ראש , השב"כ, רונן בר, הזהיר את הדרג המדיני במושב האחרון של הקבינט, ובישיבות ביטחוניות נוספות, מפני חומרת משבר הצפיפות בכלא עם אסירים פלסטינים, והיעדר מקום באותם בתי כלא, מה שעשוי להקשות על המשימה מעצר מבוקשים נוספים לאור גל הפיגועים ומצב המתיחות הביטחונית בגדה המערבית.

לפי העיתון העברי "ישראל היום", גם בכירים בשירותי הביטחון התריעו על המשך הצפיפות בבתי הכלא, במיוחד מאז שהחל מהראשון לחודש הבא שחרור אסירים פלסטינים בעונש מופחת של בין חודש לשלושה. שנים, שמשתחררים לפני שהקדנציה מסתיימת בפרק זמן קצר כדי להקל על מצב הצפיפות, מתוך אמונה שהדבר יקשה על בעיית הצפיפות ולמעשה יפגע באפשרות לעצור מבוקשים נוספים.

השר לביטחון לאומי כביכול, הקיצוני איתמר בן גביר, פעל להעביר לאחרונה בכנסת הצעת חוק למניעת שחרור האנשים הללו במטרה להענישם ולהשאירם עד ליום האחרון לעונשם בבתי הכלא. .

מי שנעצרו בגין יידוי אבנים והאשמות קלות אחרות נגדם שוחררו במסגרת מה שמכונה "מנגנון שחרור מנהלי", כך שישוחררו בימים או בשבועות האחרונים לעונשם. זהו מנגנון המשמש בעיקר לצמצום צפיפות בבתי הכלא הישראליים, וכדי לפנות מקום לעצורים נוספים.

ועם כניסת החוק החדש לתוקף ביום שישי הבא, האזהרות הביטחוניות ממשיכות לבטל את מעצרם של מבוקשים ביטחוניים ומנהליים, כי אין יותר מקום בבתי הכלא.

קצינים בכירים בשירות בתי הסוהר אמרו: "המצב חמור... זה משבר לאומי, ואסון אמיתי".

והעיתון העברי "ישראל היום" טען כי הצבא הישראלי נמנע בשבוע שעבר מביצוע מעצרים חשובים לבקשת שירות בתי הסוהר בשל הצפיפות בבתי הכלא באסירים פלסטינים.

לפי העיתון, בחודשים האחרונים גדל מספר העצורים באופן דרמטי עקב מצב המתיחות הביטחונית בגדה המערבית וגל הפיגועים, ומציינים כי חלה זינוק במספר צווי המעצר המנהליים שניתנו במהלך המלחמה. בשנתיים האחרונות, כמו ב-2021 היו 450 מעצרים מנהליים חדשים, אבל ב-2022 המספר זינק ליותר מ-900, ובמהלך השנה הנוכחית נעצרו עד כה למעלה מ-500 פלסטינים.

העיתון טוען כי ייתכן והצבא הישראלי יצטרך לעצור חלק מהמעצרים, בעוד שגורם צבאי הגיב: "זה יותר מגוחך, וזה כבר קרה כמה פעמים".

בתגובה אמר בן גביר, "אני לא מוכן שתהיה הקלה בעונשים למי שפועל נגד מדינת ישראל בעידן שלי... תמיד יהיה מקום לאסירים ביטחוניים בבתי הכלא". לפי הביטוי שלו.