כשהשמש מתחילה לזרוח מדי יום, אחמד נסאר הפלסטיני מהעיר דיר אל-בלח במרכז רצועת עזה ממהר עם חמישה מאחיו ברגל להגיע למאפייה הקרובה ביותר שלהם ולהתייצב בתור ארוך כדי לקבל מעט לחם. למשפחתם העקורה.

לאחר שעות ארוכות של המתנה, שלעתים קרובות נקטעות במריבות בין אזרחים מחשש שיגיע לתורו של השני, מתלונן נסאר (בן 33), אב לארבעה ילדים, כי הוא בקושי יכול לקנות 4 קילוגרמים של לחם, ולפעמים הוא עלול לחזור ל- ביתו עמוס בעקורים "אפס" ידיים בלי כלום.

נסאר אמר לסוכנות הידיעות Xinhua לאחר שתורו לקבל לחם התקרב, "הדבר הגרוע ביותר מאשר לחכות בתור כזה הוא לשמוע את קולם של פיצוצים עוקבים הנובעים מפגיעה בבתים אזרחיים, במיוחד כאשר הם קרובים למאפייה שאנו עומדים בה. מלפנים."

הוא הוסיף, "ישראל לא מבדילה בין אזרחי לצבא, ואם היא רוצה לפגוע במישהו, לא יהיה אכפת לה אם הוא בינינו או לא. היא בהכרח תכוון לכולנו".

הוא המשיך, "אני לא רוצה למות ולהשאיר את ילדיי לסבול אחרי. אני המפרנס היחיד עבורם בחיים הטרגיים האלה שמעמידים אותנו לא פעם במבחנים קשים וקטלניים".

משפחתו של נסאר בת שש נפשות צורכת בדרך כלל ארבעה קילוגרמים של לחם מדי יום, אך בשל הנסיבות הקשות שעוברות עליהם, החליטה אשתו לספק ארוחה אחת לילדיה ומעט לחם פעם אחת במקום שלוש פעמים.

אשתו אומרת, "אנחנו עקורים ולא גרים בבית משלנו. הכל השתנה וכל הזמן אנחנו חיים תחת קולות הפצצות ופיצוצים. אין לי מטבח לבשל ואפילו לא את הכלים הדרושים לכך. אנחנו באמת מתים לאט".

המצב לא שונה בהרבה אצל נידאל אל-אשקר בן הארבעים, שנהג לעמוד בתורי לחם ארוכים יותר מעשרה ימים לאחר עקירתו מהעיר עזה לרפיח שבדרום רצועת עזה כדי להימלט מפשיטות ישראל.

אל-אשקר, אב לשישה ילדים, אמר לשינהואה, "נמאס לי לחכות הרבה זמן בלי להספיק לילדים שלי, אז אשתי החליטה להכין לחם בבית".

עם זאת, לאל-אשקר אין כמות מספקת של גז בישול, מה שגרם לאשתו, וואפא, להשתמש בעצים כדי להדליק אש כדי לבשל אוכל ולהכין לחם למשפחתה ה"חסרת בית", כהגדרתה.

בני הזוג הביעו את חששותיהם שהבית בו הם מתגוררים כעת עלול להיות מטרה של מטוסי קרב ישראליים, במיוחד עם עשן שעולה מהשריפות.

וואפא אומר, "לרוב, אני מרגיש שמטוס קרב ישראלי עלול לתקוף את הבית שלנו בגלל העשן שעולה מהעצים להסקה".

היא המשיכה ואמרה, "אנחנו חיים בסכסוך חסר תקדים, וישראל לא מפרידה בין אזרחים לחמושים", וציינה כי "גם אם נשרוד את ההתקפות הישראליות, לא יהיה לי מספיק כסף לקנות עוד קמח אם נרוץ. הַחוּצָה."

בנוסף למשפחות נסאר ואל-אשקר, ישנם יותר מ-2.3 מיליון פלסטינים הסובלים מהשלכות המצור הישראלי הקשה שהוטל לפני שבועות על מובלעת החוף כענישה קולקטיבית לאוכלוסייה המקומית, שכבר סבלה מהמחלה. עוני, עוני ומחסור במזון במשך יותר מ-17 שנים.

ישראל מנהלת מלחמה רחבת היקף ברצועת עזה כבר 19 ימים ברציפות, לאחר שתנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) ביצעה מתקפה צבאית על הערים הישראליות הסמוכות לרצועה.

לטענת גורמים רשמיים באו"ם ובפלסטינים, הידוק המצור הישראלי והמלחמה הצבאית הביאו למחסור משמעותי בסחורות כשהשבוע השלישי למלחמה התקרב לסיומו, ללא כל אינדיקציה להשגת הסכם שביתת נשק.

זה גרם לשאדי סלחא, עורך דין מהעיר רפיח, להביע את חששותיו מהשלכות המציאות הנוכחית באומרו, "נראה שישראל נוקטת במדיניות חדשה של הרג אותנו בעזה על ידי ביצוע מעשי טבח המוניים במטוסי הקרב שלה. או להרוג אותנו בהמוניהם על ידי הטלת רעב עלינו".

הוא הוסיף, "הם (הישראלים) מכוונים למאפיות הפרוסות ברחבי רצועת עזה... האם אתה יכול לתת לנו הצדקה הגיונית לכך?", והדגיש את הצורך להגן על אזרחים מפני "הטירוף הישראלי" שמכוון לכל מה הפלסטיני בעזה. .

בנוסף לאספקת מזון וצרכים בסיסיים, סלחה רוצה "לספק לאזורים בטוחים עם ערבויות בינלאומיות המונעות מהכיבוש לכוון את האזורים הללו, לאור הכוונתו המכוונת להתכנסויות אזרחיות".

לאחר משא ומתן אינטנסיבי ומורכב, ישראל אפשרה כניסה של כ-40 משאיות בקבוצות עוקבות עמוסות בסיוע הומניטרי, כולל תרופות ומזון, לרצועת עזה מבלי להכניס דלק.

מנכ"לית תוכנית המזון העולמית, סינדי מקיין, הדגישה כי "יש צורך דחוף במזון כי התנאים בתוך עזה הם באמת קטסטרופליים (...) הסיוע הזה חשוב לתושבי עזה, אבל אנחנו חייבים גם לספק גישה רציפה ובטוחה לעובדים הומניטריים ולאזרחים בתוך עזה כדי שנוכל לספק את המזון הזה לאנשים נזקקים.

ראש המשרד הממשלתי בניהול תנועת חמאס, סלמה מערוף, אמר כי "יש סחורות שנגמרו לחלוטין מהשווקים ונקודות ההפצה והמכירה, בנוסף לנוכחות של סחורות אחרות שנותרו בכמויות מאוד מועטות, מה שהיה לשים את המגזר במצב של קיפאון", והזהיר כי "ביטחון תזונתי "האוכלוסייה בסכנה".

עוד הוסיף, "מה שהורשה להיכנס לעזה דרך מעבר רפיח לא כלל צורכי מזון בסיסיים ואפילו לא את הדלק הדרוש להפעלת גנרטורים חשמליים בבתי חולים, שכן הדלק הקיים קרוב להיגמר, מה שמאיים להוציא את בתי החולים מכלל שירות. ולאיים על חיי החולים".

לדברי מארוף, כ-1.4 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם (שרובם נהרסו) כדי להימנע מ"התקפות הברבריות שפתחה ישראל על האוכלוסייה האזרחית".

מצדה, סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטיניים (אונר"א) הודיעה כי כ-406,000 עקורים מתגוררים ב-91 מתקנים המזוהים עם הארגון הבינלאומי באזורי המרכז, חאן יונס ורפיח, בעוד שהמקלטים של הסוכנות מיועדים מארח בין 1,500 ל-2,000 עקורים בכל מקלט.

מ"מ מנהל משרד המידע של אונר"א, אנאס חמדאן, אמר לשינהואה, "המצב ברצועת עזה הוא קטסטרופלי ביותר לאור הפשיטות הישראליות המתמשכות, בנוסף למחסור בחשמל וזמינות המים רק בכמויות קטנות מאוד. "

היא הוסיפה, "אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לספק לעקורים אספקה ​​בתוך בתי הספר והמטה של ​​הסוכנות".

עם זאת, ארגון האומות המאוחדות מתמודד עם ביקורת עממית ורשמית מצד סוכנויות ממשלתיות בעזה, פלגים פלסטיניים ואפילו ארגוני זכויות אדם, על רקע אי מתן מענה לצרכיהם של עקורים באזורים שונים ברצועה.