מהמשרד הלאומי להגנת הקרקע והתנגדות להתנחלויות נמסר כי מה שמכונה "תוכנית החומש לפיתוח מזרח ירושלים לשנים 2024-2028", שאושרה על ידי ממשלת ישראל ביום ראשון האחרון, נועדה לשרת את המאמצים. של ייהוד וישראליזציה והעמקת ההתיישבות במזרח ירושלים.

לתוכנית זו ליווה שר ירושלים והמסורות הישראלי מאיר ברוך לפי שווי של שלושה מיליארד מאתיים מיליון שקלים, בנוסף לתקציב של חצי מיליארד שקלים לפרויקט מה שמכונה "האגן הקדוש" עבור ייהוד וחיזוק ההתיישבות בירושלים העתיקה.

תכנית חומש זו היא פרי עבודה שנמשכה שנה וחצי, בה צוותים של המשרד לענייני ירושלים, עיריית הכיבוש, "החברה הממשלתית לפיתוח מזרח ירושלים" והימין והקיצוני. השתתף "מכון ירושלים לחקר מדיניות".

ממשלת הכיבוש דנה בתוכנית זו בישיבות קודמות, במיוחד בפגישה שקיימה במנהרות מתחת לחצר חומת אל-בורק במאי האחרון לרגל כיבוש מזרח ירושלים ומה שנקרא יום השנה ה-56 ל"איחוד ירושלים "ונדרשו מספר החלטות למימון פרויקטים גדולים של התיישבות ועמותות התיישבות בירושלים הכבושה, בעוד שתוכנית החומש אושרה "במסגרת עקרונית", זה לא היה בלי הסתייגויות רבות של שר האוצר. ושר ההתיישבות במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ועוד שרי ממשלה שהיא הקיצונית והגזענית ביותר בתולדות המדינה הכובשת.

פרוש טען כי התוכנית נועדה לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בין שני חלקי העיר, ותיאר אותה כמענה על כעשרים נושאים הדורשים טיפול דחוף, בעיקר בכל הקשור לחינוך ותשתיות, בטענה שממשלתו משקיעה בערבי. אוכלוסיה כי זה הדבר הכי אנושי.

באשר לראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא טען כי לא ישכח את ירושלים הבירה ולו לדקה אחת ואישר את מחויבות ממשלתו לסייע לכל תושביה, וציין כי הסכומים שיועסקו בשירותי המדינה במזרח. של העיר הם הגדולים בהיסטוריה.

התכנית החדשה באה להחליף תכנית חומש קודמת שתפוגה בסוף השנה הנוכחית ותקציבה צומצם פעמיים, מ-4 ל-2.1 מיליארד ש"ח. אחת התוצאות הבולטות שלה הייתה העמקת ההבדלים בין מזרח ל-2.1 מיליארד ש"ח. מערב ירושלים במקום לצמצם אותם.

כאשר טיוטת התכנית הופצה למשרדים בטרם הוצגה לישיבת הממשלה וידיעתה הודלפה, היא נתקלה במחאה של מספר משרדים שלא היו מודעים לקיומה של התכנית מלכתחילה, וכן טענו כי התוכנית תביא לצמצום תקציביהם ללא תיאום מוקדם.

ואכן, התוכנית תהיה תלויה במימונה בתרומת מספר משרדים ובתרומת עיריית הכיבוש בירושלים, בחלוקה של כ-2.450 מיליארד שקלים מתקציבי המשרדים, וכ-750 מיליון שקלים מעיריית ירושלים. רשות החדשנות, חברת החשמל ועוד.

המשמעות היא בבירור שהתקציב המאושר אינו קבוע ונתון לשיקולים הקשורים בעבודת אותם משרדים ובעבודת העירייה, וזה מה שקרה בפועל בתכנית החומש הקודמת, שתקרתה ירדה בחצי בהקשר. של שנות פעילותו.

מה שראוי לציון כאן הוא תרומת עיריית הכיבוש לאורך כל שנות התוכנית, שכן עיריית הכיבוש אישרה את תקציבה השנתי לשנת 2023 בשווי של 8.42 מיליארד שקל, ובהנחה שתקציב העירייה יישאר זהה לשנת 2023 חמש השנים הבאות, וזו הנחה לא הגיונית, סך התקציבים הללו ינוע בין 42 ל-45 מיליארד שקל, מתוכם כ-750 מיליון שקל הוקצו למזרח ירושלים, על פי התוכנית, בשיתוף רשות החדשנות, חברת חשמל, ואחרות, שהוא מספר זעום ומופרך בדיוק כמו המספר הזעום והאבסורדי שהתוכנית ייחדה למשק הבריאות, בתקופה שבה הפלסטינים מהווים כ-35% מהאוכלוסייה בעיר והם משלמים. לפי נתונים רשמיים 30% מערך המיסים שגבתה עיריית הכיבוש, העירייה לא מוציאה על השירותים הניתנים לה רק 8% מסך השירותים שמספקת העירייה לציבור.

על פי החלטת הממשלה, תכנית החומש כוללת השקעות במגזרים שונים, לרבות במגזר החינוך, בשווי של 800 שקלים, שתפקידם העיקרי הוא ישראליזציה וייהוד של תכניות לימודים חינוכיות, מגזר התעסוקה בפיתוח כלכלי, ב. שווי של 506 מיליון ש"ח, לשילוב פלסטינים בשוק העבודה הישראלי, ותחום התשתיות, בשווי של 833 מיליון ש"ח, לשילוב עירוני. בין שני חלקי העיר על מנת להגביר את הפלישה להתנחלויות, מגזר התכנון המשפטי ותכנון מבני ציבור בשווי של 132 מיליון שקלים להשלמת גניבה וביזת קרקעות ורישומם כרכוש נפקדים או על שם בעלים יהודים ועמותות התיישבות, ומגזר שירותי התושב לפי שווי של 900 מיליון שקלים להרחיב את השליטה החברתית על הירושלמים, בנוסף לשלוט באבטחה באמצעות הגדלת מספר פקחי המשטרה והעירייה, הוספת מצלמות מעקב והקמת תחנות משטרה נוספות בירושלים הכבושה.

באשר להתחייבות של ממשלת ישראל בתוכנית זו לבנות 2,000 דירות לפלסטינים בירושלים הכבושה מדי שנה, מדובר בהתחייבות ישנה ושקרית לכל הדעות, במיוחד בהתחשב בתוכנית החומש הקודמת ובמדיניות הבלתי פוסקת. של הריסת בתים ומתקנים פלסטינים.

לא זו בלבד, אלא שהתוכנית כביכול לפיתוח מזרח ירושלים הזניחה את המסוכן יותר בהקשר של מדיניות ההתייהדות, הישראליות והעקירה השקטה, באמצעות הרחבת פעילות ההתנחלויות כתוכנית מקבילה, כמחצית הראשונה. השנה רשמה שיאים במספר יחידות ההתיישבות שקודמו. בשלב האחרון של תהליך אישור הקמת פרויקטים בהתנחלויות, בניית 12,855 יחידות התיישבות בגדה המערבית, מזרח ירושלים, מתוכן 7,082 יחידות התיישבות חדשות.

מעבר לכך, ממשלת ישראל אישרה את הקצאת 230 מיליון שקלים להשלמת הכביש האמריקני, או מה שמכונה כביש הטבעת המזרחי במזרח ירושלים הכבושה, במסגרת פרויקטי התחבורה הכלולים בתכנית החומש, ונמנעה ממנו. דעת הקהל שדרך זו גוזלת מאות דונמים מאדמות אל-עזריה ואל-סוואהרה. , אבו דיס, אל-טור, שייח' סעד, ג'בל אל-מוכאבר וסור באהר, והיא נועדה לחבר בין ההתנחלויות הישראליות. בדרום העיר עם ההתנחלות "מעלה אדומים" מזרחית לירושלים ואין לה שום קשר לפיתוח מזרח ירושלים או לשירות הפלסטינים אזרחי העיר.

בנוסף, נחשף כי חברת "דונה" הישראלית זכתה במכרז לבניית פרויקט התיישבות חדש במתחם "בני" בדרום, מול דיר קרימזן, בין אל-וואלאג'ה לבית ג'אלה, במסגרת פרויקט מקיף יותר. פרויקט להרחבת ההתיישבות בדרום ירושלים, מהחברה נמסר כי המגדלים ייבנו מ-18 עד 22 קומות, בנוסף למתחם מסחר ושירות, גני שעשועים וגנים.

מתכננת ערים, מהנדסת ארית גוטנברג, מסרה כי היא פועלת מזה שנתיים מול הדירקטוריון של הישוב "רמת שלמה" על מנת לפתח ולהרחיב את השטח המערבי של הישוב, וכי הבנה והסכמה. הושגה עם הוועדה המיוחדת לבנייה ופיתוח התיישבות בוועדה המחוזית להוסיף כ-134 יחידות התיישבות במרגלות שועפאט. באופן התואם את האופי הטופוגרפי של השטח המוגבה לאורך כביש עוקף 443 ירושלים, בו בנייה אינטנסיבית מתקיים ביישוב זה, שאוכלוסייתו עולה כיום על 30,000 מתנחלים.

תוכניות הייהוד והישראליות והעמקת ההתיישבות במזרח ירושלים הולכות יד ביד עם תוכניות התיישבות עצומות וחסרות תקדים בשאר נפות הגדה המערבית, כפי שמנהיגי מתנחלים, בעיקר בצפון הגדה המערבית, רואים בממשלת ישראל הנוכחית. ההזדמנות היקרה שלהם, בהנחיית שר האוצר ושר ההתיישבות במשרד הביטחון בבצלאל סמוטריץ' ובמועצה להתיישבות (יש"ע). ראשי המתנחלים של מה שמכונה "מועצת התיישבות שומרון" בראשות יוסי דגן, אחד מהמתנחלים הפשיסטים והניאו-נאצים הקשוחים, יישם תוכנית להגדלת מספר המתנחלים בצפון הגדה המערבית מכ-170,000 לכמיליון מתנחלים.

לצורך כך הם הסכימו בוועידתם השנתית לפני כשנה לגבש תוכנית המבוססת על החזרה להתנחלויות שפינה ראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון בתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה וצפון הגדה וחוג שלה. מתרחב לכלול את נפות שכם, טול כרם, קלקיליה וסלפית, כתחום חיוני להרחבת התנחלויות חסרת תקדים.

המועצה האזורית הפקידה את מלאכת תכנון הפרויקט הזה בידי מהנדסים ויועצים מקצועיים עם התמחות בהנדסת ערים, אשר פעלו במשך שנה שלמה להשלמת התוכנית שנשא דגן לראש ממשלת ישראל נתניהו לאישור בתוכניות הימין הקיצוני שלו. מֶמְשָׁלָה.

תוכנית זו מבוססת על החזרה ליישובי "חומש", "גנים", "סנור" ו"קדים" בנפת ג'נין, והרחבת יישובי "איתמר" בנפת שכם, ו"צופים" ב. נפת קלקיליה, ו"סלייט" ו"אבני חפץ" בנפת טול-כרם וכן הקמת שני ישובים חדשים בדומה ל"מודיעין" בהרחבה של כפר קאסם לכיוון סלפית. הכוח הכובש, לצד בתי חולים , מרכזים רפואיים ותרבותיים לשרת את ההתנחלויות החדשות.

סמוטריץ' החל את תוכניתו בכ-14 מאחזים בהתיישבות בלתי חוקית, מתוכם חמישה מסווגים כהתנחלויות פסטורליות, שהם למעשה מאחזים המאכלסים מתנחלי טרור מלכתחילה, על בסיס עקירתן של מספר יישובים בדואים כמו עין סמיה. , אל-קאבון, אל-מרג', אל-בקעה וראס אל-טין.

תוכנית סמוטריץ' מתמקדת כיום במאחזים בצפון ובמרכז הגדה המערבית, לפני המעבר לאזורי חברון (מספר יטא), ובקעת הירדן, שם נמצאת הבדיה הפלסטינית. התוכנית כוללת הקצאה של מאות מיליוני שקלים למימון המאחזים. בנוסף לבניית דרכי גישה וחיבורם לרשתות חשמל ומים.

תוכניתו של סמוטריץ' נתקלת בהתנגדות של דרגים בצבא הכיבוש ובשב"כ, שדרשו להקים צוות משותף של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר שיבחן את הנושא והשלכותיו האפשריות.

באותו האופן שבו עוקפת הלגליזציה של מאחזים בלתי מורשים על פי חוק הכיבוש, בכוונת ממשלת הכיבוש להכריז על לגליזציה של שני יישובים חדשים בשממה ירושלים, הלא היא "נופי פורת" ו"אלון", והקצאת מאות. של מיליוני שקלים עבורם, ושתי היישובים מקבלים כיום מימון מההתנחלות "כפר אדומים" בתואנה שהם משכונותיה ובכך מעניקות לו תשתית נפרדת חדשה, בנוסף לפרויקטי שירות כמו גני ילדים, מרפאות. ובתי ספר.

הקואליציה הממשלתית דוחפת להחלטה המאפשרת הכרה בפועל בהתנחלויות שאין להן מעמד רשמי עצמאי, ואף העברה ישירה של תקציבים להתנחלויות אלו, וגישה זו כבר אושרה על ידי משרד המשפטים הישראלי. והוא יוצג לאישור ממשלת הכיבוש בשבועות הקרובים. עם זאת, ההתנחלויות "נובי פירת" ו"אלון", הנחשבות רשמית לחלק מההתנחלות "כפר אדומים", יכולות לקבל ישירות תקציבים ממשלתיים מכיוון שהם כבר פועלים כישובים עצמאיים. יובל כשכונות של ההתנחלות "אלי" בין הערים שכם ורמאללה.

לאור החרדה בקרב המתנחלים, המניעה אותם להפגין ולחפש עזרה והגנה מהמדינה הכובשת, לאחר שורה של פיגועים שביצעו לוחמי ההתנגדות הפלסטינית בשבועות האחרונים, ערך יואב גלנט, שר צבא הכיבוש פגישה עם ראשי מועצות ההתנחלויות בגדה המערבית, בה השתתף יהודה פוקס, מפקד מרחב המרכז (הגדה), לאחר הערכת המצב הביטחוני שערך גלנט עם בכירים במשרדו, במסגרתה הוא מתח ביקורת על התקפות של מתנחלים על קציני צבא.

באותה ישיבה הבטיח שר הצבא לראשי המתנחלים "אסור לתקוף את הקצינים ואם תמצאו ביקורת תתקפו אותי", והסביר "אני לא מתכוון אליכם אלא לחברי הכנסת שתוקפים את הצבא. , כולל חברי מפלגת (הליכוד) שלי".

באותה פגישה הביע גלנט את מחויבותו של צבא הכיבוש לתמוך בהתנחלויות, לשפר את הביטחון, לשפר תשתיות ולאבטח את התנועה ברחובות ובכבישים המשמשים את המתנחלים.

בהקשר, לאחרונה נחשף כי בפברואר האחרון התקיימה פגישה חשאית בהשתתפות נציגי צבא ישראל, השב"כ, המוסד, המל"ל ומפלגות נוספות, על ההפגנות המתנגדות לתיקונים השיפוטיים שהובילו. ע"י ממשלת הכיבוש ותפקידו של בית המשפט העליון בישראל במתן כיסוי והגנה משפטית לכיבוש. התנחלויות ופשעי מלחמה נגד הפלסטינים.

הוועידות הדגישו כי העברת התיקונים השיפוטיים תחליש את תפקידה כבית משפט עצמאי ורב עוצמה, וציטטו גורם ביטחוני בכיר שהשתתף בדיונים אלו: "בית המשפט העליון בישראל נהנה ממעמד בינלאומי יוקרתי, ואם יש שופטים נאמנים. מונה, ייפגע מעמדה כמגן מגן". במקרה זה, העובדים הבונים את חומת האפרטהייד והחיילים וקציני הצבא הפועלים בשטחים הכבושים יסתכנו בהאשמה בפשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי לפי החוק הבינלאומי.