אמריקה והנורמליזציה בין ישראל לסעודיה והעניין הפלסטיני

תוכניתו של הנשיא ביידן לא הייתה ברורה במזרח התיכון פרט לנושא אחד, שהוא סיום הסכם גרעין עם איראן, אותו הוא לא הצליח להשיג עד הרגע, והוא לעולם לא צפוי להצליח עם תחילת השנה האחרונה. של הממשל שלו. בעוד שהאסטרטגיה של הממשל בשאר התיקים החמים באזור, כולל הנושא הפלסטיני, התבססה על הבטחת שהמצב יישאר כפי שהוא ללא נקיטת יוזמות גדולות לפתרון המצב, שכן המאמץ האמריקני לא חרג מעבר לרטוריקה רטורית ופתרונות הומניטריים לשעת חירום להרגעת המצב בשטחים הכבושים.

לאחרונה, הממשל האמריקני הביע עבורו עדיפות דחופה מבחינת מדיניות החוץ, המיוצגת בהתקדמות בנתיב הנורמליזציה בין ריאד לתל אביב במסגרת עסקה גדולה בין השלישייה אמריקה/סעודיה/ישראל, שבו הפלסטינים יהיו נוכחים מתוקף הריאליזם הפוליטי, הסמליות הדתית והערבית והמשקל הכלכלי של המדינה הגדולה באזור, נושאת היוזמה הערבית: ערב הסעודית.. סדר היום האמריקאי היה צפוף בחודשים האחרונים עם סדרה של דיונים וביקורים ברמה גבוהה בשתי המדינות בנושא זה.

ללא קשר לפרטי ההסכם, שעדיין נדון בין שלושת הצדדים, כל צד מנסה להשיג את התועלת המרבית כדי להבטיח את ביטחונו הלאומי והאינטרסים האסטרטגיים בעסקה זו, שכן עליו לשלם מחיר גם כדי להשיגו. במיוחד זה שרוצה את זה מאוד, שהוא הצד הישראלי!

מה שמעניין אותנו בעסקה הזו הוא אחד התנאים הסעודיים האיתנים שנקבעו להשלמתה, שהוא השגת פתרון שתי המדינות. נכון שיש שינוי בסטריאוטיפים הסעודיים כדי להיות פתוחה יותר לאפשרות של נורמליזציה, אבל סעודיה היא מדינה שמודעת לחשיבותה ולמשקלה הערבי והעולמי, ולעולם לא צפויה לתת את הפרס הזה ל- ממשל ביידן ונתניהו ללא מחיר בעל משקל אזורי ועולמי. במיוחד עם חשדותיו המרים כלפי ממשל ביידן, שהבטיח להפוך אותו לפריה בתחילת שלטונו, והתעלם מכך, תוך התמקדות בהשגת הסכם גרעין עם אויבו המסורתי, איראן. יש לה גם ספקות לגבי נתניהו וממשלתו הקיצונית, שקוראת לשרוף את הפלסטינים.

האם ניתן לקיים את התנאי הסעודי/פלסטיני?

אני לא מסכים עם חלק מהסבורים שהדילמה וההגזמה טמונים בתנאים סעודיים אחרים הקשורים לביטחון הלאומי שלה. ריאד קוראת לוושינגטון להבטיח ערבויות ביטחוניות דומות לאלו המחייבות את מדינות נאט"ו, ואפשרות להשיג מערכות נשק מתקדמות של ארה"ב, וכן להסכים להחזיק בטכנולוגיה גרעינית אזרחית. במקום זאת, אני מאמין שאמריקה תפעל עם כל המאמצים והמשאבים שלה כדי לנהל תהליך של סיעור מוחות בכל התנאים הסעודיים כדי להגיע להסכמה בין שלושת הצדדים.

לדעתי, סוגיית פתרון שתי המדינות היא הקשה והלא סבירה ביותר. מובן וברור לכל מדוע זה לא יקרה מנקודת מבטה של ​​ישראל הגזענית וממשלתה הקיצונית שאינה מאמינה כלל בקיומם של הפלסטינים. באשר למה אמריקה לא תלחץ על ישראל לצאת לדרך של פתרון שתי המדינות, יש בה נקודת מבט: ארה"ב כבר פעלה / לפני שנים / במאמץ רב בדרכו של פתרון זה להבטיח שני דברים:

הראשון: ביטחונה של ישראל, כתהליך השלום וסוגיית פתרון שתי המדינות היו במסגרת האינטרסים של הביטחון הלאומי של ארה"ב במזרח התיכון על ידי הבטחת ביטחונה ודמוקרטיה של ישראל. בבסיס המחשבה האמריקאית עומדת מתן מדינה לפלסטינים שתבטל את הסכסוך המזוין בין הפלסטינים לישראלים מחד, ותאשר את הדמוקרטיה של ישראל מול המערב והעולם מאידך גיסא. כמו גם שמירה על יציבות האזור מפני צד שלישי, וכולם נשפכים לכור היתוך של הביטחון הלאומי והאינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב.

השני: שמירה על איזון הבריתות שלה עם הערבים והישראלים כאחד, כאשר האינטרסים שלהם היו סותרים. מה שהביא למאמץ ולדיון בפתרון לסוגיה הפלסטינית, וזה כבר היה דרך השלום והשקת פתרון שתי המדינות.
היום, לאחר היעלמות האיומים על ישראל, וההתקרבות הישראלית/ערבית שהגיעה רחוק ממאמץ אמריקאי ממשי, אלא במסגרת השינויים הגיאופוליטיים באזור, ובראשם האיום האיראני, הנסיגה האמריקאית והתוצאה. של הכאוס של האביב הערבי, כשישראל הרגישה שעקיפת הפלסטינים היא דבר שיכול לקרות. המחשבה האמריקנית נטתה להאמין שלהפעלת מאמצים ומשאבים לתהליך שלום והפעלת לחץ על ישראל לפתרון שתי המדינות אין עוד את המומנטום האסטרטגי הזה כפי שהיה פעם. לכן, אנו מסתכלים אל ערב הסעודית, המדינה הגדולה, להישאר דבקים בדעתה הנחרצת בסוגיית פתרון שתי המדינות כתנאי לנורמליזציה.