התברר כי העדיפות הגבוהה ביותר עבור עמנו, בנוסף להשבת האחדות של המוסדות המכילים שלה, היא הצורך לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח של איתנות. היעדר אופק להסדר מדיני, במיוחד עם עליית הימין הפשיסטי בישראל, והעיסוק של המעצמות במאבק על גורל המערכת העולמית והשלכותיה, מאשרים שהסכסוך הפלסטיני-ישראלי אינו לקבל את עדיפות האג'נדה הבינלאומית למעט במונחים של כיבוי השריפות הפורצות, והשארת עמנו לבד מול המונופוליזציה הישראלית על גורלו ועניינה הלאומי.
מול אבחנה זו ממוקמות שתי מגמות, הראשונה מיוצגת על ידי הכוחות המפרידים השולטים בסצנה, שכן האסטרטגיה שלהם מבוססת על הישארות בלבד על ידי פיוס הכיבוש, ושניהם מהווים שני צדדים של אותו מטבע, וכן הם אינם מתכוונים להחזיר את האחדות ולספק את היסודות לאיתנות מול הסכנות הקרבות.
יחד עם זאת, המגמה הקוראת לאחדות ודמוקרטיה לבנות מחדש את המערכת הפוליטית ולתקן את הפגיעה במרקם החברתי עדיין עוברית ואינה מאוחדת, ולפניה עבודה קשה לבנות את החממה העממית המאפשרת את הולדתה. , כדי שתוכל לפלס את דרכה בחיים הציבוריים במידה ותיטול על עצמה את אחריותה בגיוס אנרגיות עממיות, מענה לדרישות האיתנות העממית בשטח ויציבותה הפוליטית ברמה האזורית והבינלאומית, ובמקביל. שמירה על המצפן של המאבק הלאומי והדמוקרטי לפיתוח מרכיבי הכוח העממי שתמיד חיזקו את המטרה הלאומית ואת בירתה העיקרית, אחדות מול הכיבוש.
גזענות, מגיפה וחוסר סולידריות
ניתן היה להפיק תועלת מהמורשת העשירה של סולידריות חברתית אל מול ההשלכות הכלכליות והחברתיות שנבעו ממגיפת הקורונה, אך הרשות בחרה בשיטות העילאיות שלוו בפרצות רבות ובהיעדר שקיפות שפגעו באותו אדם אציל. המורשת והניסיון העשיר של האנשים שלנו. בנוסף, כמה יוזמות אזרחיות אופיינו בהשפלה ראוותנית של כבוד האדם תוך מתן סיוע כזה לנזקקים. ואם נבדוק היום מה קרה לעיירה חווארה ולעיר העתיקה בשכם ואת הפיגועים היומיומיים שמחנה ג'נין חשוף אליהם, שלא לדבר על הריסת בתים רחבת היקף שכבשה ירושלים חשופה אליה, והרמה של פתיחת קמפיינים בסולידריות עם נפגעי הפיגועים הללו, הנושא מעורר שאלות גדולות ומצביע על רמת הנזק שגורמות תוכניות החלוקה והכיבוש לאחדות המרקם החברתי.
תרבות הסולידריות החברתית באינתיפאדה הגדולה
מאז ומתמיד דובר על חווית האינתיפאדה הגדולה, מבחינת אופייה העממי והדמוקרטי העמוק, והבחנה ביצירת צורות מאבק יצירתיות שהדגישו את האפשרות להביא לשינוי במאזן הכוחות, לא רק על ידי נטרול הכוח הצבאי האכזרי של הכיבוש, אך גם על ידי מה שהמרד יצר במונחים של תמורות חברתיות ותרבותיות ואורח חיים בתוך החברה המרדת. הבסיס שלו הוא לגייס את המלאי העצום של צורות סולידריות חברתית וסולידריות משפחתית עמוד יסוד של יציבות. למרבה הצער, חוויה זו לא זכתה לתשומת לב ובחינה מספקת כדי להפיק לקחים ולקחים ולמקם אותם בהעשרת הצעדה המתמשכת של מאבקנו הלאומי.
סולידריות חברתית וסולידריות משפחתית, המתפרשת בין גילויי התנדבות בהיסטוריה הלאומית שלנו לבין סיוע במורשת העממית שלנו, הפכה במהלך שנות האינתיפאדה לתרבות ואורח חיים כללי, שבמהלכם מסגרות קבועות של הזדהות עם משפחות הקדושים. נוצרו משפחות האסירים ובעלי בתים שנהרסו ע"י הכיבוש, והיקפו הורחב לכלול קמפיינים רחבי היקף. היקף הסולידריות עם המחנות, הכפרים והעיירות שהיו נתונים לעוצר וצורות אחרות. של ענישה קולקטיבית באמצעות ועדות הסיוע למנות, בנוסף לוועדות השמירה לכפרים מרוחקים והגנה על חנויות שמטרתן הכיבוש במהלך השביתות ששטפו את הערים, שלא לדבר על החינוך העממי שהיווה מעוז בלתי עביר להגנה על מרקם חברתי מול ענישה קולקטיבית. האופי הפרוגרסיבי של צורות הסולידריות הגיע לחתונות הצנע שנקטעו בכל צורות של פזרנות וראוותנות ראוותנית. מסגרות אלו היוו למעשה את תשתית המרד ואת מרכיבי האיתנות שלו, וההנהגה המאוחדת וועדותיה העממיות בעניין זה היו כמו ממשלה עממית שנטלה על עצמה ביעילות את האחריות ליצור צורות שונות של סולידריות להגברת האיתנות מול מנסה לשבור את המרד ולבודד את מנהיגותו.
הלקח שניתן להפיק מהתנסויות אלו, במיוחד לאור אסטרטגיית הכיבוש הישראלי שמטרתה לקרוע את הישות הלאומית לקנטונים, שחלקם למרבה הצער גולשים לקראת בדלנות, ולאור המאבק ההרסני על הסמכות לשלוט באותם קנטונים. , האם כיצד ניתן להתמודד עם אסטרטגיה זו בהקשר של האחדות והלכידות של המרקם החברתי?
הניסיון הקונקרטי מאשר כי תגובה יעילה לסכנות אלו מחייבת עצירה לפני שיעורים אלו, ודרכים להחיות ולהמריץ אותם מחדש בתהליך של ביסוס עקרון ההסתמכות העצמית, ובניית החממה ההמונית והגוש העממי כמרכיבים בסיסיים לקראת חפץ בשינוי דמוקרטי, ובמקביל לתקן את המצפן של המאבק הלאומי לגאולה השלמה מהכיבוש ולחילוץ החירות, השיבה וההגדרה העצמית.
כבוד האדם הוא תמצית הסולידריות החברתית
מהות הסולידריות החברתית והמשפחתית, ועל מנת שתהווה מנוף לאיתנות עממית, מחייבת, בנוסף לשקיפות ויושרה, מתן חשיבות יוצאת דופן לכבוד האדם של האנשים. אין ספק שהתפתחות טכנולוגית מסוגלת להשיג את האלמנטים הללו הרחק מהראווה המשפילה.
הקמפיין שיישם בנק פלסטין לתמיכה בחמשת אלפים משפחות במהלך חודש הרמדאן באמצעות אימוץ כרטיסים אלקטרוניים, המאפשרים למשפחות אלו לקנות את מה שהן צריכות, ובאופן שישמור על כבוד האדם של המוטבים. הדיבור הזה לא נועד לתעמולה לאף אחד ככל שהוא צריך להוות מודל שאפשר לבנות עליו, הוא מעמיד תחילה את המגזר הפרטי וההון הלאומי לפני האחריות החברתית שלו הרחק מהראווה, והוא גם מצביע על האפשרות להפיק תועלת. התפתחות טכנולוגית להכליל חוויה זו, ואף להפוך אותה לסימביוזה משפחתית רחבת היקף התורמת בה נהנים ממנה בעלי היכולת והנזקקים מבני עמנו בהקשר של קמפיינים שיכולים להגיע "ממשפחה למשפחה" ואולי מתלמיד מוכשר לתלמיד נזקק.
והנושא של שימור תחושת האהדה הקולקטיבית ואחדות המרקם החברתי להתמודדות עם המדיניות התוקפנית של הכיבוש בקריעת המדינה כדי להעביר את תוכניותיה נותרה בראש סדר העדיפויות הדורשת פתיחת מסעות סולידריות דחופים וקבועים עם בעלי בתים שנהרסו בירושלים ואלו שנהרסו בחווארה, בעיר העתיקה בשכם, במחנה ג'נין ואחרים, לא רק להושיט להם יד מסייעת, ואף להחזיר את האחריות הלאומית והרגש הקולקטיבי בין בני עמנו השונים. שהגורם, הקרקע והישות שלו חשופים לפיצול תעסוקתי ולפיצול חטיבות.
