחות ובאיומים ההדדיים בין הכיבוש וחמאס.

עמוס ידלין, ראש אגף המודיעין הצבאי לשעבר, הדגיש את הצורך לשכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו את עמו שיש לו תוכנית אפקטיבית להחזיר את השבויים, ובו בזמן להביס את חמאס. אתגר זה דורש ממנו לשכנע את האמהות ששולחות את בניהן למלחמה שיש תקווה להצלחה.

בהקשר זה, ציין כתב העניינים הצבאיים בערוץ 13, אור הלר, שעזה מלאה בהפתעות, כאשר ישנם אלפים של לוחמים פלסטינים הממתינים במארבים ומשתמשים במוקשים לא מנוצלים ליצירת מטענים. הכנות אלו מעידות על כך שהקרב יהיה קשה.

ניר דבורי, כתב העניינים הצבאיים בערוץ 12, הוסיף כי כל החלטה לאשר פעולה של כיבוש עזה חייבת להתלוות לנכונות לקחת אחריות מלאה על ההשלכות. אזהרה זו משקפת את הדאגה הגוברת מהשלכות כל פעולה צבאית.

ישראל זיו, ראש אגף המבצעים בצבא לשעבר, סבור כי כניסה לעזה בפעולת כיבוש היא האפשרות הגרועה ביותר, שכן הקרב באזור בנוי יוביל למספר רב של הרוגים ופצועים, דבר שישפיע באופן משמעותי על גורל השבויים.

זיו ציין גם כי הכיבוש לא יביא להכרעה, תוך שהוא מצטט פעולות קודמות שלא השיגו את מטרותיהן. ניתוח זה משקף חוסר אמון ביכולת צבא הכיבוש להשיג ניצחונות מהירים ויעילים.

במקביל, נתניהו, העומד בפני האשמות בביצוע פשעי מלחמה, אישר תוכנית כיבוש לעזה למרות הסכמת חמאס להצעת המתווכים להפסקת אש, דבר שמסבך את המצב ומשקף את הפיצול בהחלטות.

כוחות הכיבוש הישראלי מתמודדים עם אתגרים גדולים במימוש מטרותיהם הצבאיות עם תחילת ההתקפה על עיר עזה. קצין צבאי ישראלי ציין כי הצבא אינו יודע את המספר האמיתי של כוחות חמאס הנמצאים בעיר, מה שמשקף מצב של חוסר ודאות בתכנון הצבאי.

כמו כן, הקצין אישר כי רשת המנהרות של חמאס מורכבת יותר ממה שציפו כוחות הכיבוש, מה שמקשה על הפעולות הצבאיות. הצהרות אלו מגיעות בזמן רגיש שבו הכיבוש שואף להשתלט על העיר לאחר שנתיים ממלחמת ההשמדה והרעב.

בהקשר זה, מקורות בצבא הישראלי הזהירו את הממשלה כי הריסת עיר עזה, הן מעל האדמה והן מתחתיה, דורשת יותר משנה. ראש המטה הכללי הישראלי, אייל זמיר, הציע תוכנית הכוללת אפשרות להפסיק את הלחימה מיד עם הגעה להסכם עם חמאס.

יש לציין כי ישנם חילוקי דעות בין הצבא להנהגה הפוליטית לגבי כיצד להתמודד עם השבויים הישראלים, כאשר מקורות הביעו דאגה מהצבת השבויים הללו בסיכון עם תחילת ההתקפה על העיר.

כמו כן, זמיר הבהיר כי הצבא אינו יכול להעריך את הזמן הנדרש לפינוי עיר עזה במסגרת המבצע החדש הנקרא 'עגלות גדעון 2'.

בימים האחרונים, חזרו כוחות החטיבה 401 ללחימה בג'באליה בצפון רצועת עזה, שם הם שואפים לפגוע ביכולות חמאס ולהשמיד את התשתית הצבאית.

למרות שהחמאס הסכים להצעת המתווכים להפסקת אש, אישר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, תוכנית להשתלט על העיר, מה שמעורר חששות מהסלמה דמית חדשה.

ארגוני זכויות אדם והומניטריים קוראים להפסיק את התוקפנות, ומזהירים מהגירה רחבה של האוכלוסייה בעזה, שמספרה מגיע למיליון תושבים, כולל אלו שהיגרו בעבר.

מאוקטובר 2023, מדינת הכיבוש מנהלת מלחמת השמדה על תושבי רצועת עזה, מה שהוביל ליותר מ-62 אלף חללים ו-157 אלף פצועים, תוך התעלמות מהקריאות הבינלאומיות להפסיק את המלחמה.

כנס "עזה אחריות אסלאמית והומניטרית" יצא לדרך באיסטנבול בהשתתפות עשרות מדענים ומחשבים מכל רחבי העולם, אשר ראו במה שמתרחש בעזה לא סתם מלחמה, אלא "האסון החמור ביותר בהיסטוריה המודרנית". כך נאמר בהצהרה הפתיחה שהוצגה בשלוש שפות, מה שמשקף את הממד ההומניטרי והעולמי של הסוגיה הפלסטינית.

ההצהרה הוקראה על ידי המזכיר הכללי של האיגוד העולמי של אנשי דת, עלי מחי דת אל-קרה דאגי, בערבית, בעוד שהציג אותה ראש ענייני הדתות הטורקי, עלי ארבאש, בטורקית, ומנהל המוסד הבינלאומי לירושלים, איימן זיידן, באנגלית. המשתתפים הדגישו את הצורך להתמודד עם מה שכינו "השמדת עם" שמתרחשת על יותר משני מיליון וחצי בני אדם בעזה.

ההצהרה הזהירה כי הפרויקט הישראלי חורג מגבולות עזה, ומכוון ל"בליעת שטחים ערבים ואסלאמיים נוספים" תחת הכינוי "ישראל הגדולה". הכנס הדגיש כי האחריות להתמודד עם מדיניות זו אינה נופלת על הפלסטינים בלבד, אלא על כל העולם האסלאמי.

הכנס, שמאורגן על ידי האיגוד העולמי של עמותת האסלאם בטורקיה, משך כמאות מדעני דת בכירים מחמישים מדינות. מתוכנן לקיים שמונה עשרה סדנאות שידונו בנושאים הקשורים להפסקת התוקפנות ולפתיחת מסדרונות הומניטריים.

האירועים של הכנס החלו מול מסגד אבי איוב אל-אנצארי, כאשר המשתתפים מתכוונים להקים משלחות לביקור אצל מנהיגים וראשי מדינות אסלאמיות ובינלאומיות, במטרה להפעיל לחץ להשגת מטרות הכנס, כולל הפסקת ההתקפות ושבירת המצור.

הכנס יסתיים את עבודתו בתשעה ועשרים באוגוסט הנוכחי, בהצהרה סופית שתוכרז מול מסגד איה סופיה הגדול לאחר תפילת יום שישי. צעד זה נועד להעביר מסר חזק מלב איסטנבול לעולם שעזה אינה לבד, ושהאחריות להגן עליה ולתמוך בתושביה היא אחריות דתית, מוסרית והומניטרית.

הממשלה הפלסטינית ומרכז המבצעים הממשלתיים להתערבויות חירום במחוזות הדרומיים אישרו כי דוח ועדת הביקורת על הרעב של האומות המאוחדות מצביע על כך שהמחוז עזה נכנס לשלב של רעב מלא, דבר שמשקף את גודל האסון ההומניטרי שחיים בו בני עמנו בעזה.

ההודעה הזו הגיעה כהבהרה למה שהכריז ראש הממשלה מוחמד מוסתפה במסיבת עיתונאים קודמת, שם ציין כי הסגר הישראלי המתמשך הוא הסיבה העיקרית לכניסת עזה לשלב הרעב, כתוצאה ממניעת הכנסת מזון, תרופות וסיוע הומניטרי.

עזה, ובמיוחד הילדים והקשישים, מתמודדים עם משבר הומניטרי חסר תקדים כתוצאה ממדיניות הרעבה שנוקטות כוחות הכיבוש, כאשר נעשה שימוש ברעבה כנשק מלחמה להשמדת אזרחים ולשלול מהם את אמצעי הקיום הבסיסיים.

הממשלה הזהירה מפני התפשטות מהירה של רעב ותת תזונה בכל מחוזות הרצועה, וקראה לקהילה הבינלאומית ולחופש העולם לפעול מיד כדי להפסיק את מדיניות הרעבה והשמדת עם.

הממשלה דרשה ממועצת הביטחון של האומות המאוחדות, מהאיגודים, מהפרלמנטים ומארגוני החברה האזרחית להפעיל לחצים על ממשלותיהם להפסיק את התמיכה בכיבוש ולהטיל עליו סנקציות.

הממשלה הדגישה את הצורך באחדות העמדה ובמהלכים קולקטיביים כדי להציל את מה שנותר מהחיים ברצועת עזה, ולהרים את הקול גבוה כדי להפסיק את מלחמת ההשמדה והרעבה נגד העם הפלסטיני.

נשיא אירלנד מייקל די היגינס תיאר את השמדת הישראלים את הפלסטינים בעזה כ"תקופה טראגית" בהיסטוריה של העולם, והצביע על כך שהיא מהווה איום על הדמוקרטיה. דבריו נאמרו במסגרת גלי גינויים עולמיים לישראל, במיוחד לאחר שהאו"ם הכריז רשמית על מצב רעב בעיר.

בראיון עם הרדיו האירי, הדגיש היגינס את קיומם של שלושה חברים בממשלה הישראלית השואפים לחוסר לגיטימציה ואינם מתייחסים לחוק הבינלאומי, והצביע על כך שישראל שואפת לנתק את הקשר בין הגדה המערבית לעזה. הוא הסביר כי "עולם חוסר האחריות" מהווה את האיום החמור ביותר על הדמוקרטיה.

כמו כן, הנשיא האירי קרא להדגשה עולמית של תפקיד האספה הכללית של האומות המאוחדות לאור השמדת עם המוכרת על ידי ישראל בעזה. הוא ציין את החשיבות של הפעלת פרק שבע מתוך אמנת האומות המאוחדות, המאפשר למזכיר הכללי להזמין הקמת כוח להבטחת הגעת סיוע הומניטרי.

היגינס, המוכן להתפטר מתפקידו לאחר יותר מעשור, הביע את גינויו לרעב בעזה, והצביע על כך שההכרזה הזו לא הייתה מפתיעה לאור המצב הטראגי באזור. רשות הדירוג המתקדם של שלבי הביטחון התזונתי הנתמכת על ידי האומות המאוחדות הכריזה על התפשטות רעב בעזה.

בתגובות המערביות, אמר שר הפיתוח הבינלאומי הקנדי ראנדיב סראי כי הפעולות הצבאיות הישראליות הביאו למציאות הרסנית של רעב לפלסטינים בעזה, והביע את דאגתו לגבי המצב המתדרדר ועלייה במקרי המוות של אזרחים, במיוחד ילדים.

בהולנד, הממשלה חוותה מספר התפטרויות במחאה על חוסר הטלת סנקציות על ישראל בשל מלחמת השמד והרעב בעזה. מאז אוקטובר 2023, ישראל מנהלת מלחמת השמדה על תושבי רצועת עזה, הכוללת הרג, רעב, הרס והעברה בכוח, תוך התעלמות מהקריאות הבינלאומיות להפסיק את התוקפנות.

הסטטיסטיקות האחרונות מצביעות על כך שהשמדת עם הותירה יותר מ-62 אלף הרוגים ו-157 אלף פצועים, בעוד ש-281 פלסטינים נהרגו כתוצאה מרעב, מתוכם 114 ילדים, לפי משרד הבריאות בעזה.

יוזמת "בית המשפט של עזה" הושקה בנובמבר 2024 בלונדון, בראשות ריצ'רד פוק, במטרה לחקור את פשעי המלחמה שביצעה מדינת הכיבוש נגד העם הפלסטיני מאז 7 באוקטובר 2023. יוזמה זו מייצגת תגובה לדרישות של פעילי זכויות אדם ואקדמאים מרחבי העולם.

המשפט הוקם בתגובה לבקשה שהגישו פעילים טורקים במהלך פורום שיתוף הפעולה האסלאמי לנוער במאי 2024. הבקשה הועברה לפוק ואשתו הילה אלפר, כאשר הובהר שהיוזמה עצמאית מכל השפעה ממשלתית.

פוק, שידוע בעמדותיו הביקורתיות על הכיבוש, הדגיש כי האומות המאוחדות וארצות הברית לא הראו שום רצון להפסיק את התוקפנות על עזה. מכאן, החל התכנון לארגון המשפט כגוף אזרחי שמטרתו להשיג צדק.

באוקטובר 2024, החלה המשפט את ישיבותיה המקדימות בנוכחות כ-100 אנשים, והוכרז על השקת היוזמה באופן רשמי בנובמבר של אותה שנה. במאי 2025, החלה המשפט את ישיבותיה הפומביות בסרייבו כדי לאסוף ראיות ולהקשיב לעדויות של קורבנות.

יוזמת "בית המשפט של עזה" שואפת ליצור פלטפורמה חלופית ועצמאית להשגת צדק לעם הפלסטיני, תוך שהיא שואפת לחקור את ההפרות החמורות של זכויות האדם, כולל השמדה עם, ולתעד את האירועים ההיסטוריים.

מבנה המשפט כולל ועדה נשיאותית המורכבת מ-8 חברים, בנוסף ל-3 חדרים עיקריים הפועלים לביצוע העבודות, שהם חדר המשפט הבינלאומי, חדר היחסים הבינלאומיים, וחדר ההיסטוריה והפילוסופיה.

המשפט מתבסס על תרומות פרטיות ותמיכה מארגונים בינלאומיים, תוך הקפדה על שקיפות בניהול המשאבים הכספיים. כמו כן, משתתפות רבות מהארגונים הפלסטיניים הלא ממשלתיים בעבודות המשפט.

המשפט שואף להשתמש בכלים פוליטיים זמינים במסגרת האומות המאוחדות, כולל חידוש ההחלטה של האיחוד למען השלום, כאמצעי לשבירת הקיפאון הפוליטי הבינלאומי בהתמודדות עם הפשעים המבוצעים בפלסטין.

מתגלות בעזה סממני מותו של החוק הבינלאומי ההומניטרי ואי ההומניטרי, כאשר נראה כי כל מה שהוצג ממסמכים והחלטות לא היה אלא כיסוי להשגת אינטרסים של מעצמות גדולות. מעצמות אלו לא התערבו במשברים ההומניטריים אלא כאשר ההתערבויות הללו תואמות את מטרותיהן האסטרטגיות.

בעבר, חווינו התערבויות במדינות כמו רואנדה, לוב וסודן, שם נעשה שימוש בחוק הבינלאומי כאמצעי להשגת אינטרסים פוליטיים וכלכליים, בעוד שהעמים נותרו סובלים מייסורי מלחמות וכיבוש.

היום, אנו מוצאים כי האומות המאוחדות וארגוניהן האזוריים מפרסמים הצהרות ותגובות ללא כל השפעה אמיתית על הקרקע. ההכרזה על קיום רעב בעזה לא תורגמה לצעדים מעשיים להפסיק את התוקפנות או לספק את הסיוע הנדרש.

הצהרות מנהיגי העולם, כולל נשיא המדינה הגדולה ביותר, מאשרות על חוסר כבוד לחוק הבינלאומי, ואף קוראות להמשך הכיבוש והתוקפנות. זה מעורר שאלות לגבי עד כמה יש תועלת בהתחייבות לחוקים בינלאומיים לאור המציאות הזו.

בעשורים האחרונים, חווינו ירידה ניכרת בכבוד לזכויות העמים לקבוע את גורלם, כאשר לוגיקת הכוח החליפה את החוק. שינוי זה משקף שינוי במערכות היחסים הבינלאומיות לכיוון של שלטון המעצמות המערביות.

עם זאת, ישנה קרן של תקווה המיוצגת בעליית כוחות חדשים כמו סין, שהוכיחה את יכולתה להתמודד עם האתגרים המערביים. האם נוכל להפיק לקחים מניסיונה בבניית עתיד טוב יותר לעמים המדוכאים?

עזה, היום, אינה רק זירה לסבל, אלא היא סמל להתנגדות ולעמידות. בני עזה ממתינים לניצחון דרך מאבקם המתמשך, ולא דרך המתנה לצדק הבינלאומי שלא הגיע.

ההיסטוריה מלמדת אותנו כי עמים לא מנצחים אלא דרך סבלנות והקרבות. האם נוכל להיות מסוגלים להפיק לקחים מניסיונם של אחרים כדי לבנות עתיד טוב יותר?

בסופו של דבר, נשאר השאלה: מה הלאה? איך נוכל כפלסטינים לבנות את עצמנו מחדש ולסרב לדומיננטיות? עזה עשויה להיות ההתחלה, אך הדרך ארוכה ודורשת נחישות ורצון חזק.

האומות המאוחדות הודיעו רשמית על כך שיש רעב בעזה, דבר שנחשב על ידי כמה מהעיתונים העולמיים ככישלון דיפלומטי למדינת הכיבוש. ההודעה הזו מגיעה בזמן שהלחץ הבינלאומי על הממשלה הישראלית הולך ומתרקם, ומחזקת את התביעה המוגשת נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט הפלילי הבינלאומי.

עיתון 'ניו יורק טיימס' ציין את השקט הרשמי של ארצות הברית כלפי ההודעה הזו, והדגיש כי הנשיא האמריקאי עדיין לא הגיב על הדו"ח של האומות המאוחדות למרות האותות הקודמים לגבי המצב ההומניטרי בעזה. השקט הזה משקף מצב של נוחות אצל נתניהו, שנראה כי אינו מרגיש לחץ אמיתי מוושינגטון.

בהקשר זה, העבירה עיתון 'אינדפנדנט' הבריטי מדיווח של רופא אמריקאי שהתנדב בעזה, כי רמת הרעב בעזה חצתה את הגבולות הצפויים, כאשר התושבים סובלים מחוסר חמור בקלוריות. המצב הזה משפיע על בריאות החולים, שמופיעים עליהם סימני רזון קיצוני.

כמו כן, ציינו מומחי זכויות אדם כי ההכרה של האומות המאוחדות בקיום רעב בעזה תחזק את תיק התביעה נגד נתניהו ושר ההגנה הקודם שלו בבית המשפט הפלילי הבינלאומי. הדבר הזה עשוי לפתוח את הדלת לעוד צעדים משפטיים נגד בכירים ישראלים.

מנגד, חשף עיתון 'פייננשל טיימס' כי קיימת אכזבה בתוך קבוצת בוסטון הייעוצית, המפקחת על חלוקת הסיוע בעזה, לאחר שגילו את תפקידה בהקמת תוכנית סיוע הנתמכת על ידי הכיבוש. הדבר הזה משקף את המורכבויות שהמאמצים ההומניטריים מתמודדים איתן בתנאים הנוכחיים.

בישראל, הערכות של בכירים מצביעות על כך שנתניהו אינו מתכוון להפסיק את המבצעים הצבאיים בעזה, אלא שואף להמשיך בהם עד הסוף. ההחלטה הזו משקפת את חששו מהתפרקות ממשלתו אם יחזור מהמבצעים הללו.

לבסוף, עוסקת 'טיימס אוף ישראל' בהתנגדות של כמה ארכיאולוגים ישראלים לחוק שמעביר את הממצאים הארכיאולוגיים בגדה המערבית לידי רשות העתיקות הישראלית, כאשר הם רואים בכך תירוץ להעמקת הכיבוש באזור.

הצבא הכובש עצר במוצאי שבת את אמין אבו עליא, ראש מועצת הכפר אלמוג'יר מזרח העיר רמאללה, לאחר שלושה ימים של מצור מחמיר שהוטל על הכפר. זאת לאחר שפרץ לביתו, שם ביקשה ממנו כוחות הכיבוש למסור את עצמו בכניסת הכפר.

המועצה הכפרית היא גוף מקומי נבחר העוסק בניהול ענייני הכפרים הפלסטיניים, ונחשבת למעין עירייה קטנה המספקת שירותים בסיסיים לתושבים. אבו עליא אישר בסרטון שפרסם ברשתות החברתיות, כי צבא הכיבוש פרץ לביתו, וכאשר לא מצא אותו, עצר את בנו.

אבו עליא הבהיר שהוא נאלץ למסור את עצמו, והצביע על כך שהמצור על הכפר קשור למסירתו, דבר שמשקף את הלחצים שהפלסטינים נתונים להם תחת הכיבוש. הוא שלח מסר לתושבי כפרו שהוא מוותר על חירותו למענם.

מוקדם יותר באותו יום שבת, דיווח הפעיל מוחמד אבו עליא כי צבא הכיבוש פשט על יותר מ-30 בתים בכפר, והשליך רימון גז מדמיע לתוך אחד הבתים, מבלי שייגרם נזק.

כמו כן, הוא ציין כי נעצרו מספר צעירים ונגנבו כספים ותכשיטים במהלך הפשיטות, בנוסף להחרמת מספר רכבים. פעולות אלו מתבצעות בהקשר של התוקפנות המתמשכת נגד הפלסטינים בגדה המערבית הכבושה.

בהקשר זה, דחפורי הכיבוש פתחו דרך התנחלות העוברת בתוך שטחי הכפר, דבר שהוביל לעקירת מאות עצים ולחפירת שטחים חקלאיים, מה שמגביר את הסבל של התושבים המקומיים.

ביום שישי, הודיעה רשות ההתנגדות לחומה ולהתנחלות הפלסטינית כי שלטונות הכיבוש הוציאו החלטה צבאית המורה על הסרת עצים בשטח של עד 297 דונם משטחי כפר אלמוג'יר, תחת תירוצים ביטחוניים המשרתים את פרויקטי הכיבוש והמתנחלים.

מאז תחילת התוקפנות על רצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023, ביצע צבא הכיבוש והמתנחלים בגדה המערבית, כולל ירושלים הכבושה, טבח שהוביל להרג של יותר מ-1015 פלסטינים ופציעת כ-7000 אחרים, דבר שמשקף את היקף הסבל שהעם הפלסטיני נתון לו.