נייר עמדה שהוצא על ידי ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו"ם על השטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, וישראל הגיע למסקנה כי ישראל הפרה וממשיכה להפר את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית באמצעות כיבושו לטווח ארוך. , התיישבות וסיפוח השטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967. .

הוועדה פרסמה את העיתון, שפורסם היום, יום שישי, תחת הכותרת "השלכות משפטיות הנובעות ממדיניותה ומנוהלי ישראל בשטח הפלסטיני הכבושים, כולל מזרח ירושלים", ובמסגרת החלטת העצרת הכללית של האו"ם המבקשת את הבינלאומי. בית המשפט לצדק יוציא פתווה (חוות דעת מייעצת) בעניין הכיבוש הישראלי באדמות פלסטיניות.

ועדת החקירה הבינלאומית ציינה כי "ההשלכה המשפטית של פגיעה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, שהיא חובה כלפי כולם, מוטלת על מדינת ישראל".

היא הוסיפה כי "הכיבוש הישראלי, שנמשך 56 שנים כעת, אינו חוקי על פי החוק הבינלאומי", והדגישה כי התוצאה של מעשים בלתי חוקיים מחייבת השלכות משפטיות לישראל כדי לשים קץ ל"מעשה הפסול הבינלאומי". היא גם הדגישה כי כל המדינות והאו"ם מחויבות לפעול בדחיפות כדי לשים קץ למעשים הבלתי חוקיים הללו.

מועצת זכויות האדם של האו"ם העניקה לוועדת החקירה את המנדט שלה ב-27 במאי 2021 לחקור "בתוך השטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, ובתוך ישראל כל הפרות לכאורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי וכל הפרות לכאורה של זכויות אדם בינלאומיות. חוק שקדם ל-13 באפריל." אפריל 2021 והתרחש מאז תאריך זה."

ביולי 2021, הודיע נשיא מועצת זכויות האדם על מינויהם של נאונתם פילאי (מדרום אפריקה), מילון קוטארי (מהודו) וכריס סידוטי (מאוסטרליה) להיות שלושת החברים בוועדת החקירה.

ראוי לציין שב-30 בדצמבר 2022 אימצה העצרת הכללית של האומות המאוחדות, ברוב דעות, את הצעת ההחלטה על שיטות ישראליות המשפיעות על זכויות האדם של העם הפלסטיני בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים.

למרות הלחץ הפוליטי שהפעילה ישראל, המעצמה הכובשת וכמה ממדינותיה הידידותיות, 87 מדינות הצביעו בעד החלטה זו, 26 מדינות התנגדו לה, בעוד 53 מדינות נמנעו מהצבעה.

באימוץ החלטה זו, הפנתה העצרת הכללית של האו"ם את הבקשה לבית הדין הבינלאומי לצדק לספק חוות דעת משפטית על ההשלכות המשפטיות הנובעות מההפרה המתמשכת של ישראל בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, לטווח הארוך שלה. כיבוש, התיישבות וסיפוח של השטח הפלסטיני שנכבש מאז 1967, כולל צעדים שמטרתם לשנות את ההרכב הדמוגרפי, אופייה ומעמדה של העיר ירושלים, בנוסף לאופן שבו משפיעות המדיניות והנוהגים של ישראל על מעמדו המשפטי של הכיבוש ומהם השלכות משפטיות של מעמד זה על כל המדינות והאו"ם.

ב-17 בינואר 2023, בית הדין הבינלאומי לצדק קיבל בקשה מהעצרת הכללית של האומות המאוחדות להגיש את חוות הדעת המייעצת שלו (פתווה), באמצעות מכתב ששלח המזכיר הכללי של האו"ם, אנטוניו גוטרס.

ב-3 בפברואר 2023, בית הדין הבינלאומי לצדק קבע את ה-25 ביולי 2023, כמועד אחרון לקבלת כתבי טענות ממדינות, האומות המאוחדות ומדינת פלסטין, ולהגשת כל המידע והניירות הקשורים לשאלה הכלולה ב-. החלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות, בעוד שהיא מתייחסת לסוגיית הפתווה המשפטית על אופי הכיבוש הישראלי.

בית הדין הבינלאומי לצדק הוא הגוף השיפוטי העיקרי של האו"ם. הוא הוקם במסגרת אמנת האומות המאוחדות ביוני 1945 והחל את פעילותו באפריל 1946.

בית המשפט מורכב מ-15 שופטים שנבחרו על ידי העצרת הכללית של האו"ם ומועצת הביטחון של האו"ם, לתקופה של תשע שנים. מטה בית המשפט נמצא ב"ארמון השלום" בעיר האג ההולנדית.

בית המשפט ממלא תפקיד כפול ביישוב סכסוכים משפטיים המובאים בפניו על ידי מדינות, בהתאם למשפט הבינלאומי, ובאמצעות פסיקות מחייבות ובלתי ניתנות לערעור של הצדדים הנוגעים בדבר, בנוסף למתן חוות דעת מייעצות (חוות דעת מייעצות) בנושאים משפטיים הנזכרים בהם על ידי הארגונים והסוכנויות של האו"ם המוסמכים על ידה.