הנשיא אבו מאזן נאם למנהיגי העולם שהשתתפו במושב ה-78 של העצרת הכללית של האו"ם, ואמר: "מי שחושב שניתן להשיג שלום במזרח התיכון מבלי שהעם הפלסטיני ישיג את מלוא זכויותיו הלאומיות הלגיטימיות הוא הזוי".

הנשיא העביר מסר לישראלים שהכיבוש לא יחזיק מעמד, ללא קשר לשאיפותיהם ואשליותיהם, כי עמנו יישאר על אדמתו, בה הם גרים אלפי שנים, דור אחר דור, ואם מישהו יצטרך לעזוב. , הם הכובשים.

הנשיא עבאס קרא לקהילה הבינלאומית ליישם את החלטותיה הנוגעות למימוש זכויות הפלסטינים ולסיום הכיבוש, המתנגד ליותר מאלף החלטות הקהילה הבינלאומית, מפר את עקרונות המשפט הבינלאומי והלגיטימיות הבינלאומית, ודוהרת נגד הזמן כדי לשנות את מציאות היסטורית, גיאוגרפית ודמוגרפית בשטח, על מנת להנציח אותה ולהנציח את האפרטהייד.(אפרטהייד).

הנשיא קרא גם לקהילה הבינלאומית לקחת על עצמה את אחריותה לשמר את מעמדה ההיסטורי והמשפטי של ירושלים וקדושותיה, ובמיוחד מסגד אל-אקצא, כנסיית הקבר ומסגד איברהימי בחברון, והזהיר מפני הפניית המדיניות הפוליטית. קונפליקט לכדי קונפליקט דתי.

הנשיא עבאס הדגיש כי לאור הקושי העומד בפני תהליך השלום עקב מדיניות ישראל, כל שנותר הוא לבקש מהמזכ"ל של האו"ם, אנטוניו גוטרש, לעשות סידורים לקיום ועידת שלום בינלאומית, שבה כל מדינות מודאגות ישתתפו, וזו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה לשמור על פתרון שתי המדינות אפשרי, ולמנוע את המצב החמור יותר.

הנשיא קרא לאומות המאוחדות לספק הגנה לעם הפלסטיני מפני התוקפנות המתמשכת של צבא הכיבוש והמתנחלים, ולתמוך בגישתה של פלסטין לבתי המשפט ולגופים בינלאומיים בעלי סמכות שיפוט, שכן המצב הנוכחי אינו נסבל עוד.

הנשיא עבאס קרא להפללת הכחשת הנכבה הפלסטינית, ולאימוץ ה-15 במאי של כל שנה כיום בינלאומי להנצחתה, ולזכרם של מאות אלפי פלסטינים שנהרגו במעשי טבח שבוצעו על ידי כנופיות ציוניות. אלה שהכפרים שלהם נהרסו או שנעקרו מבתיהם, שמנו 950,000. יותר ממחצית מהאוכלוסייה הפלסטינית באותה תקופה.

הנשיא קרא למדינות החברות באו"ם לנקוט בצעדים מעשיים בהתבסס על החלטות הלגיטימציה הבינלאומיות הרלוונטיות והחוק הבינלאומי, ולמדינות שטרם הכירו במדינת פלסטין להכריז על הכרה זו, ולמדינת פלסטין. להשיג חברות מלאה באו"ם.

הנשיא הדגיש את הצורך של האו"ם לנקוט באמצעי הרתעה נגד ישראל, שלא עמדה בתנאי הצטרפותה לאו"ם, דהיינו יישום החלטות (181 ו-194), עד שתעמוד בהתחייבויותיה שהוצגו. בהצהרה כתובה של שר החוץ שלה דאז, משה שרת.

הנשיא עבאס הדגיש כי עמנו ימשיך להגן על מולדתו ועל זכויותיו הלגיטימיות, באמצעות התנגדות עממית בדרכי שלום כאפשרות אסטרטגית להגנה עצמית, ולשחרר את הארץ מכיבוש מתנחלים שאינו מאמין בשלום ואינו מעריך עקרונות האמת, הצדק והערכים האנושיים.

הנשיא הביע את שביעות רצונו מכך שעמי העולם ורבות ממדינותיו החלו להשתכנע בנרטיב הפלסטיני שלנו ולהזדהות עמו, לאחר שהוטעה במשך עשרות שנים ע"י מכונת התעמולה הציונית והישראלית. הוא הודה לכל מי שתרם להפיץ את הנרטיב הזה, לתמוך בו ולהזדהות איתו.

בנוגע לקיום בחירות כלליות אמר כב' כב' כבוד כי ממשלת ישראל חוסמת את קיוםן, כפי שעשתה ב-1996, 2005 ו-2006, באמצעות החלטתה למנוע את קיום הבחירות במזרח ירושלים, למרות ההתערבות המשמעותית של מדינות רבות ואזוריות. וארגונים בינלאומיים, כדי לאפשר לעמנו בירושלים להצביע ולהתמודד בבחירות הללו.

הנשיא עבאס חזר על דחייתו מכל עמדה שמטילה עלינו אחריות על אי קיום הבחירות הללו, המייצגות צורך פלסטיני. הוא אמר: נמשיך ללכת לגופים בינלאומיים להעלות תיקים נגד ממשלת ישראל ולאלץ אותם לאפשר לנו לקיים הבחירות המיוחלות הללו.

בנוגע לתמיכה כספית מהקהילה הבינלאומית, אמר כבודו: "כל עוד נמשיך לסבול תחת הכיבוש הישראלי, נמשיך להזדקק לסיוע פיננסי בינלאומי, כמו גם מתן תמיכה כספית לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א).

הוא הוסיף: ישראל נושאת באחריות המלאה להגבלות שהיא מטילה עלינו, המונעות מאיתנו גישה למשאבים הטבעיים שלנו, עוצרת את כספנו שלא כדין, ממשיכה במצור על עמנו ברצועת עזה ושולטת בכל נקודות המעבר וקווי ההפרדה בין המדינות. הגדה המערבית וסביבתה.

הנשיא עבאס העניק הערכה והכרת תודה לכל עמנו בפלסטין, במחנות הפליטים ובתפוצות, ובכל מקום בעולם, על יציבותם והתעקשותם לשמור על זכויות.

הנשיא הצדיע לנפשם של חללינו הנכבדים, לאסירינו האמיצים ולפצועים ההרואיים ואמר: "אין זכות אובדת ללא דרישות, והניצחון הוא שלנו, ונחגוג את עצמאותה של מדינתנו בירושלים, בירתנו הנצחית. ."